אבאויסאנטו
אַבּאַוּיסַאנטוֹ (בהונגרית: Abaújszántó; בפי יהודי המקום: סאנטוב) היא עיירה במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון-מזרח הונגריה, שהתקיימה בה עד שואת יהדות הונגריה קהילה יהודית גדולה וישיבה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | צפון הונגריה | ||
| מחוז |
 בורשוד-אבאוי-זמפלן | ||
| נפה | נפת גנץ | ||
| מושל | Ádám Sáfián | ||
| שטח | 47.36 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 2,697 (1 בינואר 2024) | ||
| קואורדינטות | 48°16′42″N 21°11′15″E / 48.278333333333°N 21.1875°E | ||
| אזור זמן | CET | ||
| http://www.abaujszanto.hu | |||
  | |||
העיירה ממוקמת כ-40 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר המחוז מישקולץ. היישוב נמצא על דרך רבני הפלאים (הונגריה).
הקהילה היהודית
עריכההקהילה היהודית בסאנטוב התקיימה כבר מראשית המאה ה-18, ובאמצע המאה נבנה בה בית הכנסת הראשון[1]. ב-1787 הוקם בעיירה תלמוד תורה. עד לשואת יהודי הונגריה היו כפופים לרבנות הקהילה יהודים מאבאויקר.
בסוף המאה ה-19 סבלה הקהילה מהתנכלויות המקומיים הנוצרים בעקבות עלילת טיסאסלר.
ערב מלחמת העולם השנייה נמנו בעיירה 681 יהודים מתוך 4,908 תושבי העיירה כולה, עם תחילת הכיבוש הנאצי ב-1944 היו בעיר מספר דומה של יהודים, אלו ששרדו את עבודות הכפייה באביב 1944 הועברו לגטו קאשה (בקאשה) ומשם נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ. רוב יהודי הקהילה הושמדו בשואת יהודי הונגריה.
הקהילה התחדשה לזמן קצר לאחר המלחמה בידי ניצולים מעטים ששבו לעיר, ב-1949 היו בקהילה 61 איש, אך היא לא שרדה ואנשיה התפזרו.
| שנה | מספר היהודים בכפר[2] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1840 | 1,193 | |
| 1880 | 1,093 | 4,499 |
| 1910 | 899 | |
| 1920 | 800 | |
| 1930 | 771 | |
| 1941 | 681 | 4,908 |
רבני העיר
עריכהרבני העיירה עמדו גם בראש הישיבה המקומית שפעלה ברוח ישיבת פרשבורג, ושימשו כרבני כפרים באזור דוגמת אבאויקר. חלק מרבני העיירה התפרסמו ובהם (בסוגריים טווח השנים שבהן הנהיגו את הקהילה):
- הרב צבי הירש לעוו - מחבר הספר "ארץ צבי" (מונקאטש תרמ"ז), שכיהן קודם לכן ברבנות הערים אסוד (אסאד) ובודרוגקרסטור (קרסטיר).
- הרב ירמיה ב"ר יצחק ממטרסדורף (תקס"א, 1801 - תקס"ז, 1807) - כיהן לפני כן כרבה של מטרסדורף. נפטר ונקבר בהיידושאמשון (שאמשון)
- הרב יואב רוזנבוים - מחבר "שערי בינה" (וינה תקנ"ב) ו"אמרי נועם" (מונקאטש ה'תרמ"ה). בנו של הרב הקודם, שכיהן קודם לכן כרבה של דויטשקרויץ (צעהלים).
- הרב יצחק בן אורי פרנקל - חתנו של הרב ביליצר, מחבר "זבד טוב" הנספח לספר "חן טוב" של חמיו. אחרי רבנותו בסאנטוב כיהן כרבה של קאריי (קראלי).
- הרב אלעזר לעוו (תק"צ, 1830 - תקצ"ז, 1837) - מחבר ספרים פורה, נודע בספר השו"ת שלו, "שמן רוקח".
- הרב אריה ליב ליפשיץ (תרל"ג, 1873 - תרנ"ו, 1896)
- הרב יהושע פלק יונגרייז - כיהן קודם לכן כרבן של סומבטהיי (שטיינאמאנגר) ונאג'שאלו (Nagysalló; כיום (אנ') בסלובקיה).
- הרב יעקב משה דייטש - רבה האחרון של הקהילה, מניצולי רכבת קסטנר. נפטר בציריך ב-1945 ונקבר בירושלים.
ילידי המקום
עריכה- מיהאי פרקש (בהונגרית: Farkas Mihály נולד בשם הרמן לוי, אבאויסאנטו, 18 ביולי 1904 - בודפשט, 6 בדצמבר 1965) היה פוליטיקאי הונגרי-יהודי קומוניסט, ששימש שר ההגנה של הונגריה בעידן מתיאש ראקושי. מיהאי פרקש היה אחד מחברי הרביעייה המוסקבאית (הכול יכולה)
לקריאה נוספת
עריכה- אבאוי-סאנטו (סאנטוב), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמ' 3–4. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אבאויסאנטו (בהונגרית)- "אבאויסאנטו", באתר JewishGen (באנגלית)
- אבאויסאנטו במפקד קהילות הונגריה (בהונגרית)
הערות שוליים
עריכה