אנדרטת האצ"ל ברמלה
אנדרטת האצ"ל ברמלה היא אנדרטה הנמצאת בכניסה הצפונית-מערבית לעיר, ליד צומת רמלה צפון. האנדרטה מנציחה את 51 לוחמי האצ"ל שנפלו בקרב על רמלה במלחמת העצמאות.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אנדרטה  |
| על שם | לוחמי האצ"ל שנפלו בקרב על רמלה במלחמת העצמאות |
| מיקום |
רמלה |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1992 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1992 |
| יוצר | אלברטו (אבי) ואוסקר פרישר |
| קואורדינטות | 31°56′26″N 34°51′56″E / 31.940638888889°N 34.865580555556°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   אנדרטת האצ"ל ברמלה  מצפון: __ לוד, __ מועצה אזורית שדות דן ממזרח: __ מועצה אזורית חבל מודיעין ממזרח, מדרום וממערב: __ מועצה אזורית גזר ממערב: __ באר יעקב | |
  | |
.JPG)
.JPG)
.JPG)
רקע היסטורי
עריכהבמחצית מאי 1948 פנה פיקוד ההגנה לאצ"ל בבקשה לתקוף את רמלה כדי למשוך כוחות אויב מחזית לטרון. הבקשה נענתה בחיוב ותשע פלוגות שמנו כ-800 לוחמים רוכזו בבסיס בבאר יעקב בפיקודו של עמיחי פאגלין ומשם החלו בהתקפות על רמלה שנמשכו מ-16 במאי 1948 עד 11 ביוני 1948.
לוחמי האצ"ל היו חמושים בנשק נחות ומאומנים ללוחמת גרילה ולא נגד צבא סדיר. דווקא הצד המערבי של רמלה היה מבוצר ומוגן על ידי מאות לוחמים ערביים מקומיים וחיילי הלגיון הערבי ועל חומה בצורה זו התנפצו כל התקפות לוחמי האצ"ל שהצליחו רק לכבוש את בניין מפקדת חסן סלאמה ולהתבסס בו.
כיבוש מחנה צריפין ב-20 במאי 1948 גרם לקיצור החזית ונסיגת הכוחות הערביים מהמחנה לרמלה והגביר שם את כוחו של חסן סלאמה. הוא הגביר את התקפות הנגד שלו על כוחות האצ"ל וגרם להם אבדות כבדות. כן הגיעו לעיר מאות לוחמים מקומיים ופלוגה של הלגיון הערבי. לנוכח המצב הקשה פנו נציגי אצ"ל עמיחי פאגלין ויעקב מרידור בבקשת עזרה למטה חטיבת גבעתי. גדוד 54 בפיקודו של צבי צור היה בקיבוץ נען, 5 ק"מ דרומית לרמלה. תוך תיאום עם המטכ"ל והפיקוד העליון החל הגדוד לבצע סיורים אלימים ופשיטות על רמלה בתאריכים 22 במאי 1948 - 29 במאי 1948 ולאחר מכן עבר דרומה בעקבות התקדמות הצבא המצרי[1].
ב-11 ביוני 1948, זמן קצר לפני שנכנסה ההפוגה הראשונה לתוקף, פתחו הערבים בהתקפה גדולה והצליחו לכבוש בחזרה את בניין מפקדתו של חסן סלאמה. לוחמי האצ"ל נסוגו באבדות כבדות כשהם משאירים גופות רבות בשטח.
51 לוחמי אצ"ל (ביניהם שתי לוחמות - חובשות) נפלו בקרב על רמלה. מספר חללי האצ"ל היה הגדול ביותר בקרב זה[2]. העיר נכנעה כעבור חודש כמעט ללא קרב במבצע דני כאשר כותרה ממזרח.
22 גופות נשארו בשטח ורק לאחר מבצע איתור הן נקברו ב-1952 בקבר אחים בבית הקברות הצבאי קריית שאול.
האנדרטה
עריכההאנדרטה הוקמה ביוזמת ברית יוצאי האצ"ל, בתכנון האדריכלים אלברטו (אבי) ואוסקר פרישר. נחנכה ב-21 במאי 1992 ושופצה ב-2002. היא מעוצבת כמגן דוד תלת־ממדי אשר הקירות משני עבריו בנויים בגבהים שונים ויוצרים מכלול הפונה לירושלים.
בחלק החיצוני נמצאים סמלי האצ"ל וצה"ל וכן אמרה של מנחם בגין: "חייהם מלחמה, מותם גבורה, קרבנם קדושה, זכרם נצח"[3].
בחלק הפנימי יש פרטים על הקרב, מפת הקרב ושמות 51 הנופלים.
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- קרבות האצ"ל ברמלה
- אנדרטת האצ"ל, באתר go ramla
- חובשות האצ"ל שנהרגו בקרב רמלה, באתר דעת
- שלושה מלוחמי אצ"ל בקרב רמלה אותרו בקבר אחים, באתר nrg
הערות שוליים
עריכה- ^ אברהם אילון, חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, עמ' 584, הוצאת מערכות, 1959
- ^ מספר חללי האצ"ל הגדול ביותר היה בקרב על כיבוש רמלה, באתר ליכודניק
- ^ אותה אמרה מופיעה גם באנדרטה לזכר 41 חללי התקפת האצ"ל על יפו