אסקולי סטריאנו
אסקולי סטריאנו (באיטלקית: Ascoli Satriano; בנפוליטנית: Àsculë) היא קומונה ועיר בנפת פוג'ה במחוז פוליה שבדרום מזרח איטליה. היא ממוקמת בקצה מישור גדול בצפון פוליה המכונה טבוליירה דלה פוליה (אנ').[1]
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 פוליה |
| נפה | פוג'ה |
| בירת הקומונה |
אסקולי סטריאנו  |
| שפה רשמית |
איטלקית נפוליטנית |
| שטח | 333.68 קמ"ר |
| גובה | 393 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בקומונה | 6,188 (1 בינואר 2023) |
| ‑ צפיפות | 19 נפש לקמ"ר |
| קואורדינטות | 41°12′56″N 15°33′28″E / 41.215555555556°N 15.557777777778°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| http://www.comune.ascolisatriano.fg.it/ | |
  | |
היסטוריה
עריכההנוכחות האנושית הקדומה ביותר באזור אסקולי סטריאנו מתוארכת לסביבות המאה ה-9 לפני הספירה, על פי עדויות ארכאולוגיות, ועבודות עפר מתוארכות דומות נפוצות באזור.[1] זה היה כפר קטן בסופו של דבר על סניף של ויה אפיה באפוליה, דרום מזרח איטליה.
אסקולום הייתה עיירה של הדאוני (אנ') או הסטריאני, שבט מלחמתי. שני קרבות נערכו שם. אסקולום העניקה עזרה יעילה לרומאים בקרב הראשון של אסקולום בשנת 279 לפנה"ס,[2] שהיה השני בניצחונותיו של המלך פירוס מאפירוס נגד הרפובליקה הרומית במהלך מלחמת פירוס.[3] לאחר מכן התרחש קרב נוסף באסקולום (אנ'), במהלך המלחמה הפונית השנייה, בו הביס חניבעל צבא רומי בפיקודו של מרקוס קלאודיוס מרקלוס בקרב.[4]
בקרבת מקום התרחש גם קרב קנוסיום. במלחמה החברתית העיר לקחה את הצד האיטלקי נגד רומא, ובסיומה של אותה מלחמה, בקרב נוסף באסקולום (אנ'), צרו הרומאים המנצחים על העיירה, והרעיבו את תושביה עד שנכנעו, הוציאו להורג את האסירים הבוגרים בהלקאות ועריפת ראשים, ושרפו את העיר. אותם לא-לוחמים ששרדו נותרו לנדוד ללא תמיכה. הגנרל הרומי האחראי למעשה, גנאיוס פומפיוס סטראבו, זכה לכינוי קרניפקס ("קצב"). מאוחר יותר הקים שם סולה מושבה צבאית.
בתקופה הרומית היא הפכה למקבץ קטן של בתי מגורים ברשת רחבה יותר של וילות פזורות. תחת האימפריה הרומית הכלכלה הופעלה על ידי העבדת עבדים והתמקדה בגידול תבואה.[1] הוילה המפוארת הגדולה בפרגולה הייתה לטיפונדיה אופיינית.
כשהאימפריה הרומית המערבית החלה להתמוטט במאות הרביעית והחמישית, רבים מהחוות שמסביב ננטשו עם נסיגה של טיפוח וצמיחה מחדש של חורשות.[1] באמצע המאה ה-9 הסרצנים הרסו את העיר. ב-1040 הם מרדו בביזנטים, ובשנה שלאחר מכן נערך בקרבת מקום קרב מכריע שהעניק לנורמנים שליטה על דרום איטליה. רעידת אדמה בשנת 1456 הרסה כליל את אסקולי סטריאנו, ואילצה את העברתם של התושבים שנותרו בחיים לאתר של העיר הנוכחית. צמיחתה מחדש של העיירה נקטעה על ידי התפרצויות תקופתיות של דבר וטיפוס בתחילת המאה ה-19.[1]
מסוף המאה התשע-עשרה הושפעה אסקולי סטריאנו מהגירה גוברת ליבשת אמריקה, שהגיעה לשיא בין 1903 ל-1914, ונפסקה בתקופות מלחמת העולם הראשונה והפשיזם האיטלקי. לאחר הפצצת פוג'ה (אנ') ב-1943, שוחררה אסקולי סטריאנו על ידי כוחות בריטיים ואמריקאים.
אסקולי סטריאנו הוזכרה על ידי הסופר האירי ג'יימס ג'ויס ברומנו "יוליסס".
לאחר מלחמת העולם השנייה, אסקולי סטריאנו, הסמוכה לצ'ריניולה (אנ'), הייתה מרכז מאבקי עבודה משמעותיים נגד רכושנות, גידול מניות ושכר נמוך, שביתות, והפגנות וכיבושי קרקע הפכו תכופים. אנשי איגודים מקצועיים ופוליטיקאים נשאו נאומים נלהבים להתארגן כדי לתמוך בדרישות מעמד הפועלים בפיאצה צ'קו ד'אסקולי (היום פיאצה ג'ובאני פאולו השני).
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 Daniel Curtis, Is there an ‘agro-town’ model for Southern Italy? Exploring the diverse roots and development of the agro-town structure through a comparative case study in Apulia, Continuity and Change 28, 2013-12, עמ' 377–419 doi: 10.1017/S0268416013000362
- ^ DARMC, R. Talbert, Brady Kiesling, Sean Gillies, Jeffrey Becker, Tom Elliott, Ausculum: a Pleiades place resource, Pleiades: a gazetteer of past places, 2024-03-31
- ^ Brian Todd Carey, Joshua B. Allfree, John Cairns, Hannibal's Last Battle: Zama & The Fall of Carthage, Pen and Sword, 2007-10-18, עמ' 21, ISBN 978-1-4738-1481-3
- ^ Pete Nash, Mythic Rome, Aeon Books Limited, 2016, עמ' 210, ISBN 978-1-911471-13-4