אפקה

שכונה בתל אביב

אפקה היא שכונה בצפון העיר תל אביב, השוכנת צפונית לנחל הירקון, שהקימו מפקדי ההגנה עבור משפחותיהם.

אפקה
שכונה אפקה בצילום אוויר
שכונה אפקה בצילום אוויר
מידע
עיר תל אביב-יפו
שטח 534 דונם
אוכלוסייה 2,390 (2012)
קואורדינטות 32°07′21″N 34°48′24″E / 32.122595°N 34.80656°E / 32.122595; 34.80656
שכונות נוספות בתל אביב-יפו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כיכר ההגנה

השכונה גובלת במזרח בשכונת תל ברוך, בדרום באוניברסיטת תל אביב, במערב בשכונת נווה אביבים ובצפון מערב בשכונת רמת אביב ג'.

מקור שם השכונהעריכה

בשלבי תכנון השכונה התקבלה הצעה של קק"ל להחליף את אדמת השכונה ולמקם את שיכון מפקדי ההגנה בתל אפק. בעקבות ההצעה שלימים נדחתה שונה שם אגודת מפקדי ההגנה שהקימה את השכונה ל"אפקה שיכון מפקדי ההגנה, אגודה שיתופית בע"מ". השם "אפקה" שמשמעותו "אל אפק".

היסטוריהעריכה

אפקה נבנתה בשנים 1954-1955 מעבר לירקון צפונית לגרעין הכפר שייח מואנס. ראשיתה באגודה שיתופית שרכשה קרקע עוד בימי המנדט. התארגנות גרעין המתיישבים הראשון היתה בקיץ 1943 בקורס של מפקדי ההגנה במרחב תל-אביב. ההגנה באותם הימים היה ארגון צבאי בלתי ליגאלי, כך שההתארגנות להקמת השיכון נעשתה במנותק מהארגון. בראש האגודה עמד ד"ר צבי "צ'רלי" לוין, מראשי שירות הקשר של ההגנה. אגודה השיתופית היו 140 חברים. רובם מפקדים בהגנה.

כדי לחסוך בעלויות, החליטה האגודה כי 107 הבתים הראשונים יבנו באופן מרוכז. לתושבים ניתנה אפשרות לבחור מבין מספר דגמים של בתים. הבתים הראשונים אוכלסו בשנת 1955 ובאוקטובר 1955 התפרסם בעיתון דבר כי "כבר הוקמו 120 מתוך 250 הבתים של שכונת אפקה (שיכון מפקדי ההגנה). בחודש אפריל נקבעו שמות ל-15 רחובות בשכונה החדשה. רוב השמות קשורים לפעולות ארגון ההגנה.

דמוגרפיהעריכה

כבר מימיה הראשונים סומנה אפקה כשכונה במעמד סוציו-אקונומי גבוה. העתון הקומוניסטי קול העם ציין בגליונו מיום 3 בספטמבר 1958 שהפדיון הכי גבוה לנפש בסניפי אגודת הצרכניות השיתופיות בתל-אביב (שהפעילה באותה השנה שמונים צרכניות) נרשם בצרכניית אפקה - 304 לירות לנפש לשנה. עוד ציין העיתון כי לשם השוואה "בצרכניות בשכונת התקווה ובצרכניה של המורים ברחוב המלך ג'ורג' הפדיון הממוצע לנפש לשנה לא עלה בשנת 1957 על 43 לירות". דימויה של אפקה כשכונה עשירה המשיך והתחזק בעשורים האחרונים, עת נבנו בה וילות מרשימות במקום הבתים המקוריים שנהרסו.

בשכונה התגוררו אנשי ציבור, צבא, ומוסד (צבי מלחין, מייק הררי, מוטה גור, שלמה להט, רפי איתן ועוד) לצד אמנים ואנשי רוח (אברהם דשא (פשנל), אפרים קישון, אילקה רווה, נועם שריף, יואל זילברג ונוספים). עד סוף שנות ה- 90 גרה בשכונה הפילנטרופית בת שבע דה רוטשילד, בת למשפחת רוטשילד וממקימות להקת בת שבע.

ספורטעריכה

בגן שברחוב המתנדב שני מגרשי טניס ומגרש כדורסל.

בגן קרטר שברחוב קוממיות מתקני כושר ציבוריים.

מרכז הספורט של אוניברסיטת תל אביב ממוקם דרומית לשכונה.

גני ציבורייםעריכה

'גן קרטר' שברחוב קוממיות הוא גן ציבורי הכולל מתקני שעשועים וכרי דשא רחבי ידיים.

בשכונה מספר רב של גנים ציבוריים נוספים.

אנדרטותעריכה

בגן קרטר אנדרטה לרב כבאי שלום שרעבי שנהרג בנפלו לבאר עמוקה בתוך מבנה נטוש שהיה בתחום הגן, ב- 5 במרץ 2000.[1]

'כיכר ההגנה' היא אנדרטה להנצחת חברי ההגנה ומפקדיה בתל אביב שיסדו את שכונת אפקה שנת 1943.

חינוךעריכה

בשכונה גני ילדים ממלכתיים ברחוב המתנדב.

ילדי השכונה לומדים בבתי ספר של השכונות הסמוכות.

'יד אבנר' הוא בניין המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב, קרוי על שמו של אלוף אלימלך אבנר. המבנה שתוכנן על ידי האדריכל סם ברקאי, תוכנן במקור כבית הקהילה של השכונה, ומאז שנת 1971 משמש את אוניברסיטת תל אביב.

אוניברסיטת תל אביב ממוקמת דרומית לשכונה.

מכללת אפקה אינה ממוקמת בשכונת אפקה אלא בשכונת נאות אפקה. מספר קילומטרים מזרחית לשכונה.

שיטורעריכה

בשכונה נקודת שיטור של המשמר האזרחי בניין 'יד אבנר' ההיכן שממוקמת גם המחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת תל אביב.

דתעריכה

בית הכנסת "אפקה" הוקם בתחילת שנות ה-70. אבן הפינה הונחה ב-1966. בית הכנסת פעיל עד היום.

בשכונה קיים בית חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד המקומי.

ארכיאולוגיהעריכה

בגבולה הצפוני של השכונה התגלה בשנת 1951 אתר ארכיאולוגי ובו מערות קבורה מהתקופה הרומית והביזנטית המיוחסות לעדה השומרונית. האתר נודע בשם מערות אפקה.

בתרבות הפופולריתעריכה

בסיפרו של רם אורן זהות כפולה מתואר אדם בשם אלי בארי, חוקר פרטי במקצועו, שמנהל רומן ממושך עם לילי, המזכירה שלו, מאחורי גבה של נועה, אשתו העשירה והמפונקת. הוא ונועה גרים בבית מפואר בשכונת אפקה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אפקה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה