בתיה עוזיאל

אמנית ואשת טלויזיה ישראלית

בתיה עוזיאל (1 במרץ 19346 בינואר 2018) הייתה מורה למלאכת יד ואמנית ישראלית.

בתיה עוזיאל
לידה 1 במרץ 1934
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 6 בינואר 2018 (בגיל 83)
תל אביב, ישראל
שם לידה בתיה גוריאצ'יקוב (גלאון)
לאום ישראלית
מקום לימודים המדרשה לאמנות
תחום יצירה מלאכת יד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בתיה גוריאצ'יקוב נולדה בפורים 1934, ונקראה על שם סבתה מצד האב. אמה, שרה (סוניה) גוריאצ'יקוב (19011941), הייתה מראשוני המתיישבים בכפר מל"ל, ואביה, ברוך גילאון (גוריאצ'יקוב) (19011980), היה אמרגן שהביא לארץ אמנים רבים (מרסל מרסו) ואף ניהל את תיאטרון "המטאטא".[1] היה לה אח גדול, צבי (לימים עורך דין). גדלה בשכונת עובדים ברחוב א.ד. גורדון בתל אביב. ביוני 1941, כשהייתה בת שבע, התייתמה מאִמה, שנדרסה למוות על ידי משאית בריטית ליד כפר מל"ל, שם שהתה המשפחה בעקבות הפצצת תל אביב.[2]

עוזיאל רקמה וסרגה כבר מגיל שש, ובגיל שש-עשרה החלה למכור בובות קטנות שהכינה. למדה ב"תיכון חדש" בעירה. בצה"ל הדריכה במלאכת יד את מדריכי הגדנ"ע, ולאחר שהשתחררה הייתה מורה לתולדות האמנות בבתי ספר תיכוניים והעבירה עד לשנים האחרונות לחייה חוגים וסדנאות למלאכת יד ולציור אמנותי על משי.

עוזיאל התפרסמה בשנות ה-60 בהגישה פינה שבועית בנושאי מלאכת יד בתוכנית הרדיו של רבקה מיכאלי. בשנים 19741982 הגישה בטלוויזיה הלימודית את התוכנית "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל", שממנה צולמו כ־300 פרקים, וכמו כן ערכה סדרה של 12 ספרים בנושא מלאכת יד (1978).

עוזיאל השתתפה בתוכנית "סבתא בתיה", בהשתתפות נכדתה ליאל, ששודרה בערוץ הופ!". כמו כן השתתפה בשנת 2000 בפרסומת. עוזיאל הייתה גם אמנית-יוצרת, שהציגה תערוכות בארץ ובעולם: עבדה הרבה בטכניקת האסמבלאז'. בנוסף לימדה מלאכת יד במספר תחומים ובעיקר בתחום הציור על משי.

יצירות מלאכת היד שאת הכנתן הדגימה עוזיאל ברדיו ובטלוויזיה התאפיינו בשימוש בחומרים זמינים ובמחזור פסולת ושאריות. בתוכניות הטלוויזיה בכיכובה, קראה עוזיאל לביטוי היצירתיות בעבודות היד, והתנגדה לשימוש בשבלונות מוכנות, דוגמת אופנת הגובלנים שהייתה נפוצה בשנות ה-70.

בתיה עוזיאל הייתה ציירת מוכשרת, אמנית ויטראז' (עבודה בזכוכית צבעונית) ואמנית בציור על בדי משי.

עוזיאל ריכזה את מגמת אמנות בתיכון עירוני י"א בתל אביב.

"הכינותי מראש"

עריכה

פרסומה הרב של עוזיאל הביא לכך שהיא הוכתרה כ"כוהנת הגדולה של מלאכת היד" והמונח "בתיה עוזיאל" נטבע בסלנג העברי ככינוי לעבודות מלאכת יד, בעיקר אלה העשויות מחומרים ממוחזרים מהמצאי שבכל בית, או למי שעוסק (ובעיקר למי שעוסקת) בהן. גם צירוף המילים "הכינותי מראש", שהשתמשה בו רבות, הפך למטבע לשון שמיש ומוכר לכולם ונקלט בשפה העברית. הטקסט בו השתמשה בתוכנית הטלוויזיה המפורסמת שלה "מלאכת יד עם בתיה עוזיאל", כאשר הציגה עבודה מוגמרת, היה "הכינותי מראש". צירוף המילה "במקרה" הוא פרי יצירתם של כותבי הפרודיות.[3] בתיה עוזיאל טוותה את הדרך והחשיבות של מחזור חומרים ופסולת למטרות אחרות.

חיים אישיים

עריכה

עוזיאל התגוררה בשכונת אפקה בתל אביב. הייתה נשואה לבנקאי שמואל ("עוזי") עוזיאל, שכיהן בין היתר כמנכ"ל בנק עלייה-לאומי,[4], אחיו הצעיר של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, ודודו של הפובליציסט מאיר עוזיאל. משנת 1956 היה שמואל עוזיאל יזם של הקמת "רמת מרפא" שהפך עם הזמן ל"אסותא" ועד מותו ב-2008 כיהן כחבר מועצת המנהלים של קופת חולים מכבי וכמנכ"ל פרוקרדיה (מכון הלב של אסותא). בתה, שרי, נפטרה ממחלת כלי דם שתקפה אותה במפתיע ב-1992 בגיל 30.[5]

עוזיאל נפטרה ב-6 בינואר 2018 בגיל 83, לאחר מאבק במחלת הסרטן.[6][7] הותירה אחריה בן, ארבעה נכדים ונינה.

מפרסומיה

עריכה
  • בתיה עוזיאל (ליקטה), מלאכת יד; עורך אחראי: יהודה שיף, 12 כרכים, תל אביב: רביבים; הוצאת ידיעות אחרונות, תשל"ח 1978.

לקריאה נוספת

עריכה
  • הכינותי בדיעבד: בתיה עוזיאל; אוצרות ועריכת קטלוג: נעמי גרשטיין, תל אביב: גלריה גרשטיין, 2013. (מחווה לבתיה עוזיאל; קטלוג תערוכה, מאי 2013)

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בתיה עוזיאל בוויקישיתוף

מפרי עטה:

קטעים מתוכניותיה:

הערות שוליים

עריכה