פתיחת התפריט הראשי

אצטדיון גבעת רם

אצטדיון כדורגל בישראל

אצטדיון האתלטיקה הבינלאומי בגבעת רם (או בשמו הרשמי "האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג") הוא אצטדיון ספורט רב-תכליתי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים, השייך כעת לעיריית ירושלים ומהווה חלק ממרכז הספורט האוניברסיטאי בגבעת רם על-שם הווארד קוסל.

אצטדיון גבעת רם
Givat ram stadium.jpg
אצטדיון האוניברסיטה בשנת 2009, עם היציע המערבי לפני שנהרס ב-2017
מיקום גבעת רם, ירושלים
קואורדינטות 31°46′33.4″N 35°12′0.86″E / 31.775944°N 35.2002389°E / 31.775944; 35.2002389
נפתח 1958
שופץ 2004, 1997, 2016
בעלים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל עיריית ירושלים
אדריכל יוסף קלארווין
קבוצות בעבר: אסא ירושלים, מכבי ירושלים, הפועל קטמון ירושלים, בית"ר נורדיה ירושלים
מושבים כ-4,000 (לפני השיפוץ ב-2017)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מבנהעריכה

האצטדיון ממוקם במתחם הספורט של האוניברסיטה העברית, בסמוך לכנסת ולקריית הממשלה. באצטדיון היו במקור מעל 16,000 מקומות ישיבה בשני יציעים אליפטיים, המזרחי והמערבי. היציעים נבנו על סוללת עפר ובטון בגובה של כ-8 מטר, עלייה הותקנו ספסלים מאזבסט. האצטדיון הוקם לפי תכנון כללי של האדריכל יוסף קלארווין ותכנונה המפורט של מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות) שגם הקימה אותו. באצטדיון נסלל מסלול אתלטיקה, משטח דשא לאתלטיקה וכדורגל, ובמה מצידו המערבי[1].

לקראת מופע פעמוני היובל, הותקנו כ-4,000 מושבים מפלסטיק ב-1998 ביציע המערבי, הספסלים מאזבסט הוצאו וחלק מהסוללה שהקיפה את האצטדיון יושרה. בשנים 20162017 עבר האצטדיון שיפוץ בעלות משוערת של כ-50 מיליון ש"ח לקראת תחרויות האתלטיקה במכביה העשרים בקיץ 2017. במסגרת השיפוץ נהרס היציע המזרחי הישן לטובת מסלול חימום לתחרויות בעוד היציע המערבי נהרס והוחלף ביציע מודולרי זמני לתחרויות המכביה. סמוך ליציע הוקם גם "מגדל תוצאות" עם מערכות המדידה לתוצאות תחרויות האתלטיקה. כמו כן הוקמו גם עמודי זרקורים חדשים בפינות המגרש. מאז מתפקד המתחם כמתקן לאימוני אתלטיקה בו מסלולי ריצה אולימפיים ומשטח דשא, אך אין בו יציעים קבועים לאירועים המוניים[2]. קיימת תוכנית לבנות בו יציע קבע חדש המכיל 3000 מקומות ישיבה.

היסטוריהעריכה

הסכם על הקמת האצטדיון במימון משותף של הממשלה והאוניברסיטה העברית נחתם במרץ 1957. המדינה הקצתה לטובת האצטדיון שטח של 100 דונם בחכירה ל-99 שנים, והוא נועד לשמש כמתקן לאומי למצעדים ואירועים לאומיים לצד מרכז ספורט לסטודנטים[3]. מיקום האצטדיון בעמק בין קמפוס האוניברסיטה לקריית הממשלה כך שהמדרונות הטבעיים מסביב יכולו להחיל צופים נוספים בעת הצורך, מעבר ליציעים שנבנו, כך שעד 60,000 איש יכלו לצפות באירועים במקום[4][5]. האצטדיון הוקם במהירות ונחנך ביום העצמאות, 24 באפריל 1958, עת שנערך מצעד צה"ל השנתי שכונה "מצעד העשור". במצעד נכללו טנקים מסוג "שרמן", ו-AMX 13. זה היה בניגוד להסכמי שביתת הנשק, ולפני המצעד גברה המתיחות בקו הגבול בירושלים בין ישראל לממלכת ירדן, בגלל מחאות ירדן על עריכת המצעד[6]. באצטדיון היו כ-15,000 צופים וכ-10,000 צופים נוספים ישבו על המדרונות סביבו[7]. אירוע הספורט הראשון נערך באצטדיון היה ב-4 ביוני 1958, יום ספורט של הסטודנטים באוניברסיטה (באותה תקופה הייתה התעמלות מקצוע חובה לסטודנטים)[8].

בשנות ה-70 וה-80 נעשה שימוש מועט באצטדיון, והוא נשקל כאתר חלופי להקמת אצטדיון כדורגל חדש לקבוצות העיר, במקום אצטדיון ימק"א ומגרש קטמון[9][10].

בעבר שיחקו באצטדיון קבוצות הכדורגל אס"א ירושלים ומכבי ירושלים. בעונת 2009/10 אירח האצטדיון את משחקי הכדורגל הביתיים של הפועל קטמון ירושלים בליגה ג'. וכן שימש כמגרש האימונים של הפועל קטמון ירושלים ואף אירח את משחקיה הביתיים של בית"ר נורדיה ירושלים.

אירועים משמעותיים בתולדות האצטדיוןעריכה

 
עפרה חזה מופיעה בפעמוני היובל בגבעת רם, לכבוד יום העצמאות ה-50 של מדינת ישראל, 30 באפריל 1998

תמונותעריכה

 
האצטדיון בעת בנייתו ב-1957
 
האצטדיון לקראת סיום הבנייה במרץ 1958
 
מצעד העשור יום העצמאות, 24 באפריל 1958

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יהושע ביצור, גם אצטדיון נולד בתשעה ירחים, מעריב, 13 במרץ 1958
    האיצטדיון הגדול בירושלים יושלם לקראת יום העצמאות, דבר, 11 במרץ 1958
  2. ^ לקראת אירועי המכביה: מתקני ספורט ברחבי העיר בשיפוצים, באתר כל העיר, 9 במאי 2017
  3. ^ אצטדיון גדול בבירה, הבקר, 17 במרץ 1957
  4. ^ איצטדיון לאומי־אונינרסיטאי לעשרות אלפי צופים בירושלים, הבקר, 10 במרץ 1958
  5. ^ איצטדיון ל־60 אלף צופים מוקם בבירה, דבר, 19 בפברואר 1958
  6. ^ ישראל תבצע סעיפי הסכם שביה"ג הנוגעים להר הצופים, שערים, 28 באפריל 1958
  7. ^ ישראל פז, מיסדר צה"ל עמד במרכז חגיגות העשור, על המשמר, 25 באפריל 1958
  8. ^ איצטדיון גבעת־רם ייפתח ביום ספורט, דבר, 28 במאי 1958
  9. ^ מרכז כדורגל בגבעת-רם יהרוס את איכות חיינו, מעריב, 21 בספטמבר 1979
  10. ^ האיצטדיון הריק, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
  11. ^ אביבה קרול, ‏במת "פעמוני יובל" אושרה לאחר שחוזקה בשקי חול, באתר גלובס, 28 באפריל 1998
  12. ^ רמי היפש, אתלטיקה: אליפות ישראל תתקיים בירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2004
  13. ^ יהונתן ליס,יובל יועז,יאיר אטינגר, הוותיקן קורא לא לקיים את מצעד הגאווה בירושלים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
  14. ^ נטע סלע, רבנים נגד הגאווה: "נחסום המצעד בגופנו", באתר ynet, 3 ביולי 2006
  15. ^ אלעד זרט, היום לפני: 10.11.2006 | מצעד הגאווה מתקיים במתכונת מוגבלת בירושלים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2015
  16. ^ עמרי זרחוביץ', "שינינו את ההיסטוריה": סיפור ההצלחה שהתחיל ב-500 אוהדים - ו-1,000 שקל, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2017