אצטדיון גבעת רם

אצטדיון גבעת רם
כתובת	שדרת המוזאונים
מיקום	גבעת רם, ירושלים, ישראל
קואורדינטות	31°11′55″N 26°31′46″E / 31.19861°N 26.52944°E
תקופת הפעילות	1958–הווה (כ־66 שנים)
שופץ	1997, 2004, 2016, 2021
בעלים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מפעיל	עיריית ירושלים
אדריכל	יוסף קלארווין; גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכלים
קבוצות	בעבר: אסא ירושלים, מכבי ירושלים, הפועל קטמון ירושלים, בית"ר נורדיה ירושלים
מושבים	16,000 (1958); 4,000 (2016-1998); 3,600 (2022)
	מפת מיקום; מפה מפורטת;

אצטדיון האתלטיקה הבינלאומי בגבעת רם (או בשמו הרשמי "האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג" ולפי רשם החברות "האצטדיון הלאומי ירושלים"), הוא אצטדיון ספורט רב-תכליתי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים, השייך כעת לעיריית ירושלים ומהווה חלק ממרכז הספורט האוניברסיטאי בגבעת רם על-שם הווארד קוסל.

מבנה

האצטדיון ממוקם במתחם הספורט של האוניברסיטה העברית, בסמוך לכנסת ולקריית הממשלה ומבני ציבור נוספים כגון קריית המוזיאונים והספרייה הלאומית החדשה. באצטדיון היו במקור מעל 16,000 מקומות ישיבה בשני יציעים אליפטיים, המזרחי והמערבי. היציעים נבנו על סוללת עפר ובטון בגובה של כ-8 מטר, שעליה הותקנו ספסלים מאזבסט. האצטדיון הוקם לפי תכנון כללי של האדריכל יוסף קלארווין ותכנונה המפורט של מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות) שגם הקימה אותו. באצטדיון נסלל מסלול אתלטיקה, משטח דשא לאתלטיקה וכדורגל, ובמה מצידו המערבי^[2].

לקראת מופע פעמוני היובל ב-1998, פורקו ספסלי האזבסט והותקנו כ-4,000 מושבים מפלסטיק ביציע המערבי וחלק מהסוללה שהקיפה את האצטדיון יושרה.

בשנים 2016–2017 עבר האצטדיון שיפוץ בעלות משוערת של כ-50 מיליון ש"ח לקראת תחרויות האתלטיקה במכביה העשרים בקיץ 2017. במסגרת השיפוץ נהרס היציע המזרחי הישן שלא היה בשימוש לטובת מסלול חימום לתחרויות בעוד היציע המערבי ששופץ קלות ב-1998 נהרס והוחלף ביציע מודולרי זמני לתחרויות המכביה. סמוך ליציע הוקם גם "מגדל תוצאות" עם מערכות המדידה לתוצאות תחרויות האתלטיקה. כמו כן הוקמו גם עמודי זרקורים חדשים בפינות המגרש. מאז מתפקד המתחם כמתקן לאימוני אתלטיקה בו מסלולי ריצה אולימפיים ומשטח דשא, אך לא כלל יציע קבוע לאירועים המוניים^[3].

ביוני 2022 הושלם בצידו המערבי של אצטדיון יציע קבע חדש מקורה חלקית המכיל כ-3,600 מקומות ישיבה ומשלב בתוכו את מגדל התוצאות, לצד הצבת מסך תוצאות גדול בדרום המגרש ושדרוגים נוספים בעלות ביצוע של כ-55 מיליון שקלים^[4]. תוכנית הבנייה של היציע החדש בוצעה על ידי משרד גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכלים.

היסטוריה

הסכם על הקמת האצטדיון במימון משותף של הממשלה והאוניברסיטה העברית נחתם במרץ 1957. המדינה הקצתה לטובת האצטדיון שטח של 100 דונם בחכירה ל-99 שנים, והוא נועד לשמש כמתקן לאומי למצעדים ואירועים לאומיים לצד מרכז ספורט לסטודנטים^[5]. מיקום האצטדיון בעמק בין קמפוס האוניברסיטה לקריית הממשלה כך שהמדרונות הטבעיים מסביב יכלו להכיל צופים נוספים בעת הצורך, מעבר ליציעים שנבנו, כך שעד 60,000 איש יכלו לצפות באירועים במקום^[6]^[7]. האצטדיון הוקם במהירות ונחנך ביום העצמאות, 24 באפריל 1958, עת שנערך מצעד צה"ל השנתי שכונה "מצעד העשור". במצעד נכללו טנקים מסוג "שרמן", ו-AMX 13. זה היה בניגוד להסכמי שביתת הנשק, ולפני המצעד גברה המתיחות בקו הגבול בירושלים בין ישראל לממלכת ירדן, בגלל מחאות ירדן על עריכת המצעד^[8]. באצטדיון היו כ-15,000 צופים וכ-10,000 צופים נוספים ישבו על המדרונות סביבו^[9]. אירוע הספורט הראשון נערך באצטדיון היה ב-4 ביוני 1958, יום ספורט של הסטודנטים באוניברסיטה (באותה תקופה הייתה התעמלות מקצוע חובה לסטודנטים)^[10].

בשנות ה-70 וה-80 נעשה שימוש מועט באצטדיון, והוא נשקל כאתר חלופי להקמת אצטדיון כדורגל חדש לקבוצות העיר, במקום אצטדיון ימק"א ומגרש קטמון^[11]^[12].

בעבר שיחקו באצטדיון קבוצות הכדורגל אס"א ירושלים ומכבי ירושלים. בעונת 2009/10 אירח האצטדיון את משחקי הכדורגל הביתיים של הפועל קטמון ירושלים בליגה ג'. וכן שימש כמגרש האימונים של הפועל קטמון ירושלים ואף אירח את משחקיה הביתיים של בית"ר נורדיה ירושלים אך כיום אינו מארח בשגרה משחקי כדורגל ועיקר שימושו כאצטדיון אתלטיקה. האצטדיון גם מארח אימונים ומשחקים של קבוצות הרוגבי הירושלמיות לגברים ונשים.

אירועים משמעותיים בתולדות האצטדיון

עפרה חזה מופיעה בפעמוני היובל בגבעת רם, לכבוד יום העצמאות ה-50 של מדינת ישראל, 30 באפריל 1998

ביום העצמאות ה-10 למדינת ישראל בשנת ה'תשי"ח (1958) התחיל מצעד צה"ל, שכונה "מצעד העשור" באצטדיון גבעת רם, ומשם המשיך לרחובות העיר.
ב-7 במאי 1962 אירח האצטדיון את המשחק חוזר של גמר גביע המדינה בין מכבי תל אביב ומכבי חיפה.
בשנת 1964 התקיים באצטדיון המשחק על המקום ה-3 בין נבחרת קוריאה הדרומית לנבחרת הונג קונג במסגרת אירוח טורניר גביע אסיה בכדורגל 1964 בישראל.
ביום העצמאות ה-19 למדינת ישראל בשנת ה'תשכ"ז (1967) התחיל באצטדיון מצעד צה"ל נוסף, שהיה מצומצם בהיקפו וכונה "המצעד הקטן".
בשנת 1968 התקיים באצטדיון טקס הפתיחה של המשחקים הפאראלימפיים, אל מול קהל של כ-10,000 צופים.
ביום העצמאות ה-30 למדינת ישראל בשנת ה'תשל"ח (1978) התקיים באצטדיון מסדר צבאי ומצעד של ותיקי המחתרות – כתחליף למצעד צבאי מלא. בו הוצג לראשונה לציבור טנק המרכבה^[13].
בשנת 1998 התקיים באצטדיון מופע פעמוני היובל אשר היה האירוע הממלכתי הרשמי לציון 50 שנים להקמת מדינת ישראל^[14].
בשנת 2004, לראשונה לאחר 37 שנים, התקיימה אליפות ישראל באתלטיקה באצטדיון בתאריכים 4-5 ביולי 2004^[15]. האצטדיון אירח אותה שוב ביוני 2022 לאחר ששופץ ושודרג באופן מקיף וכן ביולי 2023.
בשנת 2006, בעקבות איומים באלימות מצד קנאי דתות שונות^[16]^[17] הועבר מצעד הגאווה של ירושלים מרחובות העיר לאצטדיון זה^[18].
ב–19 באוקטובר 2007 התקיים באצטדיון משחק הבכורה של קבוצת האוהדים הפועל קטמון ירושלים אשר היה למשחק הכדורגל הראשון בישראל בו השתתפה קבוצה בבעלות האוהדים. במשחק זה נכחו כ-2,500 צופים^[19]. ב–17 באוקטובר 2014 התקיים באצטדיון משחק הבכורה של קבוצת האוהדים בית"ר נורדיה ירושלים בנוכחות כ-500 צופים.
בשנת 2017 אירח האצטדיון לראשונה תחרויות אתלטיקה וכדורגל של המכביה עם יציע זמני לאחר שיפוצו ואירח אותן שוב ב-2022 עם יציע קבוע ושדרוגים נוספים.
ביולי-אוגוסט 2018 אירח את תחרויות האתלטיקה ב"אולימפיאדת הילדים הבינלאומית" (International Children's Games) שאירחה ירושלים באותו קיץ.
האצטדיון אירח ב-2022 את אליפות אירופה באתלטיקה לנוער עד גיל 18. ב-2023 נבחר לארח את אליפות אירופה באתלטיקה עד גיל 20 ומועמד לארח את אליפות אירופה באתלטיקה לצעירים עד גיל 23 ב-2027.

תמונות

האצטדיון בעת בנייתו ב-1957

האצטדיון לקראת סיום הבנייה במרץ 1958

מצעד העשור יום העצמאות, 24 באפריל 1958

לחצו כדי להקטין חזרה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ עמוד על האצטדיון באתר עיריית ירושלים
^ יהושע ביצור, גם אצטדיון נולד בתשעה ירחים, מעריב, 13 במרץ 1958
האיצטדיון הגדול בירושלים יושלם לקראת יום העצמאות, דבר, 11 במרץ 1958
^ לקראת אירועי המכביה: מתקני ספורט ברחבי העיר בשיפוצים, באתר כל העיר, 9 במאי 2017
^ רפי גמיש, עם תקן בינלאומי: נחנך אצטדיון האתלטיקה המשודרג בגבעת רם, באתר כל העיר, 23 ביוני 2022
^ אצטדיון גדול בבירה, הַבֹּקֶר, 17 במרץ 1957
^ איצטדיון לאומי־אונינרסיטאי לעשרות אלפי צופים בירושלים, הַבֹּקֶר, 10 במרץ 1958
^ איצטדיון ל־60 אלף צופים מוקם בבירה, דבר, 19 בפברואר 1958
^ ישראל תבצע סעיפי הסכם שביה"ג הנוגעים להר הצופים, שערים, 28 באפריל 1958
^ ישראל פז, מיסדר צה"ל עמד במרכז חגיגות העשור, על המשמר, 25 באפריל 1958
^ איצטדיון גבעת־רם ייפתח ביום ספורט, דבר, 28 במאי 1958
^ מרכז כדורגל בגבעת-רם יהרוס את איכות חיינו, מעריב, 21 בספטמבר 1979
^ האיצטדיון הריק, כותרת ראשית, 27 במאי 1987
^ מסדר צבאי באיצטדיון האוניברסיטה בירושלים - במקום מסדר המחתרות, דבר, 26 באפריל 1978
^ אביבה קרול, ‏במת "פעמוני יובל" אושרה לאחר שחוזקה בשקי חול, באתר גלובס, 28 באפריל 1998
^ רמי היפש, אתלטיקה: אליפות ישראל תתקיים בירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2004
^ יהונתן ליס,יובל יועז,יאיר אטינגר, הוותיקן קורא לא לקיים את מצעד הגאווה בירושלים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006
^ נטע סלע, רבנים נגד הגאווה: "נחסום המצעד בגופנו", באתר ynet, 3 ביולי 2006
^ אלעד זרט, היום לפני: 10.11.2006 | מצעד הגאווה מתקיים במתכונת מוגבלת בירושלים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2015
^ עמרי זרחוביץ', "שינינו את ההיסטוריה": סיפור ההצלחה שהתחיל ב-500 אוהדים - ו-1,000 שקל, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2017

[1] עמוד על האצטדיון באתר עיריית ירושלים

[2] יהושע ביצור, גם אצטדיון נולד בתשעה ירחים, מעריב, 13 במרץ 1958
האיצטדיון הגדול בירושלים יושלם לקראת יום העצמאות, דבר, 11 במרץ 1958

[3] לקראת אירועי המכביה: מתקני ספורט ברחבי העיר בשיפוצים, באתר כל העיר, 9 במאי 2017

[4] רפי גמיש, עם תקן בינלאומי: נחנך אצטדיון האתלטיקה המשודרג בגבעת רם, באתר כל העיר, 23 ביוני 2022

[5] אצטדיון גדול בבירה, הַבֹּקֶר, 17 במרץ 1957

[מבנה-6] איצטדיון לאומי־אונינרסיטאי לעשרות אלפי צופים בירושלים, הַבֹּקֶר, 10 במרץ 1958

[7] איצטדיון ל־60 אלף צופים מוקם בבירה, דבר, 19 בפברואר 1958

[8] ישראל תבצע סעיפי הסכם שביה"ג הנוגעים להר הצופים, שערים, 28 באפריל 1958

[9] ישראל פז, מיסדר צה"ל עמד במרכז חגיגות העשור, על המשמר, 25 באפריל 1958

[10] איצטדיון גבעת־רם ייפתח ביום ספורט, דבר, 28 במאי 1958

[11] מרכז כדורגל בגבעת-רם יהרוס את איכות חיינו, מעריב, 21 בספטמבר 1979

[12] האיצטדיון הריק, כותרת ראשית, 27 במאי 1987

[13] מסדר צבאי באיצטדיון האוניברסיטה בירושלים - במקום מסדר המחתרות, דבר, 26 באפריל 1978

[14] אביבה קרול, ‏במת "פעמוני יובל" אושרה לאחר שחוזקה בשקי חול, באתר גלובס, 28 באפריל 1998

[15] רמי היפש, אתלטיקה: אליפות ישראל תתקיים בירושלים, באתר הארץ, 22 ביוני 2004

[16] יהונתן ליס,יובל יועז,יאיר אטינגר, הוותיקן קורא לא לקיים את מצעד הגאווה בירושלים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2006

[17] נטע סלע, רבנים נגד הגאווה: "נחסום המצעד בגופנו", באתר ynet, 3 ביולי 2006

[18] אלעד זרט, היום לפני: 10.11.2006 | מצעד הגאווה מתקיים במתכונת מוגבלת בירושלים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2015

[19] עמרי זרחוביץ', "שינינו את ההיסטוריה": סיפור ההצלחה שהתחיל ב-500 אוהדים - ו-1,000 שקל, באתר TheMarker‏, 11 באוקטובר 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]


כתובת	שדרת המוזאונים^[1]
מיקום	גבעת רם, ירושלים, ישראל
קואורדינטות	31°11′55″N 26°31′46″E / 31.19861°N 26.52944°E / 31.19861; 26.52944
תקופת הפעילות	1958–הווה (כ־66 שנים)
שופץ	1997, 2004, 2016, 2021
בעלים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מפעיל	עיריית ירושלים
אדריכל	יוסף קלארווין גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכלים
קבוצות	בעבר: אסא ירושלים, מכבי ירושלים, הפועל קטמון ירושלים, בית"ר נורדיה ירושלים
מושבים	16,000 (1958) 4,000 (2016-1998) 3,600 (2022)
מפת מיקום מפה מפורטת