ארי פטי אולווי וטנןפינית: Ari Pieti Uolevi Vatanen; נולד ב־27 באפריל 1952 בטופובארה, פינלנד) הוא נהג ראלי פיני, שהפך לפוליטיקאי וחבר בפרלמנט האירופי משנת 1999 עד 2009. וטנן זכה בתואר אליפות העולם בראלי בשנת 1981 וניצח את ראלי פריז-דקר ארבע פעמים. מאז 2013 וטנן משמש כנשיא איגוד הספורט המוטורי האסטוני.

ארי וטנן
Ari Vatanen
לידה 27 באפריל 1952 (בן 72)
טופובארה, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום פינלנדפינלנד פיני
מקום מגורים צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 3 (20 באוגוסט 2008)
  • אביר דרגה ראשונה במסדר האריה של פינלנד (6 בדצמבר 1986)
  • קצין במסדר ההצטיינות הלאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
קריירת אליפות העולם בראלי
אליפויות 1 (1981)
מרוצים 101
ניצחונות 10
פודיומים 27
נקודות בקריירה 518
ניצחונות במקטעים 527
קבוצות פורד, אופל, פיג'ו, סובארו, ב.מ.וו, מיצובישי, סיטרואן
www.arivatanen.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה

עריכה
 
וטנן נוהג במכונית פורד אסקורט RS1800 בראלי 1000 האגמים של 1978.
 
פורד אסקורט RS1800 בו סיים וטנן במקום השני בראלי בריטניה של 1981.

וטנן נולד וגדל באזור טופובארה שבמזרח פינלנד. אביו של וטנן נהרג בתאונה דרכים כשארי היה בן 8. וטנן היה ברכב בעת התאונה.[1] את הופעת הבכורה בראלי עשה בשנת 1971 באליפות פינלנד ובאותה שנה ניצח במירוץ אחד.[2] וארבע שנים לאחר מכן עשה את הופעת הבכורה באליפות העולם בראלי כשהשתתף בראלי אלף האגמים של 1974.[1] הראלי הבינלאומי הראשון שלו היה ראלי ג'מייקה ב־1975 בו נהג בדאטסון 120Y. הוא סיים במקום ה־12 עם הנווט ג'רי פיליפס.[2] בסוף אותה עונה הוצע לו לראשונה להשתתף כנהג מקצועי, בפורד אסקורט RS1800, בראלי בריטניה. הוא התרסק ביום השני, אך הספיק להרשים את מנהל צוות פורד, סטיוארט טרנר כדי שיוצע לו מקום בקבוצה לאליפות הראלי הבריטית בשנה שלאחר מכן.[3] וטנן זכה באליפות, הישג שהוא חזר עליו בשנת 1980,[4] עם הנווט דייוויד ריצ'רדס, שמאוחר יותר הפך ליו"ר המרוצים פרודרייב ואחת הדמויות המשפיעות ביותר בספורט המוטורי. בין 1977 ל־1980 התמודד וטנן גם במרוצים באליפות העולם, תחילה בקבוצת פורד הרשמית ולאחר פרישתה מהענף בסוף 1979, בקבוצת הראלי הפרטית למחצה של רות'מנס. הוא זכה בניצחון הבכורה שלו בראלי אקרופוליס ב־1980 והפך לאלוף העלום בראלי בשנת 1981.[5]

דרכם של וטנן וריצ'רדס נפרדו לפני עונת 1982 ובשנים הבאות ישב לצידו של וטנן טרי הרימן. וטנן לא נשאר באליפות העולם להגן על תוארו בעונת 1982 ובמקום זאת התמודד באליפות בריטניה עם פורד. ב־1983 חזר להשתתף באליפות העולם באופן סדיר יותר בקבוצת אופל. האופל אסקונה והמנטה לא היו בעלות הנעה 4X4 ולכן גם לא היו תחרותית מספיק,[6] אך עם זאת, הצליח וטנן לנצח בראלי ספארי התובעני.

 
Ari Vatanen Strasbourg

בשנת 1984 חתם וטנן בקבוצת פיג'ו. עם הפיג'ו 205 T16 ניצח וטנן חמישה מרוצים ברצף, מראלי אלף האגמים של 1984 ועד ראלי שוודיה של 1985.[7] הוא היה מועמד לזכות באליפות העולם של 1985 אך סדרת תקלות ותאונות מנעו זאת ממנו. וטנן גם עבר תאונה קשה בראלי ארגנטינה, כאשר מכוניתו התהפכה במהירות של מעל 190 קמ"ש. מושב הנהג נשבר, והוא הושלך בתוך המכונית כשהוא סובל מפגיעות קשות ברגליו ופלג הגוף העליון ודימום פנימי מסכן חיים.[7] הוא בילה 18 חודשים בהתאוששות מהפציעות הגופניות האלו[8] ואחר כך מדיכאון קשה.[9] הוא התאושש באופן מוחלט וחזר לספורט המוטורי בשנת 1987 עם ארבעה ניצחונות ראלי פריז-דקר, עם פיג'ו בשנים 1987, 1989 ו־1990, ועם סיטרואן בשנת 1991. הוא היה במרכז שערורייה כשנגנבה מכוניתו תוך שהוא מוביל את הראלי בשנת 1988.[8]

 
הפיג'ו 405 T16 GR של וטנן.

עם פיג'ו, וטנן זכה גם במירוץ טיפוס ההר פייקס־פיק שבקולורדו של 1988. פיג'ו, שפרשה מסבב אליפות העולם בראלי בשנת 1986 לאחר ביטולה של קטגוריית גרופ־B הבכירה הפיקה לקחים שנלמדו עם ה־T16 205 כדי ליצור את ה־405 T16. עם כ־600 כוחות סוס, הנעה 4X4 והיגוי בארבעת הגלגלים,[10] וטנן טיפס עם המכונית במעלה ההר בזמן שיא, ומאמציו נלכדו בסרט הקצר עטור הפרסים Climb Dance.[11]

וטנן המשיך להתמודד באליפות העולם בראלי בצורה פחות או יותר פעילה עד עונת 1998. הוא נהג עבור מיצובישי ראליארט אירופה בארבעה מרוצים בעונת 1989 ובחמישה בשנת 1990. התוצאה הטובה ביותר שלו עם מיצובישי גלנט VR-4 הייתה מקום שני בראלי 1000 האגמים. מ־1992 ועד 1993, הוא התחרה עבור סובארו ב־11 מרוצים, מסיים במקום השני שלוש פעמים, כולל באירוע הבכורה של הסובארו אימפרזה בפינלנד. וטנן אף הוביל לזמן קצר לפני שהורד בדירוג על ידי זוכה האירועי יוהא קנקונן. אף על פי כן, הקבוצה ויתרה עליו בסוף עונת 1993 לטובת קרלוס סאינס.

בשנה שלאחר מכן חזר וטנן לשבת מאחורי ההגה של פורד, כעת עם האסקורט RS קוסוורת' עבור צוות פרטי למחצה, ובהמשך גם משתלב בצוות המפעל של פורד, במקום פרנסואה דלקור הפצוע. התוצאה הבולטת שלו באותה השנה הייתה סיום על הפודיום בראלי ארגנטינה, הפעם הראשונה בה התמודד באירוע מאז התאונה הקשה תשע שנים קודם לכן.

עונות 1995ו־1996 היו רגועות כשהקריירה שלו כנהג מרוצים מהשורה הראשונה אט־אט מגיעה לסיומה. עם זאת, המשיך וטנן להתמודד בכמה אירועים ובשנים שלאחר מכן, התוצאה הטובה ביותר שלו הייתה סיום על הדוכן בראלי ספארי של 1998.[12] לאחר מכן הוא חזר לקדנציה קצרה בסובארו לראלי סיום העונה בבריטניה שהיה למירוץ המאה שלו באליפות העולם בראלי.

אף על פי שהפך פחות פעיל בראלי, הרעב שלו לספורט מוטורי המשיך לבעור ווטנן הצטרף לניסאן בפריס־דקר בשנת 2003 אותו סיים במקום השביעי. הוא הופיע גם בראלי פינלנד של 2003 עם פיג'ו 206 WRC של קבוצה פרטית וסיים במקום ה־11. בשנים 2004 ו־2005 המשיך וטנן להשתתף בדקר עבור ניסן ובשנת 2007 עשה ניסיון נוסף עם פולקסווגן אך פרש בקטע השביעי.[13]

אף על פי שאין לו שורשים באסטוניה, בינואר 2013 הוצעה מועמדותו של וטנן לתפקיד נשיא איגוד הספורט המוטורי האסטוני על ידי מועצת האיגוד.[14] ללא אף מועמד יריב הפך וטנן לנשיא האיגוד והיה לזר הראשון שמונה לתפקיד זה.[15]

 
וטנן וריצ'רדס בראלי על שם קולין מקריי ב-2008.

בספטמבר 2008, וטנן השתתף בראלי על שם קולין מקריי, שהיה חלק מסבב אליפות סקוטלנד. וטנן נהג שוב בפורד אסקורט RS1800 איתה זכה באליפות ב־1981 כשלצידו דייוויד ריצ'רדס.[16] הוא היה אחד מכמה אלופי עולם לשעבר שהשתתפו באירוע לזכרו של מקריי, שנהרג בתאונת מסוק שנה לפני כן.

חייו האישיים

עריכה

וטנן נשוי לריטה ואב לארבעה ילדים, קים (נולד בשנת 1972), ריה (נולדה ב־1980), טואה (נולדה ב־1982) ומקס (נולד ב־1990). יש להם בתים בפינלנד ובצרפת.[17] קים הוא המנהל של אלוף העולם בראלי סבסטיאן אוז'ייה.[18] בשנת 2016 מקס הלך בדרכו של אביו כשנכנס לאליפות הראלי הבריטית בה עם קבוצת M-Sport והפורד פיאסטה R5.[19]

קריירה פוליטית

עריכה

לאחר כמה שנים בהן עבד וטנן עם צוות ראלי צרפתי, התיישב בשנת 1993 בדרום צרפת שם קנה חווה ויקב. עד מהרה הוא פיתח עניין בפוליטיקה ובשנת 1999 הוא נבחר לפרלמנט האירופי מרשימת מפלגת הקואליציה הלאומית השמרנית, אף על פי שהמשיך לחיות בצרפת.[1] הסוגיות בהן עבד כוללות מיסוי רכב, מדיניות תחבורה, סיוע בפיתוח ומדיניות חקלאית.[20]

בשנת 2004 הוא נבחר מחדש, הפעם מטעם מפלגה שמרנית צרפתית. בשנת 2009 היה מועמד שוב מטעם מפלגת הקואליציה הלאומית הפינית אך הפעם לא נבחר.[21]

ב־2009 הכריז וטנן על מועמדותו בבחירות לנשיאות ה-FIA מול הנשיא הנוכחי בשמנו מקס מוסלי יחליט להתמודד מחדש לכהונה נוספת.[22][23] ב־23 באוקטובר 2009, נכשל וטנן בבחירות בהן זכה הבוס שלו לשעבר בקבוצת פיג'ו, שלאחר מכן הפך למנהל קבוצת פרארי בפורמולה 1, ז'אן טוד.[24]

תוצאות

עריכה

אליפות העולם בראלי

עריכה
שנה קבוצה רכב 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 מיקום נקודות
1974 ארי וטנן אופל אסקונה מונקו 
בוטל
שוודיה 
בוטל
פורטוגל  קניה  יוון 
בוטל
פינלנד 
פרש
איטליה  קנדה  ארצות הברית  בריטניה  צרפת  - -
1975 פורד פורד אסקורט RS1600 מונקו  שוודיה  קניה  יוון  מרוקו  פורטוגל  פינלנד 
פרש
איטליה  צרפת  - -
פורד אסקורט RS1800 בריטניה 
פרש
1976 פורד פורד אסקורט RS1800 מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה  יוון  מרוקו  פינלנד 
פרש
איטליה  צרפת  בריטניה 
פרש
- -
1977 פורד פורד אסקורט RS1800 מונקו  שוודיה  פורטוגל 
פרש
קניה 
פרש
ניו זילנד 
2
יוון 
פרש
פינלנד 
פרש
קנדה 
פרש
איטליה 
פרש
צרפת  בריטניה 
פרש
- 0
1978 פורד פורד אסקורט RS1800 מונקו  שוודיה 
5
קניה  פורטוגל 
פרש
יוון  פינלנד 
פרש
קנדה  איטליה  חוף השנהב  צרפת  8 11
מרלבורו בריטניה 
נפסל
1979 רות'מנס פורד פיאסטה 1600 מונקו 
10
5 50
פורד אסקורט RS1800 שוודיה 
פרש
פורטוגל 
פרש
קניה  יוון  פינלנד 
2
קנדה 
3
איטליה  צרפת  בריטניה 
4
חוף השנהב 
פורד ניו זילנד 
3
1980 Publimmo Racing פורד אסקורט RS1800 מונקו 
פרש
4 50
רות'מנס שוודיה  פורטוגל 
פרש
קניה  יוון 
1
ארגנטינה  פינלנד 
2
ניו זילנד  איטליה 
2
צרפת  בריטניה 
פרש
חוף השנהב 
1981 רות'מנס פורד אסקורט RS1800 מונקו 
פרש
שוודיה 
2
פורטוגל 
פרש
קניה  צרפת  יוון 
1
ארגנטינה 
פרש
ברזיל 
1
פינלנד 
1
איטליה 
7
חוף השנהב 
9
בריטניה 
2
1 96
1982 David Sutton Motorsport פורד אסקורט RS1800 מונקו  שוודיה 
2
פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ניו זילנד  ברזיל  13 15
MCD / Mobira פינלנד 
פרש
איטליה  חוף השנהב 
רות'מנס אופל אופל אסקונה 400 בריטניה 
פרש
1983 רות'מנס אופל אופל אסקונה 400 מונקו 
5
שוודיה 
6
פורטוגל  קניה 
1
צרפת  6 44
אופל מנטה 400 יוון 
4
ארגנטינה  פינלנד 
פרש
איטליה 
פרש
חוף השנהב  בריטניה 
פרש
1984 פיג'ו טלבו ספורט פיג'ו 205 T16 מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה  צרפת 
פרש
יוון 
פרש
ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
1
איטליה 
1
חוף השנהב  בריטניה 
1
4 60
1985 פיג'ו־טלבו ספורט פיג'ו 205 T16 מונקו 
1
שוודיה 
1
פורטוגל 
פרש
קניה 
פרש
צרפת 
פרש
4 55
פיג'ו 205 T16 E2 יוון 
פרש
ניו זילנד 
2
ארגנטינה 
פרש
פינלנד  איטליה  חוף השנהב  בריטניה 
1987 פוג'י סובארו RX טורבו מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה 
10
צרפת  יוון  ארצות הברית  ניו זילנד  ארגנטינה  19 16
פורד פורד סיירה RS קוסוורת' פינלנד 
2
חוף השנהב  איטליה  בריטניה 
1988 פרודרייב ב.מ.וו ב.מ.וו M3 מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ארצות הברית  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
פרש
חוף השנהב  איטליה  0
ראליארט אירופה מיצובישי גלנט VR-4 בריטניה 
פרש
1989 ראליארט אירופה מיצובישי גלנט VR-4 שוודיה  מונקו 
87
פורטוגל  קניה  צרפת  יוון 
פרש
ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
פרש
אוסטרליה  איטליה  חוף השנהב  בריטניה 
5
40 8
1990 ראליארט אירופה מיצובישי גלנט VR-4 מונקו 
פרש
פורטוגל 
פרש
קניה  צרפת  יוון 
פרש
ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
2
אוסטרליה  איטליה  חוף השנהב  בריטניה 
פרש
16 15
1991 Milk Team פורד סיירה RS קוסוורת' 4X4 מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
7
אוסטרליה  איטליה  חוף השנהב  ספרד  22 12
סובארו סובארו לגאסי RS בריטניה 
5
1992 סובארו סובארו לגאסי RS מונקו  שוודיה 
פרש
פורטוגל  קניה  צרפת  יוון 
פרש
ניו זילנד 
פרש
ארגנטינה  פינלנד 
4
אוסטרליה 
פרש
איטליה  חוף השנהב  ספרד  בריטניה 
2
11 25
1993 סובארו 555 סובארו לגאסי RS מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון 
פרש
ארגנטינה  ניו זילנד 
פרש
אוסטרליה 
2
איטליה  ספרד  7 38
סובארו אימפרזה 555 פינלנד 
2
בריטניה 
5
1994 SMS פורד אסקורט RS קוסוורת' מונקו  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון 
5
פינלנד 
פרש
איטליה  בריטניה 
5
9 28
פורד ארגנטינה 
3
ניו זילנד 
פרש
1996 פורד פורד אסקורט RS קוסוורת' שוודיה 
פרש
קניה  אינדונזיה  יוון  ארגנטינה  פינלנד  אוסטרליה  איטליה  ספרד  0
1997 Motorsport Consultancy פורד אסקורט WRC מונקו  שוודיה  קניה  פורטוגל  ספרד  צרפת  ארגנטינה  יוון  ניו זילנד  פינלנד  אינדונזיה  איטליה  אוסטרליה  בריטניה 
8
0
1998 פורד פורד אסקורט WRC מונקו  שוודיה  קניה 
3
פורטוגל 
5
ספרד  צרפת  ארגנטינה  יוון  ניו זילנד  פינלנד 
פרש
איטליה  אוסטרליה  11 6
סובארו 555 סובארו אימפרזה WRC 1998 בריטניה 
פרש
2003 Bozian Racing פיג'ו 206 WRC מונקו  שוודיה  טורקיה  ניו זילנד  ארגנטינה  יוון  קפריסין  גרמניה  פינלנד 
11
אוסטרליה  איטליה  צרפת  ספרד  בריטניה  0

ראלי דקר

עריכה
שנה קטגוריה רכב מיקום מספר קטעים שניצח
1987 כלי רכב צרפת  פיג'ו 1 3
1988 נפסל[25] 4
1989 1 7
1990 1 7
1991 1 5
1992 צרפת  סיטרואן 5 7
1993 8 2
1994 לא השתתף
1995 כלי רכב צרפת  סיטרואן פרש 3
1996 4 7
1997–2002 לא השתתף
2003 כלי רכב יפן  ניסאן 7 4
2004 פרש 1
2005 39 0
2006 לא השתתף
2007 כלי רכב גרמניה  פולקסוואגן פרש 0

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ארי וטנן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 Etusivu, kansallisbiografia.fi
  2. ^ 1 2 Rallies, www.arivatanenrally.com (באנגלית)
  3. ^ Rallies, www.arivatanenrally.com (באנגלית)
  4. ^ eWRC-results.com, Ari Vatanen - rally profile eWRC-results.com, eWRC-results.com
  5. ^ WRC Driver Legends | Best Rally Driver Legends| Profile, www.wrc.com (באנגלית)
  6. ^ Opel Manta B 400 (Group B), Rally Group B Shrine, ‏2016-01-19 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Lunch with... Ari Vatanen | Motor Sport Magazine Archive, Motor Sport Magazine, ‏2018-05-30 (באנגלית)
  8. ^ 1 2 Ari Vatanen’s greatest hits, Red Bull (באנגלית)
  9. ^ 1985: Ari Vatanen's near-death experience, Motorsport Retro, ‏2011-04-10 (באנגלית)
  10. ^ 1988 Peugeot 405 T16 GR Pikes Peak | Peugeot, Supercars.net, ‏2016-04-24 (באנגלית)
  11. ^ Dániel Móré, Exclusive: Ari Vatanen on his famous Pikes Peak film, Climb Dance, DriveTribe, ‏2018-03-05 (באנגלית)
  12. ^ "Ari Vatanen". RallyBase. אורכב מ-המקור ב-3 בינואר 2007. נבדק ב-2007-01-30. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Dakar 2007 Withdrawals". אורכב מ-המקור ב-17 בינואר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ World rally champion Ari Vatanen runs for Estonian Autosport Union top job, Estonian news - news.postimees.ee, ‏2013-01-23 (באנגלית)
  15. ^ The Baltic Course-Балтийский курс, Finnish WRC champion elected Estonian Autosport Union president, The Baltic Course | Baltic States news & analytics
  16. ^ 2008 Colin Mcrae Forest Stages, Photo | Motorsport Images, Motorsportimages.com (באנגלית)
  17. ^ European Voice, PROFILE – Rallying to a new cause: Ari Vatanen, POLITICO, ‏2002-09-04
  18. ^ World Champion Ari Vatanen returns to rallying in Finland at his home race, metropolitan.fi
  19. ^ VATANEN NAME TO RETURN TO THE BRITISH RALLY CHAMPIONSHIP IN 2016 - Fiesta R5 - M-Sport News - M-Sport, web.archive.org, ‏2016-03-04
  20. ^ Ari Vatanen, Aspen Institute Central Europe (באנגלית)
  21. ^ Helsingin Sanomat - International Edition - Home, web.archive.org, ‏2010-06-22
  22. ^ Jonathan Noble, Vatanen 'interested' in FIA presidency - F1 - Autosport, Autosport.com (באנגלית)
  23. ^ Jonathan Noble, Vatanen to run for FIA presidency - F1 - Autosport, Autosport.com (באנגלית)
  24. ^ Motor racing-Todt elected FIA president | Sports | Motor Sports | Reuters, web.archive.org, ‏2009-10-27
  25. ^ 1988: The desperate Peugeot search (28/40), www.dakar.com (באנגלית)