יוהא קנקונן

יוהא מאטי פלרבו קנקונןפינית: Juha Matti Pellervo Kankkunen; נולד ב-2 באפריל 1959 בלאוקה, פינלנד) הוא נהג ראלי פיני. הקריירה שלו באליפות העולם בראלי נמשכה מ-1983 ועד 2002. הוא ניצח ב-23 מרוצים וזכה בתואר אלוף העולם ארבע פעמים. שני הישגים אלו היו בזמנם שיאים באליפות זו. מאז, טומי מקינן הפיני הצליח להשוות את השיא של זכייה בארבעה תארים והן סבסטיאן לב וסבסטיאן אוז'ייה הצרפתים הצליחו מאז לזכות במספר תארים גדול יותר. הוא עדיין מחזיק בשיא של לקיחת תארים עם שלושה יצרנים שונים. אוז'ייה הצליח להשוות את השיא של לקיחת שני תארים ברצף עם יצרנים שונים.

יוהא קנקונן
Juha Kankkunen
קנקונן בהלסינקי ב-2006
קנקונן בהלסינקי ב-2006
לידה 2 באפריל 1959 (בן 62)
לאוקה, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום פינלנדפינלנד פיני
קריירת אליפות העולם בראלי
אליפויות 4 (1986, 1987, 1991, 1993)
מרוצים 162
ניצחונות 23
פודיומים 75
נקודות בקריירה 1140
ניצחונות במקטעים 700
קבוצות טויוטה, פיג'ו, לנצ'יה, פורד, סובארו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קנקונן חתם בטויוטה בשנת 1983 והשיג את הניצחון הראשון שלו באליפות העולם בשנתו השלישית בקבוצה. ביצועיו הביאו את פיג'ו, אלופת היצרנים באותו הזמן, להחתימו לעונת 1986, וכבר באותה שנה הוכתר למה שהיה נכון לאותו הזמן כ"אלוף העולם הצעיר ביותר בהיסטוריה של האליפות". כשפיג'ו פרשה מהאליפות עם ביטולה של קטגוריה B, עבר קנקונן ללנצ'יה והפך לנהג הראשון שהצליח להגן בהצלחה על תואר האליפות. לאחר שנתיים בטויוטה חזר ללנצ'יה וזכה בתואר השלישי, שוב שיא באליפות עד לאותו הזמן, בשנת 1991.

בשנת 1993, הצטרף קנקונן מחדש לטויוטה וזכה בתואר הרביעי שלו. בעקבות הפסילה של טויוטה ב-1995 והרחקה ל-12 חודשים לקח קנקונן הפסקה ולא חזר להשתתפות סדירה באליפות עד שהצטרף לפורד במחצית עונת 1997 כשהחליף את ארמין שוורץ. לאחר שעבר לסובארו ב-1999, השיג קנקונן את הניצחון הראשון שלו אחרי חמש שנים. לפני פרישתו בתום עונת 2002, הוא התחרה במשרה חלקית עבור קבוצת יונדאי.

הישגיו של קנקונן מחוץ לאליפות העולם בראלי כוללים את הזכייה בראלי דקר ב-1988 ואת הניצחונות במרוץ האלופים ב-1988 וב-1991. לאחר פרישתו מראלי, עבר לעבוד בתחומי העסקים והפוליטיקה. בשנת 2007 קבע קנקונן שיא מהירות על קרח עם בנטלי קונטיננטל GT. בשנת 2011, הוא קבע שיא נוסף של 330.695 קמ"ש בבנטלי קונטיננטל קבריולה.[1][2]

קריירהעריכה

קנקונן גדל בחווה המשפחתית באזור לאוקה במרכז פינלנד, ליד המסלול בו עובר ראלי פינלנד. אביו נהג בראלי ובמרוצי קרח כתחביב ולימד את יוהא איך לנהוג על מסלולי קרח. קנקונן החל לנהוג כשהיה בן שבע,[3] וקיבל את המכונית הראשונה שלו בגיל 12.[4] הוא השתתף לראשונה במרוץ ראלי ב-1978 ועשה את הופעת הבכורה שלו באליפות העולם בראלי פינלנד של 1979. קנקונן, שנהג בפורד אסקורט RS2000, סיים את המרוץ במקום ה-14.[5] קנקונן אומן על ידי טימו מקינן, שהיה חבר של אביו. באפשרותו היה להתחרות לעיתים קרובות ולצבור ניסיון גם בזכות סיוע כלכלי של טימו יוהקי, מנהל עתידי של נהגים פינים רבים כגון טומי מקינן ומיקו הרוונן.[6]

1983-85: טויוטהעריכה

 
טוייוטה סליקה TwinCam טורבו (TA64) קטגוריה B של קנקונן לעונת 1985

תוצאות טובות שהשיג קנקונן עם טויוטה פינלנד באירועים מקומיים, הביאה את קבוצת טויוטה אירופה להחתימו ולשתפו באירועים של אליפות העולם. בעונה הראשונה שלו חבר לאלוף העולם לשנת 1979, ביורן וולדגרד השוודי. בשלושה אירועים עם הטויוטה סליקה בהם השתתף הגיע קנקונן למקום השישי בראלי אלף האגמים בפינלנד, מקום שביעי בראלי בריטניה ופרש בראלי חוף השנהב. בשנה שלאחר מכן כבר התחרה בארבעה אירועים עם הנווט האירי פרד גאלאגר כשהוא פורש בשלושה מהם ומסיים חמישי באירוע הביתי שלו. את עונת 1985 הוא החל עם ניצחון מפתיע בראלי ספארי והופך לנהג הראשון שזכה באירוע בניסיונו הראשון.[4] הוא המשיך והתחרה בארבעה אירועים נוספים ולקחת את הניצחון השני שלו באירוע הסיבולת השני של האליפות, ראלי חוף השנהב.[7]

1986: פיג'ועריכה

 
קנקונן בפיג'ו 205 T16 בראלי סן-רמו של 1986

הופעותיו של קנקונן עם הסליקה הקנו לו את ההזדמנות להצטרף בעונת 1986 לקבוצה המובילה של פיג'ו, זו שזכתה עונה קודם לכן גם בתואר הנהגים עם טימו סלונן וגם בתואר היצרנים. קנקונן החליף בפיג'ו את ארי וטנן שעדיין התאושש מתאונה כמעט קטלנית במהלך העונה הקודמת. קנקונן ניצל את ההזדמנות שניתנה לו כשיחד עם הפיג'ו 205 T16 הוא משיג ניצחונות בראלי שוודיה, אקרופוליס וניו זילנד ומסיים על הדוכן בעוד שלושה אירועים. בראלי סן-רמו נפסלה פיג'ו מלהשתתף בטענה שחצאיות המכונית רחבות מידי. כשהגיע קנקונן לראלי האחרון, ראלי אולימפוס בארצות הברית שבאותו הזמן היה חלק מסבב האליפות, היה בפיגור של נקודה אחת אחרי מארקו אלן. קנקונן למעשה סיים אחרי מארקו שהוכתר לאלוף, אך זה החזיק בתואר במשך 11 ימים בלבד עד שעירעורה של פיג'ו על הפסילה בסן-רמו התקבלה ובעקבותיה ההחלטה לבטל את התוצאות של תוצאותיו.[8] בכך הפך קנקונן לאלוף העולם הצעיר בהיסטוריה של האליפות באותו הזמן. בתום עונה זו, בעקבות התאונה הקטלנית של הנרי טויבנן בראלי קורסיקה ועוד מספר אירועים מצערים שקרו במהלך העונה, בוטלה קטגוריה B.[9] בעקבות החלטה זו, פרשה פיג'ו מאליפות העולם בראלי. היא חזרה לסבב רק כעבור למעלה מעשור.

1987: לנצ'יהעריכה

לאחר פרישת פיג'ו, עבר קנקונן לקבוצת לנצ'יה מרטיני לנהוג בדלתא HF 4WD. כבר במירוץ הראשון במונטה קרלו הוביל עד לקטע האחרון, בו קיבל הוראה לסיים שני אחר חברו לקבוצה מיקי ביאסיון.[10] מאוחר יותר ניצח קנקונן את ביאסיון באולימפוס ראלי ארצות הברית בהפרש של 12 שניות בלבד. במאבק צמוד על האליפות, גבר קנקונן על חבריו לקבוצה ביאסיון ואלן כשניצח בראלי האחרון בבריטניה ובכך לקח את אליפותו השנייה.

1988-89: בחזרה לטויוטהעריכה

קנקונן בחר לחזור לטויוטה לעונת 1988. הוא סיים חמישי באירוע הראשון עם טויוטה סופרה טורבו בראלי ספארי. בהמשך הציגה טויוטה את הסליקה GT-4 ST165 ועד מהרה התברר שהמכונית סובלת מבעיות אמינות מה שלא אפשר לקנקונן להגן על תוארו. הוא פרש משלושה מרוצים ברצף בשל בעיות במנוע, עוד נעדר מאירועים נוספים ולבסוף סיים רק במקום ה-37 בדירוג הנהגים.

עם זאת, מחוץ לאליפות העולם בראלי היו לקנקונן הצלחות רבות. עם הפיג'ו 205 T16 הוא ניצח את ראלי דקר כבר בניסיונו הראשון, אחרי שמכונית הפיג'ו פיג'ו 405 T16 של עמיתו ארי וטנן נגנבה בזמן שזה הוביל את האירוע.[11] קנקונן גם התחרה עם הפיג'ו במירוץ הפייקס פיק המפורסם בקולורדו וסיים שני אחרי וטנן. קנקונן גם ניצח במרוץ האלופים הראשון אי פעם תוך כדי שהוא גובר בגמר על אלוף העולם בראלי של 1985, טימו סאלונן, וכך הפך לאלוף האלופים הראשון.[12]

עונת 1989 הייתה בסימן שיפור כשקנקונן וה-GT-4 ניצחו לראשונה בראלי אוסטרליה וסיימו במקום השלישי בקורסיקה ובבריטניה. התוצאות הביאו את קנקונן למקום השלישי באליפות הנהגים ואת טויוטה למקום השני.

1990-92: בחזרה ללנצ'יהעריכה

 
הלנצ'יה דלתא HF אינטגרלה של קנקונן מראלי ספארי של 1992 במפגן ראווה בראלי גרמניה של 2008.

כאשר קנקונן השיג את הניצחון המיוחל עבור טויוטה, הוא כבר היה חתום על חזרתו ללנצ'יה לעונת 1990. במחצית עונת זו, קנקונן מצא עצמו רק במקום הרביעי באליפות כשטויוטה בראש עם הנהג החדש שלהם קרלוס סאינס. אף על פי שקנקונן חזר מאוחר יותר על הניצחון שלו באוסטרליה והוסיף סיום חמישי על הדוכן בסן-רמו, הוא לא הצליח להדביק את סאינס הדומיננטי וסיים את העונה במקום השלישי, ממוקם בין חבריו לקבוצה דידייה אוריול ואלוף העונה הקודמת מיקי ביאסיון. לנצ'יה אם כן סיימה כאלופת היצרנים בפעם הרביעית ברציפות.

בעונת 1991, קנקונן ניצח בראלי ספארי, ראלי אקרופוליס, ראלי אלף האגמים הביתי בפעם הראשונה ובראלי אוסטרליה בפעם השלישית ברציפות. כשהגיע לאירוע האחרון בבריטניה, היה בפיגור של נקודה אחת אחרי קרלוס סאינס בטויוטה. ניצחון במרוץ לפני קנת' אריקסון וסאינס, הפך את קנקונן לראשון שחתום על שלוש אליפויות מאז שאליפות העולם בראלי הוקמה בשנת 1973. 150 הנקודות שלו במהלך העונה עדיין מהווים שיא עבור מספר הנקודות הרב ביותר בעונה אחת. זו הייתה גם הפעם הראשונה ששני נהגים זכו כל אחד בחמישה ניצחונות במהלך עונה בודדת. במרוץ האלופים, הפך לנהג השני שזוכה פעמיים לאחר שניצח את אוריול בגמר.[13]

בשנת 1992, קנקונן עמד על הדוכן בכל אחד מתשעת האירועים בהם השתתף, אבל ניצח רק בפורטוגל. הקרב שוב נמשך עד לרגע האחרון כשלפני הסיבוב האחרון הוביל על סאינס בשתי נקודות, ועל אוריול שהשיג מספר שיא של ששה ניצחונות, בשלוש נקודות. ניצחונו של סאינס באירוע בבריטניה לפני ארי וטנן וקנקונן, יחד עם פרישתו של אוריול, הקנו את התואר לסאינס.

1993-96: החזרה השנייה לטויוטהעריכה

 
הסליקה GT-4 ST185 איתה ניצח קנקונן בראלי בריטניה של 1993.

לאחר שלנצ'יה פרשה מהאליפות בתום עונת 1992, חזר קנקונן לטויוטה שכעת הריצה את הסליקה GT-4 ST185 שאיתה גבר עליו סאינס בעונה הקודמת. למרות שבאמצע העונה היה צריך להחליף שני נווטים לאחר שהנווט הקבוע שלו יוהא פירונן סבל מדימום מוחי,[14] הצליח קנקונן לזכות בתואר הרביעי שלו על ידי ניצחונות בחמישה מתוך עשרה אירועים בהם השתתף. הוא ניצח בראלי ספארי עם פירונן, בראלי ארגנטינה, אוסטרליה ובריטניה עם הנווט ניקי גריסט, ובראלי פינלנד עם דניס ג'ירודה. ניצחונו של קנקונן בבריטניה היה ניצחונו ה-20 בקריירה, ובכך שבר את שיאו של מרקו אלן כמחזיק בשיא מספר הניצחונות בסבב. קנקונן, יחד עם אוריול שהגיע למקום השלישי באליפות הנהגים, הביאו לטויוטה את אליפות היצרנים, הראשון עבור יצרן יפני.

את עונת 1994, החל קנקונן בצורה טובה עם מקום שני במונטה קרלו וניצחון בפורטוגל. בראלי ספארי הוא הוביל אבל התרסק לאחר שנתקל בבור ב-180 קמ"ש.[15] באמצע העונה, קנקונן הוביל את הטבלה יחד עם סאינס בסובארו אבל כמה תוצאות גרועות שהגיעו לאחר מכן, הוציאו אותו מההתמודדות. את העונה סיים קנקונן אחרי אוריול וסאינס כשהראשון, בן קבוצתו, לוקח את האליפות.

ב-1995, כשנותרו שני אירועים לסיום העונה, היה קנקונן בראש הטבלה כשהוא מוביל ב-7 נקודות על קולין מקריי מסובארו. באירועי בקטלוניה הוביל קנקונן בכמעט דקה שלמה על סאינס ומקריי והיה נראה שהוא בדרך לניצחון הראשון על אספלט ולקטוף את התואר החמישי שלו. עם זאת, טעות שלו או של גריסט הנווט גרמה לתאונה ולפרישה מהאירוע.[16] לאחר האירוע, טויוטה נמצאו אשמים בשימוש בתצורה לא חוקית של מגביל הטורבו. הקבוצה קיבלה הרחקה מאליפות העולם ל-12 חודשים. מנהגי טויוטה, אוריול, קנקונן וארמין שוורץ נשללו כל הנקודות. נשיא ה-FIA באותו זמן הצהיר שאין בצעד זה לרמוז שהנהגים ידעו על העבירה.[17] בעונה שלאחר מכן התחרה קנקונן עם קבוצות פרטיות של טויוטה בשלושה מרוצים בלבד וסיים רביעי בשוודיה, שלישי באינדונזיה ושני בפינלנד. בעונה זו גם נפרדו דרכם של קנקונן וגריסט שהצטרף למקריי.

1997-98: פורדעריכה

 
קנקונן עם שותפו לשנים 1997–2002, הנווט יוהא רפו.

באמצע עונת 1997, הצטרף קאקנקונן לקבוצת אמ-ספורט המריצה את פורד באליפות העולם במקומו של ארמין שוורץ.[18] הצטרפותו באמצע העונה הייתה מאוחרת מידי מלאפשר התמודדות על אליפות הנהגים כך שהמהלך נועד בעיקר לתמוך בקבוצה ובסאינס במאבקם על האליפות. כבר באירוע השני עם הקבוצה באקרופוליס, הוביל קנקונן את האירוע עד שקיבל הוראות קבוצתיות לפנות דרך לסאינס.[19] קנקונן המשיך וסיים רק שניות מאחורי סאינס גם באינדונזיה וניו זילנד. באירועי הביתי בפינלנד, הפסיד את הניצחון לאלוף העולם ממיצובישי, טומי מקינן, בשבע שניות בלבד, ניצחון שעדיין נחשב לניצחון בהפרש הקטן ביותר.[20] גם את אירוע סיום העונה בבריטניה סיים במקם השני, לפני סאינס שכבר הפסיד את האליפות למקינן.

קנקונן נשאר עם פורד גם לעונת 1998 עם הנהג הבלגי ברונו ת'ירי לאחר שסאינס בחר לחזור לטויוטה. פורד, שהחלה להשקיע משאבים בפיתוחה של הפוקוס WRC החדשה, נשארה לעונה זו עם האסקורט של השנה שעברה שכעת הייתה תחרותית פחות. קנקונן סיים שבע פעמים על הדוכן והוא וקבוצתו סיימו שניהם את העונה במקום הרביעי. לעונת 1999, פורד חתמה עם נהגה של סובארו קולין מקריי וקנקונן עבר להחליפו בסובארו.

1999-2000: סובארועריכה

בשנתו הראשונה של קנקונן עם קבוצת סובארו והאימפרזה WRC, הוא השיג ניצחונות בארגנטינה, ניצחון ראשון שהגיע לאחר חמש שנים כשהוא גובר על בן קבוצתו ריצ'רד ברנס ב-2.4 שניות בלבד,[21][22] ובפינלנד, שוב לפני ברנס. הניצחון בפינלנד התברר לבסוף כניצחונו האחרון של קנקונן באליפות העולם. למרות סיום נוסף של מקומות 1 ו-2 לסובארו גם בבריטניה, איבדה סובארו את כתר אלופת היצרנים לטויוטה בארבע נקודות וזו גם הייתה העונה השלישית ברציפות בה סיים קנקונן במקום הרביעי בדירוג הנהגים בעוד טומי מקינן משווה את שיאו של קנקונן עם אליפות רביעית. עונת 2000 הייתה אכזבה. התוצאה הטובה ביותר של קנקונן הייתה מקום שני בראלי ספארי מאחורי ברנס. עם רק עוד שני סיומים על הדוכן. הוא סיים את עונת 2000 במקום השמיני בלבד.

קריירה מאוחרת יותרעריכה

 
קנקונן באקסנט WRC בראלי פינלנד של 2001.

קנקונן לא המשיך בסובארו ובעונת 2001 התחרה במירוץ אחד בלבד, בפינלנד, עם יונדאי. הוא פרש מהמרוץ לאחר שהיונדאי אקסנט שלו סבלה מכמה בעיות טכניות.[23] לעונת 2002 קיבל הצעה מיונדאי להשתתף בעונה מלאה של 14 מרוצים, הצעה אותה דחה והיא שונתה כדי לכלול רק את 9 מרוצי העפר.[24] למרות שיונדאי הציגו דור מחודש של האקסנט, הקבוצה לא הצליחה לאתגר את הקבוצות המובילות: פיג'ו, פורד וסובארו. המקום החמישי של קנקונן בראלי ניו זילנד היה הישגו הטוב ביותר בעונה. עם זאת, קנקונן והנהגים במשרה מלאה, פרדי לואה וארמין שוורץ, הביאו ליונדאי את המקום הרביעי בדירוג היצרנים, המיקום הטוב ביותר אליה הגיעה יונדאי עד אותה תקופה. קנקונן פרש מאליפות העולם בראלי בתום אותה עונה.

לאחר פרישתו, הודיע קנקונן על כוונתו להיכנס לפוליטיקה, בדומה לארי וטנן. בשנת 2004 הוא רץ לפרלמנט האירופי כמועמד של מפלגת הקואליציה הלאומית השמרנית. בעוד וטנן נבחר מחדש, 17,815 הקולות שקיבל קנקונן לא הספיקו לו כדי לקבל מושב.[25] קנקונן, "פיני מעופף" בעצמו, היה אחד מבעלי המניות של חברת התעופה פליינג פין שהיית חברת הלואו קוסט הפינית הראשונה. המטוס הראשון של החברה נקרא על שמו.[26] החברה פשטה רגל בשנת 2004.

 
קנקונן בפורד פוקוס WRC בראלי פינלנד של 2010.

בתחילת 2007, קבע קנקונן שיא מהירות עולמי חדש על קרח עם הבנטלי קונטיננטל GT האישית שלו במפרץ הבוטני הקפוא ליד העיר אואולו שבפינלנד. השיא שקבע עמד על מהירות ממוצעת של 321.65 קמ"ש בשני הכיוונים של רצועת הקילומטר כשהוא מגיע למהירות מרבית של 331 קמ"ש כשהשיא הקודם עמד על 296.34 קמ"ש בלבד ונקבע עם בוגאטי EB110.[27] קנקונן שיפר את השיא עוד קצת ב-2011 כשקבע מהירות ממוצעת של 330.695 קמ"ש עם בנטלי קונטיננטל סופרספורט.[28] בנטלי בתגובה ייצרה 100 קונטיננטל סופרספורט בגרסה מוגבלת (ISR - Ice Speed Record) כדי לחגוג את ההישג.[29]

קנקונן השתתף בראלי פינלנד של 2010 לציון יובל השישים של האירוע. יחד עם הנווט יהוא רפו, קנקונן, כעת בן 51, סיים את המרוץ במקום השמיני המרשים כשהוא נוהג בפורד פוקוס WRC של קבוצת אמ-ספורט.[30]

חיים אישייםעריכה

קנקונן מתגורר כיום במונקו אבל מבלה לעיתים גם בחווה המשפחתית שלו בלאוקה הכוללת בית כפרי גדול ומאות דונם של קרקע.[31] יש לו אוסף מכוניות גדול, הכולל 6 מכוניות פרארי כגון F40 ו-288GTO, כמו גם את כל ארבע מכוניות הראלי איתן זכה באליפות העולם.[32] קנקונן ואשתו פיריו הגישו בקשה לגירושין בשנת 2008.[33] יש להם שני בנים בשם טינו וניקו.[34]

תוצאותעריכה

אליפות העולם בראליעריכה

שנה קבוצה רכב 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 מיקום נקודות
1979 יוהא קנקונן פורד אסקורט RS2000 מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה  יוון  ניו זילנד  פינלנד 
14
קנדה  איטליה  צרפת  בריטניה  חוף השנהב  0
1982 יוהא קנקונן אופל מנטה GT/E מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ניו זילנד  ברזיל  פינלנד 
פרש
איטליה  חוף השנהב  0
Intereconomics בריטניה 
פרש
1983 טויוטה אירופה

טויוטה סליקה TCT

מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה  צרפת  יוון  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
6
איטליה  19 10
Premoto Toyota חוף השנהב 
פרש
טויוטה בריטניה בריטניה 
7
1984 טויוטה אירופה טויוטה סליקה TCT מונקו  שוודיה  פורטוגל 
פרש
קניה  צרפת  יוון  ארגנטינה  פינלנד 
5
איטליה  חוף השנהב  24 8
טויוטה ניו זילנד ניו זילנד 
פרש
טויוטה בריטניה בריטניה 
פרש
1985 Westland Motors טויוטה סליקה TCT מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה 
1
צרפת  יוון  5 48
טויוטה ניו זילנד ניו זילנד 
פרש
ארגנטינה 
טויוטה אירופה פינלנד 
פרש
איטליה  בריטניה 
5
Premoto Toyota חוף השנהב 
1
1986 פיג'ו טלבו פיג'ו 205 T16 E2 מונקו 
5
שוודיה 
1
פורטוגל 
פרש
קניה 
5
צרפת  יוון 
1
ניו זילנד 
1
ארגנטינה 
פרש
פינלנד 
2
חוף השנהב  איטליה 
פרש
בריטניה 
3
ארצות הברית 
2
1 118
1987 מרטיני לנצ'יה לנצ'יה דלתא HF 4WD מונקו 
2
שוודיה 
3
פורטוגל 
4
קניה  צרפת  יוון 
2
ארצות הברית 
1
ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
5
חוף השנהב  איטליה  בריטניה 
1
1 100
1988 טויוטה אירופה טויוטה סופרה טורבו מונקו  שוודיה  פורטוגל  קניה 
5
37 8
טויוטה סליקה GT-4 ST165 צרפת 
פרש
יוון 
פרש
ארצות הברית  ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
פרש
חוף השנהב  איטליה 
פרש
בריטניה 
פרש
1989 טויוטה אירופה טויוטה סליקה GT-4 ST165 שוודיה  מונקו 
5
פורטוגל 
פרש
קניה  צרפת 
3
יוון 
פרש
ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
פרש
אוסטרליה 
1
איטליה 
5
חוף השנהב  בריטניה 
3
3 60
1990 מרטיני לנצ'יה לנצ'יה דלתא אינטגרלה 16V מונקו 
פרש
פורטוגל 
3
קניה 
2
צרפת  יוון 
2
ניו זילנד  ארגנטינה 
פרש
פינלנד 
5
אוסטרליה 
1
איטליה 
2
חוף השנהב  בריטניה 
פרש
3 85
1991 מרטיני לנצ'יה לנצ'יה דלתא אינטגרלה 16V מונקו 
5
שוודיה  פורטוגל 
4
קניה 
1
צרפת  יוון 
1
ניו זילנד 
2
ארגנטינה 
4
פינלנד 
1
אוסטרליה 
1
איטליה 
פרש
חוף השנהב  ספרד 
2
בריטניה 
1
1 150
1992 מרטיני לנצ'יה דלתא HF אינטגרלה מונקו 
3
שוודיה  פורטוגל 
1
קניה 
2
צרפת  יוון 
2
ניו זילנד  ארגנטינה  פינלנד 
2
אוסטרליה 
2
איטליה 
2
חוף השנהב  ספרד 
2
בריטניה 
3
2 134
1993 טויוטה קסטרול טויוטה סליקה טורבו 4WD מונקו 
5
שוודיה 
2
פורטוגל  קניה 
1
צרפת  יוון 
פרש
ארגנטינה 
1
ניו זילנד 
5
פינלנד 
1
אוסטרליה 
1
איטליה  ספרד 
3
בריטניה 
1
1 135
1994 טויוטה קסטרול טויוטה סליקה טורבו 4WD מונקו 
2
פורטוגל 
1
קניה 
פרש
צרפת 
4
יוון 
3
ארגנטינה 
פרש
ניו זילנד 
2
פינלנד 
9
3 93
טויוטה סליקה GT-4 ST205 איטליה 
7
בריטניה 
2
1995 טויוטה קסטרול טויוטה סליקה GT-4 ST205 מונקו 
3
שוודיה 
4
פורטוגל 
2
צרפת 
10
ניו זילנד 
3
אוסטרליה 
3
ספרד 
פרש
בריטניה  נפסל 62
1996 טויוטה קסטרול שוודיה טויוטה סליקה GT-4 ST205 שוודיה 
4
קניה  7 37
טויוטה אוסטרליה אינדונזיה 
3
יוון  ארגנטינה 
טויוטה פינלנד פינלנד 
2
אוסטרליה  איטליה  ספרד 
1997 פורד פורד אסקורט WRC מונקו  שוודיה  קניה  פורטוגל  ספרד  צרפת  ארגנטינה 
פרש
יוון 
2
ניו זילנד 
3
פינלנד 
2
אינדונזיה 
2
איטליה 
6
אוסטרליה 
פרש
בריטניה 
2
4 29
1998 פורד פורד אסקורט WRC מונקו 
2
שוודיה 
3
קניה 
2
פורטוגל 
7
ספרד 
פרש
צרפת 
9
ארגנטינה 
3
יוון 
3
ניו זילנד 
4
פינלנד 
3
איטליה 
פרש
אוסטרליה 
5
בריטניה 
2
4 39
1999 סובארו סובארו אימפרזה WRC99 מונקו 
2
שוודיה 
6
קניה 
פרש
פורטוגל 
פרש
ספרד 
6
צרפת  ארגנטינה 
1
יוון 
פרש
ניו זילנד 
2
פינלנד 
1
הרפובליקה העממית של סין 
4
איטליה 
6
אוסטרליה 
פרש
בריטניה 
2
4 44
2000 סובארו סובארו אימפרזה WRC99 מונקו 
3
שוודיה 
6
קניה 
2
8 20
סובארו אימפרזה WRC2000 פורטוגל 
פרש
ספרד 
פרש
ארגנטינה 
4
יוון 
3
ניו זילנד 
פרש
פינלנד 
8
קפריסין 
7
צרפת  איטליה  אוסטרליה 
פרש
בריטניה 
5
2001 יונדאי קסטרול WRT יונדאי אקסנט WRC2 מונקו  שוודיה  פורטוגל  ספרד  ארגנטינה  קפריסין  יוון  קניה  פינלנד 
פרש
ניו זילנד  איטליה  צרפת  אוסטרליה  בריטניה  0
2002 יונדאי קסטרול WRT יונדאי אקסנט WRC2 מונקו  שוודיה 
8
צרפת  ספרד  14 2
יונדאי אקסנט WRC3 קפריסין 
פרש
ארגנטינה 
7
יוון 
פרש
קניה 
8
פינלנד 
פרש
גרמניה  איטליה  ניו זילנד 
5
אוסטרליה 
פרש
בריטניה 
9
2010 פורד פורד פוקוס RS WRC08 שוודיה  מקסיקו  ירדן  טורקיה  ניו זילנד  פורטוגל  בולגריה  פינלנד 
8
גרמניה  יפן  צרפת  ספרד  בריטניה  16 4

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יוהא קנקונן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Rally champ sets world speed record on ice, Top Gear, ‏2011-02-15 (באנגלית)
  2. ^ Ice speed record falls again... to an RS6, Top Gear, ‏2011-03-09 (באנגלית)
  3. ^ MTV3 Internet >Mestareita ja perillisiä >Kesäurheilu, web.archive.org, ‏2008-10-09 (בפינית)
  4. ^ 1 2 Wayback Machine, web.archive.org, ‏2008-02-12 (בפינית)
  5. ^ RallyBase, web.archive.org, ‏2009-08-14
  6. ^ juwra.com  |  Drivers - Juha Kankkunen, www.juwra.com
  7. ^ juwra.com  |  Rallies - Ivory Coast 1985 final results, www.juwra.com
  8. ^ Hope-Frost, Henry., The complete book of the World Rally Championship, St. Paul, MN: Motorbooks International, 2004
  9. ^ The Death Of Group B, Car Throttle (באנגלית)
  10. ^ juwra.com  |  Rallies - Rallye Monte Carlo 1987, www.juwra.com
  11. ^ 1988: The desperate Peugeot search (28/40), www.dakar.com (באנגלית)
  12. ^ Race Of Champions / History / 1988 / Overview, web.archive.org, ‏2008-12-16
  13. ^ Race Of Champions / History / 1991 / Overview, web.archive.org, ‏2009-07-14
  14. ^ Rallying: Kankkunen the victorious ice master: Finnish world champion, The Independent, ‏1993-11-25 (באנגלית)
  15. ^ Safari Rally '94, web.archive.org, ‏2009-10-20
  16. ^ Rally of Spain '95, web.archive.org, ‏2008-05-16
  17. ^ Toyota team pick up a one-year ban, The Independent, ‏1995-11-04 (באנגלית)
  18. ^ Robson, Graham, 1936-, RS Cosworth & world rally car, Dorchester: Veloce, 2008
  19. ^ Kankkunen lets Sainz through to win, The Independent, ‏1997-06-11 (באנגלית)
  20. ^ Helsingin Sanomat - International Edition - Sport, web.archive.org, ‏2009-02-05
  21. ^ Rallying: Burns pipped by Kankkunen, The Independent, ‏1999-05-27 (באנגלית)
  22. ^ Rally Report, web.archive.org, ‏2008-05-16
  23. ^ Rally Report, web.archive.org, ‏2008-05-16
  24. ^ Hyundai signs Loix and Kankkunen for 2002., Crash, ‏2001-11-12 (באנגלית)
  25. ^ Helsingin Sanomat - International Edition - Home, web.archive.org, ‏2008-06-07
  26. ^ Tyhjää siipien alla, Suomenkuvalehti.fi, ‏2007-08-24 (בפינית)
  27. ^ Bentley Continental GT becomes world's fastest car on ice - Monsters and Critics, web.archive.org, ‏2012-09-27
  28. ^ Kankkunen sets new world speed record on ice - Racer.com, web.archive.org, ‏2011-02-18
  29. ^ 2011 Bentley Continental Supersports ISR Convertible | Review, Supercars.net, ‏2016-04-05 (באנגלית)
  30. ^ Kankkunen joins Stobart for Sixtieth Rally Finland | RallyBuzz, web.archive.org, ‏2011-07-28
  31. ^ Helsingin Sanomat - International Edition - People, web.archive.org, ‏2009-04-12
  32. ^ Inside the Car Collection of Finnish WRC Legend Juha Kankkunen on Inside Line, Edmunds (באנגלית)
  33. ^ Juha Kankkusen avioero lopullinen, mtvuutiset.fi, ‏2013-10-25 (בפינית)
  34. ^ Lehti: Kankkuset eroamassa, www.iltalehti.fi (בפינית)