בית צבי

בית צבי
	מבנה בית הספר ברמת-גן
בית ספר למשחק
על שם	צבי קליר
תקופת הפעילות	2 באוגוסט 1950 – הווה (74 שנים)
מייסדים	נעימה ואברהם קליר
בעלי תפקידים
מנהל	ארתור קוגן
מיקום
מיקום	שועלי שמשון 2, רמת גן, ישראל
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°04′42″N 34°49′18″E / 32.07840833°N 34.82171389°E
	www.beit-zvi.com
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) בית צבי בית צבי בית צבי מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק, __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

ערך זה עוסק בבית ספר למשחק בישראל. אם התכוונתם למכללה טכנולוגית ליד עתלית, ראו כפר צבי סיטרין.

בית צבי – בית הספר לאמנויות הבמה, הוא בית ספר למשחק ולאמנויות התיאטרון. הלימודים בו נמשכים כשלוש שנים כשבשנה האחרונה התלמידים מפעילים תיאטרון פעיל עם רפרטואר הצגות מגוון, ובסופם מקבלים התלמידים תעודת בוגר. בית הספר שוכן ברמת גן, ונקרא על שם צבי קליר שנפל חלל במלחמת העצמאות.

לוחית זיכרון על הבניין לזכרו של מייסד בית הספר, צבי קליר

היסטוריה

"בית צבי" נוסד ב-2 באוגוסט 1950 על ידי אברהם קליר ואשתו נעימה, לזכר בנם צבי, תלמיד הכיתה השמינית בבית הספר התיכון העירוני אהל שם ברמת גן, שנהרג בקרב על אשדוד במלחמת העצמאות^[1]. ההורים הקדישו את הבית:

לאותם ערכים רוחניים אשר פעמו בלב הנוער במוסרו את נפשו על תקומתה של מדינת ישראל.

— ^[^{דרוש מקור]}

את המבנה תכנן האדריכל יוסף קלארווין. המבנה שימש בתחילתו כבית חוגים לנוער (בין היתר תחנת מועדון של חובבי רדיו), אולם למופעים עם 360 מקומות ישיבה וספרייה, בדומה לבית עמנואל שהוקם לידו כבית תרבות עירוני, על שם עמנואל רוטשטיין^[2]. את הקרקע תרמה עיריית רמת גן והמבנה היה בבעלותה^[1]. לאחר מכן הוקם אגף נוסף שהיה גלריה לאמנות^[3].

הקמת בית הספר לאמנויות הבמה

"בית הספר לאמנויות הבמה" החל לפעול בקיץ 1961 ביוזמת "המועצה הציבורית לתרבות ואמנות" שליד משרד החינוך והתרבות ואוניברסיטת תל אביב. לאורך השנים הראשונות פעל במקביל למערכת חוגי הנוער במבנה. המנהל הראשון של בית הספר היה חיים גמזו וצוות המורים הראשון כלל את דן קידר כמנהל טכני, נועה אשכול כמורה לתנועה, מיה ארבטובה כמורה לבלט, פאני לוביץ' כמורה למשחק, ג'ורג' פרקש כמורה לאתלטיקה וסיוף, עמיקם גורביץ כמורה לעברית ודקדוק עברי, ישראל בקר כמורה להיגוי, גארי ברתיני כמורה למוזיקה, סולפג׳ ומקהלה ולולה שנצר כמורה לפיתוח קול^[4]. מתוך כ-200 מועמדים התקבלו 23 תלמידים לשנת הלימודים הראשונה^[5].

בהמשך נוהל בית הספר על ידי^[6]:

אברהם אסיאו (1961–1969)
יורם קניוק (1970)
בועז עברון (1970–1971)
מייקל רוטנברג (1972)
דוד ברגמן (1973–1981)
גרי בילו (1981–1994, 1995–2009)
אתי רזניק (1994–1995)
מיכה לבינסון (2009–2014)

ב-1965 הפך בית הספר לחלק מרובע תרבות ורוח ברמת גן שהוקם על הר הבנים.

מסלול לימודי קולנוע

ב-1970 פתח בית הספר מסלול ללימודי קולנוע לצד לימודי המשחק. בין רכזי מגמת הקולנוע נמנה רנן שור ובין בוגרי המגמה נמנו: איילת מנחמי, שחר סגל, נירית ירון, עמוס גוטמן וג'ולי שלז. בדצמבר 1988 פרץ מרד סטודנטים בשל העדפה מובנית, לטענתם, למסלול למשחק. הסטודנטים דרשו אוטונומיה ניהולית למסלול. שר החינוך והתרבות, יצחק נבון, הקים ועדה ציבורית שתמכה עקרונית בעמדת הסטודנטים, והחליט, יחד עם ראש מנהל התרבות, אבנר שלו, להקים בית ספר עצמאי לקולנוע ולטלוויזיה. בעקבות כך הוקם בנובמבר 1989 בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים^[7]. מסלול הקולנוע נסגר ומאז מתמקד בית צבי בלימודי משחק בלבד.

תקופת גרי בילו

בשנים 1981 ועד 2009 נוהל בית הספר על ידי גרי בילו (למעט 1994 בה עזב את בית צבי ושימש מנהל אמנותי של "הבימה"^[8]). בתקופה ארוכה זו ביסס את מעמדו של בית הספר כמוסד מוביל להכשרת שחקנים ואף כתיאטרון בעל הפקות איכותיות, מהרפרטואר הקלאסי והרפרטואר המודרני. על עבודתו זכה בשנת 2006 בפרס מפעל חיים בטקס פרס התיאטרון הישראלי^[9].

בילו פרש מבית הספר מספר ימים לפני שזוכה מאשמת מעשים מגונים בתלמידיו^[10]. זאת בשל ערעור מעמדו והצטברות תלונות נוספות מתלמידים, מורים ועובדים לשעבר^[11].

לאחר בילו

ממאי 2009 עד אוגוסט 2014 ניהל את בית הספר מיכה לבינסון בחלק מהזמן כמנכ"ל משותף עם דוד בנימין^[12]. לאחר פרישת לבינסון, דוד בנימין הוא מנכ"ל בית הספר והבמאי ארתור קוגן מונה למנהל אמנותי-פדגוגי^[13].

קבלה ללימודים

הקבלה ללימודים אינה מותנית בידע מוקדם או בהשכלה רשמית, ומתבססת על אודישן שעל פיו מעריכים את כישרונו של הנבחן באמנויות הבמה. המבחן מתקיים במשך מספר שעות, כשעיקרו הצגת שני מונולוגים בעלי אופי שונה זה מזה ושירת שיר בעברית. חלק נוסף בהערכה הוא הסדנאות המקצועיות המתקיימות במרוכז ביום הבחינה, ואותן עורכים מורי ובמאי בית הספר. במהלך סדנאות אלו מתמודד הנבחן עם משימות בתחום האימפרוביזציה, התנועה ופיתוח הקול. סדנאות אלו מתקיימות בקבוצות של מספר נבחנים במקביל, ואילו המונולוגים והשיר מוגשים על ידי נבחן יחיד מול צוות בוחנים.

הלימודים

במסגרת הלימודים מתקיימים שיעורים בתחומים הבאים: משחק, תנועה, פיתוח קול, משחקי תיאטרון, אקרובטיקה, ריקוד סטפס, משחק מול מצלמה, מחזות זמר, סיף תיאטרלי ועוד.

הלימודים במסלולים החלקיים אפשריים רק בשנה הראשונה ללימודים, ולכן תלמידים מהמסלול החלקי שעולים לשנה השנייה ממשיכים את לימודיהם במסלול המלא. שנת הלימודים בבית צבי מחולקת לשלישים, ותלמידי המסלול המלא מעלים מחזה בסוף כל שליש כתרגיל בפני תלמידי ומורי בית הספר. המחזות המועלים במסגרת התרגילים הם ממבחר המחזאות העולמית. תלמידי המסלולים החלקיים מעלים מחזה רק בסוף שנת הלימודים.

בשנה השלישית הלימודים מתרכזים בהעלאת הצגות ומחזות זמר בפני קהל חיצוני רוכש כרטיסים. ליהוק התפקידים להצגות הללו מתבצע באותה דרך בה הוא מתבצע בעולם התיאטרון המקצועי, שבו השחקנים נבחרים על פי התאמה אישית לתפקיד ולפי השקפתם המקצועית של הבמאים וההנהלה.

מלגות

במהלך הלימודים ניתן לזכות במלגות הניתנות על סמך הצטיינות. רוב המלגות מחולקות לאחר תחרויות מונולוגים או שירים שמתבצעות במהלך הלימודים, במהלכן התלמידים מציגים בפני חבריהם ללימודים ובפני מורי בית הספר (לעיתים גם בפני שופטים חיצוניים) קטעי משחק ושירה אותם הכינו בעצמם. בסיום כל שנת לימודים מתקיים טקס לציון סוף השנה, במהלכו מחולקות מלגות נוספות לפי החלטת צוות המורים, הבמאים וההנהלה. בסוף השנה השלישית מוענק פרס צבי קליר לתלמיד מצטיין בכל שלוש שנות הלימוד.

תיאטרון הספרייה

ערך מורחב – תיאטרון הספרייה

בשנת 1984 הוקם תיאטרון הספרייה במסגרת עמותת בית צבי, ובתמיכתם של האגף לאמנות ולתרבות בעירית רמת-גן ומשרד התרבות. היה זה במטרה לשמש, בין היתר, במה מקצועית ראשונה לבוגרי בית הספר. שמו של התיאטרון נקבע מכיוון שהוא צמוד לספרייה העירונית של רמת גן. כחלק מהסכם שירותים עם עמותת בית צבי, התיאטרון פועל מאז בכל האולמות העומדים לרשות בית צבי, וכן מקבל שירותי מנהלה ומכירת כרטיסים מעובדי בית הספר. רוב מחזות הזמר מוצגים באולם תיאטרון רמת גן ע"ש אולף החמישי מלך נורווגיה.

משנת 2002 זוכה התיאטרון להכרה ממשרד התרבות כתיאטרון רפרטוארי ובהתאם, לתמיכה ציבורית נפרדת מהמשרד (בתור עמותה נפרדת מ"בית צבי"). הוא נהנה גם מתמיכתה של עיריית רמת גן.