אשרף ע'ני אחמדזאי

אשרף ע'ני אחמדזאי
محمد اشرف غنی احمدزی
	צילום מ-2014
לידה	19 במאי 1949 (בן 75); לוגר, ממלכת אפגניסטן
שם לידה	محمد اشرف غني احمدزی
מדינה	אפגניסטן
השכלה	בית הספר לעסקים של הרווארד; האוניברסיטה האמריקנית בביירות; אוניברסיטת קאבול; בית הספר התיכון לייק אוסוויגו; אוניברסיטת קולומביה; אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת סטנפורד; Habibia High School ;
מפלגה	עצמאי
בת זוג	רולה לבית סעדה - "ביבי גול"
	president.gov.af
	29 בספטמבר 2014 – 15 באוגוסט 2021; (6 שנים)
סגן נשיא אפגניסטן	עבדול ראשיד דוסטום
	→ חאמיד כרזאי עבד אל-ע'ני בראדר (נשיא האמירות האסלאמית של אפגניסטן) ←

מוחמד אשרף ע'ני אחמדזאי (בפשטו ודארי: محمد اشرف غنی احمدزی;‏ נולד במחוז לוגר, ב-19 במאי 1949) הוא פוליטיקאי, כלכלן ואנתרופולוג אפגני, ממוצא פשטוני, אשר כיהן כנשיא אפגניסטן החל מ-21 בספטמבר 2014 עד לנפילת קאבול בידי הטליבאן ב־15 באוגוסט 2021. כיהן בעבר כשר האוצר (2002–2004) וכיושב ראש אוניברסיטת קאבול (2004–2005). לפני שובו לאפגניסטן בשנים 1991–2002 עבד בבנק העולמי.

בשנת 2005 היה אחד משני המייסדים של המכון להתייעלות ממלכתית, ארגון חוץ-ממשלתי שמושבו בוושינגטון די. סי. שנועד לעזור בשיפור יכולת המדינות לשרת את אזרחיהן. כיום הוא חבר בוועדה למען ההעצמה המשפטית של נפגעי העוני, יוזמה עצמאית בחסות התוכנית להתפתחות של האו"ם. בשנים 2010 ו-2013 שמו הופיע ברשימת מאה האינטלקטואלים המובילים בעולם, לפי סקר של המגזינים "Foreign Policy" ו"פרוספקט".

ע'ני אחמדזאי שיחק תפקיד מפתח בהרכבת הממשל האפגני אחרי נפילת שלטון הטליבן בעשור הראשון של המאה ה-21. הוא שימש כיועץ האו"ם בניסוח הסכם בון.

הוא התמודד ב-2009 בבחירות לנשיאות אפגניסטן והתמקם במקום הרביעי אחרי חאמיד כרזאי, עבדאללה עבדאללה ורמזאן בשארדוסט. בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות ב-5 באפריל 2014 התמודד, כמועמד עצמאי, וזכה ב-31.5% מהקולות, במקום השני זכה מועמד מטעם "הקואליציה הלאומית" עבדאללה עבדאללה, שקיבל 45% מהקולות. בסיבוב השני ב-14 ביוני 2014 ע'ני קיבל 55.27% מהקולות, בערך כמיליון קולות יותר מעבדאללה עבדאללה. תוצאות אלה אושרו ב-17 ביולי 2014 על ידי ועדת בחירות עצמאית. אחרי מחלוקת, ב-20 בספטמבר 2014 הגיעו ע'ני אחמדזאי ועבדאללה להסכם על חלוקת השלטון. עבדאללה עבדאללה התמנה לראש הממשלה.

אשרף ע'ני אחמדזאי הוא חבר בהנהלת מיזם הצדק העולמי הפועל להובלת מאמץ גלובלי, רב תחומי לחיזוק שלטון החוק בארצות המתפתחות. אחיו של אשרף ע'ני אחמדזאי הוא האשמט ע'ני אחמדזאי, ראש המועצה הגדולה של שבטי הקוצ'ים.

ילדותו וצעירותו

אשרף ע'ני נולד בשנת 1949 במחוז לוגר של אפגניסטן, מדרום לקאבול. הוא בן לשבט הפאשטוני אחמדזאי, אחד משבטי נוודים קוצ'ים, מוסלמים סונים, חלק מאיחוד השבטים גיליג'י או גילזאי. לאותו שבט השתייך גם הנשיא לשעבר מוחמד נג'יבוללה. את לימודיו היסודיים והתיכוניים עשה בבית הספר היוקרתי "חביביה" בקאבול. המשיך לימודי תיכון בבית ספר לייק אוסוויגו במדינת אורגון בארצות הברית, במגמת משפטים, אותה הסב לאנתרופולוגיה חברתית ותרבותית. אותם סיים ב-1967. המשיך לימודים אקדמיים באוניברסיטת קאבול ובאוניברסיטה האמריקאית בביירות, בה סיים תואר ראשון בשנת 1973. שם פגש את אשתו לעתיד, רולה, לבנונית נוצרייה.

המשך הקריירה האקדמית

בשנים 1973–1977 חזר לאפגניסטן כדי ללמד אנתרופולוגיה באוניברסיטת קאבול. ב-1977 עזב ולימד זמן קצר באוניברסיטת אורהוס בדנמרק. קיבל מלגה על מנת ללמוד לתואר השני ואחר כך לתואר שלישי באנתרופולוגיה תרבותית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת קולומביה הייתה בשנת 1982 בנושא "ייצור ומשילה: אפגניסטן 1901-1747". ב־1983 לימד ע'ני אנתרופולוגיה ומדעי המדינה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ואחר כך בשנים 1991-1983 באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. היה בתקופה זו פרשן מבוקש בשידורי BBC בשפות פרסית ופשטו שנועדו לאפגניסטן. בעבודה המחקרית התעניין בתהליכים של כינון מדינה ושינויים חברתיים.

בבנק העולמי

בשנת 1991 הצטרף למשך מספר שנים לבנק העולמי במיזמים במזרח אסיה ובדרום אסיה. סייע להליכי התמורה הכלכלית-פוליטית ברוסיה, סין והודו. עשה עבודות חלוציות בתחום יישום האנליזה הארגונית והמוסדית בתהליכי מקרו של תמורה ורפורמה. בין השאר עסק בתוכנית להתאמת תעשיית הפחם של רוסיה לתנאים הסוציו-כלכליים החדשים בארץ זו. בימי מלחמת המפרץ עסק במקביל בפרשנות פוליטית ברדיו ובטלוויזיה והתראיין בעיתונים.

אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001

אחרי פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית בשנת 2001, עזב ע'ני את עבודתו בבנק העולמי ועסק בפעילות אינטנסיבית באמצעי התקשורת עם הופעות סדירות בתוכניות החדשות של רשתות NPR, BBC, CNN, PBS ותחנות טלוויזיה ורדיו אחרות וכתב מאמרים לעיתונים. בנובמבר 2002 הסכים להתמנות יועץ מיוחד של האו"ם והתלווה ללאח'דר בראהימי, הנציג המיוחד של המזכיר הכללי של האו"ם באפגניסטן, על מנת להכין את הסכם בון בנוגע למולדתו, תהליך ומסמך שהכינו את התשתית להעברת השלטון לידי העם באפגניסטן ובחירות בשנת 2004.

שובו לאפגניסטן

בדצמבר 2001 חזר ע'ני אחמדזאי לאפגניסטן אחרי היעדרות בת 24 שנה. ב-1 בפברואר 2002 התמנה ליועץ ראשי ללא משכורת של הנשיא חאמיד כרזאי. פעל להכנת הלויה ג'ירגה ולפי בקשתו התמנה בראש אוניברסיטת קאבול. באוניברסיטה הנהיג הנהלה שיתופית, בהשתתפות הסגל והסטודנטים, אימן גברים ונשים בנושאי ארגון וניהול.

אחרי שעזב את האוניברסיטה הקים עם קלייר לוקהארט "מכון ליעילות ממלכתית" ועמד בראשו. המכון הציע מסגרת עבודה לפיה על המדינה לבצע 10 תפקידים עיקריים על מנת לשרת את אזרחיה. מסגרת זו נדונה על ידי מנהיגים ודיפלומטים במפגש בספטמבר 2005 שהתקיים תחת חסות האו"ם והבנק העולמי. הוא הציע מערכת של הסכמים הדדיים בין הקהילה הבינלאומית, ממשלת המדינה והאזרחים כבסיס לארגון סיוע והתערבויות אחרות. הוצע גם אינדקס סוברניות שנועד למדוד כל שנה את יעילות תפקוד המדינה. ב-2005 נאם ע'ני אחמדזאי נאומים מרכזיים בפני פורומים שונים כמו בכנס על שלטון החוק הבינלאומי של לשכת עורכי הדין האמריקאים, הרשת למדיניות טראנסאטלנטית, המפגש השנתי של צוות הפיתוח של ממשלת נורווגיה, מפגש המרכז ללימודים אסטרטגיים ובילאומיים בנוגע לרופרמת האו"ם, כנס של הבנק העולמי, האו"ם וה-OECD בנוגע למדינות החלשות וועידת ה-TEDGlobal. כתב מאמרים שפורסמו ב"פייננשל טיימס", אינטרניישנל הרלאד טריביון", לוס אנג'לס טיימס, הניו יורק טיימס, וול סטריט ג'ורנל "וושינגטון פוסט". בסוף שנת 2006 הועלתה הצעה למועמדותו של אשרף ע'ני לתפקיד המזכיר הכללי של האו"ם אחרי סיום תפקידו של קופי אנאן. ^[1]

שר האוצר של אפגניסטן

בשנים 2002–2004 כיהן ע'ני אחמדזאי כשר האוצר של ארצו. הוא הוכר כשר האוצר הטוב ביותר באסיה על ידי כתב העת "Emerging Markets Review". הוא ביצע רפורמות נרחבות, כולל הקמת מטבע חדש, מחשוב עבודת האוצר, הנהגת חשבון יחיד לאוצר, אימוץ מדיניות של תקציבים מאוזנים ושימוש בתקציבים ככלי מרכזי של מדיניות, ריכוז איסוף ההכנסות, רפורמת תעריפים ושיקום המכס. הנהיג נוהל של דיווחים שבועיים לממשלה, לציבור ולבעלי העניין הבינלאומיים ככלי לשקיפות ולאחריות ופנה לתורמים למקד את התערבויותיהם בשלושת מגזרים: ע'ני שיפר את אחריות הפקידות במשרדי הממשלה והכין אסטרטגיית פיתוח שהטילה על האפגנים אחריות על התפתחות העתידה.

ב-31 במרץ 2004 בפני ועידה בינלאומית בברלין שבה השתתפו 65 שיר אוצר ושרי חוץ, הציג ע'ני אחמדזאי תוכנית לשבע שנים להשקעות ציבוריות שנקראה "אבטחת עתידה של אפגניסטן". היא תוארה כתוכנית המקיפה ביותר שנהגתה והוצגה אי פעם על ידי מדינה ענייה בפני הקהילה הבינלאומית. התוכנית הוכנה על ידי צוות של 100 מומחים ובראשו ועד בראשות ע'ני אחמדזאי. ביסוד תוכנית ההשקעות עמד המושג double-compact בין התורמים לממשלת אפגניסטן מחד ובין הממשלה לעם של אפגניסטן מאידך. בוועדה התחייבו התורמים ל-8.2 מיליארד דולר בשלוש השנים הראשונות ליישום התוכנית, בדיוק הסכום שנקבה הממשלה האפגנית. הם קיבלו את צידוק דרישת הממשלה האפגנית לחבילת סיוע בשווי סך הכל של 27.5 מיליארד דולר לשבע שנים. בלב גישת הפיתוח של ע'ני אחמדזאי עמד חיסול העוני במדינה באמצעות יצירת רווחה וכינונן של זכויות אזרחים. באפגניסטן מייחסים לו את ההקמה בשנת 2003 של תוכנית הסולידריות הלאומית^[2] המעניקה סיבסוד לכפרים בעלי עדיפויות ודרכי יישום מוגדרות על ידי מועצות הכפרים הנבחרות. התוכנית כללה 13,000 מתוך כ-20,000 הכפרים באפגניסטן. הוא יצר שיתוף עם משרד התקשורת כדי להבטיח רישיונות לתקשורת טלפונית מסובסדת על בסיס של שקיפות מלאה. כתוצאה מכך קפץ מספר הטלפונים הסלולרים במדינה למעל מיליון עד סוף שנת 2005. ההשקעות הפרטיות בתחום זה עלו למעל 200 מיליון דולר ומגזר הטלתקשורת הפך לאחד מהספקים החשובים ביותר למס הכנסה.

הבחירות לנשיאות בשנת 2009

בינואר מאמר של אחמד מג'ידיאר בכתב העת של המכון האמריקאי לעסקים (American Enterprise Institute) כלל את ע'ני אחמדזאי בתוך רשימה של 15 מועמדים פוטנציאליים לנשיאות בבחירות בשנת 2009,^[3] באותה תקופה הפך ע'ני למבקר חריף של ממשל כרזאי. הוא נרשם כמועמד לבחירות הנשיאותיות ב-7 במאי 2009. במערכת הבחירות הדגיש הקמפיין שלו את חשיבותו של מנהל ייצוגי, ניהול טוב, כלכלה דינמית והזדמנויות תעסוקה לאזרחי אפגניסטן. להבדיל ממועמדים אחרים, פנה ע'ני לפזורה האפגנית לתמוך בקמפיין שלו ולסייע לו מבחינה כספית. העלה את שמו של מוחמד איוב ראפיקי כמועמד לאחד התפקידים של סגן נשיא, והעסיק את ג'יימס קארוויל, שהיה בעבר היועץ האסטרטגי הראשי בקמפיין של ביל קלינטון. בבחירות זכה ע'ני בכ-3% מן הקולות והוצב במקום הרביעי בין המועמדים.

שיקום המדינה

ב-28 בינואר 2010 השתתף ע'ני אחמדזאי בוועידה הבינלאומית על אפגניסטן שהתקיימה בלונדון, בה התחייב לתמוך בבנייה מחדש של אפגניסטן. הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין האפגנים לבין עצמם וביניהם לקהילה הבינלאומית ותמך באסטרטגיית הפיוס הלאומי של כרזאי. לדבריו השתכנע מהנאום הנשיאותי של כרזאי בנובמבר 2009 שבו התחייב הנשיא להיאבק בשחיתות, לקדם את הפיוס ולהחליף את כוחות הביטחון הבינלאומיים בכוחות מקומיים.

הבחירות לנשיאות 2014

אחרי שהודיע על מועמדותו לנשיאות בבחירות ב-2014, העמיד ע'ני אחמדזאי את הגנרל עבדול ראשיד דוסטום, מנהיג ואיש צבא אוזבקי למוד מלחמות שהשתתף בממשלת כרזאי, ואת סרוואר דאניש, שר המשפטים לשעבר בממשלת כרזאי, ממוצא חזארה כמועמדיו לתפקידים של סגני נשיא. בבחירות הקודמות כינה ע'ני את דוסטום "רוצח" והוקיע את כרזאי בגין קריאתו לדוסטום לשוב לאפגניסטן מגלותו בטורקיה. הפעם זה היה ע'ני עצמו שקרא לדוסטום להיות שותפו מתוך תקווה שברית זו תחזק את סיכוייו בבחירות. אחרי שאיש מהמועמדים לא הצליח לזכות ביותר מ-50% מהקולות בסיבוב הראשון, ע'ני אחמדזאי וד"ר עבדאללה עבדאללה שנבחרו במקומות הראשונים, השתתפו בסיבוב השני ב-14 ביוני 2014. התוצאות הראשונות בסיבוב השני הראו כי ע'ני מוביל במירוץ. אולם טענות להונאה מן המחנה השני הובילו למבוי סתום, איומים באלימות ובהרכבת ממשלה מקבילה על ידי המחנה היריב בראשות עבדאללה עבדאללה. ב-7 באוגוסט 2014 הגיע לקאבול מזכיר המדינה של ארצות הברית, ג'ון קרי, תיווך הרכבתה של ממשלת אחדות לאומית אחרי ספירת קולות שנמשכה 3 חדשים בפיקוח האו"ם ובמימון אמריקאי, ועדת בחירות עצמאית הכריזה את ע'ני אחמדזאי כנשיא של הרפובליקה האסלאמית, אחרי שהוא הסכים לעסקת האחדות הלאומית. לפי הוועדה הצליח ע'ני לזכות ב-55.4% מן הקולות בעוד עבדאללה עבדאללה - ב-43.5%.

קדנציה ראשונה כנשיא

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תחת הנהגתו בקדנציה הראשונה ידעה ארצו צמיחה כלכלית של 3%, בעוד שיעור האבטלה היה בסביבות 9%. האינפלציה ירדה מ-10% ב-2014 ל-0% ב-2018, ירדו גם בחוב והגרעון הציבוריים. עם זאת אפגניסטן נותר אחת המדינות העניות ביותר בעולם ויש לה HDI (מדד הפיתוח האנושי) נמוך מאוד (0,498 ב-2017, במקום 168 בין 189 ארצות)

הבחירות לנשיאות 2020, תחילת קדנציה שנייה והבריחה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ב-21 באפריל 2019 האריך בית המשפט העליון את המנדט שלו שהיה אמור להסתיים ב-22 במאי, עד למועד הבחירות לנשיאות שנקבע ב-28 בספטמבר. בעת מסע הבחירות פיגוע שתוכנן באחת מאספות הבחירות שקיים גרם למותם של 24 בני אדם ולפציעתם של 31 אחרים.

ב-18 בפברואר 2020 הכריזה ועדת הבחירות האפגנית שאשרף ע'ני זכה פעם שנייה וניצח עם 50.64% מהקולות. עבדאללה עבדאללה שהתיצב שוב פעם נגדו, טען שוב פעם לזיופים וסירב להכיר בתוצאות ואף הקים ממשלה מקבילה. ע'ני אחמדזאי ועבדאללה עבדאללה נשבעו כנשיאים ב-9 במרץ 2020, כל אחד באגף אחר של ארמון הנשיאות.

ב-17 במאי 2020 נחתם הסכם חדש לחלוקת השלטון בין הממשלה הרשמית של ע'ני והממשלה המקבילה של עבדאללה על מנת לשים קץ למשבר הפוליטי המתמשך ולאפשר את המשא ומתן עם האויבים ובאותו הזמן המאבק בטליבן (שחידש את הפיגועים ב-12 במאי 2020) ובמגפת נגיף הקורונה.

לפי הסכם זה מחצית ממשרדי הממשלה הוענקו לממשלה המקבילה, כמו כן התפקיד של אחראי העליון על המשא ומתן של המועצה לפיוס לאומי הוענק לעבדאללה, בהתחשב בניסיונו כדיפלומט. בראש הכוחות הצבאי התמנה הגנרל ראשיד דוסטום שהיה הפעם לצידו של עבדאללה.

ב-15 באוגוסט 2021, עזב את אפגניסטן בעקבות תחילת כניסתם של כוחות הטליבאן לעיר הבירה. צעדו זה היווה את אחד מרגעי השיא של נפילת קאבול (2021) וקריסתו הסופית של השלטון הקודם. לטענתו של אשרף ע'ני, בריחתו מארצו בוצעה "על מנת למנוע עימותים שיגררו שפיכות דמים".^[4] בהמשך דווח שגלה לאיחוד האמירויות הערביות וכי בעת בריחתו ניסה להימלט עם רכבים מלאים בכספים^[5].

חיים פרטיים

דווח כי אשתו של אשרף ע'ני, רולה לבית סעדה, ממוצא לבנוני נוצרי, שקיבלה את השם האפגני ביבי גול, מדברת בצורה שוטפת אנגלית, ערבית, צרפתית, פאשטו, פרסית ואורדו. לע'ני ולאשתו, רולה, נולדו שני ילדים: טארק ומרים, שהיא אמנית החיה בברוקלין. שני הילדים הם ילידי ארצות הברית ואזרחים אמריקאים.