בולוניה 1909

בולוניה 1909
מידע כללי
שם מלא	מועדון הכדורגל בולוניה 1909
כינוי	I Rossoblù "הרוסו-בלו" (האדומים-כחולים); I Veltri "אי-וולטרי" ("כלבי הציד")
תאריך ייסוד	3 באוקטובר 1909
אצטדיון	אצטדיון רנאטו דאל'ארה, בולוניה ; (תכולה: 31,070)
בעלים	ג'ואי סאפוטו
יו"ר	ג'ואי סאפוטו
מאמן	טיאגו מוטה
ליגה	סרייה א'
	www.bolognafc.it
תלבושת

בולוניה 1909 הוא מועדון כדורגל איטלקי מהעיר בולוניה. המועדון משחק בסרייה א'. אצטדיון הבית של המועדון הוא רנאטו דאל'ארה, ותכולתו היא כ-31,000 מקומות.

המועדון נוסד ב-1909 כקבוצת כדורגל בשטחי אוסטריה, ושיחק בה עד שאיטליה כבשה בחזרה את שטח העיר במלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן, הצטרף המועדון לליגה השישית המחוזית באיטליה.

היסטוריה עריכה

תצלום קבוצתי של המועדון בעת עונת האליפות הראשונה ב-1924/1925

תצלום קבוצתי בעונת ה"סקודטו" האחרונה ב1963/1964

הסמל המועדון בעבר, מ-1992/1993 ועד 2018

היסטוריה מוקדמת הצלחות ותארים עריכה

מועדון הכדורגל בולוניה הוקם על ידי אמיליו ארנשטיין, אוסטרי שהתעניין בכדורגל בעת שהותו באוניברסיטאות של וינה ופראג. עוד לפני כן, הוא ואחיו הקימו את מועדון הכדורגל "הכוכב השחור" באוסטריה. בולוניה הוקמה ב-3 באוקטובר 1909, בצפון איטליה, בעיר בולוניה, ובעת ההקמה קרלו סנדוני היה הספונסר והמנהל הכללי של המועדון, לואי ראוץ' השווייצרי היה הנשיא, גואידו דלה ואלה סגן הנשיא, אנריקו פנגליה המזכיר, סרג'ו למפרונטי הקופאי ואמיליו ארנשטיין וליאון וינצ'נזי מונו להיות חברי המועצה של המועדון.

ב-20 במרץ 1910 שיחקה בולוניה את המשחק הראשון בהיסטוריה שלה, נגד וירטוס המקומית, שלבשה חולצות לבנות, ובולוניה הביסו את וירטוס 1–9. קבוצת הכדורגל הראשונה הורכבה מ: קוך, צ'יארה, פסראלי, ברגאגליה, גיואדו דלה ואלה, נאני, דונאטי, ראוך, ברנבאו, מצ'אנו וגראדי. את העונה הראשונה בילתה בולוניה בליגה המקומית תחת הנהגתו של אריגו גראדי כקפטן הקבוצה, ובולוניה ניצחה בליגה שלה ועלתה לליגה שנקראה "קבוצת ונטו-אמיליאנו" שם בילו 4 עונות נוספות, וסיימו במקומות חמש ומעלה. בולוניה נכנסה לליגה הצפונית לפני שמשחקי הליגות הופסקו לחלוטין בגלל מלחמת העולם הראשונה.

אחרי המלחמה בולוניה החלה בהשתפרות מתמדת וההצלחות לא איחרו להגיע. בעונת 1919/1920 בולוניה העפילה לחצי הגמר של הליגה הצפונית באיטליה, ובעונה לאחר מכן, 1920/1921, הגיעה בולוניה לגמר הליגה, שם הפסידה לפרו ורצ'לי 2-1. בעונת 1923/1924 הגיעה בולוניה פעם נוספת לגמר הליגה אבל הפסידה לגנואה וסיימה סגנית פעם נוספת.

בעונת 1924/1925 ההמתנה הגיעה לסיומה, ובולוניה זכתה באליפות הראשונה בהיסטוריה שלה לאחר שניצחה את גנואה בגמר הצפוני, ואת אלבה רומא 0–2 ו0–4 במשחקי הגמר. לאחר שהפסידה בגמר הצפון בעונה הבאה, וסיימה כסגניתה של טורינו בעונת 1926/1927, וחמישית ב-1927/1928, הצליחה לזכות באליפות פעם נוספת בעונת 1928/1929 לאחר שניצחה בגמר את טורינו החזקה, ששלטה בליגה באותה התקופה.

לאחר הקמת הסרייה א' בעונת 1929/1930, המשיכה להצמד לצמרת כשסיימה במקומות שני ושלישי במספר עונות בתחילת שנות ה-30, ובכל מקרה בחצי העליון של הטבלה. ב-1935/1936 זכתה בולוניה באליפות איטליה השלישית שלה בהיסטוריה, לאחר שהקדימה את רומא בנקודה אחת בלבד בליגה. הקבוצה המשיכה ביכולת הטובה וזכתה ב-3 אליפויות נוספות בעונות 1936/1937, 1938/1939 ו-1940/1941 לפני שמלחמת העולם השנייה עצרה את הליגה.

לאחר סיום המלחמה המועדון דעך ולא הצליח להתרומם בשנות ה-50 של המאה ה-20 ושנות ה-60 המוקדמות, אך כן הצליחה לשחזר את הצלחתה עוד פעם וזכתה באליפות השביעית והאחרונה שלה עד היום, בעונת 1963/1964. הישג זה הביא את בולוניה להשתתף בעונת 1964/1965 בגביע אירופה לאלופות אך הודחה בסיבוב המוקדם של התחרות על ידי אנדרלכט.

בשנות ה-70 זכתה הקבוצה בקופה איטליה פעמיים: ב-1970/1969 כשסיימה במקום הראשון בבית הגמר בגביע, וב-1974/1973 כשניצחה באופן דרמטי את פלרמו 4-3 בדו-קרב פנדלים אחרי תיקו 1-1 בתום 120 דקות.

צניחה לליגות הנמוכות עריכה

בשנות ה-80 המועדון החל בהתדרדרות שלו לליגות הנמוכות. בתחילת שנות ה-80 ירדה הקבוצה לליגה השנייה אחרי שהפסידה בקרב הישרדות לקליארי וגנואה ששרדו על חשבונה, וירדו בעונה לאחר מכן לסרייה ג', כך יצא שהקבוצה ירדה 2 ליגות ב-2 עונות בלבד. הקבוצה עלתה לליגה השנייה בעונה לאחר מכן. מעתה ואילך נאבקה הקבוצה על מקומה בסרייה א' כאשר הצליחה להעפיל בסוף שנות ה-80 לליגה הבכירה, אך ירדה בתחילת שנות ה-90 ואף התדרדרה פעם נוספת עד לסרייה ג', והצליחה לחזור עוד פעם לסרייה א' בסוף עונת 1995/1996. הקבוצה הצליחה אף לזכות בגמר גביע האינטרטוטו לשנת 1998 במשותף עם ולנסיה וורדר ברמן. המועדון הצליח להישאר בסרייה א' עד לעונת 2004/2005 אז ירדה מהמקום ה-18 לסרייה ב' פעם נוספת.

חוסר יציבות והישרדות בליגה הראשונה עריכה

עונה לאחר מכן הקבוצה עברה לבעלים חדש כאשר ג'וזפה גזוני מכר את המועדון לאלפרדו קצולה, איש עסקים מקומי. הקבוצה החליפה מספר מאמנים ולא הצליחה להעפיל חזרה לסרייה א' עד לסיום עונת 2007/2008 אז סיימו ה"rossoblù" (האדומים-כחולים) במקום השני בסרייה ב' ועלו לליגה העליונה בהדרכתו של המאמן דניאל אריגוני. בקיץ 2008 ניהל הבעלים קצולה משא ומתן לרכישת הקבוצה על ידי קבוצת רכישה אמריקאית אבל המכירה בוטלה לבסוף, והמועדון נמכר לבסוף לקבוצת רוכשים מקומית בראשות פרנצ'סקה מנריני, שהפכה לאישה שהיא בעלי קבוצת כדורגל השנייה בסרייה א'. הקבוצה המשיכה להילחם על חייה בליגה בעונות הבאות ונאבקה גם בקשיים כלכליים של ראשי המועדון, והקבוצה נמכרה בשנית לאיש העסקים הסרדינאי סרג'ו פורקדה ובהמשך ניצלה שוב מירידה.

ב-23 בדצמבר 2010 קבוצת המשקיעים "בולוניה 2010" בראשות הבנקאי ג'ובאני קונסורטה ואיש העסקים מאסימו זנאטי רכשה את המועדון מפורקדה, לאחר שהלן לא העביר משכורות לעובדים והביא את המועדון לסף פשיטת רגל. זנאטי מונה לנשיא המועדון ביחד עם המוזיקאי האיטלקי, אוהד הקבוצה, ג'אני מורנדי שמונה להיות נשיא של כבוד במועדון, אך כעבור 28 ימים זנאטי והמנכ"ל התפטרו בגלל אי הסכמות וההנהלה התחלפה בשנית, בזמן שהקבוצה דשדשה בליגה וסיימה בחלק התחתון של הסרייה א', אך עם זאת שרדה. בעונת 2013/2014 חוסר היציבות בהנהלת הקבוצה השפיע והיא ירדה שוב לסרייה ב' מהמקום אחד לפני האחרון. החוסר יציבות המשיך, והקבוצה החליפה שוב בעלים כאשר קבוצה דרום אמריקאית בשם "מועדון הכדורגל בולוניה 1909" בראשות ג'ו טקופינה וג'ואי סאפוטו (בעלי הקבוצה מונטריאול אימפקט מה-MLS) לקחה את המועדון מידי אלבינו גואראלדי.

תחת ההנהלה החדשה, הקבוצה עלתה שוב לסרייה א' בסיום עונת 2014/2015.

סגל הקבוצה עריכה

נכון ל-21 בספטמבר 2022

מס'		עמדה	שם
1	איטליה	שוער	פרנצ'סקו ברדי
3	אוסטריה	מגן	שטפן פוש (בהשאלה מהופנהיים)
4	אורוגוואי	בלם	חואקין סוסה
5	צרפת	מגן	אדמה סומאורו
6	קרואטיה	קשר	ניקולה מורו (בהשאלה מדינמו מוסקבה)
7	איטליה	חלוץ	ריקרדו אורסוליני
8	ארגנטינה	קשר	ניקולאס דומינגז
9	אוסטריה	חלוץ	מרקו ארנאוטוביץ'
10	איטליה	חלוץ	ניקולה סאנסונה
11	הולנד	חלוץ	ג'ושוע זירקזי
14	איטליה	מגן	קווין בוניפאצי
17	צ'ילה	קשר	גארי מדל
18	איטליה	חלוץ	אנטוניו ריימונדו
19	סקוטלנד	קשר	לואיס פרגוסון
20	שווייץ	קשר	מישל אייבישר

מס'		עמדה	שם
21	איטליה	קשר	רוברטו סוריאנו (קפטן)
22	יוון	מגן	חאראלמבוס ליקוגיאניס
23	איטליה	שוער	ניקולה בניוליני
24	איטליה	בלם	ריקרדו סטיבאנלו
26	קולומביה	בלם	ג'ון לוקומי
28	פולין	שוער	לוקאש סקורופסקי
29	איטליה	בלם	לורנצו דה סילבסטרי (קפטן שני)
30	הולנד	קשר	ירדי סחאוטן
33	הולנד	בלם	דנסו קסיוס
39	איטליה	מגן	מטיה מוטולסה
50	איטליה	מגן	אנדראה קמביאזו (בהשאלה מיובנטוס)
55	איטליה	קשר	עמנואל ויניאטו
66	איטליה	הגנה	ויסדום אמי
82	פולין	קשר	קצפר אורבנסקי
99	גמביה	חלוץ	מוסא בארו