בית הביל"ויים

בית הביל"ויים
מידע כללי
סוג	בניין
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°02′16″N 34°46′00″E / 32.037775°N 34.766729°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) בית הביל"ויים בית הביל"ויים בית הביל"ויים מפת דרום __ תל אביב ויפו; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ רמת גן, __ גבעתיים; מדרום: __ פארק אריאל שרון, __ חולון, __ בת ים; ממערב: הים התיכון

בית הביל"ויים או בית אנטון איוב הוא בית באר בשכונת נווה עופר בתל אביב - יפו, בסמוך לנתיבי איילון.

היסטוריה עריכה

הבית הוקם בשלהי המאה ה-18 או בראשית המאה ה-19, לא הרחק מהדרך מיפו לרמלה וירושלים. במהלך המאה ה-19 רכש אותו אנטון איוב, מעשירי יפו, שבבעלותו היו פרדסים רבים, ולו מיוחס פיתוח זן תפוזי השמוטי.

המבנה נבנה בהדרגה, ומעת לעת נוספו בו עוד חדרים וכן קומה נוספת. הבנייה המוקדמת פשוטה יחסית, וככל שנוספו אגפים וקומות, הוא כלל אלמנטים מפוארים ומורכבים יותר. ככל בית באר, כולל המבנה באר, בריכת אגירה ומערכת השקיה לפרדסים שסבבו אותו. הבאר עדיין קיימת, אך תעלות ההשקיה אינן קיימות עוד, וגם הבריכה נהרסה. ב-1882 הגיעה לארץ ישראל קבוצה של 14 ביל"ויים. הקבוצה שכרה את הבית, שהיה בדרך מיפו למקווה ישראל, בה עבדו. הקבוצה כללה 13 גברים ושתי נשים, דאריה סרוט ופאני פרייזר, שהתגוררו בחדר נפרד. אחד מהם, חיים חיסין, תיאר כך את הבית: "נכנסנו לאולם מרווח עם סיפון מקומר. ליד הקירות ספות טורקיות רכות, מצופות קטיפה אדומה עם מלילות. על הרצפה שטיחים יקרים. על שולחנות גבוהים וצרים – מנורות. בצדדים ספסלים אחדים נמוכים מעשה מקלעת". זאב דובנוב ציין כי הם "מתגוררים כאן בשני חדרים גדולים ב-16 רובל לחודש; מלבד זאת לרשותנו מרפסת גדולה, חדר וגן...".

ב-1964 הוכרז הבית כאתר עתיקות. מדובר בהכרזה חריגה, שכן לפי חוק העתיקות, ניתן להכריז על מבנה שנבנה אחרי שנת 1700 כאתר עתיקות רק אם הוא בעל ערך היסטורי, ולפיכך נראה שנוכחותם של הביל"ויים במבנה היא שהביאה להכרזה. בהמשך כללה אותו עיריית תל אביב-יפו ברשימת המבנים המיועדים לשימור. חרף ההכרזות, סובל המבנה מהזנחה רבה, וחלקים רבים ממנו קרסו ונהרסו. בדו"ח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות לשנת 2005, שעסק בין היתר בשימור מבנים ואתרים, נמתחה ביקורת על התנהלות הרשויות הנוגעות בדבר^[1].

בראשית המאה ה-21 הושלמה סלילת נתיבי איילון לכיוון חולון ובת ים, והקטע שבין מחלף חולון למחלף וולפסון נסלל בסמוך לבית. לאחר סלילת הכביש התעורר הצורך להסיט את הנתיב הצפוני צפונה כדי לפנות מקום למסילת הרכבת תל אביב - בני-דרום. חוות דעת של האדריכל אמנון בר אור שללה אפשרות להזיז את הבית ממקומו, מחשש שיקרוס, וכחלופה העבירה חברת נתיבי איילון את הנתיב במנהרה שאורכה 225 מטרים, ושמה "מנהרת הביל"ויים". המבנה מיועד לשיקום ולשרת את הציבור וסביבו הוקם "פארק הבילויים" לרווחת תושבי שכונת נווה עופר. שאלת מימון השיקום עודה פתוחה^[2].