בית הדואר המרכזי (יפו)

מבנה בעל חשיבות אדריכלית שנבנה בתקופת המנדט הבריטי בתכנונו של האדריכל אוסטן סיינט בארב הריסון
(הופנה מהדף בית הדואר (יפו))

בית הדואר המרכזי של יפו הוא מבנה בעל חשיבות אדריכלית בשדרות ירושלים 12 פינת רחוב הדואר. הבניין משמש כיום כסניף דואר בו גם שכנה בעבר הנהלת "השירות הבולאי" עד לשנות ה-90 בו עבר אל תל אביב.

בית הדואר המרכזי
בית הדואר שד ירושלים 12.jpg
מידע כללי
סוג בית דואר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ? – 1931
תאריך פתיחה רשמי 1931 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אוסטן סיינט בארב הריסון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′20″N 34°45′34″E / 32.05556111°N 34.75946389°E / 32.05556111; 34.75946389
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

בתחילת שנות ה-20 בנה היזם שלמה פיינגולד את בית הדואר והטלגרף הראשון בתל אביב, בפינת הרחובות ליליינבלום ואלנבי. אדריכל הבניין היה יצחק שוורץ (שן-צור). באוקטובר 1923 ביקר הנציב העליון בבניין זה. בית הדואר באלנבי החל להבנות בשנת 1929[1] ובנייתו הושלמה בשנת 1931, בימי המנדט הבריטי. אדריכל המבנה היה אוסטן סיינט בארב הריסון במסגרת עבודתו במחלקת העבודות הציבוריות של המנדט בארץ ישראל. בניין דואר נוסף שתוכנן על ידי האדריכל הריסון ושנבנה באותן השנים הוא בית הדואר המרכזי ברחוב יפו 23 בירושלים.

בנוסף שימש האדריכל יצחק רפופורט בתור אדריכל אחראי על הקמת בית הדואר של יפו.

עד לתקופת מלחמת העולם הראשונה הדואר לארץ ישראל נשלח דרך איסטנבול, לא היו טלפונים ציבוריים והשירות לא היה אמין. לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים נדרש המנהל הצבאי הבריטי לספק שירותי דואר הולמים לאוכלוסייה האזרחית. המשימה הוטלה על משרדי הדואר הצבאי, ובשנת 1917, כשבוע לאחר כיבושה של ירושלים, החל לפעול בה הדואר הצבאי[2]. בשנת 1920 החליטה ממשלת בריטניה להעביר את ארץ ישראל לשלטון מנדטורי אזרחי וכל שירותי הדואר הועברו לידי הממשל האזרחי. בעיני הבריטים תקשורת הולמת היא תנאי מקדים לפיתוח מסחר וייצור ולכן הרחבת שירותי הדואר, הטלגרף והטלפון היו בידי המונופול הממשלתי. מבחינת הבריטים היה לארץ ישראל יתרון גאוגרפי בגלל מיקומה במפגש שלוש יבשות וככזו השוכנת על הנתיב האווירי בין בריטניה להודו והימצאותה במזרח התיכון בין מצרים, סוריה ועיראק.

בבניין זה הייתה מרכזת הטלפונים האוטומטית הראשונה של העיר יפו שפעלה בטכנולוגיה שפיתח אלמון סטראוג'ר, וגם מרכזת טלגרף. בשנות ה-60 של המאה ה-20, לאחר העברת מרכזת הטלפונים למבנה המרכזת הספרתית החדשה בשכונת גבעת הרצל, נשארה בבניין זה רק מרכזת הטלקס שפעלה עד סוף שנות ה-80 כשהופעלה מרכזת הטלקס הספרתית החדשה של חברת בזק במרכז העיר.

המבנה שופץ בשנת 2000 במקביל לתוכניותיה של עיריית תל אביב-יפו לשיקום שדרות ירושלים.

סימון המדידהעריכה

בפינתו הצפון-מזרחי של הבניין מופיע סימון המדידה הבריטי ממנו מדדו מרחקים אל מקומות אחרים

תמונותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בבניין הדואר ביפו, דבר, 21 באוגוסט 1929
  2. ^ מתוך הספר "והטורקים אינם עוד שולטים..." מבט על ארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תל אביב-יפו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.