פתיחת התפריט הראשי

בית הקברות הצבאי ברוקווד

בית הקברות הצבאי ברוקוודאנגלית: Brookwood Military Cemetery) הוא בית קברות צבאי, הגדול ביותר בממלכה המאוחדת, אשר שוכן בכפר ברוקווד, מדרום-מערב ללונדון רבתי. בבית הקברות קבורים חיילים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה.[1] זהו בית קברות צבאי בינלאומי, שכן מרבית החללים הטמונים בו אינם בריטים אלא חיילי 13 מדינות אחרות, אשר רובן היו בעלות בריתה של בריטניה במהלך שתי מלחמות העולם. בבית הקברות גם הוצבו מספר אנדרטאות להנצחת חללים שמקום קבורתם לא נודע. בסך הכול טמונים בו 6,985 חללים ומונצחים בו למעלה מ-4,600 נעדרים.

בית הקברות הצבאי ברוקווד
Brookwood Military Cemetery
BrookwoodWWIICanadianPlot.jpg
חלקת הנופלים הקנדים במלחמת העולם השנייה בבית הקברות. במרכז התמונה נראה צלב ההקרבה; משמאל - אבן הזיכרון
פרטי בית הקברות
סוג בית קברות צבאי
מספר קבורים 6,985
מיקום סארי, הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
קואורדינטות 51°18′05″N 0°38′24″W / 51.3015°N 0.64°W / 51.3015; -0.64
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקע – מדיניות ההנצחה של בריטניה ומדינות חבר העמים הבריטיעריכה

1,695,000 אנשי צבא מבריטניה וממדינות חבר העמים הבריטי נהרגו בשתי מלחמות העולם.[2] מדיניות הקבורה וההנצחה של חללים אלו נקבעה במשותף על ידי מדינותיהם בשלהי מלחמת העולם הראשונה, ויושמה גם בנוגע לחללי מלחמת העולם השנייה. על פי מדיניות זו, נאסר על החזרת גופות החללים לארצות מולדתם והם נקברו בבתי קברות (צבאיים ואזרחיים) בסמוך למקומות נפילתם בזירות הקרב השונות. בהתאם לכך נקברו החללים לבסוף בלמעלה מ-23,000 אתרי קבורה הפזורים על פני 140 מדינות.

המדיניות שנקבעה בנוגע להנצחת חיילים שנהרגו ומקום קבורתם לא נודע, הייתה ששמו של כל נעדר יירשם על גבי אנדרטה מבין אלו שהוקמו לשם כך בזירות הקרב השונות, בסמוך ככל האפשר למקום בו נודעו עקבותיו לאחרונה.

הסוכנות המטפלת באתרי הקבורה והאנדרטאות האמורים ברחבי העולם (ואשר הקימה רבים מהם) היא ועדת חבר העמים לקברי מלחמה.

אתר בית הקברות וייעודיועריכה

בית הקברות הצבאי נמצא באזור שבין העיירות ווקינג (Woking) ופארנבורו (Farnborough) שבמחוז סארי (Surrey), כ-45 ק"מ מדרום מערב למרכזה של לונדון. הוא שוכן בתחומיו של בית הקברות האזרחי הגדול בעל אותו שם, שנפתח שם באמצע המאה ה-19 ופעיל גם היום.

השטח לבית הקברות הצבאי במסגרת זה האזרחי הוקצה ב-1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, והוא המשיך ושימש לקבורת חללים גם במלחמת העולם השנייה. ב-1917 הוקצה לבית הקברות הצבאי שטח של 150 דונם. כיום שטחו גדול יותר, לאחר שהורחב במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה.

לבית הקברות נקבעו עם השנים – כנראה בשל גודלו וקרבתו אל לונדון - שלושה ייעודים:

  • לשמש כאתר לקבורת חיילים מכל הצבאות אשר מתו באזור מטרופולין לונדון וסביבותיו – רבים מהם פצועים מזירות הקרב שמחוץ לבריטניה, שהובאו אליה ונפטרו שם;
  • לשמש כמקום מנוחתם הקבוע של חיילי צבאות זרים שונים, שנקברו במהלך מלחמת העולם השנייה באתרים שונים בבריטניה, ולאחריה הוחלט לרכז את קבריהם בה בחלקות לאומיות;
  • לשמש כאתר להקמת אנדרטאות להנצחת נעדרי בריטניה ומדינות חבר העמים, אשר לא היה מקום להנציח את שמותיהם על גבי אחת האנדרטאות שהוקמו מחוץ לגבולות בריטניה. חלק מאנדרטאות אלו הוקמו בברוקווד שנים רבות לאחר מלחמת העולם השנייה.

מבנה בית הקברותעריכה

שדרת לינקולן (Lincoln Avenue) בבית הקברות מחלקת אותו לשני מתחמים:

  • המתחם המזרחי – הגדול מן השניים, וקבורים בו בעיקר נופלי מלחמת העולם הראשונה, אך גם חיילים שנהרגו במלחמת העולם השנייה, אשר נטמנו בחלק מן החלקות הקיימות. בסך הכול טמונים בו כ-4,650 חללים מ-14 מדינות ב-18 חלקות שונות.
  • המתחם המערבי – קבורים בו חיילים שנהרגו במלחמת העולם השנייה. בסך הכול טמונים בו למעלה כ-2,200 חללים – רובם המכריע קנדים, והיתר בריטים ופולנים - בשלוש חלקות.[3]

בנוסף לחלקות הלאומיות קיימת בבית הקברות חלקה מיוחדת של חללי חיל האוויר המלכותי. נופלים אלו היו בריטים ובני 8 אומות אחרות לפחות (בהם אמריקנים וצ'כוסלובקים), ששירתו בחיל האוויר המלכותי במהלך מלחמת העולם השנייה ונפלו בשורותיו.

כמקובל בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים של שתי מלחמות העולם הוצבו גם בברוקווד המרכיבים הקישוטיים של צלב ההקרבה ושל אבן הזיכרון. על אבן הזיכרון, דמויות המזבח, חרות פסוק מספר בן סירא: Their Name Liveth for Evermore ("שמם יחיה לדור ודור").[4]

צלב ההקרבה ואבן הזיכרון הוצבו לאחר מלחמת העולם הראשונה בלבו של המתחם המזרחי של בית הקברות. באופן חריג הוחלט לאחר מלחמת העולם השנייה להציב צלב ואבן נוספים בבית הקברות - במתחם המערבי.

בצמוד לחלקת חיל האוויר המלכותי נבנה ב-1947 בניין למחסה מפני שמש ורוח (Shelter), המשמש גם כמעין בית תפילה. הוא תוכנן על ידי האדריכל הבריטי סר אדוארד מאוף (Maufe). מאוף תכנן גם אנדרטה לנעדרים מחילות האוויר של בריטניה ומדינות חבר העמים הבריטי במלחמת העולם השנייה. היא ניצבת ממערב ללונדון, לא הרחק מברוקווד.

בניין נוסף בבית הקברות שתכנן האדריכל מאוף הוא "בית הבונה" (Beaver House), הצמוד לחלקה הקנדית המערבית. זהו בניין המבקרים והרשומות (Record House) הקנדי. הבניין, שהוא מתנת ממשלת קנדה, נבנה על ידי חיל ההנדסה הקנדי. הוא נקרא על שם פסל הבונה שגולף באבן מעל אחת מהכניסות של הבניין.

בית הקברות הצבאי נמצא באחזקת ועדת חבר העמים לקברי מלחמה. החלקות לחללים הגרמנים והאיטלקים מנוהלות על ידי הוועדה עבור הסוכנויות המקבילות לה בשתי מדינות אלו. החלקה האמריקנית בברוקווד היא היחידה שאינה נמצאת בניהול הוועדה הבריטית (היא נמצאת בניהול הוועדה האמריקנית למצבות קרב) ונחשבת למעשה לבית קברות נפרד (ראו פרטים עליה להלן).

בסמוך לחלקת מלחמת העולם השנייה מצויה חלקת קבורה של דיירי בית האבות המלכותי צ'לסי. המצבות בה מעוצבות בתבנית של מצבות צבאיות. ועדת חבר העמים לקברי מלחמה מתחזקת את החלקה עבור בית החולים.

החללים בבית הקברותעריכה

זוהי התפלגותם של החללים הקבורים בבית הקברות הצבאי לפי נתינותם:[5]

ממלחמת העולם הראשונה:

ממלחמת העולם השנייה:

  • בריטים – 1,030
  • קנדים – כ-2,250
  • אוסטרלים – 95
  • ניו זילנדים – 82
  • צרפתים – 244 (מצבא צרפת החופשית)
  • פולנים – כ-131
  • בלגים – 48
  • צ'כוסלובקים – 45
  • איטלקים – 346 (שבויי מלחמה)
  • גרמנים – 53
  • טורקים – 14 (אלו הועברו לבית הקברות ב-1968)
  • אנשי חיל האוויר המלכותי (ממדינות שונות) – כ-520

74 מקברי החללים הקבורים בבית הקברות הצבאי הם קברי אלמונים, מהם 41 היו אמריקנים ו-28 צרפתים.

עיצוב המצבות בחלקות השונות בבית הקברות איננו אחיד. על קברי חללי בריטניה ומדינות חבר העמים הוצבו מצבות לוח אנכיות (Headstones) לפי תבנית אחידה שקבעה ועדת חבר העמים לקברי מלחמה.[6] מצבות לוח אנכיות, אך בעיצוב אחר ושונה לכל חלקה וחלקה, הוצבו גם בשתי החלקות הפולניות, בחלקה הבלגית, בחלקה הצ'כוסלובקית, וכן בחלקות הגרמנית והאיטלקית. בחלקה האמריקנית ובחלקה הצרפתית הוצבו צלבים בעיצובים שונים. בחלקה הטורקית בלבד הוצבו מצבות בעלות לוח אנכי ולוח אופקי.

שורות המצבות בחלקות הקבורה בברוקווד מיושרות כמעט כולן לכיוון אחד, אחיד, למעט החלקה בה נקברו חיילים הודים מוסלמים. חלקה זו נבנתה כך שהמצבות בה יפנו אל עבר העיר מכה, בהתאם לאמונתם של חיילים אלו.

אנדרטאותעריכה

בבית הקברות הוצבו ארבע אנדרטאות לנעדרים שמקום קבורתם לא נודע – שתיים במתחם המזרחי ושתיים במתחם המערבי (ראו פירוט להלן).

בנוסף לאנדרטאות לנעדרים הוצבו בבית הקברות ארבע אנדרטאות לאומיות ללא שמות נעדרים. הן הוצבו בחלקה הפולנית המזרחית וכן בחלקה הבלגית, בחלקה הצ'כוסלובקית (אנדרטה זו הוקמה בשנת 1995) ובחלקה האיטלקית, שכולן ממוקמות גם כן במתחם המזרחי.

אנדרטת נעדרי מלחמת העולם השנייהעריכה

זוהי האנדרטה הגדולה ביותר בבית הקברות, אשר הוקמה במתחם המערבי שלו. זהו מבנה עגול פתוח שכיכר דשא קטנה במרכזו. קירות הוקמו בניצב לקו ההיקף של המבנה, ועל צדיהם נרשמו שמות הנעדרים מבריטניה ומדינות חבר העמים הבריטי – 3,475 במספר.

נעדרים אלו לא הונצחו מסיבות שונות באנדרטאות לנעדרים שהוקמו בסמוך למקומות נפילתם, והוחלט להקים בברוקווד אנדרטה מרכזית זו לזכרם. אלו בין השאר חיילים שנהרגו בקרבות בנורווגיה באביב 1940 וחיילי קומנדו שנהרגו בפשיטה על נמל סן-נאזר שבמערב צרפת במרס 1942 ובפשיטה על נמל דייפ בצפון צרפת באוגוסט 1942. כמו כן הונצחו על גבי האנדרטה שמותיהם של סוכנים חשאיים שהפעיל מינהל המבצעים המיוחדים הבריטי (SOE – Special Operations Executive) באירופה הכבושה על ידי הגרמנים, ואשר נהרגו בשליחותם זו.

האנדרטה נחנכה על ידי המלכה אליזבת השנייה בטקס שנערך ב-25 באוקטובר 1958.[7]

אנדרטת הנעדרים ברוסיה וברית המועצותעריכה

אנדרטה קטנה זו, שהוקמה בשנת 1984, ממוקמת בסמוך לאנדרטת נעדרי מלחמת העולם השנייה. היא מורכבת מארבעה קירות שחוברו זה לזה בזווית ישרה היוצרים יחד תבנית של צלב. על גבי האנדרטה מונצחים שמותיהם של 647 חיילים נעדרים – רובם בריטים והיתר קנדים ואוסטרלים – שנהרגו במהלך שתי מלחמות העולם בשליחותם ברוסיה ובברית המועצות. מקום קבריהם של חלק מהם היה ידוע, אך לא היה נגיש מסיבות שונות, כולל נסיבות המלחמה הקרה. באופן חריג הוחלט להנציח אותם גם על האנדרטה.

אנדרטאות נעדרי מלחמת העולם הראשונהעריכה

בשנת 2004 הוקמה בקצהו המזרחי של בית הקברות אנדרטה לנעדרי מלחמת העולם הראשונה. היא הוקמה בצמוד לחלקת חיילי דרום אפריקה. היא מעוצבת בדמות קיר נמוך ורחב שעל גביו הוסף מרכיב עיצובי משולש. על שני צדדיה מונצחים שמותיהם של 478 נעדרים מצבאות בריטניה ובנות בריתה, אשר הפכו לנעדרים בתחומיה של בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומקום קבורתם לא נודע.

בנובמבר 2015 נחנכה בבית הקברות אנדרטה נוספת לנעדרי מלחמת העולם הראשונה. היא ממוקמת בקרבת אנדרטת נעדרי מלחמת העולם השנייה. היא בנויה כשמטח שיש עגול, שבמרכזו ערוגת זיכרון עגולה וסביבו ששה כותלי זיכרון המוצבים כחישורי גלגל. מונצחים על גביהם שמות 260 אנשים שהוכרו בשנים האחרונות כחללי המלחמה, ואשר מקום קבורתם לא נודע. מקרים נוספים של הכרה בחללים כחללי המלחמה מצויים בבחינה ועל כן האנדרטה שהוקמה כוללת מקום פנוי להנצחת שמות נוספים, לרבות מקום להקמת כותל זיכרון שביעי.[8][9]

אנדרטת הנעדרים מצבא צרפת החופשיתעריכה

אנדרטה זו ניצבת בחלקה הצרפתית שבמתחם המזרחי של בית הקברות. היא מעוצבת בדמות שער גבוה שפתחו משונן, אשר מולו הוצב פסל ארד. קירות נמוכים נמשכים משני צדי השער, ועליהם נרשמו שמות חיילים מצבא צרפת החופשית שהיו לנעדרים במהלך מלחמת העולם השנייה.[10]

בית הקברות האמריקניעריכה

 
אזור הקבורה ובית התפילה בבית הקברות האמריקני

החלקה האמריקנית בבית הקברות הצבאי ברוקווד,[11] השוכנת במתחם המזרחי שלו, מנוהלת על ידי הוועדה האמריקנית למצבות קרב ונחשבת לבית קברות נפרד. זהו בית הקברות הצבאי האמריקני היחיד בתחומי בריטניה לחללי מלחמת העולם הראשונה. שטחו הוא כ-18 דונם. הובאו אליו חללים אמריקניים שנקברו בתחילה באתרי קבורה זמניים שונים בבריטניה. במקום זה נקברו 468 חללים, מהם 41 אלמונים. כל החללים מתו בבריטניה או על כלי שיט בשטחי הים הסמוכים אליה. רבים מהם מתו במגפת השפעת הספרדית ב-1918.

אזור הקבורה מכיל ארבע חלקות המכונסות יחד בתבנית של מלבן, שבמרכזו ניצב תורן הדגל האמריקני. חלקות הקבורה מוקפות עצים וצמחייה עשירה.

מצפון לאזור הקבורה ניצב בית תפילה (Chapel), שנחנך בשנת 1929. הוא בנוי מאבן גיר (Portland Stone), ובו 18 חלונות מזכוכית צבעונית. חללו הפנימי מעוטר בדגלים, סמלים וקישוטים שונים, ועל רצפתו צויר סמלה של ארצות הברית. על גבי קירותיו הפנימיים של בית התפילה חרותים שמותיהם של 563 נעדרים, שרובם אבדו בים. אחד מהם, המלח אוסמונד אינגרם[12] (Osmond Ingram) (נהרג ב-15 באוקטובר 1917), עוטר במדליית הכבוד של הקונגרס.

ממערב לאזור הקבורה ניצב בניין מרכז המבקרים של בית הקברות.

בית הקברות האמריקני תוכנן על ידי האדריכלים אדגרטון סווארטווט (Edgerton Swartwout) וה. ב. קרסוול (H.B. Cresswell) מניו יורק.

נגינת "המוצב האחרון"עריכה

מחודש מאי 1940 ועד חודש ספטמבר 1944 נוגנה בבית הקברות מדי ערב מנגינת החצוצרה הצבאית הבריטית Last Post. מנגינה זו נוגנה לפני כן באנדרטת שער מנן שבעיר איפר בבלגיה, שהוקמה לזכר הנעדרים מצבאות חבר העמים הבריטי שנהרגו בקרבות סביב איפר במלחמת העולם הראשונה. היא נוגנה שם מדי ערב בידי התושבים המקומיים מאז 1928. המנהג נפסק לאחר כיבוש בלגיה על ידי גרמניה באביב 1940, ואז הוחלט לקיים אותו במקום זאת במתחם בית הקברות בברוקווד. מיד עם שחרור העיר איפר בסתיו 1944, חודשה הנגינה היומית של המנגינה באתר שער מנן והיא מתקיימת שם מדי ערב עד היום.

מקורותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כמה תריסרי חיילים בריטים וקנדים שמתו לאחר מלחמת העולם השנייה קבורים בבית הקברות בשתי חלקות מיוחדות.
  2. ^ Longworth.
  3. ^ טכנית מספר החלקות בשני המתחמים גדול יותר, שכן חלק מהחלקות הלאומיות – למשל החלקה האמריקנית והחלקה הקנדית המערבית - מפוצלות למספר חלקות נפרדות מבחינה גאוגרפית.
  4. ^ בן סירא, מ"ד, י"ג.
  5. ^ חלק ממספרי החללים ברשימה זו הם מקורבים כיון שאין נתון מדויק לגביהם.
  6. ^ באחת משתי החלקות ההודיות לא הוצבו מצבות לוח סטנדרטיות אלא מצבות בעיצוב אחר.
  7. ^   המלכה אליזבת חונכת את האנדרטה, סרטון באתר יוטיוב
  8. ^ על האנדרטה, באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה.
  9. ^ ראו חנוכת האנדרטה, באתר http://www.getsurrey.co.uk.
  10. ^ אין מידע על מספר הנעדרים ששמותיהם הונצחו על האנדרטה הצרפתית.
  11. ^ לערך המקביל בוויקיפדיה באנגלית ראו כאן.
  12. ^ אוסמונד אינגרם באתר Find a Grave (באנגלית)