נחום הורביץ
נחום הורביץ (2 בנובמבר 1892, קישינב, מולדובה - 13 בינואר 1989, כפר גלעדי, ישראל). עלה לארץ במסגרת העלייה השנייה. היה חבר בארגון השומר ועסק בשמירה ברחבי הארץ. שירת במשטרת המנדט ואחר כך הצטרף למחדשי קיבוץ כפר גלעדי. הוביל את שיקום חצר תל חי ואף ניהל את המקום. זכה להאריך ימים והיה השומר האחרון מבין הגברים שהובא לקבורה בחלקת השומרים בבית הקברות בכפר גלעדי (אשתו, יהודית, חברת השומר אף היא- נקברה לידו ב-1992).
קורות חייו
עריכהנחום הורביץ נולד בשנת 1892 לחסיה ואהרון הורוביץ בעיר קישינב שחבל בסרביה שהיה חלק מהאימפריה הרוסית[1].
ב-1904 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבו באחת המושבות שבמרכז הארץ. ב-1908 נפטרה אימו של נחום ואביו שלח אותו לבית היתומים "קריית ספר" ששכן בתחילה בשפיה ואחר כך עבר לבן-שמן. ב-1909 פגש את ישראל שוחט שגייס אותו לארגון השומר. במסגרת זו עבד בשמירה על היישוב היהודי בארץ (ראשון לציון, נס ציונה, מסחה, בית-גן, יבנאל, מצפה, מלחמיה, סג'רה, המושבה כנרת, תל עדשים ועוד).
ב-1918, לאחר מלחמת העולם הראשונה, התגייס נחום, כרוכב, למשטרת המנדט ועסק בשמירה על היישובים. ב-17 בדצמבר 1919 נשלח, בפקודת ישראל שוחט, עם עוד 4 רוכבים (אריה אברמזון, צבי ניסנוב, יוסף נחמני ופולסקי מאיילת-השחר) לתגבר את השמירה על היישובים בגליל העליון וליד תל חי נפצע מיריות של ערבים. ב-1921 עזב את המשטרה והשתתף, עם קבוצת אנשי השומר, בחידוש קיבוץ כפר גלעדי (לאחר שננטש ב-1920).
בשנות ה-50 של המאה ה-20 מונה מטעם קק"ל למנהל פרויקט ייבוש החולה (שכונה מפעל "זיכיון החולה").
לאחר הקמת המדינה פעל נחום לשיקום חצר תל-חי ובשנת 1953 נפתח במקום מוזיאון ואתר הנצחה ונחום מונה למנהל האתר. בהמשך הקים ליד החצר אכסניית נוער. מספר שנים לאחר מכן הקים את מוזיאון בית השומר בכפר-גלעדי לשימור תולדות "ארגון השומר" בארץ. בנוסף היה נחום שותף לקביעת הכיתוב שעל פסל האריה השואג שליד בית הקברות של כפר גלעדי. נחום נפטר ב-1989 והיה אחרון אנשי השומר שהלך לעולמו. נקבר בחלקת אנשי השומר בבית הקברות בתל-חי.
נחום נישא, בסג'רה, ליהודית רוזיצ'נסקי, שבישלה בסג'רה עבור אנשי השומר. לזוג 3 ילדים וביניהם אורי הורביץ (שניהל את אתר תל חי בין השנים 1987 ל-1995), אבינועם (אבו) הורביץ וישראל (שרוך) הורביץ.
קישורים חיצוניים
עריכה
- נחום הורביץ באתר של נחמיה לבנון
- דוד תדהר (עורך), "נחום הורביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3861
- דוד שליו, יש חיים בתל חי, דבר, 13 במאי 1965
- דוד שליו, בית "השומר"בכפר גלעדי, דבר, 5 במרץ 1970
- מירה וינגרטן, אנשי השומר חוזרים אל עברם, מעריב, 11 באוקטובר 1974
- אורי מילשטיין, חלוצים חסרי מנוח, דבר, 19 במרץ 1976
- שמעון וייס, עשור ל"בית השומר" בכפר גלעדי, דבר, 8 במרץ 1978
- נחום ברנע, למה נחום הורביץ לא נוסע לדרום לבנון, דבר, 21 בספטמבר 1979
- מאגדות הסליק, דבר, 12 באוקטובר 1979
- נורית ברצקי, הוא ידע לאהוב, עכשיו כבתה האש, מעריב, 21 בנובמבר 1986
- יאיר קדר, המיתוס מעלה אבק, באתר הארץ, 13 במרץ 2008
- להאזנה\הורדה: ריאיון עם אורי הורביץ, בנו של נחום הורביץ איש השומר, על השומר ועל כפר גלעדי. מתוך: פה ושם בארץ ישראל-פודקסאט. בהגשת יפתח מזור.
הערות שוליים
עריכה- ^ בהסכם בוקרשט משנת 1812, כל החלק של נסיכות מולדובה שממזרח לנהר פרוט סופח לאימפריה הרוסית וקיבל את השם בסרביה