הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

בית שוקרי המכונה גם הארמון נמצא בחלקה הצפוני-מערבי של עכו העתיקה. הוא הוקם בכמה שלבים החל מאמצע המאה ה-18 על גבי שרידים של מבנה צלבני.

בית שוקרי
מלון האפנדי
בית שוקרי, מבט מבחוץ
מידע על המבנה
סוג בית חלל מרכזי
כתובת רחוב לואי התשיעי, עכו
עיר עכו
מדינה ישראל
התחלת הבנייה אמצע המאה ה-18
חומרי בנייה אבן כורכר
קומות 3
אדריכל ארנון ניר וישי ברסלואר

המבנה שבמקורו נקרא בית שוקרי שוקם ביחד עם חלק מבית ויצ"ו הסמוך, וכיום משמש כמלון בוטיק בשם "מלון האפנדי". המלון ממוקם ברחוב לואי התשיעי בעכו.

היסטוריהעריכה

כיום נמצא במקום מלון האפנדי בבעלות אורי ירמיאס, המבוסס על שני מבני אבן עתיקים שהיו בעבר בתי מידות מפוארים של משפחות סוחרים עשירות וחוברו ביניהם בגשר[1]:

  • בית שוקרי

"בית שוקרי", המוכר בכינויו "הארמון".

  • בית עפיפי

"בית עפיפי", המוכר גם כ"בית ויצ"ו" שלימים שימש כמתנ"ס עירוני[2].

בית שוקרי, הבית הצפוני, נבנה ככל הנראה בשנת 1768 על ידי איברהים אל צאבג', בן למשפחה יוונית קתולית, על שרידיו של מבנה קמרונות צלבני.

במרתף של בית שוקרי הייתה "מסבנה", שבה ייצרו סבון ושמן[1]: במאה ה-18 הקים אל צאבג' בקומת הקרקע של הבית את המפעל המשפחתי לייצור סבון משמן זית[3], ששרידיו נמצאים במקום עד היום.

עודה חמא'ר רכש את המבנה מג'ורג ואלכסנדר ג'מאל, צאצאיו של אל צאבג' בשנת 1870 והוא זה שהפך אותו ל "ארמון" - שהיה בית האמידים הגדול ביותר בעכו.

הוא קישט אותו בציורי קיר מורכבים, תקרות מקושטות, רצפות שיש ומסדרונות מפוארים ושכן בו יחד עם נשותיו ומשרתיו.

בני משפחת שוקרי, שהשתייכו לעשירי עכו, ייצרו כאן סבון ושמן במרתף ביתם, אשר שימש כמנהג הימים ההם קומת מסחר.

בני משפחת ספירידוס, יוונים־אורתודוכסים שהגיעו לכאן בשנת 1840 מכרתים, הקימו מפעל למשקאות אלכוהוליים ושינו את שמם לח'מאר (אלכוהול בערבית). ראש המשפחה, עודה ח'מאר, התמחה בשיפוץ מבנים וככל הנראה היה זה שהפך את המבנה לבית מידות מפואר בהשראת הפאר של איסטנבול. בני המשפחה התגוררו בבניין עד שנת 1948. ח'מאר גם הקים מצפון לעיר עכו ארמון מוקף גנים — ששייך היום לבהאים[4].

בית ויצ"ו, שהרצפה שלו בנויה מחתיכות חרס ואבקת חרס השומרת על איזון הלחות, היה בעבר מרתף יין. בחפירות שנעשו על ידי רשות העתיקות נמצא עץ שרוף שתיארכו אותו לשריפה הגדולה שהייתה בעת השלטון הממלוכי, בשנת 1291. [1]

פילגשו של הפחה התורכי ככל הנראה גם כן התגוררה כאן;

עם סיום השלטון הטורקי, עזבו משפחות האפנדים את הבית, שהיה שיא הפאר וההדר, ונותר נטוש ומוזנח[2].

השיפוץעריכה

בשנת 2001 החל במקום שיפוץ וכיום נמצא במקום מלון האפנדי בבעלות אורי ירמיאס שנפתח בשנת 2012. ירמיאס ראה את המבנים הנטושים והחליט לשפץ אותם ולפתוח במקום מלון בוטיק. עבודות הבנייה, השחזור והשימור של המבנים נמשכו למעלה משמונה שנים.

את תכנון ועיצוב הבניין עשו האדריכלים ארנון ניר וישי ברסלואר והמעצבת אורית קולונימוס שנכנסו לעבודה בתום שלבי השימור והרסטורציה שבוצעו על ידי מומחים איטלקים.

במהלך השיפוץ נעשו מאמצים לשמר את התפיסה האדריכלית ורוח המבנים תוך הקפדה על שימור ושחזור של אלמנטים מקוריים. במהלך השיפוץ ננקטו צעדים שונים על מנת לא לפגוע בקיים ולשמר את מה שייחד את הבניינים, כמו למשל: ציורי קיר, פיתוחי עץ, עיטורי תקרה שאופיניים לתקופה העות'מאנית, עמודי שיש, ריצוף מקורי ועוד[5].

השחזור והשימור שנעשו במקום מבטאים מאפיינים תרבותיים, ארכיטקטוניים וחברתיים שאפיינו רבים מבתי המידות של עכו העתיקה, וכן את אופיים של התושבים שהתגוררו בעבר במבנים אלו.

צוות האדריכלים עבד תחת הנחיה של היזמים להימנע מסגנון אדריכלות ועיצוב שייתפסו כמודרניים מידי. ניר (...) "האתגר שעמד בפנינו היה לשמר את הפרופורציות בחללים המקוריים. לשלב מערכות מיזוג ומדיה, ובעיקר חללי רחצה, בלי לפגוע בחללים שנבנו קודם להמצאת האסלה – היווה אתגר ראשון במעלה". חלק מהמערכות הוטמנו בקירות המבנה ובחדרים נבחר עיצוב סולידי שיביא לידי ביטוי גם את האלמנטים שנשתמרו ואת רוח המבנים המקורית[6].

המלון, בשטח של 1,350 מ"ר, מכיל 12 חדרים וכולל לובי עם תקרות מקושתות, חדר אוכל, בר יין, חמאם טורקי מקורי ומרפסת גג. על פי ההערכות, כ-20 מיליון שקל הושקעו בפרויקט[5].

סגנוןעריכה

האדריכלית פאינה מילשטיין ויעל פורמן-נעמן ממינהל השימור ברשות העתיקות סקרו את המבנה כחלק ממחקר העוסק בטיפולוגיות בתי מגורים בעכו העתיקה. הן אפיינו את בית שוקרי כשייך לקטגוריה "בית חלל מרכזי", סגנון בנייה שהגיע לישראל מלבנון (לכן נקרא גם בית לבנוני) בסוף המאה ה-19, עם התהוות שכבת ביניים חברתית-כלכלית בארץ. מניחים שהסולטן העות'מאני עבדול חמיד השני השקיע רבות בפיתוח בארץ, בעזרת מינהל ופקידות ערביים.

"מבני המגורים בעכו העתיקה משקפים את אורחות החיים ומסורות הבנייה הערבית באזור... ומייצגים יותר מכול את התרבות שרווחה בה בין המחצית השנייה של המאה ה-19 למחצית המאה ה-20". על בית שוקרי: "מבנה מגורים מפואר ויוצא דופן במידותיו".

מילשטיין ופורמן-רענן מציינות את ממדי החללים ואת האלמנטים האדריכליים של החלונות והדלתות, ואת סגנון הבנייה בקומת הקרקע שכלל מערכת קמרונות צלב המזכירים בנייה צלבנית[7].

כיום ניתן לראות במבנה המשופץ גרם מדרגות המוליך מקומת הכניסה אל המרתף, שם נחשף מבנה מהתקופה הצלבנית שחלקים ממנו מתוארכים אף לתקופה הביזנטית. שרידי המבנה הצלבני נותרו לאחר שהממלוכים הרסו את כל המבנים הצלבניים בעיר ובנו על חורבותיהם[4].

עם העלייה במדרגות ניתן לראות שרידים של המבנים הביזנטיים והצלבנים ונדבכים שנבנו מעליהם בתקופות מאוחרות יותר: בתקופה הממלוכית ובתקופה העותומאנית, המשקפים את ההיסטוריה העשירה של העיר עכו.

בקומת הביניים ישנו חמאם טורקי בן 400 שנה, שנתגלה במהלך השיפוצים.

בקומה העליונה יש תקרה גבוהה ועיטורי פרסקו משובצים בזהב 22 קראט ולאורכה חלונות מקומרים גדולים עתירי פיתוחים. ציורי הקיר שנמצאו במקום שוחזרו במהלך השיפוץ, בין היתר שוחזר ציור מהתקופה העות'מאנית של העיר איסטנבול, שצויר על ידי האמן הירושלמי סליבא יוחנא בשנת 1889 כמחווה לשליטים לרגל פתיחת תחנת הרכבת "אוריינט אקספרס" באיסטנבול.

בין העובדים על המבנה היו מומחי רסטורציה וסטאז'ריות מבית ספר לשימור בוונציה, שבמשך כשבעה חודשים שחזרו את ציורי הקיר ואת עיטורי התקרה[4].

כמו כן שוחזרו במקום עיטורי הקשתות, עמודי השיש, פיתוחים ועוד. הריצוף המקורי נשמר ונעשו לו השלמות במרצפות שיש מסוג מרמרה שהובאו מתורכיה[2].

גלריית תמונותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 עכו: הארמון שהיה והמלון שיהיה, ynet, ‏2009-10-25 (בעברית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 עכו העתיקה - סיפורו של מלון האפנדי - מזרח-תיכון, מסע אחר (בhe-IL)
  3. ^ פרוייקטים - שימור, www.iaa-conservation.org.il
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 יונת נחמני, אורי בורי לנד, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2011-12-21
  5. ^ 5.0 5.1 אורי בורי מביא את העשירון העליון לעכו, www.haaretz.co.il (בעברית)
  6. ^ ארץ בוטיק: בתי המלון המעוצבים ביותר בישראל, xnet (בעברית)
  7. ^ ערים היסטוריות - שימור, www.iaa-conservation.org.il