סלנג להט"בי

סלנג להט"בי הוא סלנג השגור בפי חלק מחברי קהילת הלהט"ב, בשפות ובמדינות שונות. השימוש בלשון דיבור זו אינו חורג בדרך כלל מגבולות הקהילה הגאה, ומשמש כאמצעי לבידול משאר הדוברים.

היסטוריה

סלנג להט"בי משמש בשפות שונות מאז תחילת המאה ה-20. באותה תקופה היו קיימים חוקי "מעשה סדום" נגד הומוסקסואליות, והיה חשש מהעמדה לדין בשל היחשבותה לעבירה פלילית. עקב כך, הסלנג הלהט"בי שימש כז'רגון או כשפת סתרים, ובאמצעותו יכלו אנשים מקהילת הלהט"ב לתקשר ביניהם בציבור, ללא חשש מחשיפת נטייתם המינית או זהותם המגדרית.^[1]^[2]^[3] מאז הופעת לימודי הלהט"ב באוניברסיטאות, חוקרי אנתרופולוגיה לשונית החלו לחקור את הסלנג הלהט"בי.^[4]

סלנג להט"בי באנגלית קרוי "שפת הלבנדר" (Lavender linguistics),^[5] והחל להתקיים בארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם החמרת הרדיפה אחרי הומואים בשירות המדינה. בתקופה זו, הקרויה "בהלת הלבנדר", התקיימו חקירות ומעקבים אחרי עובדי מדינה ש"נחשדו" כהומואים, ופוטרו לפחות 91 מעובדי המדינה עם "הומוסקסואליות" כסיבת הפיטורין הרשמית. במקביל, ועל מנת שלא לחשוף את זהותם, נאלצו עובדים הומואים רבים שהיו בארון לדבר בקודים הידועים רק להם, כמו הביטוי Friend of Dorothy.

בוצ'ות ופמיות, במצעד הגאווה בניו יורק

לאורך שבעת העשורים הראשונים של המאה ה-20 התפתחה צורה של סלנג הפולארי (Polari) אשר הייתה בשימוש על ידי הומוסקסואלים ולסביות במרכזי הערים בבריטניה, בפרט באזורים בהם חיה אוכלוסייה להט"בית גדולה. על אף ההבדלים שקיימים ביניהם, הסלנג הלהט"בי הבריטי של ימינו אימץ מונחים רבים מפולארי.^[6]^[7]

סלנג נוטה להיות ארעי. מונחים המשמשים דור מסוים עשויים לצאת משימוש בדור שבא אחריו. לדוגמה, בשנות ה-60 וה-70, המונחים "cottage" (בעיקר בבריטניה) ו-"tea-room" (בעיקר בארצות הברית) שימשו לתיאור שירותים ציבוריים המשמשים עבור יחסי מין הומוסקסואליים. עם זאת, כבר בסוף שנות ה-90 דעכה הפופולריות של המונח, עד כדי כך שרבים מקהילת הלהט"ב כלל לא הכירו אותו.^[8]

מונחים רבים שמקורם בסלנג הלהט"בי נכנסו ללקסיקון הכללי. למשל, המילה "דראג" הפכה לפופולרית בזכות הסופר האמריקאי יוברט סלבי ג'וניור (אנ'), אשר כלל אותה בספרו "היציאה האחרונה לברוקלין" (אנ'). בהמשך ייחס המילון האנגלי של אוקספורד את מקור המילה לסוף המאה ה-19.

בעברית

סלנג "הומואי" או "שפה הומואית" הופיעה בישראל החל משנות ה-70 של המאה ה-20 ביצירות ספרותיות מסוימות והחלה להתפתח בשנות ה-80 במודעת היכרות בעיתונות הקהילה ובקולנוע. בתחילת דרכה היא אופיינה במילים בודדות, בביטויים, בתחביר ובהגייה מיוחדת של מילים עבריות. בסוף שנות ה-90 פרסם רונן פארי את "מילון אבן שושנה" בעיתון "הזמן הוורוד", בו ליקט את המילים והביטויים שאפיינו את הסלנג ההומואי באותה תקופה. במרוצת השנים שלאחר מכן התפתחה השפה בקהילות השונות ואף קיבלה מאפיינים מקומיים.^[9]

מאפיינים

הסלנג ההומואי אופייני ל"קהילת דיבור", קבוצה חברתית שחבריה מקיימים אינטראקציות קבועות ותכופות בתבניות ספציפיות. השפה מתבססת על עברית, שואלת מילים משפות אחרות כגון אנגלית, צרפתית גרמנית או יידיש, וערבית, משבשת הגייה של מילים עבריות קיימות, ומשנה את חוקי התחביר. המאפיין הבולט של השפה הוא שימוש בלשון נקבה.

הלשון ההומואית נוטה להיות חתרנית ונוגדת את המוסכמות החברתיות, לדוגמה, הביטוי הבוטה "כואב לי הכוס", תשובה הומואית ל"נשבר לי הזין". יש לה אף מאפיינים של אנטי-לשון - שימוש בביטויים ובמילים שלא יובנו מחוץ לקהילת הדוברים; לדוגמה, השאלה "אתה יוצא למקומות?" מכוונת למקומות בילוי של הומואים ולסביות. מאפיין נוסף של הלשון ההומואית הוא הבחירה להרחיב את גבולות הלשון העברית, הנתפסת כמפלה וסגורה, לשחק בכללי התחביר והדקדוק שלה, ובכך למתוח עליה ביקורת. לדוגמה, "מה איתֶ'ך" (במלרע), המשתמש במתכוון בצורת ביטוי שאיננה נכונה ובהגייה שגויה, והופך את הביטוי ליחידה תקנית בז'רגון ההומואי.

אזכורים בתרבות

ניתן למצוא שימושים מוקדמים בסלנג בספרות הישראלית של שנות ה-80, בעיתונות של הקהילה הגאה, ובקולנוע, בין השאר בסרטיו של עמוס גוטמן. ב-2013 הוצג הסלנג בסדרת מערכונים בתוכנית "ארץ נהדרת", שבה הוצגו שתי דמויות של הומואים עירוניים המשתמשים בשפה באופן מוקצן ומשעשע, וכך גם בסדרות "אמא ואבאז" ו "תמיד אותו חלום" ששודרו ב-HOT.

בשיר "תל אביב" של הזמר עומר אדם לקראת אירוע הגאווה 2013, בשיר "מלכת השושנים" של הזמרת עדן בן זקן, בשירה של הזמרת שרית חדד "קרקס", בשירו של הזמר דודו אהרון "קצפת עם תות" ובשירה של הזמרת מרגלית צנעני "פה זה לא אירופה" שולבו מילות הסלנג הלהט"בי.

הסדרה "זאת וזאתי" ששודרה ברשת 13 ב-2019 עקבה אחרי שתי נשים שעיקר הטקסט שלהן הוא סלנג להט"בי בדגש על הז'רגון התל אביבי. הסדרה זכתה למעמד קאלט וצוטטה רבות בתרבות הממים ברחבי המרשתת, במיוחד על ידי הפשוטע.

דוגמאות

להלן מספר מילים לדוגמה:

אוחץ', אוחצ'ה - כינוי להומואים נשיים.
בּוץ'/בּוצ'ה - כינוי ללסבית עם מבע מגדרי גברי.
ג'וׂנְג' - מילה מקורית לאבר המין הזכרי.
דוב - כינוי לגבר מלא גוף, שעיר, ובדרך כלל מזוקן.
וודג' - פנים. במקור מערבית وجه.
וִיֶאז'ה - הומו זקן. מבוסס על המילה בלאדינו vieja, שפירושה "זקנה".
ז'ורדל - גן העצמאות בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע. שילוב של שני ביטויים בצרפתית - ז'רדין ליברטה (גן העצמאות) ובורדל (בית זונות).
כּוּס פַאלש - תשובה הומואית מקורית המורכבת משילוב בין שם עצם בערבית ושם תואר ביידיש (פֿאַלש, שמשמעותו מזויף) - השטחת אבר המין הגברי במסגרת יצירת הופעה נשית.
לִירְד/לארד - חתיך הורס, אלוהי. מבוסס על שמו של אלוהים באנגלית, The Lord.
לְלָרְלֶר - לפטפט, לדבר בלי סוף, לרוב בטלפון. יבוא מג'והורי^[10] וגם אונומטופיה.
נֶש - נשיות. "על הנש" - בבגדי אישה, בדמות הנשית או בדמות הדראג.
פָּאטוץ' - ביי או תנוחי או להתראות.
פאלש - לא אמיתי, מזויף, (מיידיש: פֿאַלש), או כינוי לאדם שאינו דובר אמת.
קוּקִיצָה - הומו צעיר, לרוב מוחצן, נשי וססגוני. מבוסס על המילה cookie, "עוגייה" באנגלית.
קרוּזינג - סיור במקומות ציבוריים, בעיקר גנים ציבוריים לצורך קיום יחסי מין מזדמנים אנונימיים.
שְׁטריך - מילה הלקוחה מיידיש שמשמעותה קו ישר, כינוי לטיולים לאורך הטיילת בתל אביב בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 למטרות קרוזינג (חיפוש פרטנר ליחסי מין).
תרימי (להרים/הרמות) - ביטוי בהשאלה מעברית, "תרימי, אחותי": תראי את עצמך, צאי מהדיכאון.^[9] זו גם תשובה מחאתית לכינוי הגנאי "מתרומם" המכוון להומו הנשי הנחדר.
ג'רוּז - ירושלים.
יאחתי (גם יאחתוש, יאחת) - מילה פניה, מ"אוחצ'ה".

ראו גם

קטגוריה:להט"ב: סלנג ומונחים (הקטגוריה כוללת דוגמאות לסלנג להט"בי)

קישורים חיצוניים

גאווה, ‏ג' זה גאווה: מילון הגאווה השלם, באתר ‏מאקו‏, 7 ביוני 2012
גאווה, ‏איך אומרים את זה בהומואית?, באתר ‏מאקו‏, 15 בספטמבר 2011
טל איתן, שינוי חברתי על קצה הלשון, באתר ynet, 22 ביוני 2004
הלה בר-חיים, משחקי לשון: מילון הגייז הירושלמי האולטימטיבי, באתר nrg‏, 23 ביוני 2009
עדי צור, הו, שושנה שושנה שושנה מילון אבן שושנה, באתר e-mago
ארץ נהדרת, ‏אוחצ'ה תרימי, ברור שאת מצביעה לש"ס!, באתר ‏מאקו‏, 3 בינואר 2013
אינס אליאס, באיזה וודג': האם האוחצ'ית היא השפה המזרחית החדשה?, באתר הארץ, 14 באפריל 2016
מה זה, מילון סלנג ישראלי בקטגוריית גאווה

הערות שוליים

^ Long, Daniel (1996). Formation Processes of Some Japanese Gay Argot Terms. Vol. 71. Duke University Press. pp. 215–224.
^ Cage, Ken; Evans, Moyra (2003). Gayle: The Language of Kinks and Queens: A History and Dictionary of Gay Language in South Africa. Jacana Media. p. 16. ISBN 9781919931494. נבדק ב-17 בינואר 2010. {{cite book}}: (עזרה)
^ Hamaida, Lena (2007). "Subtitling Slang and Dialect" (PDF). EU High Level Scientific Conference. p. 5. אורכב מ-המקור (PDF) ב-1 בינואר 2011. נבדק ב-17 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^ Proschan, Frank (1997). "Review: Recognizing Gay and Lesbian Speech". American Anthropologist. Wiley. 99 (1): 164–166. doi:10.1525/aa.1997.99.1.164. JSTOR 682150.
^ ראו המאמר Lavender linguistics בוויקיפדיה באנגלית
^ Baker, Paul (2002). Polari – The Lost Language of Gay Men. Routledge. p. 1. ISBN 9780203167045. נבדק ב-17 בינואר 2010. {{cite book}}: (עזרה)
^ Quinion, Michael (1996). "How Bona to Vada Your Eek!". World Wide Words. אורכב מ-המקור ב-7 בספטמבר 2019. נבדק ב-4 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
^ Leap, William (1999). Public Sex/Gay Space (PDF). Columbia University Press. p. 61.
^ ¹ ² רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה, באתר nrg‏, 19 במרץ 2009
^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: חיים חפר לא מפסיק לשיר, באתר nrg‏, 26 במאי 2011

[Long2-1] Long, Daniel (1996). Formation Processes of Some Japanese Gay Argot Terms. Vol. 71. Duke University Press. pp. 215–224.

[Cage_and_Evans-2] Cage, Ken; Evans, Moyra (2003). Gayle: The Language of Kinks and Queens: A History and Dictionary of Gay Language in South Africa. Jacana Media. p. 16. ISBN 9781919931494. נבדק ב-17 בינואר 2010. {{cite book}}: (עזרה)

[Hamaida-3] Hamaida, Lena (2007). "Subtitling Slang and Dialect" (PDF). EU High Level Scientific Conference. p. 5. אורכב מ-המקור (PDF) ב-1 בינואר 2011. נבדק ב-17 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)

[Frank-4] Proschan, Frank (1997). "Review: Recognizing Gay and Lesbian Speech". American Anthropologist. Wiley. 99 (1): 164–166. doi:10.1525/aa.1997.99.1.164. JSTOR 682150.

[5] ראו המאמר Lavender linguistics בוויקיפדיה באנגלית

[Baker_20022-6] Baker, Paul (2002). Polari – The Lost Language of Gay Men. Routledge. p. 1. ISBN 9780203167045. נבדק ב-17 בינואר 2010. {{cite book}}: (עזרה)

[Quinion-7] Quinion, Michael (1996). "How Bona to Vada Your Eek!". World Wide Words. אורכב מ-המקור ב-7 בספטמבר 2019. נבדק ב-4 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)

[Leap-8] Leap, William (1999). Public Sex/Gay Space (PDF). Columbia University Press. p. 61.

[שושנה-9] ¹ ² רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית מציגה: מילון אבן שושנה, באתר nrg‏, 19 במרץ 2009

[10] רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: חיים חפר לא מפסיק לשיר, באתר nrg‏, 26 במאי 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]