בני טבק

כדורגלן ישראלי

בנימין (בני) טבק (נולד ב-7 ביוני 1956) הוא כדורגלן עבר ומאמן ישראלי, ששיחק בעמדת החלוץ עם המספר 15 על חולצתו, ונודע בכינויו "F-15" על שם מטוס הקרב F-15 איגל בזכות מהירותו הרבה. הוא נחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים של מכבי תל אביב בכל הזמנים.

בני טבק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 7 ביוני 1956 (בן 68)
נס ציונה, ישראל
שם מלא בנימין טבק
עמדה חלוץ
מועדוני נוער

1971–1973
הפועל נס ציונה
מכבי תל אביב
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1973–1989
1984–1985
1989–1990
1990–1992
1992–1993
1993–1994
מכבי תל אביב
קנזס סיטי קומטס
מכבי יבנה
מכבי פתח תקווה
הפועל כפר סבא
מכבי יפו
390 (121)
44 (18)
29 (19)
52 (26)
29 (15)
5 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1976–1981 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 12 (5)
קבוצות כמאמן
1996–1997
1997
2000–2001
2007–2008
2010–2012
2012–2013
2019
נבחרת ישראל עד גיל 16
הפועל באר שבע
עירוני קריית שמונה
הפועל רמת השרון
הפועל הרצליה
הפועל רמת השרון
הפועל הרצליה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה כשחקן

עריכה

בני טבק נולד בנס ציונה שם שיחק במחלקת הנוער של קבוצת הפועל נס ציונה. בגיל 14 עבר לקבוצת הנוער של מכבי תל אביב, ושנתיים מאוחר יותר עלה לקבוצת הבוגרים של המועדון. בני טבק, שנחשב לאחד החלוצים הישראלים הטובים בכל הזמנים, כבש 127 שערים ב-412 הופעות בליגה הבכירה של ישראל, מתוכם 121 במדי מכבי תל אביב (בה שיחק 17 עונות), אשר הקנו לו את המקום השלישי ברשימת הכובשים הגדולים של המועדון בכל הזמנים.

טבק זכה עם מכבי תל אביב בשתי אליפויות (1977 ו-1979) ובשלושה גביעי מדינה (1977, 1987 ו-1988), ושיחק במדיה ברציפות עד שנת 1989, למעט עונה אחת בה שיחק בקבוצת קנזס סיטי בארצות הברית. בעונתו האחרונה במכבי תל אביב זכה בתואר מלך השערים של הליגה, עם 18 שערים, ולאחר מכן שיחק גם במכבי יבנה, מכבי פתח תקווה והפועל כפר סבא, וכן שיחק זמן קצר במכבי יפו.

נבחרת ישראל

עריכה

בשנת 1976 ערך את הופעת הבכורה בנבחרת ישראל, מול נבחרת יוון. כבר במשחק זה כבש את שער הניצחון של הנבחרת, 0:1, ובסך הכול כבש חמישה שערים ב-12 הופעות במדיה, כולל שלושער נגד נבחרת פורטוגל, בניצחון 1:4 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1982.

בשנת 1983 ערכה נבחרת ישראל משחק ראווה נגד ליברפול, בו הבקיע את כל ארבעת השערים של הנבחרת (תוצאת הסיום הייתה 3:4 לטובת ישראל)[1].

קריירה כמאמן

עריכה

לאחר פרישתו מונה טבק למאמן נבחרת הנערים של ישראל, ובשנת 1996 הוביל אותה להישג שיא, מדליית ארד באליפות אירופה עד גיל 17, כשבמדי הנבחרת כיכב יוסי בניון.

כשנה לאחר מכן חווה את רגע השפל בקריירה הקצרה שלו כמאמן, כאשר הובס עם קבוצתו, הפועל באר שבע, על ידי קבוצת רודה ההולנדית 10:0 בגביע אופ"א, ונאלץ להתפטר מהקבוצה.

בעונת 2000/2001 העלה את עירוני קריית שמונה לליגה הארצית[2]. בשנת 2004 חזר לקבוצת נעוריו, מכבי תל אביב, ובה שימש כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער[3][4]. ב-2007 מונה טבק למאמן של עירוני רמת השרון, ששיחקה אז במסגרת הליגה הלאומית. באותה שנה עבר טבק שני אירועים מוחיים שמהם יצא בשלום[5]. בשנת 2008 פוטר מתפקידו ברמת השרון. בין 2010 ל-2012 אימן את הפועל הרצליה.

בשנת 2012 מונה למאמן הפועל רמת השרון, והוביל אותה עד לפלייאוף העליון של ליגת העל.

בשנת 2013 מונה למנהל קבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב במקום אבנר טוויטו שפוטר[6]. בשנת 2017 הועבר למחלקת הסקאוטינג במועדון בעקבות מינויו של יואב זיו למנהל הקבוצה. ביוני 2019 מונה למאמן הפועל הרצליה מליגה א'. בספטמבר 2019, לאחר 3 מחזורים, פוטר מהקבוצה[7].

נכון ל-2023 משמש בתור ממנהל טכני בנבחרת ישראל הבוגרת.

חיים אישיים

עריכה

אביו המנוח דוד טבק היה אלוף ישראל בריצות קצרות, שייצג את ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952). אחותו אתי טבק, היא הייתה בעברה אצנית מצטיינת[8].

תארים כשחקן

עריכה

תארים אישיים

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה