בני טבק
בנימין (בני) טבק (נולד ב-7 ביוני 1956) הוא כדורגלן עבר ומאמן ישראלי, ששיחק בעמדת החלוץ עם המספר 15 על חולצתו, ונודע בכינויו "F-15" על שם מטוס הקרב F-15 איגל בזכות מהירותו הרבה. הוא נחשב לאחד מגדולי הכדורגלנים של מכבי תל אביב בכל הזמנים.
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
7 ביוני 1956 (בן 68) נס ציונה, ישראל | |||
| שם מלא | בנימין טבק | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
קריירה כשחקן
עריכהבני טבק נולד בנס ציונה שם שיחק במחלקת הנוער של קבוצת הפועל נס ציונה. בגיל 14 עבר לקבוצת הנוער של מכבי תל אביב, ושנתיים מאוחר יותר עלה לקבוצת הבוגרים של המועדון. בני טבק, שנחשב לאחד החלוצים הישראלים הטובים בכל הזמנים, כבש 127 שערים ב-412 הופעות בליגה הבכירה של ישראל, מתוכם 121 במדי מכבי תל אביב (בה שיחק 17 עונות), אשר הקנו לו את המקום השלישי ברשימת הכובשים הגדולים של המועדון בכל הזמנים.
טבק זכה עם מכבי תל אביב בשתי אליפויות (1977 ו-1979) ובשלושה גביעי מדינה (1977, 1987 ו-1988), ושיחק במדיה ברציפות עד שנת 1989, למעט עונה אחת בה שיחק בקבוצת קנזס סיטי בארצות הברית. בעונתו האחרונה במכבי תל אביב זכה בתואר מלך השערים של הליגה, עם 18 שערים, ולאחר מכן שיחק גם במכבי יבנה, מכבי פתח תקווה והפועל כפר סבא, וכן שיחק זמן קצר במכבי יפו.
נבחרת ישראל
עריכהבשנת 1976 ערך את הופעת הבכורה בנבחרת ישראל, מול נבחרת יוון. כבר במשחק זה כבש את שער הניצחון של הנבחרת, 0:1, ובסך הכול כבש חמישה שערים ב-12 הופעות במדיה, כולל שלושער נגד נבחרת פורטוגל, בניצחון 1:4 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1982.
בשנת 1983 ערכה נבחרת ישראל משחק ראווה נגד ליברפול, בו הבקיע את כל ארבעת השערים של הנבחרת (תוצאת הסיום הייתה 3:4 לטובת ישראל)[1].
קריירה כמאמן
עריכהלאחר פרישתו מונה טבק למאמן נבחרת הנערים של ישראל, ובשנת 1996 הוביל אותה להישג שיא, מדליית ארד באליפות אירופה עד גיל 17, כשבמדי הנבחרת כיכב יוסי בניון.
כשנה לאחר מכן חווה את רגע השפל בקריירה הקצרה שלו כמאמן, כאשר הובס עם קבוצתו, הפועל באר שבע, על ידי קבוצת רודה ההולנדית 10:0 בגביע אופ"א, ונאלץ להתפטר מהקבוצה.
בעונת 2000/2001 העלה את עירוני קריית שמונה לליגה הארצית[2]. בשנת 2004 חזר לקבוצת נעוריו, מכבי תל אביב, ובה שימש כמנהל המקצועי של מחלקת הנוער[3][4]. ב-2007 מונה טבק למאמן של עירוני רמת השרון, ששיחקה אז במסגרת הליגה הלאומית. באותה שנה עבר טבק שני אירועים מוחיים שמהם יצא בשלום[5]. בשנת 2008 פוטר מתפקידו ברמת השרון. בין 2010 ל-2012 אימן את הפועל הרצליה.
בשנת 2012 מונה למאמן הפועל רמת השרון, והוביל אותה עד לפלייאוף העליון של ליגת העל.
בשנת 2013 מונה למנהל קבוצת הבוגרים של מכבי תל אביב במקום אבנר טוויטו שפוטר[6]. בשנת 2017 הועבר למחלקת הסקאוטינג במועדון בעקבות מינויו של יואב זיו למנהל הקבוצה. ביוני 2019 מונה למאמן הפועל הרצליה מליגה א'. בספטמבר 2019, לאחר 3 מחזורים, פוטר מהקבוצה[7].
נכון ל-2023 משמש בתור ממנהל טכני בנבחרת ישראל הבוגרת.
חיים אישיים
עריכהאביו המנוח דוד טבק היה אלוף ישראל בריצות קצרות, שייצג את ישראל באולימפיאדת הלסינקי (1952). אחותו אתי טבק, היא הייתה בעברה אצנית מצטיינת[8].
תארים כשחקן
עריכהתארים אישיים
- מלך השערים של הליגה הלאומית: 1988/1989 (25 שערים)
- חבר היכל התהילה של הכדורגל הישראלי: 2009
קישורים חיצוניים
עריכה- בני טבק, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- בני טבק, באתר Transfermarkt
- בני טבק, באתר National Football Teams
- בני טבק, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- עמוד השחקן באתר הרשמי של מכבי תל אביב
הערות שוליים
עריכה- ^ אבי רצון, בני טבק העלה עשן מ"ליברפול", מעריב, 17 במאי 1983
- ^ סטלה קורין-ליבר, "זה ישטוף את המדינה", באתר גלובס, 19 בנובמבר 2000
- ^ מכבי ת"א: הסתיימה תקופת ההמתנה של בני טבק, באתר הארץ, 14 במאי 2008
- ^ איציק גניש ומשה בוקר, טבק היה מעורב בקביעת ההרכב; איל ברקוביץ' יורד לספסל, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2005
- ^ רותם גרוסמן, בני טבק שוחרר לביתו: "איבדתי את ההכרה כתוצאה מעומס", באתר ynet, 3 במאי 2007
- ^ ספורט הארץ, בני טבק מונה למנהל מכבי תל אביב, באתר הארץ, 27 במאי 2013
- ^ בני טבק פוטר מהפועל הרצליה, באתר ב-Doublepass ספורט 5, 27 בספטמבר 2019
- ^ אתי טבק רצה עקבות אבא, מעריב, 18 בדצמבר 1978