בראיין שו

כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1988–2003
(הופנה מהדף בריאן שואו)

בראיין קית' שואנגלית: Brian Keith Shaw; נולד ב-22 במרץ 1966) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל אמריקאי, המאמן את ג'י ליג איגנייט מליגת הפיתוח של ה-NBA. שו שיחק באופן פעיל בין השנים 1988–2003 וזכה ב-3 אליפויות NBA כשחקן לוס אנג'לס לייקרס (2000–2002). לאורך 14 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 6.9 נקודות, 4.2 אסיסטים ו-3.4 ריבאונדים למשחק.[1]

בראיין שו
Brian Shaw
שו בשנת 2010
שו בשנת 2010
לידה 22 במרץ 1966 (בן 58)
אוקלנד, קליפורניה, ארצות הברית
עמדה רכז, קלע
גובה 1.98 מטרים
מספר 7, 20, 22
מכללה מכללת סנט מרי בקליפורניה
אוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה
דראפט בחירה מספר 24, 1988
בוסטון סלטיקס
קבוצות כשחקן
1988–1989
1989–1990
1990–1992
1992–1994
1994–1997
1997–1998
1998
1999
1999–2003
בוסטון סלטיקס
וירטוס רומא
בוסטון סלטיקס
מיאמי היט
אורלנדו מג'יק
גולדן סטייט ווריורס
פילדלפיה 76'
פורטלנד טרייל בלייזרס
לוס אנג'לס לייקרס
הישגים כשחקן
3 זכיות באליפות ה-NBA‏ (2000–2002)
חמישיית הרוקיז של העונה (1989)
קבוצות כמאמן
2005–2011
2011–2013
2013–2015
2016–2019
2020–
לוס אנג'לס לייקרס (עוזר)
אינדיאנה פייסרס (עוזר)
דנוור נאגטס
לוס אנג'לס לייקרס (עוזר)
ג'י ליג איגנייט
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
אליפות העולם בכדורסל
זהבספרד 1986כדורסל גברים

בין השנים 2013–2015 היה המאמן הראשי של קבוצת דנוור נאגטס.[2]

קריירת מכללות ונבחרת ארצות הברית

עריכה

שו נולד וגדל בעיר אוקלנד שבקליפורניה, ובין השנים 1983–1988 למד במכללת סנט מרי בקליפורניה ובאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. בעונתו האחרונה בקבוצת הכדורסל של סנטה ברברה הוביל את שחקני קבוצתו בממוצעי נקודות (13.3), ריבאונדים (8.7), אסיסטים (6.1) וחטיפות (1.6) למשחק, והוליך את הקבוצה להעפלתה הראשונה אי פעם לטורניר אליפות המכללות בכדורסל. בסיום אותה עונה זכה בפרס "השחקן המצטיין של מחוז PCAA".[3]

בין עונתו השלישית לרביעית באוניברסיטה נבחר שו להשתתף באליפות העולם בכדורסל 1986 כשחקן נבחרת ארצות הברית. במשחק הגמר של הטורניר גברה ארצות הברית על נבחרת ברית המועצות בתוצאה 87–85, ובכך זכתה במדליית הזהב הראשונה שלה בטורניר מאז 1954.[4]

קריירת משחק

עריכה

בדראפט ה-NBA‏ 1988 נבחר שו בבחירה ה-24, על ידי בוסטון סלטיקס.[5] בעונת הרוקי שלו הציג יכולת מעודדת עם ממוצעים של 8.6 נקודות ו-5.8 אסיסטים למשחק, אולם בשל אי-הסכמות לגבי תנאי החוזה שלו, עזב את הקבוצה בשנת 1989 וחתם על חוזה בקבוצת וירטוס רומא מליגת העל האיטלקית. בעונת 1990/1991 חזר לשחק בבוסטון, ורשם שיאי קריירה של 13.8 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו-4.7 אסיסטים למשחק. את אותה עונה סיימו הסלטיקס במקום השני באזור המזרחי, אך הודחו מהפלייאוף כבר בסדרת הסיבוב השני על ידי דטרויט פיסטונס.

בינואר 1992 הועבר שו בטרייד למיאמי היט בתמורה לשרמן דאגלס.[6] ב-8 באפריל 1993 שבר את שיא ה-NBA לסך שלשות במשחק בודד, כאשר קלע 10 שלשות במשחק מול מילווקי באקס, בדרך לשיא אישי של 32 נקודות.[7][8] שיאו של שו נותר שיא הליגה במשך כ-3 שנים, עד ששבר אותו דניס סקוט באפריל 1996. בשתיים וחצי עונותיו במיאמי קלע 7.9 נקודות וחילק 4.1 אסיסטים בממוצע למשחק.

לקראת עונת 1994/1995 חתם על חוזה באורלנדו מג'יק.[9] באותה עונה העמיד ממוצעים של 6.4 נקודות ו-5.2 אסיסטים למשחק כמחליפו מהספסל של פני הארדוויי, וסייע למג'יק להעפיל לגמר ה-NBA. בסדרת הגמר הפסידה אורלנדו מול יוסטון רוקטס בתוצאה 0–4, על אף יכולת טובה של שו אשר קלע 12.5 נקודות בממוצע למשחק.[10]

באוקטובר 1997 הועבר בטרייד לגולדן סטייט ווריורס תמורת מארק פרייס, ובפברואר 1998 נשלח יחד עם ג'ו סמית' לפילדלפיה 76', בתמורה לג'ים ג'קסון וקלרנס ות'רספון.[11] באפריל 1999 חתם על חוזה בפורטלנד טרייל בלייזרס ועד לסיום העונה השתתף עמה במשחק אחד בלבד. לקראת עונת 1999/2000 הועבר לצד חמישה שחקנים נוספים ליוסטון רוקטס בתמורה לסקוטי פיפן, אך מיד נופה מסגל הקבוצה.

באוקטובר 1999 חתם על חוזה בלוס אנג'לס לייקרס, במדיה שיחק ב-4 העונות הבאות. לאורך עונת 1999/2000 שימש כמחליפו מהספסל של קובי בראיינט, וסייע ללייקרס להשיג את המאזן הטוב ביותר בליגה (67–15). במשחק השביעי והמכריע של גמר האזור המערבי, מול פורטלנד טרייל בלייזרס, לקח תפקיד משמעותי בקאמבק של קבוצתו אשר נכנסה לרבע האחרון בפיגור 58–71; בדקות הסיום של המשחק קלע שו שתי שלשות חשובות, כחלק מריצת 31–13 לטובת הלייקרס ברבע האחרון, שהעניקה לקבוצתו את הניצחון בתוצאה 89–84.[12][13] בסדרת גמר הליגה גברו הלייקרס על אינדיאנה פייסרס בתוצאה 4–2, בדרך לזכייתם הראשונה מזה 12 שנים באליפות ה-NBA. בשתי העונות העוקבות המשיך שו לתפקד כמחליף בלוס אנג'לס לייקרס, וזכה עמה בשתי אליפויות נוספות. בסיום עונת 2002/2003 פרש שו ממשחק, בגיל 37.

קריירת אימון

עריכה

מיד עם פרישתו ממשחק בשנת 2003 מונה שו לסקאוט של הלייקרס, ושנה לאחר מכן עבר לתפקיד עוזר המאמן. עד לשנת 2011 שימש כעוזרם של רודי טומג'נוביץ', פרנק המבלן ופיל ג'קסון בלייקרס, ולאורך התקופה זכה עם הקבוצה בשתי אליפויות NBA, בעונות 2009 ו-2010.

בעונת 2011/2012 היה עוזרו של פרנק ווגל, מאמן אינדיאנה פייסרס.

ביוני 2013 מונה למאמן הראשי של קבוצת דנוור נאגטס, במקומו של ג'ורג' קארל.[14] בעונתו הראשונה בתפקיד העמידו הנאגטס מאזן שלילי 36–46, והחמיצו את הפלייאוף לאחר 10 העפלות רצופות. ב-3 במרץ 2015, לקראת סיום עונתו השנייה, פוטר לאחר שהוביל את הקבוצה למאזן שלילי 20–39.[15]

בין השנים 2016–2019 חזר לצוות האימון של הלייקרס, כעוזרו של המאמן הראשי לוק וולטון.[16]

חייו האישיים

עריכה

ב-26 ביוני 1993 נהרגו בתאונת דרכים שני הוריו ואחותו של שו.[17][18]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בראיין שו בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ סטטיסטיקות המשחק של שו ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ סטטיסטיקות האימון של שו, באתר basketball-reference.com
  3. ^ סטטיסטיקות המכללות של שו, באתר sports-reference.com
  4. ^ נבחרת ארצות הברית במונדובאסקט 1986, באתר USA Basketball
  5. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1988, באתר basketball-reference.com
  6. ^ שו נשלח בטרייד למיאמי, באתר nbatrades.com,‏ 10 בינואר 1992
  7. ^ שו שבר את שיא ה-NBA לשלשות, באתר sun-sentinel.com,‏ 9 באפריל 1993
  8. ^ סטטיסטיקות המשחק בין מיאמי למילווקי, באתר basketball-reference.com
  9. ^ שו חותם על חוזה באורלנדו, באתר orlandosentinel.com,‏ 23 בספטמבר 1994
  10. ^ סטטיסטיקות סדרת הגמר 1995, באתר basketball-reference.com
  11. ^ שו וסמית' נשלחים בטרייד לפילדלפיה, באתר Associated Press,‏ 18 בפברואר 1998
  12. ^ שו מעלה זיכרונות ממשחק הקלאץ' שלו, באתר rappler.com,‏ 29 ביולי 2015
  13. ^ סטטיסטיקות המשחק השביעי בין הלייקרס לבלייזרס, באתר basketball-reference.com
  14. ^ שו ממונה למאמן הראשי של דנוור נאגטס, באתר הקבוצה, 25 ביוני 2013
  15. ^ הנאגטס מפטרים את שו מתפקיד המאמן, באתר הקבוצה, 3 במרץ 2015
  16. ^ שו ממונה לעוזר מאמן בלייקרס, באתר bleacherreport.com
  17. ^ שלושה מבני משפחתו של שו נהרגו בתאונת דרכים, באתר לוס אנג'לס טיימס, 27 ביוני 1993
  18. ^ שו נפתח לגבי רגשות האשמה שבמות הוריו ואחותו, באתר ספורטס אילוסטרייטד, 18 בנובמבר 2013


נבחרת ארצות הבריתאליפות העולם בכדורסל 1986 (מדליית זהב)

1  • 2  • 3  • 4 אמאקר • 5 בוגס • 6 אליוט • 7 גיליאם • 8 האמונדס • 9 קר • 10 מקי • 11 רובינסון • 12 סייקלי • 13 שו • 14 צ'. סמית' • 15 ק. סמית' • מאמן: אולסון

ארצות הברית