פתיחת התפריט הראשי
הברון בצילום משנת 1935

ג'יימס (יעקב) ארמנד אדמונד דה רוטשילד (James Armand de Rothschild;‏ 1 בדצמבר 18781957) היה פוליטיקאי בריטי ממוצא יהודי-צרפתי, בן למשפחת רוטשילד המפורסמת, אוהד הרעיון הציוני, קצין בגדודים העבריים, חבר הפרלמנט של בריטניה, יו"ר פיק"א ונדבן.

תוכן עניינים

קורות חייםעריכה

השנים הראשונותעריכה

דה רוטשילד הוא בנם של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע" ושל אדלאידה. הוא קיבל את חינוכו הבסיסי בבית הספר התיכוני "לואי דה גראנד" בפריז שבצרפת ובהמשך למד באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1905, לאחר פרעות קישינב, פעל להגשת עזרה לפליטים היהודים שהגיעו לפריז. במקביל קרא לבני משפחת רוטשילד להחרים את רוסיה על מנת להפעיל לחץ על ממשלת הצאר להיטיב את תנאי חייהם של היהודים שם.

מלחמת העולם הראשונהעריכה

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה החל לשרת כחייל פשוט בצבא צרפת, אך קיבל מינוי לקצונה בצבא הבריטי, ושירת בארץ ישראל במסגרת "הגדודים העבריים" בגדוד 39 של קלעי המלך בדרגת מיג'ור (רב-סרן). רוטשילד פעל נמרצות לגיוס בני היישוב ופתח מכספו לשכות גיוס ביפו ובירושלים[1]. מאמציו נשאו פרי והיקף ההתנדבות עלה אולם היו 2 מקרים בהם נתקל בהתנגדות היישוב היהודי:

  • רוטשילד ניסה לשתף את משפחת אהרנסון במאמצי הגיוס אולם גילה שיש למשפחה זו התנגדות רבה בגלל פרשת ניל"י.
  • רוטשילד ניסה לגייס בני ישיבות בירושלים לגדוד. בקיץ 1918 זימן את כל רבני העיר לישיבת שיכנוע אולם בסופה קם רב העדה יוסף חיים זוננפלד והביע התנגדות לגיוס בני תורה[2].

בתום המלחמה שוחרר רוטשילד וחזר לאנגליה ואף זכה לאות השירות המצוין על שירותו זה.

ניהול פיק"אעריכה

בשנת 1919 קיבל אזרחות בריטית[3], ושלוש שנים אחר כך ירש מאליס דה רוטשילד אחוזה באנגליה בשם אחוזת ודסדון שהייתה שייכת לדודו, הברון פרדיננד דה רוטשילד, שהיה חבר הפרלמנט הבריטי בסוף המאה ה-19. בשנת 1924 הוקמה פיק"א ובראש החברה העמיד הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד את בנו ג'יימס ארמנד דה רוטשילד. החברה קיבלה לידיה את כל הנכסים של הוועדה הארצישראלית של יק"א שהועברו ליק"א על ידי רוטשילד. רוטשילד כיהן כנשיא פיק"א עד יום מותו.

פעילות פוליטיתעריכה

ב-1929 נבחר לפרלמנט של בריטניה מטעם מפלגה הליברלית בבריטניה ושירת מטעמה בפרלמנט מטעם מחוז האי אלי (שימש בתפקידו עד 1945). במסגרת תפקידו זה פעל למען הציונות ויצא נגד הספר הלבן של פאספילד. בנאום שנשא ב-1930 נגד ספר זה אמר: "אם הספר הלבן ישאר קיים ועומד לא רק בלשונו אלא גם ברוחו, אזי באמת יאמר בעולם כי יש מאורה לשועל ועוף השמיים מצא קן לו אך לעם העברי אין מקום להניח עליו את ראשו"

ב-1936 ביקר בארץ כדי לבחון חלופות לקליטת פליטים מגרמניה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש כסגן שר במשרד האספקה וכמזכירו הפרלמנטרי של שר האספקה, וכן כנציב מחוז לונדון.

קבורת הוריועריכה

על פי בקשת הוריו פעל רוטשילד להכשיר גבעה הסמוכה לזיכרון יעקב שתשמש כמקום קבורתם. ב-5 באפריל 1954 ליווה את הבאת ארונם מבריטניה על גבי אח"י מבטח וקבורתם ברמת הנדיב.

חייו הפרטייםעריכה

רוטשילד נישא לדורותי מתילדה פינטו בגיל 35 בשנת 1913. לזוג לא נולדו ילדים. נפטר בלונדון ב-1957[4]. דורותי נפטרה ב-1988.

שימור זכרועריכה

פילנתרופיהעריכה

רוטשילד היה אוהד נלהב של הרעיון הציוני, ותרם סכום של מיליון לירות שטרלינג (למעלה משישה מיליון לירות ישראליות בערכי שנת 1957) לבניית בניין הכנסת[5][6][7]. הוא לא זכה לראות את הנחת אבן הפינה, אולם רעייתו נכחה בטקס ב-1958[8] ובחנוכת המבנה ב-1966[9].

במקביל להודעה על תרומה זו לבניין הכנסת הודיע רוטשילד על הפסקת פעילות חברת פיק"א.

לאחר פטירתו המשיכה אלמנתו לתרום לבניין הארץ (מרכז צעירים בחיפה, מגרש גולף בקסריה, שיקום בית כנסת הרמב"ן, שיחזור התיאטרון הרומי בקיסריה ועוד).

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חיים ויצמן הגיב על מאמצי גיוס אלו כך: "טאטאתם את כל הארץ. מהיכן נקח לנו פועלים, מורים ופקידים ?"
  2. ^ על אף התנגדות הממסד החרדי רבים מבני הישיבות התגייסו לגדוד
  3. ^ אחד הגורמים המרכזיים שהביאו למעבר מצרפת לבריטניה היה משפט דרייפוס
  4. ^ ג'יימס דה רוטשילד הובא למנוחות, שערים, 12 במאי 1957
  5. ^ משפחת רוטשילד תרמה 6 מליון ל"י לבניין הכנסת, על המשמר, 23 ביולי 1957
  6. ^ ג' דה-רוטשילד ז"ל ציווה 6 מליון ל"י לבניין הכנסת, דבר, 23 ביולי 1957
  7. ^ פיק"א חדלה להתקיים - רוטשילד ציווה 6 מליון ל"י לבניין הכנסת, למרחב, 23 ביולי 1957
  8. ^ ביום א' - הנחת אבן פינה לבניין הכנסת, דבר, 9 באוקטובר 1958
  9. ^ משכן הכנסת ייחנך היום, דבר, 30 באוגוסט 1966