ג'יימס דה רוטשילד
ג'יימס (יעקב) ארמנד אדמונד דה רוטשילד (James Armand de Rothschild; 1 בדצמבר 1878 – 7 במאי 1957) היה פוליטיקאי בריטי ממוצא יהודי-צרפתי, בן למשפחת רוטשילד המפורסמת, אוהד הרעיון הציוני, קצין בגדודים העבריים, חבר הפרלמנט של בריטניה, יו"ר פיק"א ונדבן.
לידה |
1 בדצמבר 1878 פריז, צרפת | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
7 במאי 1957 (בגיל 78) לונדון, הממלכה המאוחדת | ||||||
מדינה | הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות היהודי וילסדן | ||||||
השכלה | |||||||
מפלגה | המפלגה הליברלית | ||||||
בן או בת זוג | דורותי דה רוטשילד (1913–1957) | ||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
מדליית ההתנהגות המצוינת | |||||||
קורות חיים
עריכההשנים הראשונות
עריכהדה רוטשילד הוא בנם של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, "הנדיב הידוע" ושל אדלאידה. הוא קיבל את חינוכו הבסיסי בבית הספר התיכוני "לואי דה גראנד" בפריז שבצרפת ובהמשך למד באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1905, לאחר פרעות קישינב, פעל להגשת עזרה לפליטים היהודים שהגיעו לפריז. במקביל קרא לבני משפחת רוטשילד להחרים את רוסיה על מנת להפעיל לחץ על ממשלת הצאר להיטיב את תנאי חייהם של היהודים שם.
מלחמת העולם הראשונה
עריכהעם פרוץ מלחמת העולם הראשונה החל לשרת כחייל פשוט בצבא צרפת, אך קיבל מינוי לקצונה בצבא הבריטי, ושירת בארץ ישראל במסגרת "הגדודים העבריים" בגדוד 39 של קלעי המלך בדרגת מיג'ור (רב-סרן). רוטשילד פעל נמרצות לגיוס בני היישוב ופתח מכספו לשכות גיוס ביפו ובירושלים[1]. מאמציו נשאו פרי והיקף ההתנדבות עלה אולם היו 2 מקרים בהם נתקל בהתנגדות היישוב היהודי:
- רוטשילד ניסה לשתף את משפחת אהרנסון במאמצי הגיוס אולם גילה שיש למשפחה זו התנגדות רבה בגלל פרשת ניל"י.
- רוטשילד ניסה לגייס בני ישיבות בירושלים לגדוד. בקיץ 1918 זימן את כל רבני העיר לישיבת שיכנוע אולם בסופה קם רב העדה יוסף חיים זוננפלד והביע התנגדות לגיוס בני תורה[2].
בתום המלחמה שוחרר רוטשילד וחזר לאנגליה, ואף זכה לאות השירות המצוין, על שירותו זה.
ניהול פיק"א
עריכהבשנת 1919 קיבל אזרחות בריטית[3], ושלוש שנים אחר כך ירש מאליס דה רוטשילד אחוזה באנגליה בשם אחוזת ודסדון שהייתה שייכת לדודו, הברון פרדיננד דה רוטשילד, שהיה חבר הפרלמנט הבריטי בסוף המאה ה-19. בשנת 1924 הוקמה פיק"א ובראש החברה העמיד הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד את בנו ג'יימס ארמנד דה רוטשילד. החברה קיבלה לידיה את כל הנכסים של הוועדה הארצישראלית של יק"א שהועברו ליק"א על ידי רוטשילד. רוטשילד כיהן כנשיא פיק"א עד יום מותו.
פעילות פוליטית
עריכהב-1929 נבחר לפרלמנט של בריטניה מטעם המפלגה הליברלית בבריטניה ושירת מטעמה בפרלמנט מטעם מחוז האי אלי (שימש בתפקידו עד 1945). במסגרת תפקידו זה פעל למען הציונות ויצא נגד הספר הלבן של פאספילד. בנאום שנשא ב-1930 נגד ספר זה אמר: "אם הספר הלבן יישאר קיים ועומד לא רק בלשונו אלא גם ברוחו, אזי באמת יאמר בעולם כי יש מאורה לשועל ועוף השמיים מצא קן לו אך לעם העברי אין מקום להניח עליו את ראשו"
ב-1936 ביקר בארץ כדי לבחון חלופות לקליטת פליטים מגרמניה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה שימש כסגן שר במשרד האספקה וכמזכירו הפרלמנטרי של שר האספקה, וכן כנציב מחוז לונדון.
קבורת הוריו
עריכהעל פי בקשת הוריו פעל רוטשילד להכשיר גבעה הסמוכה לזכרון יעקב שתשמש כמקום קבורתם. ב-5 באפריל 1954 ליווה את הבאת ארונם מבריטניה על גבי אח"י מבטח וקבורתם ברמת הנדיב.
חייו הפרטיים
עריכהרוטשילד נישא לדורותי מתילדה פינטו בגיל 35 בשנת 1913. לזוג לא נולדו ילדים. נפטר בלונדון ב־1957[4]. דורותי נפטרה ב־1988.
שימור זכרו
עריכה- קיבוץ אשדות יעקב נקרא על שמו
- שכונת יעקב בבנימינה
- רחוב בחיפה.
- בית רוטשילד בחיפה (ב-2002 שונה שמו לבית הכט)
- רחוב הכניסה הראשית לבניין הכנסת
פילנתרופיה
עריכהרוטשילד היה אוהד נלהב של הרעיון הציוני, ותרם סכום של מיליון לירות שטרלינג (למעלה משישה מיליון לירות ישראליות בערכי שנת 1957) לבניית בניין הכנסת[5][6][7]. הוא לא זכה לראות את הנחת אבן הפינה, אולם רעייתו נכחה בטקס ב-1958[8] ובחנוכת המבנה ב-1966[9].
במקביל להודעה על תרומה זו לבניין הכנסת הודיע רוטשילד על הפסקת פעילות חברת פיק"א.
לאחר פטירתו המשיכה אלמנתו לתרום לבניין הארץ (מרכז צעירים בחיפה, מגרש גולף בקיסריה, שיקום בית כנסת הרמב"ן, שיחזור התיאטרון הרומי בקיסריה ועוד).
אילן יוחסין
עריכהמאיר אנשל רוטשילד 1743–1812 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ג'יימס (פריז) 1792–1868 | בטי סלומון 1805–1886 | סלומון (וינה) 1774–1855 | קארל (אנ') (נאפולי) 1788–1855 | אנשל (פרנקפורט) 1773–1855 | נתן (לונדון) 1777–1836 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדמונד 1845–1934 "הנדיב הידוע" | גוסטב (אנ') 1829–1911 | אלפונס 1827–1905 | שמעון זאב 1828–1910 | נתנאל (אנ') 1812–1870 | ליונל נתן 1808–1879 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוריס (אנ') 1857–1881 | ג'יימס 1878–1957 נישא לדורותי | רוברט (אנ') 1880–1946 | אדוארד (אנ') 1868–1949 | נתן 1844–1881 | ליאופולד 1845–1917 | נתן מאיר 1840–1915 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדמונד 1926–1997 | אלאן (אנ') 1910–1982 | אלי (אנ') 1917–2007 | הנרי 1872–1946 | אנתוני גוסטב 1887–1961 | ליונל 1882–1942 | אוולין אקיל 1886–1917 | צ'ארלס (אנ') 1877–1923 | וולטר 1868–1937 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בנז'אמן 1963–2021 נישא לאריאן | אריק 1940– | גאי (אנ') 1909–2007 | בת שבע 1914–1999 | פיליפ 1902–1988 | אוולין רוברט (אנ') 1931–2022 | אדמונד ליאופולד 1916–2009 | מרים רוטשילד 1908–2005 | ויקטור 1910–1990 | פאנוניקה דה קניגסווארטר 1913–1988 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דוד (אנ') 1942– | אדוארד 1957– | פיליפין 1933–2014 | ג'ייקוב 1936–2024 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערה: אילן יוחסין זה אינו כולל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי.
לקריאה נוספת
עריכה- יעקב יערי-פולסקין, לוחם ונדיב, בתוך: חולמים ומגשימים, תל אביב: הוצאת מ. מזרחי, 1967, עמודים 146–153
קישורים חיצוניים
עריכה- ג'יימס דה רוטשילד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'מס ארמנד דה רוטשילד (1878-1957), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ חיים ויצמן הגיב על מאמצי גיוס אלו כך: "טאטאתם את כל הארץ. מהיכן נקח לנו פועלים, מורים ופקידים ?"
- ^ על אף התנגדות הממסד החרדי רבים מבני הישיבות התגייסו לגדוד
- ^ אחד הגורמים המרכזיים שהביאו למעבר מצרפת לבריטניה היה משפט דרייפוס
- ^ ג'יימס דה רוטשילד הובא למנוחות, שערים, 12 במאי 1957
- ^ משפחת רוטשילד תרמה 6 מליון ל"י לבניין הכנסת, על המשמר, 23 ביולי 1957
- ^ ג' דה-רוטשילד ז"ל ציווה 6 מליון ל"י לבניין הכנסת, דבר, 23 ביולי 1957
- ^ פיק"א חדלה להתקיים - רוטשילד ציווה 6 מליון ל"י לבניין הכנסת, למרחב, 23 ביולי 1957
- ^ ביום א' - הנחת אבן פינה לבניין הכנסת, דבר, 9 באוקטובר 1958
- ^ משכן הכנסת ייחנך היום, דבר, 30 באוגוסט 1966