ג'מאסין א-שרקי

ג'מאסין א-שרקיערבית: جمّاسين الشرقي) היה כפר ערבי מדרום לירקון, כ-9 קילומטרים צפונית-מזרחית ליפו. כפר סמוך נקרא ג'מאסין אל-ע'רבי (המערבי), ואילו פירוש "ג'מאסין א-שרקי" הוא ג'מאסין המזרחית.

ג'מאסין א-שרקי (יישוב לשעבר)
جمّاسين الشرقي
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי המנדט הבריטי
מחוז לוד
נפה נפת יפו
שפה רשמית ערבית
שטח 358 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה תחילת 1948
יישובים יורשים שכונת תל גיבורים בבני ברק
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 730 (1945)
קואורדינטות 32°05′54″N 34°49′44″E / 32.0982°N 34.8289°E / 32.0982; 34.8289 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משמעות שם הכפר, "ג'מאסין", הוא מגדלי ג'מוסים, על שום עיסוקם של תושביו.[1] השבט נזכר לראשונה בתעודת הקדש של הסולטאן ביברס ממחצית מהמאה ה-13.[2] שבט הג'מאסין גם נזכר ברישומי מס עות'מאניים של שנת 1596 במחוז שכם. ברישומים צוינו מיסים ששילם על רעיית עדרי-תאו. לטענת רבקה שפק ליסק, בזמן השלטון המצרי במאה ה-19 (כיבוש בן עשר שנים) הגיעו לכפר מהגרים ממצרים ומסודאן[3].

את העדות הראשונה לקיומו של כפר של ממש ניתן למצוא במפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931), אז נפקדו 395 איש. בסקר הכפרים שנערך בשנת 1945, ההערכה הייתה שמספר התושבים היה 730 נפש, שטח הכפר 358 דונם, מתוכם 54 דונם היו בבעלות יהודית ו-18 דונם בבעלות ממשלתית.[4]

הכפר ננטש מיושביו, שברחו בתחילת 1948. לאחר מלחמת העצמאות נבנתה על אדמות הכפר שכונת "תל גיבורים" של העיר בני ברק. בכמה ממבני הכפר, שנותרו על תלם, מתגוררים יהודים.

ישנן עדויות על כך שאדמות הכפר שהיו בבעלות התושבים המקוריים נמכרו לתושבי בני ברק טרם פינוי הכפר.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'מאסין א-שרקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ רועי מרום,"ההתיישבות הערבית המחודשת באזור רעננה", בתוך: יצחק שטייגמן, משממה למושבה פורחת – רעננה – דגם להתיישבות פרטית בארץ ישראל (1981-1922), ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2017, עמ' 437.
  2. ^ Roy Marom, Al-Sheikh Muwannis: Transformations in the Arab Countryside between the Mountainous Interior and the City of Jaffa, 1750-1848 הכפר אלשיח' מונס תמורות במרחב הכפרי הערבי בין שדרת ההר לעיר יפו 1948-1750, קתדרה, 2023-01-01, עמ' 16-15
  3. ^ רבקה שפק ליסק, רוב המוסלמים בארץ במאה ה-19 ממוצא מצרי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 ביוני 2017
  4. ^ נתונים מסקר הכפרים (1945), שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.