ג'ררד קאיפר
גֶ'רַרְד פִּיטְר קַאיפֶּר (באנגלית: Gerard Kuiper (נהגה "ג'ררד קאיפר") בהולנדית: Gerrit Pieter Kuiper (נהגה "חריט פיטר קויפר"); 7 בדצמבר 1905 – 24 בדצמבר 1973) היה אסטרונום, מדען פלנטרי, סלנוגרף, סופר ופרופסור. נחשב בעיני רבים כאבי המדעים הפלנטריים בעת החדשה.[1] על שמו קרויה חגורת קויפר.
קאיפר, 1964 | |
לידה |
7 בדצמבר 1905 Tuitjenhorn, הולנד |
---|---|
פטירה |
24 בדצמבר 1973 (בגיל 68) מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות |
שם לידה | Gerrit Pieter Kuiper |
ענף מדעי | אסטרונומיה |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | איינר הרצשפרונג |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | טום גרלס, קרל סייגן, Tobias C. Owen |
פרסים והוקרה | |
ביוגרפיה
עריכהקאיפר נולד ב-7 בדצמבר 1905 בטוויטנהורן (אנ') שבצפון הולנד, בנם הבכור של אנטיה (דה פריס) וחריט קויפר. אביו היה חייט. בילדותו הצטיין בלימודים, אך נאלץ ללמוד בבית ספר תיכון בהארלם להכשרת מורים. על אף שלא למד בבית ספר ייעודי להשכלה גבוהה,[א] התקבל קאיפר ללימודי אסטרונומיה באוניברסיטת ליידן. הוא החל את לימודיו בספטמבר 1924, ולמד אצל איינר הרצשפרונג, וילם דה סיטר, יאן אורט ואחרים.
ב-1927 סיים את לימודי התואר הראשון, והמשיך ללימודי דוקטורט בהנחיית הרצשפרונג. ב-1933 סיים את התזה שלו, שעסקה בכוכבים כפולים, ונסע לארצות הברית שם שימש עמית מחקר במצפה הכוכבים ליק.
ב-1935 עבר למצפה הכוכבים של מכללת הרווארד, שם הכיר את שרה פרקר פולר, וביוני 1936 נישאו השניים. ב-1936 עבר קאיפר למצפה הכוכבים ירקס ומונה למרצה בכיר באוניברסיטת שיקגו. ב-1937 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת שיקגו וקיבל אזרחות אמריקנית. ב-1943 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת שיקגו.
בשנים 1947–1949 שימש מנהל מצפה הכוכבים מקדונלד במערב טקסס. ב-1949 יזם את סקר האסטרואידים ירקס-מקדונלד, שהתקיים בשנים 1950–1952 ותוצאותיו פורסמו ב-1958.[2] בשנים 1957–1959 שימש בשנית כמנהל מצפה הכוכבים מקדונלד.
קאיפר היה המנחה לדוקטורט של קרל סייגן. בשנת 1958 השתתפו השניים במחקר סודי (אנ') של חיל האוויר של ארצות הברית שעסק בפיצוץ פצצת ביקוע גרעיני על הירח.
בשנת 1960 עבר קאיפר לטוסון שבאריזונה, שם הקים את מרכז המחקר LPL (אנ') באוניברסיטת אריזונה, אותו ניהל עד מותו.
קאיפר נפטר כתוצאה מהתקף לב ב-24 בדצמבר 1973 בעת ששהה בחופשה במקסיקו סיטי.
תגליות
עריכהקאיפר גילה שני ירחים במערכת השמש - מירנדה, ירחו של אורנוס ונראיד, ירחו של נפטון. כמו כן, גילה קאיפר כי ישנו פחמן דו-חמצני באטמוספירה של מאדים וכן את קיומה של אטמוספירה הכוללת מתאן סביב טיטאן, ירחו של שבתאי. בשנת 1951 הציע את קיומה של חגורת קויפר הקרויה על שמו. בשנות ה-60 היה מחלוצי צפיית הכוכבים בקרינת תת-אדום באופן מוטס.
פרסים והוקרה
עריכה- מדליית פייר ז'נסן (1947) מטעם ה-Société astronomique de France.
- הרצאת הנרי נוריס ראסל (1959) לאגודה האסטרונומית האמריקנית.
- מדליית קפלר (1971) מטעם ה-AAAS (אנ') ומכון פרנקלין (אנ').
על שמו קרויה חגורת קויפר. כמו כן, קרויים על שמו כוכב לכת מינורי, מכתשים בירח, במאדים ובחמה וכן מדרון קאיפר באנטארקטיקה. כמו כן, נקרא על שמו מצפה כוכבים מוטס שפעל בשנים 1974–1995.
פרס קאיפר, הקרוי על שמו, הוא הפרס המכובד ביותר שמעניקה האגודה האסטרונומית האמריקנית בתחום המדע הפלנטרי.
קישורים חיצוניים
עריכה- Dale P. Cruikshank (1993). "Gerard Peter Kuiper, 1905—1973" (PDF). National Academy of Sciences: 259–295.
{{cite journal}}
: Cite journal requires|journal=
(עזרה).
- ארכיונו של ג'ררד קויפר, באתר אוניברסיטת אריזונה (באנגלית)
- ג'ררד קאיפר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ררד קאיפר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
עריכה- ^ באותה תקופה המסלול להשכלה גבוהה בהולנד עבר דרך בתי ספר תיכוניים ייעודיים. ראו קרוקשנק, עמ' 260.
הערות שוליים
עריכה- ^ Gerard Kuiper (1905 - 1973), Solar System Exploration של נאס"א (באנגלית)
- ^ Kuiper, G. P.; Fujita, Y.; Gehrels, T.; Groeneveld, I.; Kent, J.; van Biesbroeck, G.; Van Houten, C.J. (1958). "Survey of Asteroids". Astrophysical Journal Supplement. 3: 289–427. doi:10.1086/190037.