גליה עוז

סופרת ישראלית

גליה עוז (נולדה ב-8 ביוני 1964) היא סופרת ילדים ונוער, תסריטאית ובמאית סרטים תיעודיים ישראלית. זוכת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2012.

גליה עוז
עוז, 2014
עוז, 2014
לידה 8 ביוני 1964 (בת 59)
חולדה, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה ספרות ילדים
פרסים והוקרה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2012)
פרס דבורה עומר (2018)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גליה עוז, 2020

ביוגרפיה עריכה

נולדה ב-1964 בקיבוץ חולדה. היא בתם של נילי ועמוס עוז. למדה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

ספרי ילדים עריכה

ספרי "שקשוקה" שכתבה לילדים היו לרבי מכר בישראל וזכו במעמד זהב ופלטינה. הספרים ראו אור גם בארצות הברית, צרפת, ספרד וברזיל. על סדרת "שקשוקה" זכתה עוז בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בתשע"ב. ספרה "שקשוקה מאמצת חתול איום ונורא" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ראשית-קריאה מצטיין לשנת 2011[1]. ספרה "מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?" זכה בעיטור "הפנקס" לספר ילדים מצטיין לשנת 2018[1]. ספרה "אני מייקי" זכה בפרס דבורה עומר לשנת 2018[2].

ההצגה "שקשוקה ושוד הלימונים הגדול"[3] על פי סדרת ספריה מוצגת בתיאטרון אורנה פורת (במאית - שירילי דשא)[4].

בערוץ "כאן חינוכית", משודרת מאז 2021 הסדרה "שקשוקה" המבוססת על ספריה "שקשוקה" ו"אני מייקי"[5].

סרטים תיעודיים עריכה

סרטיה התיעודיים עוסקים בנושאים חברתיים ופוליטיים, שודרו במסגרות טלוויזיוניות שונות והוקרנו בפסטיבלים בישראל ובעולם.

בין הסרטים שביימה ״למרוד במלכות״ (2007), ״קולף הסברס״ (2008), ״יהודים עכשיו״ (2010) ו״שקופים״ (2013)[6].

דבר שמתחפש לאהבה עריכה

בפברואר 2021 ראה אור ספרה הראשון למבוגרים "דבר שמתחפש לאהבה". בספר זה היא מתארת את ילדותה וטוענת שאביה, עמוס עוז, הכה אותה והתעלל בה רגשית בילדותה, וכי ההתעללות הנפשית וההטרדות נמשכו עד יום מותו[7]. הספר עורר דיון ציבורי בסוגיית התעללות הורים בילדים.[8] אמה ושני אחיה הכחישו את עיקר טענות הספר, ואחיה דניאל עוז, הצעיר ממנה ב-13 שנים, פרסם בתגובה את ספרו "אוסף צדפים", שבו ביקש להפריך את הטענות ולהתייחס לאירועים שבעקבות ספרה[9].

חיים אישיים עריכה

עוז נשואה, אם לשניים, מתגוררת עם משפחתה ברמת השרון. אחותה היא ההיסטוריונית פניה עוז-זלצברגר, ואחיה הוא המשורר והמוזיקאי דניאל עוז.

ספריה עריכה

סרטים תיעודיים עריכה

  • "למרוד במלכות" (55 ד'), 2007, ערוץ 1, על המחתרת היהודית של שנות ה-80 והזרם האנטי ממלכתי בחוגי הימין
  • "קולף הסברס" (45 ד'), 2009, על הצייר הנשכח אשר פלדמן, בן העיר רחובות[15][16][17]
  • "יהודים עכשיו" (55 ד') 2010, ערוץ 1, על הזהות היהודית של החילונים בישראל[18]
  • "שקופים" (58 ד') 2013, ערוץ 1, על המתח בין תושבי דרום תל אביב לפליטים האפריקאים[19][20]

קישורים חיצוניים עריכה

על ספריה:

על "דבר שמתחפש לאהבה":

על סרטיה:

ממאמריה:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 הפנקס
  2. ^ זוכי פרס דבורה עומר לשנת 2018, בדף פייסבוק של "הפנקס", 30 בדצמבר 2018
  3. ^ שקשוקה ושוד הלימונים הגדול באתר של תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער
  4. ^ סרטון של "אורנה פורת" על ההצגה
  5. ^   גילי איזיקוביץ, סדרת הילדים הנהדרת שאתם מפספסים בגלל סערת גליה עוז, באתר הארץ, 30 במרץ 2021
  6. ^ גליה עוז, באתר library.osu.edu
  7. ^   "הכה אותי, קילל והשפיל": גליה עוז הוציאה ספר על יחסיה עם אביה, עמוס עוז, באתר הארץ, 21 בפברואר 2021
  8. ^
  9. ^ דניאל עוז, אוסף צדפים, ישראל: ידיעות ספרים, 2022
  10. ^ פרק מן הספר שקשוקה נעלמת באתר text.org.il
  11. ^   מאיה לוין, כמה חבל שעלילות הכלבה שקשוקה מגיעות לסיומן, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2014
  12. ^   מאשה צור-גלוזמן, מלך העולם לא מרשה לנו כמעט אף פעם ללטף אותו, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2017
  13. ^ מתי כבר החתול שלנו יאהב אותנו?, באתר עיר-האושר
  14. ^ אדון שמחה וששון גליה עוז, באתר hamitlahevet
  15. ^ קולף הסברס, באתר הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות
  16. ^ אתר המוקדש לצייר אשר פלדמן
  17. ^ אשר פלדמן, נופים ואנשים 1895- 1975, באתר המשכן לאמנות עין חרוד
  18. ^ אליען לזובסקי, חילונית מסורתית, כביש ארבעים - מגזין התרבות של הדרום, גיליון 115, מרץ 2011
  19. ^   ורד לי, יוצרת סרט על תושבי דרום ת"א ספגה גידופים במייל, באתר הארץ, 1 בינואר 2013
  20. ^ יערה יעקב, גליה עוז: "זו ממשלה רעה שמסיתה נגד פליטים", באתר ynet, 6 בינואר 2013