גן מאיר
גן מאיר הוא גן ציבורי הממוקם בין הרחובות המלך ג'ורג' וטשרניחובסקי במרכז תל אביב.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם |
מאיר דיזנגוף  |
| תאריך הקמה |
10 במרץ 1944 |
| אדריכל |
יעקב בן-סירה |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| קואורדינטות | 32°04′24″N 34°46′23″E / 32.07321944°N 34.77318889°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   גן מאיר  | |
  | |
היסטוריה
עריכהלקראת יום הולדתו ה־70 של ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף, הקדישה העירייה שטח לנטיעת גן עירוני ראשון בתל אביב שייקרא על שמו. הגן תוכנן לראשונה על ידי אדריכל הנוף אהרון הלוי, אך תוכניתו לא יצאה לביצוע והגן נבנה לפי תכנון של הגנן העירוני אביגדור משל ומהנדס העיר יעקב בן-סירה (שיפמן).
הקמת הגן התעכבה זמן רב, ובשנת 1936, זמן קצר לפני פטירתו, הביע דיזנגוף את זעמו ותבע שלא לקשור את שמו עם הגן. בסופו של דבר נחנך הגן במלאת 83 שנה להולדתו של דיזנגוף יותר מעשור לאחר ההחלטה על הקמתו, על ידי ראש העיר ישראל רוקח ב־10 במרץ 1944, ועל אדמות שמשפחת שלוש תרמה לצורך זה.
גן מאיר התפרסם ב-1949 בעקבות פרשיית אונס ורצח הידוע בשם הרצח בגן מאיר.
במשך השנים חלו בגן שינויים שונים – עציו דוללו ונוספה בו תאורה עקב חשש ממעשי אלימות. במקום המדשאה רחבת הידיים שבמרכזה מזרקה יש היום בגן ברֵיכת פרחי מים גדולה, והוקמה בו גינת כלבים. הגן חודש על ידי משרד אדריכלות הנוף מוריה-סקלי. בגבול הגן עמד מרכז הנוער העובד ע"ש "דב הוז", הבנוי בסגנון הבינלאומי; מאז יוני 2008 שוכן בבניין המרכז העירוני לקהילה הגאה ובשנים האחרונות הגן אף משמש כנקודת הפתיחה למצעד הגאווה בתל אביב. ממוקמת בו גם אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה. בעבר, היה ברחוב טשרניחובסקי, מול גן מאיר בית הספר בית החינוך לילדי עובדים, המשמש כיום כמרכז פדגוגי.[1]
מ-2004 נערכים בגן בלילות משחקי ילדות שכונתיים כגון מחבואים, קלאס, דג מלוח ודוקים. קהל המשתתפים מגילאי 20 ומעלה.[2]
גן מאיר משמש גם מקום מפגשם של שבט קהילה של הצופים.
בדצמבר 2022 הוצב בגן הפסל "גמל ודקל" מאת האמן והסופר עמוס קינן, קרוב למקום מגוריו של האמן. הפסל מהדהד את נוף ילדותו של קינן, ומתאר גמל לצד דקל, ביציקת ברונזה שבוצעה מתוך פסל קטן בגובה 50 ס"מ. הגמל נראה נטוע באדמה, חוסה בצד דקל המתנשא לגובה של כ-3 מטרים.[3]
באוקטובר 2024 הורה בג"ץ לעריית ת"א לאפשר בגן תפילות יום הכיפורים, בהפרדה מגדרית[4].
גלריית תמונות
עריכה-
-
מראה הגן לצד רחוב המלך ג'ורג' (תל אביב), מאי 2007 -
מדשאה בגן מאיר -
מרחב פתוח לכלבים בגן מאיר -
-
בריכת פרחי המים בגן מאיר -
מבנה הפרגולה, לאחר שחודש -
-
חלקת זיכרון לנרצחים בפיגוע ב"בר-נוער"
קישורים חיצוניים
עריכה
- נתן אלתרמן, גן מאיר בתל אביב, מילות השיר באתר שירונט. דברי פרשנות לשיר, במדור שירת הסביבה של כתב העת אקולוגיה וסביבה, נובמבר 2022
- אסתר זנדברג, מה אלתרמן היה אומר על השיפוץ בגן מאיר?, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2012
- אילן שחורי, גן במתנה(הקישור אינו פעיל, 9.9.2024), באתר החברה להגנת הטבע
- סיור וירטואלי 360 בגן מאיר
הערות שוליים
עריכה- ^ דני רכט, בית דב הוז (המרכז הגאה), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ ענת מסינג, 1, 2, 3, דג מלוח, באתר nrg, 8 בספטמבר 2004
- ^ עמוס קינן, גמל ודקל, 1991 / 2022, ברונזה, באתר עיריית תל אביב-יפו
- ^ נטעאל בנדל, שילֹה פריד, בית המשפט העליון פסק: תהיה תפילה ציבורית בהפרדה בתל אביב – בגן מאיר, באתר ynet, 9 באוקטובר 2024
(1) קולנוע אסתר (מלון סינמה).
(2) קולנוע חן.
(3) מרכז קופת חולים. |