הדגל הפלסטיני
הדגל הפלסטיני הוא דגלם של הפלסטינים. הוא עוצב על בסיס דגל המרד הערבי וצבעי הלאומיות הכלל-ערבית. בשנת 1964 אומץ על ידי "הארגון לשחרור פלסטין"[דרוש מקור], ולאחר הסכמי אוסלו ב-1993 הפך לדגלה של הרשות הפלסטינית.
 | |
| סוג הדגל |
 דגל לאומי ודגל ימי לאומי |
|---|---|
| יחס אורך/גובה | 1:2 |
| קבלת מעמד רשמי | 15 בנובמבר 1988 |
| מוטיבים עיצוביים | צבעי הלאומיות הכלל ערבית, משולש אדום, פסים אופקיים שחור, לבן, ירוק |
| גרסאות נוספות | |
.svg) | |
מבנה הדגל הוא טריקולור תלת-פסי בצבעים שחור, לבן, ירוק, ועליהם מופיע משמאל משולש שווה-שוקיים אדום. בסיס המשולש נמצא בצד התורן, וקודקודו בשליש המרחק מהתורן.
שימוש בעולם הערבי
עריכהלפני הפלסטינים, עשו שימוש בדגל כמה ישויות פוליטיות ערביות: ממלכת חג'אז, אמירות עבר הירדן והאיחוד הערבי, הקשורות לשושלת ההאשמית, וכן מפלגת הבעת' הסורית.
דגל ירדן דומה לדגל הפלסטיני, אך במרכז המשולש האדום נמצא כוכב עם שבעה קודקודים. דגלים בעיצוב דומה, הכוללים את הצבעים האלה או את חלקם, מייצגים מדינות ערביות שקיבלו את האידאולוגיה הלאומית הערבית.
מדינות שבהן האידאולוגיה השלטת היא דתית-אסלאמית, או סוציאליסטית, או כל אידאולוגיה אחרת, משתמשות בדגלים בצבעים שונים ובעיצוב שונה. למשל, ערב הסעודית או לוב של מועמר קדאפי.
בקרב הפלסטינים, תנועות אסלאמיסטיות, כגון חמאס, משתמשות בדגלים ירוקים או בדגלים שחורים כגון הג'יהאד האסלאמי והג'יהאד הסלפי, ואילו תנועות סוציאליסטיות, כגון החזית העממית לשחרור פלסטין, משתמשות בדגלים אדומים.
צבעי הדגל
עריכהצבעי הדגל הם צבעי הלאומיות הכלל ערבית הנובעים מדגל המרד הערבי, ועליו מתבססים דגליהם של רוב ארצות ערב. ישנן דעות שונות לבחירת הצבעים.
לפי סאטע אל-חוסרי[1] הצבעים מסמלים קבוצות ערביות שונות ומאורעות עבר[2]:
- שחור – מסמל את הדגל השחור של מוחמד, את הח'ליפים הראשידון ואת ח'ליפות בית עבאס.
- לבן – היה הצבע של הח'ליפות האומיית והפאטימית.
- ירוק – הוא צבע המשויך לדת האסלאם, ולכן גם הוא מייצג את ח'ליפות ראשידון.
- אדום – הצבע של השושלת ההאשמית.
על פי גרסה אחת, הצבעים נבחרו על ידי 'המועדון הספרותי' הערבי הלאומי באיסטנבול בשנת 1909, על סמך המשורר הערבי סאפי א-דין אל-חילי (אנ') בן המאה ה-13:
מעשינו לבנים,
קרבותינו שחורים,
שדותינו ירוקים,
ואדום הוא צבע חרבותינו.
דעה אחרת טוענת שאגודת אל-פתאת, שהוקמה בפריז בשנת 1911, בחרה את הצבעים.
גרסה נוספת גורסת שהדגל עוצב על ידי הדיפלומט הבריטי סר מארק סייקס[דרוש מקור], החתום על הסכם סייקס–פיקו.
היסטוריה
עריכה
הדגל הוא אחת הגרסאות המוקדמות של הדגל הפאן-ערבי. גרסה ראשונה של הדגל הזה שימשה בחג'אז בעת המרד הערבי שהוביל השריף חוסין מהמשפחה ההאשמית במכה נגד האימפריה העות'מאנית. מרד זה התחולל במהלך מלחמת העולם הראשונה בשיתוף פעולה עם האימפריה הבריטית. מקורו של הדגל הזה נתון במחלוקת. לפי אחת הגרסאות הוא עוצב על ידי הדיפלומט האנגלי מארק סייקס (המוכר מהסכם סייקס–פיקו).[3]
בשנת 1921 נוצרה גרסה של הדגל כדגלה של אמירות עבר הירדן (שברבות השנים הפכה לממלכת ירדן). רק בשנת 1928 נוסף לדגל ירדן הכוכב המשובע שמבדיל אותו מהדגל הפלסטיני[דרוש מקור: ר’ בערך האנגלי על דגל ירדן].
בשנת 1948 אמצה ממשלת כל פלסטין את הדגל.[4]
לאחר מלחמת ששת הימים
עריכה
עם הקמת אש"ף בשנת 1964, אימץ גם הוא את אותו דגל כדגל הפלסטיני, וכך גם הרשות הפלסטינית שקמה בשנת 1994, בעקבות הסכמי אוסלו.
בשנת 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, מדינת ישראל אסרה על הנפת הדגל הפלסטיני, ששימש כדגל של אש"ף שמוגדר כארגון טרור,[5][6] בתחומיה ובתחומי רצועת עזה והגדה המערבית.
לאחר החתימה על הסכמי אוסלו בשנת 1993, האיסור לא נאכף באופן גורף,[7] ובמקרה אחד הבהיר בית המשפט שהנפת הדגל אינה מהווה עבירה.[8] על פי הנחיות מותר למשטרה להסיר דגלי פלסטין "באותם מקרים בהם מתעורר חשד ממשי לפיו הנפת הדגל מהווה עבירה של הזדהות עם ארגון טרור או גילוי אהדה אליו, או במקרים בהם ישנו חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפת הדגל תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור"[9][10][11].
בהלווייתה של שירין אבו עאקלה, עיתונאית פלסטינית שנורתה בג'נין, שוטרים פעלו להסיר דגלי פלסטין, דבר שהוביל לתסיסה ויצר נזק תדמיתי. בעקבות האירוע הוחלט שרק קצינים ברמת מפקדי מרחב ומעלה יהיו רשאים להורות על הסרת דגלי פלסטין.[12] בינואר 2023 הורה מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, בהתאם להנחיית השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לאכוף את האיסור על הנפת דגלי פלסטין במרחב הציבורי.[13]
בעקבות האיסור בישראל להניף את דגל פלסטין, החלו תומכי פלסטין בישראל ובעולם להניף שלטים בצורת פלח אבטיח בצבעי הדגל.[14][15]
הנפת הדגל באו"ם
עריכהב-10 בספטמבר 2015 התקבלה בעצרת האו"ם החלטה בעד הנפת הדגל הפלסטיני במטה הארגון. תמכו 119 מדינות, התנגדו 8 ונמנעו 45, ישראל וארצות הברית התנגדו, רוב חברות האיחוד האירופי נמנעו.[16] בסוף אותו חודש הונף הדגל לראשונה מחוץ למטה האו"ם. במעמד זה הכריז יו"ר הרשות, אבו מאזן, על 30 בספטמבר כ"יום הדגל הפלסטיני".
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- הדגל הפלסטיני, באתר דגלי העולם (באנגלית)
- דגל ארגון שחרור פלסטין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הסדנה להיסטוריה חברתית, ירוק-אדום-שחור-לבן: האם זהו דגל ערבי, דגל אש"ף או דגל פלסטין?, באתר הארץ, 11 ביוני 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ Pan-Arab colors, ויקיפדיה באנגלית
- ^ של מי הדגל הזה, באתר מידה
- ^ William Easterly, The White Man's Burden (2006), p. 295
- ^ يوم العلم فلسطيني, 2005
- ^ חיים גולדברג, ביהמ"ש הכריע: דגל פלסטין לא יוחזר לדוד קרויס, באתר כיכר השבת, 31 באוגוסט 2020
- ^ מסמך 'המצב המשפטי ביחס להנפת דגלי אש"ף וארגוני טרור במדינת ישראל (pdf)
- ^ אורי ניר, האם מותר להניף את דגל אש"ף?, באתר הארץ, 11 במאי 2001
- ^ ניר חסון, המשטרה עצרה מפגינים שהניפו דגלי פלסטין, ביהמ"ש הבהיר שזו אינה עבירה, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2021
- ^ רז נזרי, המצב המשפטי ביחס להנפת דגלי אש"ף וארגוני טרור במדינת ישראל, 1 בספטמבר 2014
- ^ יהושע בריינר, היעד החדש של משטרת ישראל: מניפי דגלי פלסטין, באתר הארץ, 17 במאי 2018
- ^ היועמ"שית: המשטרה רשאית להסיר דגלי פלשתין במקרים מסוימים, באתר ישראל היום, ספטמבר 2022
- ^ מאיר תורג'מן, לקראת המצעד בירושלים: רק קצינים בכירים ינחו על הורדת דגלי פלסטין, באתר ynet, 27 במאי 2022
- ^ יהושע בריינר, בהנחיית בן גביר, שבתאי הורה לאכוף איסור הנפת דגלי פלסטין בציבור, באתר הארץ, 8 בינואר 2023
- ^ שי שגב, על הסכין: איך הפך האבטיח לסמל הסכסוך הישראלי-פלסטיני, באתר ynet, 6 בנובמבר 2023
- ^ הפרי האהוב שהפך לסמל משני צידי הגדר, באתר "בארי בלוג", הבלוג של דפוס בארי, 31 בדצמבר 2023
- ^ ברק רביד, עצרת האו"ם הצביעה בעד הנפת הדגל הפלסטיני במטה הארגון, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2015