רז נזרי

משפטן ישראלי

רז נזרי (נולד בכ"ב בתשרי ה'תשל"ג; 29 בספטמבר 1972) הוא משפטן ישראלי אשר שימש כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני ניהול ותפקידים מיוחדים, וכמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט פלילי ולענייני משפט ציבורי-חוקתי.

רז נזרי
רז_נזרי,_נובמבר_2021
לידה 29 בספטמבר 1972 (בן 49)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
תקופת כהונה אפריל 2011 – הווה (כ־11 שנים)
תפקידים בולטים משנה ליועץ המשפטי לממשלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נזרי נולד וגדל במעלות תרשיחא, בן לשלמה ואמי נזרי, שניהם מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך. למד בישיבה התיכונית מדרשית נעם בפרדס חנה, ולאחר מכן למד מספר חודשים בישיבת מרכז הרב בירושלים ובישיבת הגולן בחיספין ברמת הגולן. שירת כלוחם בחטיבת גולני. למד באוניברסיטת בר-אילן במסלול הישיר למצטיינים לתואר ראשון במשפטים ובמדעי המדינה ותואר שני במשפטים. את שני תאריו סיים בהצטיינות יתרה.

לאחר התמחות בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, שימש בין השנים 2001–2011 כעוזרם וכעוזרם הבכיר של שלושה יועצים משפטיים - אליקים רובינשטיין (עד 2003), מני מזוז (עד 2010) ויהודה וינשטיין (עד 2011). במסגרת תפקידו סייע ליועץ בתיקים פליליים וביטחוניים, וכן בענייני ייעוץ וחקיקה בתחום הפלילי. כן טיפל בנושאים מתחום המשפט החוקתי והמנהלי, משפט בינלאומי ונושאים נוספים.

בין הסוגיות המרכזיות שליווה: מסמך הרפז, יואב גלנט, ראשי הממשלה אריאל שרון (פרשת האי היווני) ואהוד אולמרט, הנשיא משה קצב, השרים חיים רמון, צחי הנגבי (פרשת המינויים הפוליטיים), אברהם הירשזון ושלמה בניזרי, חברי הכנסת עזמי בשארה ויחיאל חזן (פרשת ההצבעות הכפולות), הרב הראשי לישראל יונה מצגר, פרשת ענת קם ואורי בלאו, פרשת עמותות ברק, "פרשת מזרחי" (האזנות הסתר במשטרה); ליאורה גלט-ברקוביץ (הדלפת פרשת סיריל קרן), אלחנן טננבוים, מרדכי ואנונו, וכן ריכז הטיפול בלשכת היועץ בנושאים כמו האזנות סתר בשב"כ ובמשטרה, סיכולים ממוקדים, נוהל שכן, טיפול בעבירות הסתה והמרדה, ליווי משפטי של תוכנית ההתנתקות ועוד.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי)עריכה

ביוני 2011 מונה נזרי למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), תחילה תחת היועץ יהודה וינשטיין והחל מ-2016 תחת אביחי מנדלבליט. במסגרת תפקידו היה אחראי על הכנה וקידום חקיקה בתחום הפלילי, לרבות סדר הדין הפלילי ודיני הראיות. בין החוקים המרכזיים בהם טיפל ניתן למנות את חוק המאבק הטרור, חוק החיפוש; חוק הבניית ענישה, תיקונים לחוק המרשם הפלילי, חוק נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, חוק החילוט, הטיפול בשובתי הרעב, תיקון לעבירת ההסתה לאלימות, הרפורמה בעבירות המתה, פרסומים מחקירות, הסדר מותנה, חסיון חומר מודיעיני, אחריות פלילית של תאגידים, אכיפה חלופית – עיצומים כספיים, התאמת המשפט הפלילי למשפט הבינלאומי, ועוד.

כן היה אחראי על מתן ייעוץ משפטי לממשלה ולגופים ציבוריים שונים בנושא מתן כלים לאכיפת החוק, קביעת מדיניות חקיקה בתחום הפלילי ופרשנותו; תיאום בין-משרדי, התווית מדיניות וריכוז פעולות מקצועיות של הייעוץ והחקיקה בתחומים האמורים, מול משרדי הממשלה בכלל ומול המשרד לביטחון הפנים, משטרה, שב"כ, שב"ס וצה"ל.

בין הנושאים המרכזיים בהם טיפל במסגרת תפקידו זו ניתן למנות את תחום האזנות הסתר, סמכויות חקירה ואכיפה, מעצרים מנהליים, קיצור תקופות מעצר ביהודה ושומרון, קטינים ביו"ש, תנאי אסירים טיפול בהם בהפרדה ושחרור במסגרת עסקת שליט, המסתננים, אירועי אלימות ואבנים, הר הבית, תג מחיר, הוצאה מחוץ לחוק, כדורגל בשבת, שביתות מורים, צוות שחיתות ברשויות מקומיות, ארגוני פשיעה, חוק לצמצום השימוש במזומן, הלבנת הון, טיפול במטסי ומשטי התרסה לעזה, ועוד.

במסגרת תפקידו ליווה נזרי את היועץ המשפטי לממשלה, לצד הפרקליטות, בטיפול בתיקים ובנושאים פליליים המצויים בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, תחת כובעו כראש התביעה הכללית. בין התיקים המרכזיים שליווה בתקופה זו: בדיקה בעניין ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעניין תיק המעונות, השרים אריה דרעי, חיים כץ, סילבן שלום ואביגדור ליברמן, חברי הכנסת בנימין בן אליעזר, יצחק הרצוג ופאינה קירשנבאום, השופט יורם דנציגר, הרב דוב ליאור, שולה זקן, הרב יאשיהו פינטו ואפרים ברכה, גל הירש, פרשת האסיר X, פרשיות ביטחוניות ועוד. כן השתתף מטעם היועץ המשפטי לממשלה בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני (ובכלל זאת בדיוני הקבינט במבצע "עמוד ענן" ומבצע "צוק איתן"), וכן בוועדות שרים וועדות הכנסת בנושאים ביטחוניים ופליליים שונים.

נזרי מילא את תפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים עד יוני 2017.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-חוקתי)עריכה

בינואר 2017 מונה נזרי לכהן כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי-חוקתי) תחת היועץ אביחי מנדלבליט. במסגרת תפקידו אחראי נזרי על מתן ייעוץ משפטי לממשלה וגופים ציבוריים שונים, וליווי וקידום חקיקה. בכלל זה: חוקי היסוד וזכויות אדם, דיני משפחה ובתי דין דתיים, משפט סוציאלי, דיני חינוך והשכלה גבוהה, דיני בריאות, התאמת החקיקה ביהודה ושומרון, שוויון הזדמנויות בעבודה ושוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, ועוד.

בין הפרויקטים המרכזיים שמלווה המחלקה בראשה עומד נזרי ניתן למנות את הצעת חוק יסוד: החקיקה, חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, תיקונים לחוק יסודות התקציב (משמעת), רפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, הצעת חוק הגנת הפרטיות (סמכויות אכיפה), הסדרים פנסיוניים לגופי ביטחון, הצעת חוק עונש מוות למחבלים; הצבת מצלמות בבתי חולים גריאטריים, הצעת חוק בנקי הזרע, הסדרי אימוץ ופונדקאות, הרפורמה במזונות, הרפורמה בחינוך המיוחד, ההכרזה על אוניברסיטת אריאל כאוניברסיטה, תיקונים לחוק יסוד: הממשלה בעניין ממשלת החילופים, "הגדלות הרמטכ"ל" ופנסיות הגישור ועוד.

בנוסף, נזרי הוביל מטעם היועץ המשפטי לממשלה את הליווי המשפטי של כלל מערכות הבחירות לכנסת, לרבות בשאלות של תעמולת בחירות וכן בעניינים הנוגעים לעבודת הממשלה בתקופת בחירות. כן, נזרי משתתף בישיבות הממשלה באופן תדיר כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה, ונותן מענה לסוגיות משפטיות שעולות במסגרת זו.

זאת ועוד, במסגרת תפקידו מסייע נזרי ליועץ המשפטי לממשלה, לצד הפרקליטות, בטיפול בתיקים פליליים המצויים בסמכותו של היועץ בכובעו כראש התביעה הכללית.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים)עריכה

במאי 2018 מונה נזרי לכהן גם כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), וזאת בנוסף לתפקידו כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי). במסגרת תפקידו זה אחראי נזרי על ניהול ייעוץ וחקיקה (אחת משתי יחידות המטה המרכזיות, לצד פרקליטות המדינה, המצויות תחת היועץ המשפטי לממשלה), המורכבת משבע מחלקות ייעודיות, כל אחת מהן בראשות משנה ליועץ המשפטי. בכלל זה גיבוש תהליכים ותורת עבודה, הובלת תהליכי ארגון תכנון ובקרה, ריכוז תוכניות העבודה השנתיות ועוד. כן אחראי נזרי על סיוע ליועץ בנושאים רגישים ומורכבים, בכלל זה סיוע בתיקים פליליים של אישי ציבור המגיעים להכרעת היועץ.

בתחילת שנת 2020, עם התפרצות נגיף הקורונה, נזרי מונה כאחראי על המערך המשפטי שמלווה את המאבק בנגיף, מטעם היועץ המשפטי לממשלה; במסגרת זו נוטל חלק בישיבות של קבינט הקורונה ופורומים נוספים, ואחראי על הליווי המשפטי של כלל הסוגיות המשפטיות שעולות ביחס למאבק המדינתי למניעת התפשטות הנגיף, הן בהליכי חקיקה ותקנות בנושא, והן בסוגיות ייעוציות שוטפות.

בספטמבר 2015 פורסם כי שמו של נזרי הועלה כמועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה.

בדצמבר 2019 פורסם שנזרי דחה הצעה של שר המשפטים אמיר אוחנה להתמנות לפרקליט המדינה. באוגוסט 2020 פורסמה מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת.[1]

ביוני 2021 פורסם כי לאחר השימוע שנערך לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, במסגרת תיקי נתניהו, סבר נזרי כי יש לסגת מסעיף השוחד בתיק 4000 ולהאשימו במרמה והפרת אמונים בלבד, ואף התעמת על רקע מחלוקת זו עם פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן-ארי המשמשת תובעת בתיק. לטענתו, הפרקליטות לא קבעה "נורמה", ממנה ניתן לקבוע שיחסי נתניהו–אלוביץ' חרגו. כן טען כי קיים ספק סביר להוכיח את היסוד הנפשי בעבירה. כמו כן, התנגד להגשת כתב אישום כנגד נתניהו בתיק 2000. בשני התיקים עמדתו לא התקבלה.[2]

באוגוסט 2021 העלון "מצב הרוח" בחר בנזרי כ"איש השנה" בתחום המשפט.[3]

בדצמבר 2021 מנה שר המשפטים גדעון סער את נזרי בין מומלציו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, לצד גלי בהרב מיארה ורועי שיינדורף, במקומו של אביחי מנדלבליט. בשל ניסיונו ותפקידיו במשך שנים, נחשב נזרי למועמד בולט לתפקיד.[4] ב-30 בינואר 2022 הודיעה ועדת האיתור לממשלת ישראל ה-36 את שמות שלושת האישים המועמדים לתפקיד, ונזרי לא נכלל ביניהם.[5] על רקע זה, הודיע נזרי יום לאחר מכן כי יפרוש מתפקידו כעבור חודשים ספורים, שנתיים וחצי טרם סיום תפקידו כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה,[6] הוא סיים את תפקידו ביולי 2022.[7]

חיים אישייםעריכה

נזרי נשוי לטלי, מורה, ולהם 5 ילדים. מתגורר בגבעת שמואל. אחותו לבנת נזרי היא דוברת, שהייתה דוברת עיריית רמת גן.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא רז נזרי בוויקישיתוף

מכּתביו:

הערות שולייםעריכה