פתיחת התפריט הראשי

המפקח הכללי של משטרת ישראל

תפקיד של קצין העומד בראש משטרת ישראל
(הופנה מהדף מפכ"ל המשטרה)

המפקח הכללי של משטרת ישראל או בקיצור מפכ"ל המשטרה הוא קצין משטרה בדרגת רב-ניצב, העומד בראש משטרת ישראל ואחראי על ניהול המשטרה. מקום משרדו הוא בבניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין בירושלים.

המפקח הכללי של משטרת ישראל
Flag of Chief of Israel Police.svgEmblem of Israel Police Blue.svg
מוטי כהן ממז דרום.jpg
איוש נוכחי ניצב מוטי כהן (ממלא מקום)
תאריך כניסה לתפקיד 3 בדצמבר 2018
דרכי מינוי מינוי הממשלה
תחום שיפוט ישראל
כפוף השר לביטחון הפנים
מושב המשרה ירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב 3 שנים, ניתן להאריך בשנה נוספת
ייסוד המשרה 14 במאי 1948
איוש ראשון יחזקאל סהר

המפכ"ל נבחר לתפקידו על ידי הממשלה בהמלצת השר לביטחון פנים. עד כה כיהנו בתפקיד זה 18 מפכ"לים.

מרבית המפכ"לים הגיעו לתפקידם לאחר שירות ממושך במשטרה, כחלק ממסלול הקידום שלהם. שני מפכ"לים הגיעו לתפקיד בעקבות הצטרפותם למשטרה לאחר שירות ממושך בצה"ל: הרצל שפיר (השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף) ויעקב טרנר (השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף). אחד המפכ"לים, יהודה וילק, מונה לתפקיד שנים אחדות לאחר שפרש מהמשטרה בדרגת ניצב, ופתח בקריירה אזרחית. המפכ"ל האחרון, רוני אלשייך היה לפני מינויו סגן ראש השב"כ.

תוכן עניינים

דגל המפקח הכללי של משטרת ישראלעריכה

למפקח הכללי של משטרת ישראל, קיים דגל ייצוגי הנמצא על שולחנו בצורה מוקטנת, וכן מאחורי שולחנו.

היסטוריהעריכה

בדצמבר 1947 הוטל על יחזקאל סהר, לימים המפכ"ל הראשון, לתכנן את המשטרה העתידה לקום. בתאריך 14 במאי 1948 מונה סהר באופן רשמי לתפקיד המפקח הכללי של המשטרה ובתי הסוהר, ושימש בו עד שנת 1958. במהלך שירותו, התפתחה משטרת ישראל והפכה מכוח של 700 שוטרים, ללא מסגרת, ללא ציוד וללא מסורת, למשטרה מאורגנת, הפרוסה על פני המדינה כולה, כשהיא פועלת לשמירת הסדר הציבורי ולוקחת חלק במשימות התנדבות ובפעולות סיוע למעברות וליישובים במצוקה. המדיניות שגובשה בימיה הראשונים של המשטרה קיימת עד היום. מדי כ-4 שנים נערך בבניין המטה הארצי במזרח ירושלים טקס החלפת מפכ"ל משטרת ישראל בניצוחו של השר לביטחון פנים.

הפוליטיקהעריכה

המפקח הכללי של משטרת ישראל הוא המפקד העליון של המשטרה, הפועל בכפיפות לשר לביטחון פנים. כפיפות זו מתבטאת בקבלת משאבים (מתקציב המדינה) והנחיות הנוגעות במדיניות הכוללת של משטרת ישראל. כפיפות זו בעייתית במיוחד כאשר גורמים פוליטיים מנצלים את כוחם למנות מינויים פוליטיים במסגרת המשטרה. אחת הדוגמאות הראשונות לכך הייתה עוד בתקופת המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר כאשר היה עליו לדחות המלצות מדרגים פוליטיים למינוי קצינים. עוד היה עליו להופיע בהמשך בפני ועדה של מפא"י שחקרה כיצד קרה שחבר מפלגה שפשע הועמד לדין[1]. המשטרה אוטונומית בהחלטותיה מבחינה מקצועית ומבצעית, וכל החלטותיה נשענות על החוק, על פסיקות בית המשפט ועל צורכי ה"שטח".

סמכויותעריכה

מקור סמכויות המפכ"ל הוא סעיף 9 לתקנות המשטרה[2], שאומר כי:

א. המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לעניין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).

ב. המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן א (להלן – פקודות המטה הארצי).

בין היתר, סמכויות נוספות לנושא בתפקיד הן – מינוי שוטרים לתפקידים בכירים במשטרה ופיטורם – בכפוף לאישור השר, ניהול כספי קרן המשטרה כולל חלוקת תגמולים לשוטרים, הקצאת שוטרים לתפקידים מיוחדים ועוד.

 
המפכ"ל עומד בראש מבנה המשטרה

סמכות חשובה נוספת בידי המפכ"ל היא בסעיף 6(א) לפקודת המשטרה: "סגירת מקומות פעולה... של ארגון טרוריסטי (על פי הפקודה למניעת הטרור התש"ח) – המפקח הכללי של משטרת ישראל רשאי להחליט בכתב לסגור כל מקום המשמש לארגון טרוריסטי או לחבריו, בקביעות או בהזדמנות מסוימת, מקום של פעולה, פגישה, תעמולה או מחסן; משניתנה החלטה כאמור, רשאי כל מפקח משטרה לבצעה." סמכות זו קיבלה גושפנקא משפטית נרחבת בפסיקת בג"ץ בעתירה שהגיש איתמר בן-גביר נגד המפקח הכללי באותה עת, רב ניצב שלמה אהרונישקי, אשר סגר את משרדי תנועת כך מתוקף סמכות זו[3].

כמו כן, המפכ"ל אחראי באופן ישיר ועובד בצמוד למטה הארצי (המטא"ר) הממוקם בעיקרו בירושלים אשר מתפקידו לסייע לו בגיבוש מדיניות המשטרה, הקצאת משאבים, גיבוש תוכניות פעולה, תיאום המחוזות ומשמר הגבול, בקרה, פיקוח, קישור לגורמי המנהלה, מחשוב, כוח אדם, דוברות ועוד[4].

מאז ועד היוםעריכה

מאז ימיה הראשונים של המשטרה ותפקיד המפכ"ל חלו שינויים מרחיקי לכת בשניהם, דוגמת הפרדת זרוע המשטרה מהזרוע המבצעית, הגדרת תפקידו הייחודי של משמר הגבול במשטרה, העלאת הדרישות בתחום משאבי אנוש – ספציפית, רמת ההשכלה הנדרשת ומאמצי שיפור רבים נוספים של המערכת המשטרתית בהובלתם של מגוון מפכ"לים.

לאורך השנים, התגלעו מספר קשיים בתפקיד, בעיקר עקב כפיפותו של המפקח הכללי לשר המשטרה/ביטחון פנים, כמו מקרה "תיק אפרסק". לקשיים נוספים תרמה התקשורת – אשר משמשת יותר ויותר כלי של בכירים "לכבס את הכביסה המלוכלכת" – בה סוקר בהרחבה כיצד המפכ"ל החדש, דודי כהן, מתקשה בהעברת הרפורמות החדשות עקב אופוזיציה חזקה מבית. כהן הוא המפכ"ל הראשון, אשר נאלץ להתמודד עם תביעה בבג"ץ, אשר הוגשה על ידי כפוף לו, ניצב אורי בר לב, על החלטתו להדיחו. עתירה שהוסרה לבסוף תוך הכרתו של הניצב בסמכות המפכ"ל[5].

מפכ"לי משטרת ישראל לתולדותיהעריכה

 
יוסף נחמיאס מעביר את הפיקוד על משטרת ישראל לידי פנחס קופל, 1 ביוני 1964

 
נס המפקח הכללי

מפכ"לי משטרת ישראל

מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

תקופת כהונה השר הממנה
תאריך עברי תאריך לועזי
1   יחזקאל סהר

(1907–1998)

ה' באייר ה'תש"ח י"ב בסיוון ה'תשי"ח 14 במאי 1948 31 במאי 1958 בכור-שלום שטרית
2   יוסף נחמיאס

(1912–2008)

כ"ב בסיוון ה'תשי"ח כ' בסיוון ה'תשכ"ד 10 ביוני 1958 31 במאי 1964
3   פנחס קופל

(1918–1997)

כ"א בסיוון ה'תשכ"ד כ' באב ה'תשל"ב 31 במאי 1964 31 ביולי 1972
4   אהרון סלע

(1918–1972)

כ"א באב ה'תשל"ב ט"ו בתשרי ה'תשל"ג 1 באוגוסט 1972 23 בספטמבר 1972 שלמה הלל
5   שאול רוזוליו

(1923–1992)

כ"ד בחשוון ה'תשל"ג ט' בטבת ה'תשל"ז 1 בנובמבר 1972 30 בדצמבר 1976
6   חיים תבורי

(1919–1992)

ט' בטבת ה'תשל"ז י"א בטבת ה'תש"ם 30 בדצמבר 1976 31 בדצמבר 1979
7   הרצל שפיר

(1929–)

י"א בטבת ה'תש"ם כ"ד בטבת ה'תשמ"א 31 בדצמבר 1979 31 בדצמבר 1980 יוסף בורג
8   אריה איבצן

(1928–2013)

כ"ט בטבת ה'תשמ"א ט' בניסן ה'תשמ"ה 5 בינואר 1981 31 במרץ 1985
9   דוד קראוס

(1929–2000)

ט' בניסן ה'תשמ"ה ה' בניסן ה'תש"ן 31 במרץ 1985 31 במרץ 1990 חיים בר-לב
10   יעקב טרנר

(1935–)

ה' בניסן ה'תש"ן ט' בניסן ה'תשנ"ג 31 במרץ 1990 31 במרץ 1993 יצחק שמיר
11   רפי פלד

(1944–)

ט' בניסן ה'תשנ"ג י"ט באייר ה'תשנ"ד 31 במרץ 1993 30 באפריל 1994 משה שחל
12   אסף חפץ

(1944–)

י"ט באייר ה'תשנ"ד ב' בטבת ה'תשנ"ח 30 באפריל 1994 31 בדצמבר 1997
13   יהודה וילק

(1949–2019)

ג' בטבת ה'תשנ"ח ה' בטבת ה'תשס"א 1 בינואר 1998 31 בדצמבר 2000 אביגדור קהלני
14   שלמה אהרונישקי

(1947–)

ה' בטבת ה'תשס"א י"ג באב ה'תשס"ד 1 בינואר 2001 31 ביולי 2004 שלמה בן עמי
15   משה קראדי

(1960–)

י"ג באב ה'תשס"ד י"ג באייר ה'תשס"ז 31 ביולי 2004 1 במאי 2007 צחי הנגבי
16   דודי כהן

(1955–)

י"ג באייר ה'תשס"ז כ"ז בניסן ה'תשע"א 1 במאי 2007 1 במאי 2011 אבי דיכטר
17   יוחנן דנינו

(1959–)

כ"ז בניסן ה'תשע"א י"ג בתמוז ה'תשע"ה 1 במאי 2011 30 ביוני 2015 יצחק אהרונוביץ'
מ"מ   בנצי סאו

(1959–)

י"ג בתמוז ה'תשע"ה ט"ו בכסלו ה'תשע"ו 30 ביוני 2015 3 בדצמבר 2015 גלעד ארדן
18   רוני אלשיך

(1963–)

ט"ו בכסלו ה'תשע"ו כ"ה בכסלו ה'תשע"ט 3 בדצמבר 2015[6] 3 בדצמבר 2018
מ"מ   מוטי כהן

(1962–)

כ"ה בכסלו ה'תשע"ט מכהן 3 בדצמבר 2018 מכהן

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מבוא ללימודי משטרה ושיטור, ע' 75, 2004.
  2. ^ סמכויות לפי פקודת המשטרה, ‫נוסח חדש, התשל"א–1971  
  3. ^ פסיקת בית המשפט העליון 8342/02 מיום 12.11.2002 בערעור שהגיש ‫איתמר בן גביר נגד מפכ"ל המשטרה שלמה אהרונישקי
  4. ^ משטרה וחברה, עמ' 290–291, 1996.
  5. ^ ניצב בר-לב משך עתירתו: "מקבל את מרות המפכ"ל", באתר nrg‏, 19 באפריל 2009
  6. ^ ילקוט הפרסומים התשע״ו ע״מ 754, 2104