דובער שניאורי

רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטֶעלֶער רבי; ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).

רבי דובער שניאורי
דובער שניאורי

לידה	24 בנובמבר 1773 ט' בכסלו ה'תקל"ד ליוזנה
פטירה	28 בנובמבר 1827 (בגיל 54) ט' בכסלו ה'תקפ"ח ניז'ין
כינוי	אדמו"ר האמצעי
מקום קבורה	ניז'ין
מדינה	האימפריה הרוסית
מקום מגורים	העיירה לובביץ' ברוסיה
תקופת הפעילות	1812 – 16 בנובמבר 1827 (כ־15 שנים)
השתייכות	חסידות חב"ד
תפקידים נוספים	אדמו"ר
תלמידיו	מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)
חיבוריו	תורת חיים (חב"ד), אמרי בינה, דרך חיים
בת זוג	הרבנית שיינא
שם השושלת	משפחת שניאורסון
אב	שניאור זלמן מלאדי
אם	סטערנא בת יהודה לייב
צאצאים	חיה מושקא - אשת הצמח צדק דבורה לאה - אשת הרב יעקב ישראל טברסקי מנוחה רחל - אם היישוב היהודי בחברון
מספר צאצאים	10
אדמו"ר של חסידות חב"ד ה־2 27 בדצמבר 1812 – 28 בנובמבר 1827 (14 שנים) → רבי שניאור זלמן מלאדי רבי מנחם מנדל שניאורסון "הצמח צדק" ←

קורות חייו

נולד ביום ט' בכסלו תקל"ד (1773) לרבי שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) וסטֶערנא. בשנת ה'תקמ"ח נשא את שיינא.

עוד בחיי אביו, בשנים ה'תק"ן-ה'תקנ"א, שימש דובער כמדריך רוחני לצעירי החסידים בכיתות הלימוד ('החדרים') שייסד אביו. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תקע"ג מונה לממלא מקומו בראש חסידות חב"ד, ובאותה שנה קבע דירתו בעיירה לובביץ' שברוסיה.

על שיטתו בהבנת דברי אביו ב"ספר התניא" חלק חברו (והחברותא שלו) רבי אהרון מסטרשלה, שבעקבות כך פרש והקים חצר משלו.

בשנת תקע"ד הקים ועד מיוחד לבניין ערי ישראל ברוסיה הלבנה אשר נהרסו בעת מלחמת נפוליון. שנה לאחר מכן השתדל ופעל להפריש חלקי אדמה בפלך חרסון וייסד שם מושבות יהודים (ראו יהדות פלך חרסון).

בשנת תקע"ה ייסד יישוב חסידי חב"ד בחברון ורכש בעיר מבנה, המשמש היום בית כנסת הקרוי על שם בתו מנוחה רחל סלונים, אשר הגיעה לחברון ונחשבת לאם היישוב החב"די בחברון.

בשנה זו (תקע"ה), מוצאים אנו לראשונה מכתב שבו חותם את שם משפחתו: "שניאוריו". חמש שנים לאחר מכן, בשנת תק"פ, חתם את שם משפחתו: "שניער" (בעברית: שְׁנֵיאֶר). רבי יוסף יצחק שניאורסון כתב באגרת, כי בשנת תקע"ג בחר את שם המשפחה: "שניאורי".

ב-1815 ייסד 39 מושבות חקלאיות יהודיות בקרקעות שהעמידו לרשותו שלטונות רוסיה, יישובים אלו היו קיימים כ-120 שנים והושמדו על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה.

בכ"ב בתשרי ה'תקפ"ז (5 באוקטובר 1826) נאסר ונחקר בעקבות הלשנה שטפלו עליו מתנגדי החסידות, ובי' בכסלו של אותה שנה שוחרר לביתו. יום זה נחשב אחד מחגי הגאולה של חסידות חב"ד.

נפטר ביום הולדתו ה-54 (ט' בכסלו ה'תקפ"ח) לאחר מחלה קשה, בהיותו בעיר ניז'ין שבאוקראינה. על קברו הוקם אוהל כשלידו קבור נכדו האדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון.

משנתו

רבי דובער המשיך וביסס את תורת חסידות חב"ד אותה יסד אביו. ייחודו היה בהרחבתה והעמקתה, תוך התבססות על מאמרי החסידות של אביו. וכך, מאמרים משל אביו בני עמודים בודדים, התבארו על ידו על פני עשרות ולעיתים אף מאות עמודים.

במאמרים ובספרים שהוציא ביסס למעשה את עבודת ההתבוננות כעבודה המרכזית של חסידי ליובאוויטש. מחסידיו דרש לעסוק בעיון השכלי וברכוז מעמיק על מנת לתפוס ולהפנים את תורת האלוקות המתוארת בכתביו; כפי שהוא כותב על עצמו בתחילת אחד מספריו (קונטרס ההתפעלות):

”וזהו כל מגמתי מנעוריי לכל אהוביי ומבקשי דברי אלקים חיים באמת, שיוקבע בנפשם אור חיי עולם לתכלית המכוון שהוא עניין גילוי אלקות בנפשם.”

במאמריו יישם הלכה למעשה את שיטת ה'עבודה', כאשר הוא מבאר מושגים בתורת החסידות מזוויות שונות ומוסיף משלים רבים לשם הבנתו. לעיתים הוא יורד ומבחין בהיבטים דקים ומופשטים של המושג, באופן המקשה על הבנת הלומד אשר אינו מעורה בתהליך ההתבוננות.

בשונה מאדמו"רי חב"ד האחרים, שמרבית ספריהם התבססו על מאמרי חסידות שנאמרו בעל-פה, רבי דובער כתב ספרי חסידות סדורים שעוסקים בנושאים מוגדרים; . במסורת החב"דית נמסר שכל אחד מהספרים הללו נכתבו לסוג מסוים של חסידים, מלבד שני ספרים ("שערי אורה" ו"שער היחוד") אשר נועדו לכלל החסידים לשם לימוד והכרת עיקרי תורת החסידות: שער היחוד הוא 'המפתח דתורת החסידות' (המפתח של תורת החסידות), ושערי אורה - 'אלף-בית דתורת החסידות' (הא"ב של תורת החסידות).

תורת חיים על התורה, חלק שני, מהדורה ראשונה (ורשה, 1866)

חיבוריו

ככלל, ספריו של רבי דובער הם ביאורים לדרושי אביו, אדמו"ר הזקן. אלא שדרושי אדמו"ר הזקן מחולקים ל"מאמרים" שדרש ברבים ו"מאמרים" שדרש לפני יחידי סגולה, ואילו רבי דובער הטמיע ב"מאמרים" שאמר ברבים מהיסודות והביאורים שאביו אמר לפני יחידי סגולה.^{[דרוש מקור]}

כך מובא על ידי בנו רבי מנחם נחום בהקדמה לתורת חיים: ”. . .כשאר הואיל לבאר התורה שניתנה לנו . . מאת כ"ק אאזמו"ר ז"ל . . הכי קרא שמו שני־אור, ותורת אמת הייתה בפיו בשני פנים, הא׳ אשר דרש ברבים כאשר הוכיח במישור לענוי ארץ. שמה לא רבים יחכמו להבין עסקי פליאות חכמה לדעת בדברים העומדים ברומו ש"ע אשר הי׳ רצוף בתוך דבריו הקדושים. והוסיף ידו שנית לפני יח"ס מבנ"ע והמה מועטים לבאר דבריו יסודתם בההרי קודש בנוים ומיוסדים על אדני פז חכמת האמת. ואאמו"ר ז"ל לקח את עצי החיים והיו לאחדים בידו".”

אמנם, בדומה לאביו, שמר רבי דובער על שתי החטיבות הנ"ל כאשר הוא מיעד את ספרי השערים שלו לבאר את הסידור שנוסד ברובו על המאמרים שנאמרו לייחודי סגולה, ואילו את התורת חיים ייעד כדי לבאר את מאמרי העבודה.^{[דרוש מקור]}

רבי דובער אף חילק את עבודת הוצאת הספרים של אביו לשניים, כאשר את המאמרים שנאמרו ליחידי סגולה הוא ערך והוציא בעצמו בספרים סידור עם דא"ח וביאורי הזוהר, ואילו את עבודת סידור והדפסת המאמרים שנדרשו ברבים הטיל על חתנו, רבי מנחם מנדל, אותם הדפיס בספרים תורה אור ולקוטי תורה.

גם המאמרים ליחדי סגולה חולקו לשתי חטיבות מאמרים – על סדר התפילה ומאמרים על הזוהר.

מאמרי הזוהר נדפסו על סדר פרשיות התורה, כמעט כלשונם, כפי שנשמעו מאביו, בתוספת מעט ביאור.

לעומת זאת, את הסידור עם דא"ח ערך מלכתחילה לפי שערים: שער התפילה, שער הציצית, שער התפילין, שער קריאת שמע, שער ברכת המזון, שער המילה, שער המועדים, שער הר"ח, שער השבת, שער החנוכה, שער הפורים, שער חג המצות, שער ל"ג בעומר, שער חג השבועות, שער האלול, שער ראש השנה, שער יוה"כ ושער הסוכות (דרושי חתונה, כוונת המקווה).

כפי הנראה ערך את הסידור בשערים אלו כאשר הוא מתעתד לבארם בהרחבה יותר בספריו שלו.

כך אנו מוצאים שרבים מספרי השערים של רבינו הם אותם המאמרים עצמם שבסידור רק שנתבארו בהרחבה לפי דרכו או מאמריו הוא - המבארים ביתר ביאור את אותם עניינים שנתבארו בקצרה במאמרי אביו.

יוצאים מן הכלל הם ספרו שער היחוד וכן קונטרס ההתפעלות המהווים חטיבה נפרדת של ביאור סדר ההשתלשלות ואופן ההתפעלות.

רשימת הספרים

• פסקי דינים - ביאורים לשולחן ערוך יורה דעה ואבן העזר.
• אמרי בינה - ביאור על מצוות קריאת שמע ותפילין. נחשב במסורת החסידית כאחד הספרים המופשטים והקשים להבנה.
• שער היחוד - ביאור על סדר השתלשלות האור האלקי.
• שער האמונה - ביאור על מצוות האמונה ומצוות חג הפסח.
• תורת חיים - מאמרי חסידות על ספר בראשית ושמות, חלקם מבוססים על מאמרי אביו.
• עטרת ראש - דרשות לימים נוראים.
• עיון תפילה - על התפילה.
• שערי אורה - דרושים לחנוכה ופורים.
• שערי תשובה - על התשובה.
• דרך חיים - המשך לספרו שערי תשובה.
• פוקח עורים - בענייני תשובה.
• קונטרס ההתפעלות - פרטי אופני ההתפעלות במוח ולב ומחשבה.
• פרוש המלות - מהדורא בתרא לשער התפילה שבסדור.
• ביאורי-הזהר - ביאורים על חלקים מהזהר על פי חסידות ששמע מאביו אדמו"ר הזקן.
• מלכא משיחא אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא - ביאור על תהליכי התיקון והתשובה בעת הגאולה ותחיית המתים.
• מאמרי אדמו"ר האמצעי - על התורה ומועדים ועוד - כ-20 כרכים.
• סידור עם דא"ח - ביאורי חסידות לסידור הרב.
• אגרות קודש אדמו"ר האמצעי, בהוצאת קה"ת, ברוקלין תשע"ב.

משפחתו

• בנו - הרב מנחם נחום (נולד בשנת תקמ"ט) מניעזין חתן הרב זלמן ריבלין ובזיווג שני חתן גיסו רבי יעקב ישראל מצ'רקס.
  • בנו של מנחם נחום מנשואין שניים: רבי מרדכי דב טברסקי-שניאורסון (- ט"ז בניסן תר"פ) מטומשפול. כיהן כרב ואדמו"ר בטומשפול. שינה את שם משפחתו לטברסקי כשם סבו.
    • בנו של מרדכי דב טברסקי-שניאורסון: רבי חיים משה יהושע טברסקי-שניאורסון מטומשפול. (חתן הרב שמואל ליפסון מבלצי מולדובה ובזיווג שני חתן רבי יוסף מקוידנוב). היגר לארצות הברית בשנת תרפ"ד, בתרפ"ט עבר לקראון הייטס. נפטר בתשי"ט וקבור בסמיכות לאוהל חב"ד לובביץ'.
• בנו - הרב ברוך שמואל (חתן דודו הרב חיים אברהם - בנו של ה"בעל התניא").
• בתו - שרה, התחתנה עם אליעזר דרברמדיקר (נכדו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב - בן הרב מאיר, בן רבי לוי יצחק), להם נולדה בת אחת, ומיד אחרי הלידה שרה נפטרה ובתה נקראה על שמה.
  • בתם שרה הורביץ (נקראה על שם אמה), התחתנה עם משה שמשון הלוי הורביץ.
    • בנה הוא צבי יהודה הלוי הורביץ.
• בתו - ביילא אשת הרב יקותיאל זלמן ווליס (נכדו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב - בן הרב יוסף שלום בונם, חתן רבי לוי יצחק מברדיצ'ב).
• בתו - חיה מושקא אשת בן דודה רבי מנחם מנדל שניאורסון - הצמח צדק (ממלא מקום חמיו ודודו באדמו"רות).
• בתו - דבורה לאה אשת רבי יעקב ישראל טברסקי מצ'רקס, בנו של רבי מרדכי מצ'רנוביל.
• בתו - ברכה אשת הרב יונה מז'יטומיר.
• בתו - מנוחה רחל סלונים אשת הרב יעקב כולי סלונים מחברון
• בתו - אסתר מרים.
• בתו - חיה שרה, אשת הרב אהרן אלכסנדרוב משקלוב (בתם היא הרבנית רבקה אשת המהר"ש) ובנשואין שניים אשת אהרן מקרמנצוג.

ראו גם

• ניגון הקאפעליע

לקריאה נוספת

• חיים מאיר הילמן, בית רבי, באתר היברובוקס, ברדיצ'ב, תרס"ב-1902 (חלק שני של הספר; מתוך 3). הוצאה חדשה, מהדיר: לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, תורת חב"ד לבני הישיבות, ירושלים.
• ספר התולדות, כרך שמיני, רבי דובער אדמו"ר האמצעי, נערך על ידי הרב חנוך גליצנשטיין (מתוך דבריהם וכתביהם של אדמו"רי חב"ד מליובאוויטש), הוצאת קה"ת, תשמ"ו.
  • פרק רביעי של תולדות רבותינו נשיאינו לוי יצחק הולצמן, כסלו תשע"ד, בהוצאת תורת חב"ד לבני הישיבות, כפר חב"ד (קיצור וליקוט מתוך ספר התולדות).
• תורת האלקות בדור השני של חסידי חב"ד, רחל אליאור.
• סקירה אודות מאמריו וספריו - בסוף ספר מאמרים שלו משנת תקע"ז.
• מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי PDF,‏ מהדורת טקסט - תיק המסמכים, החקירות וההתכתבות מתורגמים מרוסית
• יוסף יצחק קמינצקי, רבותינו נשיאינו - חלק ו', כ"ק אדמו"ר האמצעי, כפר חב"ד, תשע"ד

ביבליוגרפיה

• הרב אלכסנדר זיסל פיקרסקי, מפתח ספרי מאמרי ודרושי כ"ק אדמו"ר האמצעי ודפוסיהם, ברוקלין, נ.י.: קה"ת, תשפ"ב (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

• מאגר של חלק מספרי אדמו"ר האמצעי באתר ספריית חב"ד
• אודות אדמו"ר האמצעי, אתר בית חב"ד
• אדמו"ר האמצעי - רבי דובער שניאורי באתר "MyTzadik"
• דב בר בן שניאור זלמן שניאורסון (1773-1827), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב דובער שניאורי על ציר הזמן
ציר הזמן