דליה מנור

היסטוריונית של אמנות, אוצרת ומבקרת אמנות, חוקרת ,כותבת ומרצה על אמנות ותרבות ישראלית ויהודית

דליה מנור היא אוצרת, חוקרת תולדות האמנות, עיתונאית ומבקרת אמנות, מרצה וכותבת על אמנות ותרבות ישראלית ויהודית. לשעבר מנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הנגב לאמנות ושל המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח.

דליה מנור
לידה נאות מרדכי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע
תפקיד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מנור ילידת קיבוץ נאות מרדכי, בילדותה התגוררה בחיפה. בעלת תואר ראשון ושני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב.[1]

פעלה כמבקרת אמנות ועורכת בשנות ה-80 וה-90. ב-1985 החלה לכתוב על אמנות ומסחר בעיתון גלובס ועל אדריכלות ועיצוב בעיתון חדשות ובעיקר פרסמה במשך שנתיים ביקורות שבועיות של תערוכות במקומון "קול ירושלים". במקביל החלה ב-1986 לכתוב על תערוכות גם במוסף התרבות והספרות של ידיעות אחרונות עד 1988 אז עברה לפרסם מאמרים על אמנות בעיתון הארץ. בשנים 1988-1986 ערכה את מדור האמנות בכתב העת פרוזה בעריכת יוסי קריים וב-1989 הוזמנה על ידי טולי ואילנה באומן להצטרף לחיים מאור בצוות ההקמה של הירחון סטודיו בו פעלה כעורכת משנה וככותבת עד 1992. במהלך שנות ה-90 המשיכה לפרסם מאמרים על תערוכות בלונדון בסטודיו ובמוסף התרבות של דבר, וביקורות ספרים במוסף הספרים של הארץ. ב-1995 החלה גם לכתוב ביקורות על תערוכות בירחון האנגלי Art Monthly ובכתבי עת אחרים בבריטניה ובארצות הברית.

חייתה בלונדון בשנים 1992–2004. סיימה תואר שלישי בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה של אוניברסיטת לונדון (SOAS University of London) בנושא צמיחתה של אמנות בארץ ישראל. בשנים 2008–2011 עסקה בפרויקט מחקרי מטעם הקרן הלאומית למדע בישראל.[2]

בשנים 2010–2020 כיהנה מנור כמנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הנגב לאומנות ומוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח.

קריירה מקצועית

עריכה

מנור פרסמה ביקורות ומאמרים מחקריים על אמנים ועל תערוכות בכתבי עת ובעיתונות ואצרה תערוכות במוזיאון תל אביב לאמנות, במוזיאון ינקו דאדא, בגלריה לאמנות של בצלאל בתל אביב, בסדנאות לאמנים ועוד. בשנות ה-80 עבדה מנור כעיתונאית בירושלים ולימדה באקדמיה לאמנות ועיצוב – בצלאל.[3] בנוסף לאוצרות, שימשה מנור כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ובאוניברסיטת תל אביב.[4]

בדצמבר 2010 מונתה מנור למנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הנגב לאמנות ושל המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, תפקיד בו שימשה 10 שנים. בתקופה זו היא הציבה את המוזיאון על מפת התרבות והאמנות המקומית בזכות תערוכות יחיד לאמנים מרכזיים בישראל ומחוצה לה וכן תערוכות של אמנים צעירים ובינלאומיים. בפעילותה במוזיאון מנור שמה דגש רב על אמניות נשים ועל חקירת מקומו של הנגב באמנות הישראלית.

מבחר תערוכות

עריכה

מנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הנגב לאמנות

עריכה

בשנת 2018 אצרה מנור שלוש תערוכות יחיד במוזיאון הנגב:[31]

בשנת 2019 אצרה מנור שלוש תערוכות יחיד נוספות:

תערוכות נוספות:

  • "היו זמנים בבאר שבע" מאוספי הארכיון הציוני המרכזי וארכיון שפילברג, 2019.[36]
  • "חוט של מחשבה", אוצרת מקומית בתערוכה קבוצתית בינלאומית נודדת, 2019.[37]
  • "אולגה קיסלבה - מה אומרים העצים: בין מדע לאמנות" תערוכת יחיד בינלאומית, 2019.[38]
  • "מה נשמע בבית" – אמנים מהנגב יוצרים בעקבות משבר הקורונה, 2020.[39]
  • "שרפרף ומרפסת" – מיכאל ארגוב, מיכאל גרוס, רחל שביט-בנטואיץ, מאוסף המוזאון, 2021.

מפרסומיה

עריכה
  • "תמונה כנוכחות פיזית רכה ומתקמטת", 3 בפברואר 2015[40]
  • "מהטבע אל ההפשטה", 12 במאי 2015[41]
  • "בהחלט הגיע הזמן", 26 באפריל 2019[42]
  • "נמרוד – יצירתו של דמוי קנוני", 5 בינואר 2020[43]
  • "המקום של נוישטיין", 20 בנובמבר 2020[44]
  • "גאווה ודעה קדומה: דגמים שכיחים בהיסטוריוגרפיה של האמנות בישראל ירושלים", בצלאל אקדמיה ועיצוב לאמנות, עמ' 13–18, 2009.[45]
  • "יוסף זריצקי ורפי לביא: אמנים כמנהיגים", ישראל, כרך 15, 2009, עמ' 33–66.

בשנת 2018 יצא לאור בעברית ספרה "אמנות בציון – צמיחתה של אמנות לאומית בארץ ישראל" בהוצאת מוסד ביאליק. הספר הוא תרגום לעברית של ספרה Art in Zion: The Genesis of Modern National Art in Jewish Palestine משנת 2010 (Routledge) ושמתבסס על עבודת הדוקטורט שלה.[46] בספרה בוחנת מנור את היחסים בין אמנות ולאומיות ביישוב היהודי בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה ה-20.[47]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ דליה מנור, קורות חיים (באנגלית)
  2. ^ דליה מנור,קורות חיים – צוות אקדמי (באנגלית)
  3. ^   דבי לוזיה מארחת את ד"ר דליה מנור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 50:41)
  4. ^ דליה מנור תנהל את מוזיאון הנגב לאמנות בבאר-שבע
  5. ^ מגלים אוצרות – דליה מנור
  6. ^ קטלוג התערוכה באתר סימניה
  7. ^ עשור, חבר, באתר ynet, 3 בנובמבר 2005
  8. ^ סמדר שפי, גלריה, הארץ, רשמו לפניהם, באתר הארץ, 13 בינואר 2008
  9. ^ רגע לפני חגיגות המאה, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2008
  10. ^ ארץ מול שמיים: הציור של לודוויג בלום (1891 – 1974), ציורים
  11. ^ נגיעות בצבע, באתר מוזיאון בצפון |המשכן לאמנות, ‏2015-10-25
  12. ^   מנשה קדישמן: מן הטבע אל אמנות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:06)
  13. ^ מנשה קדישמן: מן הטבע אל האמנות – מוזאון הנגב לאמנות
  14. ^ רוח דרומית: מבטים על הנגב באמנות ישראלית עכשווית – מוזאון הנגב לאמנות
  15. ^ סרטון התערוכה צבע מקומי
  16. ^ סיגלית לנדאו: קריאטידה – מוזאון הנגב לאמנות
  17. ^ דרומה: מיכה בר-עם, צילומים – מוזאון הנגב לאמנות
  18. ^ מה קורה// אייל אסולין
  19. ^ הברביזון החדש – מוזאון הנגב לאמנות
  20. ^ אייל סגל: נופל במקום – מוזאון הנגב לאמנות
  21. ^ אור ורוד: ציורי המדבר של לודוויג בלום / תערוכה: אוצרת - דליה מנור ; קטלוג: עורכת: דליה מנור ; עיצוב והפקה: יוסי ג'יברי., באתר nli.userservices.exlibrisgroup.com
  22. ^ אזל | מוזאון הנגב, באתר shlomit-bauman
  23. ^ 1 2 המדיום הוא המסר, באתר www.imj.org.il, ‏1970-01-01
  24. ^ מוזיאון הנגב לאמנות: שני בשנקל, כניסה לשתי תערוכות בשני שקלים בלבד, באתר www.beershevacity.com
  25. ^ ״רודינה מאט/מולדת״ של פבל וולברג במוזיאון הנגב לאמנות, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2016-01-12
  26. ^ דב הלר: מסעות – מוזאון הנגב לאמנות
  27. ^ דיוקן צעיר: אמנות הפחם של זוודיתו יוסף סרי, באתר הארץ, 12 באפריל 2017
  28. ^ חומרים למחשבה: מבחר מאוסף המוזאון – מוזאון הנגב לאמנות
  29. ^ אניסה אשקר: זהב שחור – Museum of Islamic and Near Eastern Cultures
  30. ^ "נתיבים ועקבות: אמנות עכשווית מאוסטרליה". הארץ. נבדק ב-2021-05-15.
  31. ^ שלוש תערוכות במוזיאון אחד/שבע
  32. ^ גלגל הצבעים
  33. ^ אנה טיכו – "התרשמות"
  34. ^ נועם רבינוביץ – חיטה
  35. ^ דוריס ארקין – זה קרה
  36. ^ היו זמנים בבאר שבע
  37. ^ חוט של מחשבה
  38. ^ אולגה קיסלבה - מה אומרים העצים: בין מדע לאמנות
  39. ^ מה נשמע בבית – אמנים מהנגב יוצרים בעקבות משבר הקורונה
  40. ^ ארכיון ערב רב – תמונה כנוכחות פיזית רכה ומתקמטת
  41. ^ ארכיון ערב רב – מהטבע אל ההפשטה ובחזרה
  42. ^ ארכיון ערב רב – בהחלט הגיע הזמן
  43. ^ ארכיון ערב רב – נמרוד – יצירתו של דימוי קנוני
  44. ^ ארכיון ערב רב – המקום של נוישטיין
  45. ^ גאווה ודעה קדומה או דגמים שכיחים בהיסטוריוגרפיה של האמנות בישראל, בכתב העת בצלאל
  46. ^   אמנות בציון ההשקה, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:17:21)
  47. ^ על הספר אמנות בציון/כוונים