חנה סהר

צלמת ישראלית

חנה סהר (נולדה ב-1 במרץ 1966) היא צלמת ואמנית ישראלית[1].

חנה סהר
לידה 1966 (בת 58 בערך)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלית
מקום לימודים קמרה אובסקורה - בית הספר לאמנות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צילום
פרסים והוקרה
www.hannasahar.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

חנה סהר נולדה וגדלה בשכונת פרדס כץ רמת גן, בת זקונים להורים יוצאי עיראק. בצבא שירתה בחיל התחזוקה ועסקה בהלחמה. לאחר השירות הצבאי במהלך טיול באירופה, רכשה מצלמה מחברה, התחילה לצלם ללא הפסקה והחליטה להיות צלמת. בשנים 1987–1991 למדה צילום בבית הספר לאמנות קמרה אובסקורה, שלפרנסתה עבקה במקביל כמלחימה בתעשייה הצבאית[2].

לאחר הלימודים החלה לעבוד בצילום עיתונות עבור ידיעות אחרונות ומעריב[1].

תערוכתה החשובה הראשונה של סהר הייתה "בינגו הנסיכה", בגלריה קמרה אובסקורה, תל אביב, ב-1998, בה הציגה דמויות שוליים מחיי הלילה של תל אביב ומאז הציגה במספר רב של תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד[3].

כל סדרות התצלומים של סהר צולמו בפילם, למעט הסדרה "אשלון ביוטי".

חיה ועובדת בתל אביב ואם לשניים[3].

פרסים והוקרה

עריכה

סהר זכתה בפרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות (1998), פרס ליאון קונסטנטינר (2002), פרס משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות (2004), ובפרס שרת החינוך והתרבות (2014)[4].

אודות תערוכות וסדרות נבחרות

עריכה

בינגו הנסיכה

תיעוד חיי הלילה של השוליים וצילומי דיוקנאות של זונות, קוקסינלים, מהמרים וכולי[3].

הדס מאור, קטלוג התערוכה:

"המהלך העיקרי המתגבש בעבודתה הצילומית של סהר הוא הניסיון לאפיין דמויות מחוץ לתחום הסטריאוטיפי שלהן. ניסיון לא רק לתקשר עימן, אלא להישיר מבט, פנים אל פנים, ולקיים דיאלוג. בפשטות בכנות ובישירות. לגרום להן לתקשר בחזרה. להגיב להפתח מבלי להתגונן, מבלי להילחם."

סדרת הטפטים

סהר תיעדה את בת זוגה, צילמה את אהבתן ונופים ברקע.

אשמורות

נופים בחשיכה[5][6].

שרית שפירא, קטלוג התערוכה:

"כדי להעיד נכוחה על התגלמויות אלה של הלילה, סהר פוערת את עדשת המצלמה שהיא מעמידה מול נופיה לחשיפה ארוכה ואִטית... סהר מזיזה את ה"זום" פעמים מספר קדימה ואחורה, וכתוצאה מכך נוצרים בתצלום כמה מכפלות (בגדלים שונים ובזוויות משתנות מעט) של אותם דימויים. כל תצלום של סהר הוא לפיכך מעין רצף קולנועי שהתכנס לפריים אחד, כאשר רצף מכפלות הדימויים יוצר לא-פעם הדמיה של מישורי הנוף השונים: קו האופק שלו, עומקו המדומה, הנִקבות המוזרות הנפערות בו, זיקתו לצמתים חשובים בתולדות הציור. "

אשלון ביוטי

אמה של סהר מצולמת בחשיכה ובנות משפחתה מוארות בצבעוניות מוגזמת[7].

שרית שפירא, קטלוג התערוכה:

"חנה סהר מתערבת בנושא ההיסטורי-מודרני של "גילאי האדם". בגרסתה מצולמות נשים ממוצא עיראקי בשלבי חייהן השונים: ילדות, נערות, נשים צעירות, נשים בשלות, נשים מבוגרות, וגם אשה אחת באה בימים... אם יש משהו משותף לפנתיאון הנשים הזה (מעבר לשייכותן לשושלת היוחסין העיראקית), הרי הוא קשור למראה הזה של בעלות סוד - סוד שקיומו נודע מעצם היותן קרובות גם רחוקות, תמיד במישור הקדמי של חלל התמונה בעוד מבטן נעוץ אי-שם במרחקים, בנימי נפשן, במקום שאיש לא יעז לגעת בו והוא שייך אך ורק לאשה מסוימת, אחת ויחידה, בלתי מתמסרת, בלתי ניתנת לשכפול או לחלוקה."

דוד המלך ואני

סהר צילמה ומנשה קדישמן אייר על תצלומיה, כמחווה לדוד הנדלר[8].

גלריית תמונות

עריכה

תערוכות יחיד

עריכה

תערוכות קבוצתיות

עריכה
תערוכה קבוצתית במוזיאון תל חי לצילום.
״Walkabout״, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
  • 2002 - ״Per Saldo״, Noordbrabants Museum, הולנד.
״Strip & Tease״, Aeroplastics, בריסל, בלגיה.
״חדש באוסף״, מוזיאון תל אביב.
  • 2003 - ״Cadrages״, Analix Forever, ז'נבה, שווייץ.
״Paris Photo @ Fifty One Fine Art Photography״.
״Israeli Contemporary״, Robert Sandelson Gallery, לונדון.
  • 2005 - ״על גדות הירקון״, מוזיאון תל אביב לאמנות.
הזוכים בפרסי משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות 2004, מוזיאון תל אביב לאמנות.
״קאמרה סאקרה״, מוזיאון ישראל, ירושלים.
״אורים״, מוזיאון ישראל, ירושלים.
״פנים/חוץ״, מרכז מונארט, אשדוד.
״יונה בבצלאל״, גלריה בצלאל, תל אביב.
  • 2008- ״לבן מלוכלך״, גלריה פלורנטין 45, תל אביב.
״שביל ישראל״, בית מאני, תל אביב.
״Layla: Young Israeli Artists Exhibition״, Inga, ניו יורק, ארצות הברית.
  • 2009 - ״Constellation: Israeli Contemporary Art״, Ermanno Tedeschi Gallery, רומא.
״זמן תל אביב״, מוזיאון תל אביב לאמנות.
״אוסף צילום״, מוזיאון ישראל.
"אנונימי X: סוף עידן הפרטיות", מוזיאון חיפה לאמנות.

פרסים ומלגות

עריכה
  • 1992 - מלגה מהשגרירות הצרפתית בישראל בשיתוף קמרה אובסקורה
  • 1998 - פרס האמן הצעיר, משרד החינוך והתרבות
  • 2002 - פרס ליאון קונסטנטינר
  • 2004 - פרס משרד החינוך, התרבות והספורט לאמנות ועיצוב
  • 2014 - פרס שרת החינוך והתרבות.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 חנה סהר באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים
  2. ^ שרית ישי לוי, תהיי גבר - חנה סער, לשעבר מלחימה בתעשייה הצבאית, מאמינה שהאשה החדשה היא חזקה, חדשות, 25 באוקטובר 1991
  3. ^ 1 2 3 אלי ערמון אזולאי | תצלום: אורי גרשוני, ביקור בסטודיו של חנה סהר, באתר הארץ, 5 במרץ 2010
  4. ^ סהר באתר theartlab
  5. ^ אשמורות, באתר מוזיאון חיפה לאמנות
  6. ^ אורית חסון ולדר, כבר לא לוקחת הימורים, באתר ynet, 9 באוגוסט 2009
  7. ^ אליסיה שחף, חנה סהר : אשלון ביוטי (איזה יופי), 21 ביולי 2010
  8. ^ קמיע סמית ויובל סער, סיבוב גלריות, באתר הארץ, 12 ביולי 2012