דמוגרפיה של נטייה מינית

ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תרגמת קשה, כתיבה לא אנציקלופדית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הדמוגרפיות של נטייה מינית מציגות שוני והערכות עבור האוכלוסייה הלסבית, ההומוסקסואלית והביסקסואלית (לה"ב) והן כפופות למחלוקות ולוויכוחים שנבעו בעקבותיהן. השגת מספרים מדויקים היא מסובכת מסיבות שונות ומגוונות. אחת הסיבות העיקריות להבדל בממצאים סטטיסטיים הן בנוגע להומוסקסואליות ולביסקסואליות קשורה לאופי שאלות המחקר.

על מחקרים גדולים בנושא נטייה מינית מתקיימים דיונים. מרבית המחקרים המפורטים להלן מסתמכים על נתונים של דיווח עצמי, המהווים אתגר לחוקרים הבוחנים נושא רגיש. המחקרים נוטים להציב שתי קבוצות של שאלות: קבוצה אחת בוחנת נתונים על דיווחים עצמיים של חוויות מיניות חד-מיניות ומשיכות מיניות חד-מיניות, ואילו הקבוצה השנייה בוחנת נתונים של דיווח עצמי על זיהוי אישי כהומוסקסואל או ביסקסואל. פחות נבדקי מחקר מזדהים כהומוסקסואלים או ביסקסואלים מאשר מדווחים על חוויות או משיכה מינית לאדם מאותו מין.

מספר מחקרים על נטייה מינית מספקים נקודות מבט השוואתיות. טבלאות המשוות בין מספר אוכלוסיות הערים בארצות הברית כלולות גם[דרושה הבהרה]. עם זאת, מכיוון שאנשים רבים עשויים להיכשל בדיווח מחוץ לנורמה ההטרוסקסואלית או להגדיר את המיניות שלהם במונחים הייחודיים שלהם, קשה לתפוס בדיוק את גודל האוכלוסייה הלה"בית. סוג הסקר בו משתמשים וסוג הגדרת הנחקר הנמצאים בזמן הסקר עשויים להשפיע גם על התשובה שהנחקר נותן.

הערך עוסק בנטיות מיניות, לכן מראשי התיבות "להט"ב" רלוונטיות רק האותיות ל' (לסביות), ה' (הומוסקסואלים) ב' (ביסקסואלים), לכן אותן קבוצות יוצגו כאן בערך באמצעות ראשי התיבות "לה"ב". בערך קיימים גם מחקרים שהשתתפו בהם גם טרנסג'נדרים (ט'), ובייצוג הקבוצות במחקרים אלו ראשי התיבות יוצגו כ"להט"ב", בצורה המלאה.

ממצאים כללייםעריכה

בסקירת הספרות שלהם משנת 2016, Bailey et al. הצהירו כי הם "מצפים כי בכל התרבויות הרוב המוחלט של הנבדקים נוטים באופן בלעדי למין האחר (כלומר הטרוסקסואלים) וכי רק מיעוט של אנשים נוטים באופן מיני (בין אם רק ובין אם לא רק) לאותו מין." הם קובעים כי אין שום הוכחה משכנעת לכך שהדמוגרפיה של הנטייה המינית השתנתה מאוד לאורך זמן או מקום.[1] ביסקסואליות מגיעה בדרגות שונות של משיכה יחסית לאותו מין או הפוך.[2] גברים נוטים יותר להיות הומוסקסואלים בלבד מאשר להימשך באותה מידה לשני המינים, בעוד שההפך הוא הנכון אצל נשים.[3]

סקרים בתרבויות המערב מראים, בממוצע, כי כ-93% מהגברים ו-87% מהנשים מזהים כהטרוסקסואלים לחלוטין, 4% מהגברים ו-10% מהנשים ברובם הטרוסקסואלים, 0.5% מהגברים ו-1% מהנשים כביסקסואלים (שווה בשווה), 0.5% מהגברים ו-0.5% מהנשים כהומוסקסואלים ברובם, ו-2% מהגברים ו-0.5% מהנשים כהומוסקסואלים לחלוטין.[1] ניתוח של 67 מחקרים מצא כי שכיחות ניסיון חיים של מין בין גברים (ללא קשר למשיכה מינית) הייתה 3%–5% במזרח אסיה, 6%–12% בדרום ודרום-מזרח אסיה, 6%–15% במזרח אירופה ו-6%–20% באמריקה הלטינית.[4] הברית הבינלאומית ל-HIV/AIDS (International HIV/AIDS Alliance) מעריכה את השכיחות העולמית של גברים המקיימים יחסי מין עם גברים בין 3% ל-16%.[5]

לפי מדינהעריכה

אוסטריהעריכה

מחקר משנת 2018 דיווח כי אחוז האנשים המזהים כלסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים (לה"ב) באוסטריה היה 6.2% (5.5% בקרב גברים ו-6.8% בקרב נשים).[6]

אוסטרליהעריכה

2001–2002עריכה

הסקר הגדול והעמוק ביותר אז באוסטרליה נערך על ידי ראיון טלפוני עם 19,307 נשאלים בגילאי 16–59 בשנת 2001/2002. המחקר מצא כי 97.4% מהגברים הזדהו כהטרוסקסואלים, 1.6% כהומוסקסואלים ו-0.9% כביסקסואלים. אצל נשים 97.7% הזדהו כהטרוסקסואלים, 0.8% כלסביות ו-1.4% כביסקסואלים. עם זאת, 8.6% מהגברים ו-15.1% מהנשים דיווחו על תחושות משיכה לאותו מין או חוויה מינית כלשהי עם אותו המין.[7] בסך הכל 8.6% מהנשים ו-5.9% מהגברים דיווחו על חוויה הומוסקסואלית בחייהם; נתונים אלה ירדו ל-5.7% ו-5.0% בהתאמה כאשר לא נכלל הנתון שמציג חוויה מינית מגירוי שהוא לא של איברי המין.[8] מחצית מהגברים ושני שלישים מהנשים שהתנסו במין עם אותו המין ראו עצמם כהטרוסקסואלים ולא הומוסקסואלים.[9]

2012–2013עריכה

מחקר זה מהווה עדכון למחקר לעיל; הוא משתמש באותה מתודולוגיה, כולל מדגם גדול יותר (20,055 משיבים), וטווח גילאים רחב יותר של המשיבים (16–69). המחקר מצא כי 96.5% מכלל המדגם (או 96.8% מהגברים ו-96.3% מהנשים) הזדהו כהטרוסקסואלים, ירידה מממצאי 2003 (97.5%).[10] הומוסקסואלים היוו 1.9% מהאוכלוסייה הגברית ו-1.2% מהאוכלוסייה הנשית, הבדל לא מובהק בין המינים. ביסקסואלים היוו 1.3% מהאוכלוסייה הגברית ו-2.2% מהאוכלוסייה הנשית. נשים נטו יותר מגברים להזדהות כביסקסואליות, ונטו פחות לדווח על משיכה אל מין אחד (אותו מין או המין האחר) ועל חוויה מינית עם אותו המין בלבד. באופן דומה, יותר נשים דיווחו על חוויה מינית עם אותו המין ומשיכה אליו. ל-9% מהגברים ול-19% מהנשים הייתה היסטוריה של משיכה אל אותו המין או חוויה מינית איתו. יותר נשים הזדהו כלסביות או כביסקסואליות מאשר בשנים 2001–2002. זהות הומוסקסואלית הייתה נפוצה יותר בקרב גברים עם השכלה אוניברסיטאית שחיים בערים, והרבה פחות נפוצה בקרב גברים עם משרות צווארון כחול. ביסקסואליות גברית ונקבית כאחד היו נפוצים יותר בקרב הנשאלים מתחת לגיל 20. לביסקסואליות גברית היה גם ייצוג עצום בקרב גברים בשנות השישים לחייהם.[11]

2006–2014עריכה

בראיונות עם 180,000 אוסטרלים בני 14+, מחקר רוי מורגן חקר בשלושה "גלים" (שלבים) שונים, של שלוש שנים כל אחד, את חלקם של האוסטרלים המחשיבים את עצמם כהומוסקסואלים. התוצאות מוצגות להלן לפי גיל וגל; התוצאות הכוללות לכל גל מוצגות בעמודה האחרונה.[12]

גל נתחי האוסטרלים המחשיבים את עצמם כהומוסקסואלים
14–19 בשנות ה-20 לחייהם בשנות ה-30 לחייהם בשנות ה-40 לחייהם בני 50+ סך הכול
2006–2008 2.9% 4.4% 2.5% 2.4% 1.3% 2.4%
2009–2011 4.0% 5.7% 3.8% 2.7% 1.6% 3.1%
2012–2014 4.6% 6.5% 4.2% 2.8% 1.7% 3.4%

בגל האחרון, 4.1% מהגברים ו-2.8% מהנשים הזדהו כהומוסקסואלים. הגברים הם במיעוט מספרי ביחס לנשים בכל קבוצות הגיל בתור הומוסקסואלים. עבור שני המינים, חלק ההומוסקסואלים בגל האחרון היה הגבוה ביותר בקבוצת הגילאים 20–29 (גברים: 7.6%, נשים: 5.5%).[12]

איטליהעריכה

2011עריכה

סקר אקראי שנערך בקרב 7,725 איטלקים (בני 18–74) שערך המכון הלאומי האיטלקי לסטטיסטיקה בין יוני לדצמבר 2011 בטכניקת CAPI מצא שכ-2.4% מהאוכלוסייה הצהירו כי הם הומוסקסואלים או ביסקסואלים, 77% הטרוסקסואלים, 0.1% טרנסקסואלים, 4% דיווחו שהם "אחרים", 15.6% לא ענו. סקר מורחב הכולל את כל האנשים שבמהלך חייהם התאהבו או מאוהבים באדם מאותו המין, או שקיימו יחסי מין עם אדם מאותו מין, מגדיל את האחוז ל-6.7% מהאוכלוסייה. יותר גברים מנשים, יותר צפוניים מאשר דרומיים, יותר צעירים ממבוגרים הזדהו כהומוסקסואלים. בסקר השתתפו חברי 7725 משפחות הפרוסות על 660 עיריות איטלקיות.

2016עריכה

סקר לנשים בלבד מצא כי 1% מהנשים האיטלקיות מזדהות כלסביות או ביסקסואליות.

איסלנדעריכה

אומדן משנת 2005 מצא כי שיעור האוכלוסייה ההומוסקסואלית באיסלנד הוא 6.9%.[13]

אירלנדעריכה

2006עריכה

מחקר שנערך בתגובותיהם של 7,441 פרטים, שנערך על ידי ה-ESRI, מצא כי 2.7% מהגברים ו-1.2% מהנשים הזדהו כהומוסקסואלים או כביסקסואלים. שאלה שהתבססה על משתנה בסולם קינסי גילתה כי 5.3% מהגברים ו-5.8% מהנשים דיווחו על משיכה חד-מינית כלשהי. מבין הנבדקים, 7.1% מהגברים ו-4.7% מהנשים דיווחו על חוויה הומוסקסואלית זמן מה בחייהם עד כה. עוד נמצא כי 4.4% מהגברים ו-1.4% מהנשים דיווחו על "חוויה חד-מינית של איברי המין" (מין אוראלי או אנאלי, או כל מגע איברי מין אחר) בחייהם עד כה.[14] המחקר הוזמן ופורסם על ידי Crisis Pregnancy Agency בשיתוף עם מחלקת הבריאות והילדים באירלנד.

ארצות הבריתעריכה

הדמוגרפיה של נטייה מינית וזהות מגדרית בארצות הברית נחקרה במדעי החברה בעשורים האחרונים. סקר Gallup משנת 2017 הגיע למסקנה כי 4.5% מהאמריקאים הבוגרים הזדהו כלהט"בים עם 5.1% מהנשים שמזדהות כלהט"בים, לעומת 3.9% מהגברים.[15] סקר שונה בשנת 2016, ממכון ויליאמס, העריך כי 0.6% מהמבוגרים בארצות הברית מזדהים כטרנסג'נדרים.[16]

ברזילעריכה

1998עריכה

במדגם של 2,054 ברזילאים בני 18 עד 60 גילתה הסוקרת של Datafolha כי 14% (15% מהגברים ו-13% מהנשים) חשים לפחות משיכה כלשהי כלפי אותו המין, ואילו 70% לא חשים משיכה כלשהי; 16% הנותרים לא ענו על השאלה. 74% מהברזילאים אמרו כי מעולם לא חוו הומוסקסואליות, 16% סירבו לענות על השאלה, ו-9% אמרו כי הייתה להם חוויה הומוסקסואלית כלשהי. החלק האחוזי עם הניסיון ההומוסקסואלי היה גבוה יותר בקרב גברים (14%) מאשר בקרב נשים (5%), וגבוה גם בקרב בעלי השכלה רשמית יותר (15%), רווקים (12%), ואנשים מצפון-מזרח המדינה (11%). לאנשים לא-דתיים (18%) ולפנטקוסטלים (11%) היו יותר התנסויות הומוסקסואליות מאשר לקתולים (8%).[17]

2013עריכה

בסקר של Ibope עם מדגם של 2,363 משתמשי אינטרנט ברזילאיים במשקל של ייצוג לאומי, 83% הצהירו על עצמם כהטרוסקסואלים, 7% כהומוסקסואלים, 5% כביסקסואלים, 1% כ"אחר" ו-4% סירבו לחשוף את נטייתם. יותר נשים הזדהו כהומוסקסואליות או כביסקסואליות, פי שניים יותר ממשתמשי האינטרנט הגברים (16% לעומת 8%). אנשים בגילאי 18–29 נטו יותר להזדהות כהטרוסקסואלים (15%), ואחריהם בני 30–49 (10%). רק 5% מהאוכלוסייה הבת 50 ומעלה רואים עצמם הומוסקסואלים או ביסקסואלים. בקרב לא-הטרוסקסואלים, 42% הצהירו כי הם חסרי דת, לעומת 13% מהאוכלוסייה ההטרוסקסואלית. האחוז הגבוה ביותר של אנשים שאינם הטרוסקסואלים היה בקרב אנשי מעמד B (מעמד הביניים) – 14%, אחריו מעמד A (המעמד הגבוה) – 11%. במעמדים C ו-D (מעמד בינוני-נמוך ומעמד נמוך) היו 10% הומוסקסואלים וביסקסואלים. מבחינה אזורית, בקרב אזורי ברזיל, באזור הצפוני היה האחוז הנמוך ביותר של לא-הטרוסקסואלים (2%). בכל שאר האזורים היו אחוזים של 10% או יותר, כאשר באזור המרכז-מערבי היה האחוז הגבוה ביותר (14%).[18]

גרמניהעריכה

2015עריכה

לפי Yougov,[19] להלן התפלגות המבוגרים הגרמנים בסולם קינסי (לפי גיל):

נטייה מינית של גרמנים (מספר המשיבים – 1,122)
קטגוריית גיל הטרוסקסואליות בלבד הטרוסקסואליות דומיננטית עם משיכה הומוסקסואלית שולית הטרוסקסואליות דומיננטית עם משיכה הומוסקסואלית מצויה ביסקסואליות הומוסקסואליות דומיננטית עם משיכה הטרוסקסואלית מצויה הומוסקסואליות דומיננטית עם משיכה הטרוסקסואלית שולית הומוסקסואליות בלבד לא יודע
כל המבוגרים 63% 10% 5% 4% 1% 1% 3% 13%
מבוגרים בגילאי 18–24 45% 20% 11% 5% 1% 2% 2% 13%

2016עריכה

בסקר מייצג ארצי פנים-אל-פנים עם מעל 2,500 גרמנים (55% נשים), נמצא כי 86% מהגברים ו-82% מהנשים מזדהים כהטרוסקסואלים בלבד, 3% מהגברים ו-4% מהנשים הם בעיקר הטרוסקסואלים, 1% מכל אחד מהמינים הצהירו על עצמם שהם ביסקסואלים ו-1.5% כהומוסקסואלים בעיקר או בלבד. נטיות מיניות אחרות דווחו על ידי 3% מהגברים ו-4% מהנשים. 1% מכל מין לא היו בטוחים. 4% מהגברים ו-7% מהנשים לא השיבו תשובה.[20]

2017עריכה

סקר לנשים בלבד מצא כי 5% מהנשים הגרמניות מזדהות כלסביות או ביסקסואליות.

דנמרקעריכה

1992עריכה

סקר אקראי מצא כי 2.7% מתוך 1,373 הגברים שהשיבו לשאלון שלהם היו בעלי התנסות הומוסקסואלית (ביחסי מין).[21]

דרום אפריקהעריכה

מחקרי שוק שנערכו בשנת 2012 על ידי Lunch Box Media כפרופיל צרכנים הומואים גילו כי אוכלוסיית הלהט"ב בדרום אפריקה מונה כ-4,900,000 איש.

בדו"ח משנת 2016 שכותרתו: 'מתחסדים פרוגרסיביים: סקר עמדות כלפי הומוסקסואליות ואי התאמה מגדרית בדרום אפריקה' שהופק על ידי Other Foundation והמועצה לחקר מדעי האדם, מצא כי 530,000 גברים ונשים מכל קבוצות האוכלוסייה, במגורים כפריים ומגורים עירוניים, ובכל קבוצות גיל, מזהים את עצמם כהומוסקסואלים, ביסקסואליים או ככאלה שלא מקבלים מוסכמות מגדרית (בעלי שונות מגדרית). בנוסף, בדו"ח נמצא כי כ-430,000 גברים וכ-2,800,000 נשים מציגים את עצמם באופן לא מגדרי במרחבים ציבוריים.

הולנדעריכה

2001עריכה

בסקר פנים-אל-פנים שבוצע על ידי Dutch National Survey of General Practice, מבין 4,229 הגברים, 1.5% הזדהו כהומוסקסואלים, 0.6% כביסקסואלים ו-97.9% כהטרוסקסואלים. מבין 5,282 הנשים, 1.5% זיהו עצמן כלסביות, 1.2% כביסקסואליות ו-97.3% כהטרוסקסואליות.[22]

2009עריכה

במדגם מקוון מייצג ארצי של 3,145 גברים ו- 3,283 נשים, 3.6% מהגברים ו-1.4% מהנשים הזדהו כהומוסקסואלים. 5.5% נוספים מהגברים ו-7.4% מהנשים הזדהו כביסקסואלים. הזדהות עצמית הוערכה בסולם של 5 נקודות וכל שלוש האפשרויות ה"לא-בלעדיות" (שלא כוללות נטייה מינית בלעדית לכיוון אחד) שולבו עבור הזדהות עצמית ביסקסואלית. משיכה חד-מינית נפוצה יותר מאשר נטייה הומוסקסואלית וביסקסואלית. מבין הגברים, 9.9% דיווחו על לפחות משיכה חד-מינית (4.2% באופן בלעדי). בקרב נשים זה היה 10.9% (1.5% באופן בלעדי), מתוכם קבוצה גדולה דיווחה בעיקר על משיכה הטרוסקסואלית. מבין הגברים, 3.6% קיימו יחסי מין עם גברים בששת החודשים האחרונים ו-2% נוספים עם גברים ונשים כאחד. אצל נשים אחוזים אלה היו 1.6% (עם נשים בלבד) ו-0.8% (עם שני המינים). הזדהות עצמית הומוסקסואלית או ביסקסואלית ללא משיכה לאותו המין כמעט ולא הייתה קיימת. עם זאת, לא כל הגברים והנשים שחשו משיכה למגדר שלהם, הזדהו כהומוסקסואלים או כביסקסואלים. התנהגות מינית חד-מינית אכן התרחשה בקרב גברים ונשים שלא דיווחו על משיכה חד-מינית כלשהי או על הזדהות הומוסקסואלית או ביסקסואלית, במיוחד כשנשקלה התנהגות מינית במשך כל החיים.

2016עריכה

סקר לנשים בלבד מצא כי 8% מהנשים ההולנדיות מזדהות כלסביות או כביסקסואלות.

הונגריהעריכה

מחקר משנת 2018 דיווח כי אחוז האנשים המזדהים כלהט"בים בהונגריה היה 1.5%.[6]

הממלכה המאוחדתעריכה

 
זהות מינית בבריטניה, 2012

1992עריכה

מחקר שנערך בקרב 8,337 גברים בריטים מצא כי 6.1% חוו "חוויה הומוסקסואלית" ול-3.6% היו "יותר מבן זוג הומוסקסואל 1 בחיים." [23]

2005עריכה

משרד האוצר של משרד הבריאות ומחלקת המסחר והתעשייה השלימו סקר כדי לסייע לממשלה לנתח את ההשלכות הכספיות של חוק השותפות האזרחיות (כגון פנסיה, ירושה והטבות מס). הם הגיעו למסקנה כי היו בבריטניה 3.6 מיליון הומוסקסואלים – כ-6% מכלל האוכלוסייה או 1 מתוך 16.66 אנשים.[24]

2008עריכה

בסקר שנערך בקרב כאלף בריטים שהשתמשו בשאלון למילוי עצמי, 2% מכלל המדגם הזדהו כביסקסואלים, 4% כהומוסקסואלים ו-92% כהטרוסקסואליים.[25]

2009עריכה

בסקר מקוון עם יותר מ-75,000 חברי YouGov בבריטניה, 90.9% הזדהו כהטרוסקסואלים, 5.8% כהומוסקסואלים, לסביות או ביסקסואלים, 1.3% בחרו שלא לתת תשובה, ו-2.1% נתנו סיבות אחרות. המדגם גויס כדי להתאים מקרוב לכלל האוכלוסייה הבריטית במשתנים דמוגרפיים כמו גיל, מין, מצב תעסוקה ומעמד סוציו-אקונומי. בקרב גברים, כ-89% הזדהו כהטרוסקסואלים, 5.5% זוהו כהומוסקסואלים ו-2.5% כביסקסואלים. נשים הטרוסקסואליות היוו כ-93% מכלל הנשים, לסביות היו 1.4% ונשים ביסקסואליות 2.3%. קצת יותר משני אחוזים מכל מין הזדהו כ"אחר", וקצת מעל 1% לא רצו להצביע על נטייה מינית. לא-הטרוסקסואלים נטו להיות צעירים יותר, והדבר היה קורה בעיקר בקרב נשים ביסקסואליות וגברים הומוסקסואלים, שגילם הממוצע היה 32 ו-36 בהתאמה, לעומת 47 בממוצע בקרב הטרוסקסואלים. מיעוטים אתניים נטו פחות להזדהות כהומואים או לסביים מאשר לבנים (1.4% לעומת 3.5%), אך הם עשויים להעדיף שלא לחשוף את נטייתם המינית (7.5% לעומת 0.9%). מיעוטים מיניים נטו להתרכז יותר באזורים מסוימים במדינה – במיוחד בלונדון, שם מתגוררים 27% מההומואים והלסביות, כמו גם 19% מהביסקסואלים מתגוררים שם, בהשוואה ל-14% בלבד אצל הטרוסקסואלים. מעמד התעסוקה היה מתואם גם לנטייה מינית, שכן יותר הומואים מגברים סטרייטים עבדו במשרה מלאה (75% לעומת 57%), והדבר היה נכון גם בקרב נשים (לסביות: 58%, נשים הטרוסקסואליות: 41%). באופן דומה, לגברים הומואים (73%) וללסביות (66%) היה ייצוג גדול בקרב המעמדות הגבוהים (מעמדים ABC1), אם כי ההבדל בין הטרוסקסואלים וביסקסואלים (54% לעומת 58%) לא היה מובהק סטטיסטית. לאנשי הלה"ב – בעיקר לסביות – היו הישגי השכלה גבוהה בממוצע.

המחקר טען בעד הצורך לספק אנונימיות חזקה למשיבים כדי לאמוד את גודלה האמיתי של האוכלוסייה הלא-הטרוסקסואלית, שכן יותר לה"בים בהשוואה למשיבים הטרוסקסואליים הצביעו על סיכוי נמוך יותר לחשוף את נטייתם המינית האמיתית בראיון פנים-אל-פנים מאשר בסקר מקוון למילוי עצמי.

2014עריכה

בסקר מין אנונימי מקוון שנערך על ידי האובזרבר על חיי המין של הבריטים, 4% מכל 1,052 המדגמים שנסקרו הזדהו כהומואים או כלסביות, ו-4% נוספים היו ביסקסואלים.[26]

2014עריכה

במחקר Survation מייצג ארצי שנערך בקרב 1,003 נשים בריטיות, 92% הזדהו כהטרוסקסואליות, 1.6% כלסביות, 3.5% כביסקסואליות, 0.3% כ"אחר" ו-2.6% סירבו לחשוף את נטייתם המינית. נטייה מינית הייתה קשורה לגיל. נשים בנות המילניום, בגילאי 18–34, נטו יותר להזדהות כביסקסואליות (6.6%) בהשוואה לנשים בגילאי 35–54 (1.4%) או נשים מבוגרות יותר (0.7%). הבדלי הגילים היו קטנים יותר ביחס לזהות הלסבית, אך התבנית זהה, 1.9% נשים צעירות יותר הזדהו כלסביות, ולעומת זאת, 1.6% מבני הגיל העמידה ו-1.3% מהנשים המבוגרות. הזהות ההטרוסקסואלית עקבה אחר התבנית ההפוכה, והייתה הגבוהה ביותר בקרב נשים מבוגרות (95.3%) והנמוכה ביותר בקרב בני המילניום (89.1%). זהות מינית גם הייתה מתואמת בצורה חזקה עם חוסר בילדים, 9.6% מהנשים ללא ילדים הזדהו כלסביות או כביסקסואליות, לעומת 3.6% מהאמהות לילדים קטינים ו-0.5% מהאמהות לילדים בגירים.[27]

2015עריכה

בסקר YouGov שנערך בקרב 1,632 מבוגרים, 5.5% זוהו כהומואים, 2.1% כביסקסואלים ו 88.7% כהטרוסקסואלים. הם התבקשו למקם את עצמם בסולם קינסי, 72% מכלל המבוגרים, ו-46% מהמבוגרים בגילאי 18–24, בחרו בציון של אפס, כלומר הם מזהים כהטרוסקסואליים לחלוטין. 4% מכלל המדגם, ו-6% מהמבוגרים הצעירים, בחרו בציון של 6, כלומר – זהות הומוסקסואלית לחלוטין. חוקר המין סיימון ליביי מתח ביקורת על סקר זה כלא אמין מכיוון שהנדגמים לא נדגמו באופן אקראי מכלל האוכלוסייה.[3]

סקר משקי בית משולב מהשנים 2009–2016עריכה

שנה[28] הטרוסקסואלים הומוסקסואלים/לסביות ביסקסואלים אחר לא יודע/ת
לא רוצה לענות
אין תגובה
2009[29] 94.2% 0.9% 0.5% 0.5% 3.8%
2010 94.0% 1.0% 0.5% 0.4% 4.3%
2011 93.9% 1.1% 0.4% 0.3% 4.2%
2012 94.4% 1.1% 0.5% 0.3% 3.8%
2013 93.6% 1.1% 0.5% 0.3% 4.5%
2014 93.8% 1.1% 0.5% 0.3% 4.3%
2015 93.7% 1.1% 0.6% 0.4% 4.1%
2016 93.4% 1.2% 0.8% 0.5% 4.1%

בכל השנים נצפה כי זהות לה"בית נפוצה בעיקר בקרב תושבי לונדון בני פחות מגיל 35. זהות הומוסקסואלית בשנת 2016 הייתה נפוצה יותר מפי שניים בקרב גברים (1.7%) בהשוואה לנשים (0.7), ואילו זהות ביסקסואלית הייתה נפוצה יותר בקרב נשים (0.9%) לעומת גברים (0.6%).

2016עריכה

סקר שנקבע רק לנשים מצא כי 4% מהנשים הבריטיות מזדהות כלסביות או ביסקסואליות.

סקר האוכלוסין השנתי של המשרד הלאומי לסטטיסטיקה לאומית[30] דיווח על למעלה ממיליון (2.0%) מאוכלוסיית בריטניה בגילאי 16 ומעלה המזדהים כלסביות, הומוסקסואלים או ביסקסואלים (לה"ב). זה ייצג עלייה מובהקת סטטיסטית מהנתון של 1.7% בשנת 2015.[31]

2017עריכה

בסקר Survation בקרב מבוגרים בגילאי 40–70, 92.5% הזדהו כהטרוסקסואלים, 3.5% כהומוסקסואלים, 2.4% כביסקסואלים, 0.5% כ"אחר" ו-1% לא רצו לחשוף את נטייתם המינית. אנשים מתחת לגיל 60 נטו פחות להזדהות כהטרוסקסואלים מאשר בני 60–70. זהות הומוסקסואלית הייתה נפוצה יותר בקרב גברים (6.1%) בהשוואה לנשים (1%), וההפך הוא הנכון להטרוסקסואליות (גברים: 89.9%, נשים: 95%). לא נמצאו הבדלים בשיעור המזוהים כביסקסואלים בין גברים לנשים (2.4% לעומת 2.5%). בלונדון היה שיעור גבוה יותר של אנשים בגיל העמידה או מבוגרים שהזדהו כהומוסקסואלים (8%) או כביסקסואלים (6%) בהשוואה לאזורים אחרים במדינה.

על פי מחקר מייצג ארצי שאורגן על ידי קאנטר TNS, 87% מהגברים הבריטים בין הגילים 18 עד 30 הזדהו כהטרוסקסואלים, 7% כהומוסקסואלים, 5% כביסקסואלים ו-2% כאחרים.

סקר הדורות של ה-BBC לשנת 2017עריכה

סקר Ipsos MORI מטעם BBC[32] מצא כי לבריטים בגילאי 16–22 (דור ה-Z) יש סיכויים נמוכים יותר לזהות סטרייטים באופן בלעדי (66%) מאלו המשתייכים לדור ה-Y (71%), דור ה-X (85%), או דור הבייבי בום (88%). בתוך דור ה-Z היו כמה הבדלים מגדריים חשובים בזהות המינית: גברים צעירים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להזדהות כהטרוסקסואלים לחלוטין מאשר נשים צעירות (73% לעומת 59%) ואילו לנשים צעירות היו סיכויים גבוהים יותר להזדהות כהטרוסקסואליות באופן לא בלעדי (19%) וכביסקסואלות (14%) מאשר לגברים צעירים (10% ו-5%, בהתאמה). לא היו הבדלים מגדריים משמעותיים בחלק המזוהה כהומוסקסואלי בעיקר או באופן בלעדי (5% לכל מין), אך גברים מהדור Z היו בעלי סיכוי גבוה משמעותית לסרב לחשוף את נטייתם המינית (7%) לעומת עמיתיהם הנשים (3%). באופן משמעותי, יותר בני נוער לבנים הזדהו כהומוסקסואלים באופן בלעדי (3%) מאשר אלו בעלי רקע מיעוט אתני (0%), אך לא נמצאו הבדלים אתניים אחרים. בני נוער הטרוסקסואלים באופן בלעדי היו גם בעלי סיכוי נמוך יותר לתאר את עצמם כפעילים למדי או פעילים מאוד בפוליטיקה, אך סביר יותר להניח שהם נהנים מחיים טובים יותר מאשר בני דור המילניום.

בקרב אנשים מבוגרים יותר לא היו הבדלים בחלקם של הגברים (82%) והנשים (80%) המזוהים כהטרוסקסואלים באופן בלעדי. אולם יותר נשים מגברים הזדהו הטרוסקסואליות בעיקר (11% לעומת 6%), ואילו יותר גברים מאשר נשים הזדהו כבעלי הומוסקסואליות באופן בלעדי (4% לעומת 2%) וכהומוסקסואלים בעיקר (2% לעומת 0.4%). סביר להניח שהטרוסקסואלים באופן בלעדי הצביעו "לעזוב" ("Leave") במשאל העם הבריטי ב-2016 לגבי פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי, ואילו הטרוסקסואלים בעיקר והומוסקסואלים באופן בלעדי הם מיוצגים גדולים בקרב מצביעי "להישאר" ("Remain").[33]

הפיליפיניםעריכה

סקר פוריות ומיניות של מבוגרים צעירים (Young Adult Fertility and Sexuality Survey) שנערך בשנת 2002 על ידי מכון האוכלוסין באוניברסיטת הפיליפינים וקרן המחקר והפיתוח הדמוגרפית, מצא שכ-11% מהצעירים הפעילים מינית, בני 15–24 קיימו יחסי מין עם אדם מאותו המין. מתוך הנתון הזה, 87 אחוז היו גברים שקיימו יחסי מין עם גברים.

יפןעריכה

2012עריכה

סקר שנערך על ידי קבוצת דנטסו העריך כי 5.2% מהיפנים הם להט"בים.[34]

2015עריכה

הערכה חדשה של דנטסו לאוכלוסיית הלהט"בים ביפן עמדה על 7.6% בקרב בני 20 עד 59.[35]

2018עריכה

הערכה חדשה של דנטסו לאוכלוסיית הלהט"בים ביפן עמדה על 8.9% בקרב בני 20 עד 59.[36]

ישראלעריכה

2012עריכה

בדגימה המייצגת את האוכלוסייה היהודית בישראל, בגילים 18 עד 44, נמצא כי 11.3% מהגברים ו-15.2% מהנשים דיווחו על משיכה שלהם לאותו המגדר, 10.2% ו-8.7% דיווחו על מפגשים בין בני אותו מגדר, בעוד 8.2% ו-4.8% המזדהים כגברים הומוסקסואלים או ביסקסואלים וכנשים לסביות או ביסקסואליות, בהתאמה. זהות לא-הטרוסקסואלית הייתה נפוצה יותר בתל אביב מאשר באזורים אחרים במדינה, ובקרב גברים היא הייתה גם מתואמת עם הגיל הצעיר יותר.[37]

2015עריכה

בסקר בו נעשה שימוש בסולם קינסי, 4.5% מהישראלים הלא דתיים מיקמו את עצמם בנקודות 5 או 6 בסולם, מה שמעיד על נטייה הומוסקסואלית עם משיכה מינורית או לא קיימת אל המין השני, ו-91.5% מיקמו את עצמם בנקודות 0 או 1 המציין נטייה הטרוסקסואלית עם משיכה מינורית או לא קיימת אל אותו המין. בקטגוריית הצעירים, בני 18 עד 24, 7.4% מיקמו את עצמם על נקודות 5 או 6 של קינסי, ו-80% על נקודות 0 או 1. בהשוואה לאוכלוסייה הגדולה יותר, מבוגרים צעירים יותר מיקמו עצמם גם הם בנקודה 3 בסולם קינסי, כלומר משיכה שווה לשני המינים (4.2% לעומת 1%), ובנקודה 2, כלומר משיכה הטרוסקסואלית בעיקר עם משיכה הומוסקסואלית גדולה (7.4% לעומת 2.3%). נקודה 4 בסולם קינסי, המעידה על משיכה הומוסקסואלית בעיקר עם משיכה הטרוסקסואלית גדולה, הכילה חלקים דומים של צעירים ושל כל המבוגרים (1.1% לעומת 0.7%).[38]

מקסיקועריכה

2017עריכה

על פי מחקר מייצג ארצי שאורגן על ידי קאנטר TNS, 88% מהגברים המקסיקנים בגילאי 18 עד 30 מזדהים כהטרוסקסואלים, 6% כהומוסקסואלים, 5% כביסקסואלים ו-1% כ"אחר".

נורווגיהעריכה

1988עריכה

בסקר אקראי שנערך בקרב 6,300 נורווגים, 3.5% מהגברים ו-3% מהנשים דיווחו כי הייתה להם חוויה הומוסקסואלית בזמן כלשהו בחייהם.[39]

2003עריכה

בסקר אנונימי שנערך בקרב 1,971 תלמידי תיכון גברים שבוצעו בשנת 2003, 1% דיווחו על עצמם כי היה להם חבר (בהקשר של זוגיות) ו-2% התאהבו בגבר.[39]

ניו זילנדעריכה

2007עריכה

בסקר אנונימי בקרב 8,000 תלמידי בתי ספר תיכוניים בניו זילנד שערכה אוניברסיטת אוקלנד, 0.9% מהנסקרים דיווחו על משיכה בלעדית לאותו מין, 3.3% לשני המינים ו-1.8% לאף אחד מהם.

1993–2011עריכה

מחקר הבריאות והפיתוח הרב תחומי של דנידין הוא מחקר פרוספקטיבי שבחן שינויים בהתנהגות, במשיכה ובזהות המינית בקרב כאלף בני ניו זילנד שנולדו בשנת 1972 או 1973. מדגמים רואיינו לראשונה בשנת 1993, כשהיו בני 21, ושוב בגילאים 26, 32 ו-38, בשנת 2010/2011. המחקר מצא ירידה חזקה בשיעור הנשים שדיווחו על עצמן משיכה הטרוסקסואלית בלעדית מגיל 21 (88.3%) לגיל 26 (82.5%), אך עלייה קטנה בגיל 32 (84.2%) ושוב בגיל 38 (87.6%). לעומת זאת, בקרב גברים המשיכה הטרוסקסואלית הבלעדית לדיווח העצמי נותרה יציבה ברובה בקרב גיל 21 (94.9%) ו-32 (94.2%), עם ירידה קטנה בגיל 38 (92.9%). זהות מינית הוערכה רק בגילאים 32 ו-38. בגיל 32, 0.9% מהנשים ו -1.3% מהגברים הזדהו כהומוסקסואלים, ו-2.9% מהנשים ו-1.7% מהגברים כביסקסואלים. בנוסף, 1.5% מהנשים ו-2.2% מהגברים הזדהו כ"אחר". בגיל 38, 1.1% מהנשים ו-1.7% מהגברים הזדהו כהומוסקסואלים, ו-2.6% מהנשים ו-3% מהגברים כביסקסואלים, כאשר 1.1% מהנשים ו-0.2% מהגברים הזדהו כ"אחרים". בעוד שהמשיכה המינית השתנתה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים, השינויים בקרב גברים היו באופן עקבי יותר להומוסקסואליות רבה יותר, ואילו השינויים בקרב נשים בנות גיל 26 התרחשו באופן שווה בשני הכיוונים (כלומר, למשיכה יותר הטרוסקסואלית ופחות הטרוסקסואלית). החוקרים דנו בכמה גורמים העומדים מאחורי השינויים, החל מהשפעות גיל להשפעות תרבותיות, כאשר ההומוסקסואליות, ובמיוחד הומוסקסואליות נשית, הפכו מקובלים יותר מבחינה חברתית במערב בשנות ה-90 וה-2000.[40]

2013–2014עריכה

על פי תוצאות הגל החמישי של מחקר עמדות וערכים של ניו זילנד, שבו רואיינו יותר מ-14,000 אנשים על נטייתם המינית, 94.2% מהניו זילנדים הזדהו כהטרוסקסואלים, 2.6% כהומואים או לסביות, 1.8% כביסקסואלים, 0.6% כ"בי-קיוריוס" (bi-curious, "סקרנים לגבי ביסקסואליות"), 0.5% כפסאנקסואלים ו-0.3% כא-מיניים.[41] לא נמצאו הבדלים מגדריים בחלקם של הניו זילנדים המזוהים כהטרוסקסואלים (94.1% מהגברים ו-94.4% מהנשים) או פסאנוסקסואלים (0.5% אצל גברים ונשים כל אחד), אך גברים נטו יותר להזדהות כהומוסקסואלים (3.5%) בהשוואה לנשים (1.8%), ונשים נטו יותר מגברים להזדהות כביסקסואליות (2.1% לעומת 1.5%), "בי-קיוריוס" (0.7% לעומת 0.4%) וא-מיניות (0.4% לעומת 0.1%). נשים בכל הקטגוריות הלא-הטרוסקסואליות היו צעירות משמעותית ביחס לנשים בקטגוריה ההטרוסקסואלית. גברים בקטגוריות ההומוסקסואלים, הביסקסואלים וה"בי-קיוריוס" היו גם צעירים משמעותית ביחס לגברים הטרוסקסואלים.[42]

ספרדעריכה

2016עריכה

סקר לנשים בלבד מצא כי 9% מהנשים הספרדיות מזדהות כלסביות או כביסקסואליות.

סקר 'Barómetro Control' לשנת 2017עריכה

המהדורה השישית של סקר ההתנהגות המינית של Barómetro Control, שהתקיימה בשנת 2017, ומייצגת את האוכלוסייה הספרדית בגילאי 18 עד 35, מצאה כי 89% מהצעירים הספרדים הצעירים מזדהים כהטרוסקסואלים, 6% כהומוסקסואלים גברים, 3% כנשים לסביות, ו-2% כביסקסואלים (גברים ונשים).[43]

פוליןעריכה

מחקר מבוסס-מתנדבים בקרב פולנים בוגרים הראה כי דרכי סקר שונות מייצרות הבדלים משמעותיים בשיעור האנשים שמודים במשיכה הומוסקסואלית. בסקרים על נייר, 6% מהנשאלים דיווחו על משיכה שלהם לאותו המין, בהשוואה ל 12% בסקרים מקוונים. לא היו הבדלים משמעותיים אחרים בהיבטים אחרים של חיי המין, ושתי קבוצות המתנדבים היו דומות בגיל, בחינוך ובמיקום הגאוגרפי.[44]

מחקר אחר הראה כי 4.9% מהפולנים הזדהו כלהט"בים (5.5% בקרב גברים ו-4.3% בקרב נשים).[6]

פורטוגלעריכה

סקר לאומי מ-2005 של Eurosondagem עבור העיתון הלאומי השבועי Expresso, גילה כי כ-9.9% (1 מיליון) מתוך הפורטוגזים הם הומוסקסואלים. במחקר זה נעשה שימוש בסקרים אנונימיים וחסויים. בקרב אנשים מעל גיל 15, 7% ציינו שהם הומוסקסואלים, 2.9% שהם ביסקסואלים ו-90.1% הם הטרוסקסואלים. בקרב אלה המצביעים על היותם הומוסקסואלים או ביסקסואלים, לא היה הבדל מהותי בין גברים (7.3% ו-2.8%) לבין נשים (6.8% ו-3%) בהתאמה. רק כ-50% מאנשי הלה"ב בפורטוגל פתוחים מבחינה חברתית בנוגע לנטייתם המינית.[45]

סקר אחר משנת 2012 עבור אותו עיתון שבועי, ובו 1,220 נשאלים בני יותר מ-18, השתמש בסקר של 100 שאלות בנושא מיניות. הם גילו כי 77.5% הם הטרוסקסואלים באופן בלעדי, 2.1% הם הטרוסקסואלים ברובם, 0.6% הם ביסקסואלים, 0.4% הם בעיקר הומוסקסואלים ו-1.6% הם הומוסקסואלים בלעדיים. 17.8% העדיפו לא למסור את נטייתם המינית. מבין אלה שהזדהו כהטרוסקסואלים, 5.7% טענו שכבר התנשקו, 1.3% טענו כי הם חשים משיכה, ו-1% טענו שכבר קיימו יחסי מין עם מישהו מאותו המין.[46]

צרפתעריכה

1992עריכה

מחקר שנערך בקרב 20,055 אנשים מצא כי ל-4.1% מהגברים ול-2.6% מהנשים היה לפחות קשר מיני אחד עם אדם מאותו המין במהלך חייהם.[47][48]

2011עריכה

בסקר מקוון מייצג ארצי שנערך בקרב 7,841 מבוגרים צרפתים שנערך על ידי IFOP בתחילת 2011, 6.6% מהנשאלים הזדהו כהומוסקסואלים (3.6%) או ביסקסואלים (3%), ו-90.8% כהטרוסקסואלים. בהשוואה לאוכלוסייה ההטרוסקסואלית, רוב האוכלוסייה ההומוסקסואלית הייתה מורכבת מגברים, רווקים, צעירים מגיל 65, ומאנשים שגרים לבד. הומוסקסואלים נטו יותר להיות פעילים כלכלית ועובדים ב"מקצועות אינטלקטואליים נעלים", אך בממוצע היו להם הכנסות קטנות יותר למשק הבית. הם גם נטו יותר להתגורר בערים גדולות, במיוחד באזור פריז. לאוכלוסייה הביסקסואלית, סטטיסטית, היו פחות חריגות מובהקות ביחס לאוכלוסייה ההטרוסקסואלית, והם דומים להטרוסקסואלים במדדים מסוימים, ובאחרים הם דומים להומוסקסואלים, או עדיין בנקודת אמצע במדדים אחרים. עם זאת, נטו להיות בקבוצת הגיל 18–24 מאשר בשתי קבוצות הגיל האחרות. כמו הומוסקסואלים, הם נטו יותר להיות רווקים.

בסקר אחר של IFOP שנערך בקרב 9,515 מבוגרים צרפתים שנערך בהמשך אותה שנה, 6.5% מהמדגם הזדהו כהומוסקסואלים (3%) או כביסקסואלים (3.5%). בקרב הלסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים (לה"ב), הגברים הם במיעוט מספרי ביחס לנשים, מעל פי 2 פחות.

2014עריכה

בהתבסס על סקר שנערך בקרב כ-10,000 משיבים,[49] IFOP העריך כי 90% מהצרפתים הם הטרוסקסואלים, 3% מזדהים כביסקסואלים ו-4% מחשיבים את עצמם כהומוסקסואלים. 2% אומרים כי הם לא אימצו הגדרה למיניותם, ו-1% סירבו להגיב. יותר נשים מגברים הן הטרוסקסואליות (93% לעומת 86%), ואילו יותר גברים מאשר נשים מזדהים כהומוסקסואלים (7% לעומת 1%), ובשיעור נמוך יותר ביסקסואלים (4% לעומת 2%). זהות הומוסקסואלית או ביסקסואלית הייתה נפוצה יותר בקרב בני 18–49 (9%) מאשר בקרב בני 50–64 (6%) או מעל גיל 65 (4%). יותר רווקים מאשר אנשים במערכות יחסים הזדהו כהומואים או ביסקסואלים (11% לעומת 6%). זהות לה"בית נפוצה יותר גם בקרב אנשים שאמרו שהיו להם יותר מעשרה פרטנרים למין או בכלל לא בהשוואה לאלה שהיו להם שיעורי ביניים בחוויה מינית. קתולים נוטים יותר להזדהות כהטרוסקסואלים (91%) מאשר אנשים שאמרו שיש להם דת אחרת או שללא דת כלשהי (88% כל אחד).[50]

2016עריכה

סקר לנשים בלבד מצא כי 4% מהנשים הצרפתיות מזדהות כלסביות או ביסקסואליות. בקטגוריה של נשים שגילן פחות מ-25, 9% מזדהות כביסקסואליות ו-1% כלסביות.

בסקר אחר של IFOP שנערך בקרב תושבי פריז, 79% מהגברים ו-90% מהנשים הזדהו כהטרוסקסואלים, 13% מהגברים ו-1% מהנשים כהומוסקסואלים, ו-6% מהגברים ו-4% מהנשים כביסקסואלים.[51]

קנדהעריכה

1988עריכה

מחקר שנערך בקרב 5,514 סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות מתחת לגיל 25 מצא כי 1% מהם היו הומוסקסואלים ו-1% מהם היו ביסקסואלים.

2012עריכה

בסקר טלפון אינטראקטיבי במענה קולי של כ-2,700 קנדים, 5.3% הזדהו כהומואים, לסביות, ביסקסואלים או טרנסג'נדרים (להט"ב). קנדים בגילאי 18–34 נטו יותר להזדהות כלהט"בים (11.1%) מאשר אלו המבוגרים יותר (2.6–3.4%).[52]

2003–2014 – סקר בריאות הציבור הקנדי (CCHS)עריכה

שנה הומוסקסואלים/לסביות ביסקסואלים סך הכול
2003[53] 1% 0.7% 1.7%
2005[54] 1.1% 0.8% 1.9%
2007[55] 2.1%
2009[56] 1.1% 0.9%
2012[57] 1.3% 1.1%
2014[58] 1.7% 1.3%

2016עריכה

סקר לנשים בלבד מצא כי 8% מהנשים הקנדיות מזדהות כלסביות או כביסקסואלות.

שוודיהעריכה

2003עריכה

בסקר אנונימי שנערך בקרב 1,978 תלמידי תיכון גברים בשנת 2003, ענו הנשאלים על שאלה הנוגעת למשיכה מאותו המין על ידי בחירת מספר בסולם ליקרט בן 5 נקודות (1 = לא, 5 = חזקה). אלה שסימנו את המספר 5 היוו 4% מהמדגם ואלה שסימנו את המספרים 3 או 4, שהוצגו על ידי החוקרים כמדווחים אצלם על "קצת" משיכה כלפי אותו המין היוו 7%.[39]

ערים גדולותעריכה

ארצות הבריתעריכה

מכון ויליאמס בבית הספר למשפטים שבאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), מכון צוות חשיבה בנושא חוקי נטייה מינית, פרסם מחקר באפריל 2011[59] והעריך על סמך מחקריו כי 1.7 אחוזים מהמבוגרים האמריקאים מזדהים כהומוסקסואלים או לסביות, ואילו 1.8% נוספים מזהים כביסקסואלים. על פי מידע מארבעה סקרים לאומיים ומשני סקרים מבוססי אוכלוסייה ברמה הארצית שנערכו לאחרונה, עולה כי הניתוחים מצביעים על כך שיותר מ-8 מיליון מבוגרים בארצות הברית הם לסביות, הומוסקסואלים או ביסקסואלים, ומהווים 3.5% מהאוכלוסייה הבוגרת. מבין הגברים, 2.2% מזדהים כהומוסקסואלים, ואילו 1.4% נוספים הם ביסקסואלים. מבין הנשים, 1.1% מזדהות כלסביות ו-2.2% נוספים כביסקסואליות.

 
אחוז הלהט"בים המבוגרים לפי מדינה בשנת 2012
 
ערים עם האחוז הגבוה ביותר של להט"בים בשנת 2006

תרשימים אלה מציגים רשימות של הערים והמטרופולינים עם אוכלוסיית הלהט"בים הגבוהה ביותר מבחינת המספר הכולל של תושבים הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים, על פי הערכות שפורסמו בשנת 2006 על ידי מכון ויליאמס בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA).

לפי אחוזיםעריכה

דרגה עיר אחוז
מתוך אוכלוסיית העיר
אוכלוסייה לה"בית
אוכלוסייה דרגה
1 סן פרנסיסקו 15.4% 94,234 4
2 סיאטל 12.9% 57,993 9
3 אטלנטה 12.8% 39,805 12
4 מיניאפוליס 12.5% 34,295 16
5 בוסטון 12.3% 50,540 10
6 סקרמנטו 9.8% 32,108 20
7 פורטלנד 8.8% 35,413 14
8 דנוור 8.2% 33,698 17
9 וושינגטון 8.1% 32,599 18
10 אורלנדו 7.7% 12,508 36

לפי כמות אוכלוסייהעריכה

דרגה עיר אחוז מתוך אוכלוסיית העיר אוכלוסייה לה"בית
אוכלוסייה דרגה
1 ניו יורק 6% 272,493 1
2 לוס אנג'לס 5.6% 154,270 2
3 שיקגו 5.7% 114,449 3
4 סן פרנסיסקו 15.4% 94,234 4
5 פיניקס 6.4% 63,222 5
6 יוסטון 4.4% 61,976 6
7 סן דייגו 6.8% 61,945 7
8 דאלאס 7.0% 58,473 8
9 סיאטל 12.9% 57,993 9
10 בוסטון 12.3% 50,540 10
11 פילדלפיה 4.2% 43,320 11
12 אטלנטה 12.8% 39,085 12
13 סאן חוזה 5.8% 37,260 13

לפי כמות אוכלוסייה במטרופוליןעריכה

דרגה עיר לה"ב אחוז לה"ב באוכלוסייה
1 העיר ניו יורק – צפון ניו ג'רזי – לונג איילנד, ניו יורק 568,903 2.6%
2 לוס אנג'לסלונג ביץ', קליפורניהסנטה אנה, קליפורניה 442,211 2.7%
3 שיקגו–נפרוויל–ג'ולייט, אילינוי 288,478 3.1%
4 סן פרנסיסקואוקלנדסן חוזה, קליפורניה 256,313 3.6%
5 בוסטוןקיימברידג', מסצ'וסטס – קווינסי, מסצ'וסטס 201,344 3.4%
6 וושינגטון 191,959 2.5%
7 דאלאספורט וורת'ארלינגטון, טקסס 183,718 3.5%
8 מיאמימיאמי ביץ'פורט לודרדייל 183,346 4.7%
9 אטלנטה – מריאטה, ג'ורג'יה – סנדי ספרינגס, ג'ורג'יה 180,168 4.3%
10 פילדלפיהקמדן, ניו ג'רזיוילמינגטון, דלאוור 179,459 2.8%

ברזילעריכה

בשנת 2009, בסקר שנערך על ידי אוניברסיטת סאו פאולו בעשר ערי בירה בברזיל, מבין הגברים, 7.8% היו הומוסקסואלים ו-2.6% היו ביסקסואלים, ובסך הכול 10.4%, ואילו מבין הנשים, 4.9% היו לסביות ו-1.4% היו ביסקסואליות, ובסך הכול 6.3%.[60]

מבין הגברים בעיר ריו דה ז'ניירו, 19.3% היו הומוסקסואלים או ביסקסואלים. מבין נשות העיר מנאוס, 10.2% היו לסביות וביסקסואליות.

עיר אחוז מתוך אוכלוסיית העיר

(גברים)

אחוז מתוך אוכלוסיית העיר

(נשים)

בלו הוריזונטה 9.2% 4.5%
ברזיליה 10.8% 5.1%
קויאבה 8.7% 2.6%
קוריטיבה 7.5% 5.7%
פורטלזה 10.6% 8.1%
מנאוס 6.5% 10.2%
פורטו אלגרה 7.1% 4.8%
ריו דה ז'ניירו 19.3% 9.3%
סלבדור 9.6% 6.5%
סאו פאולו 9.4% 7%

סוגיות מחקריותעריכה

כמות לעומת שכיחותעריכה

ניתן להבחין משמעותית בין מה שסטטיסטים רפואיים מכנים כמות ושכיחות. לדוגמה, גם אם שני מחקרים מסכימים על קריטריון משותף להגדרת נטייה מינית, מחקר אחד עשוי לראות בכך שהוא חל על כל מי שאי פעם עמד בקריטריון זה, ואילו אחר עשוי להתייחס לאדם ככזה אם היו עושים זאת במהלך שנת הסקר. על פי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, נטייה מינית מתייחסת ל"תבנית מתמשכת של משיכות רגשיות, רומנטיות או מיניות לגברים, נשים או לשני המינים", וכמו כן גם ל"תחושת הזהות של האדם המבוססת על משיכות אלה, התנהגויות קשורות, וחברות בקהילה של אנשים אחרים החולקים משיכות אלה."[61] לפיכך, אדם יכול להיות נזיר מיחסי מין ועדיין להזדהות כביסקסואל או כהומוסקסואל על בסיס נטיות רומנטיות.[62]

השפעת צורת הסקרעריכה

על פי מקורות רבים, מחוקרים אקדמיים[63][64] ועד גופי משאל לקבוצות מחקרי שוק, האוכלוסייה שמזדהה כלהט"בית או קיימה יחסי מין עם אותו מין עשויה להיות מזולזלת בסקרים המעסיקים מראיינים חיים כדי לאסוף נתונים. טענתם היא ששיטות שחזקות יותר באנונימיות או בסודיות, כמו שאלונים מקוונים וראיונות מענה קולי, טובות יותר מצורות סקר מסורתיות יותר כדי לאמוד את גודל האוכלוסייה הלא-הטרוסקסואלית.

חוקרים בריטים של הגל השלישי של הסקר הלאומי של עמדות וסגנון חיים מיני (NATSAL) התייחסו לעניין זה באחד המחקרים שלהם. המראיינים אספו נתונים על התנהגות מינית ממדגם של מעל 15,000 נבדקים בביתם. עם זאת, חלק מהנשאלים הסכימו למלא שאלון מקוון ששאל רבות מאותן שאלות שנשאלו לפני כן. השאלון היה אמור להיעשות חודש עד חודשיים לאחר הראיון המקורי. הנתונים שלהלן הוצאו מאותה קבוצה של 202 גברים ו-325 נשים אשר חילקו מידע על חוויות מאותו המין בשידור חי ואז מילאו בהצלחה את השאלון המקוון בהמשך. המספרים מראים עד כמה התשובות שונות בין מצבי הסקר והמידע הניתן אם ההבדל בין השיטות היה משמעותי או לא.[65]

נתונים חלקיים מה-NATSAL-3 כל חוויה מאותו המין כל מין מאותו המין (ניסיון במגע באיברי המין)
פנים אל פנים באינטרנט הבדל מובהק סטטיסטית בין השיטות? פנים אל פנים באינטרנט הבדל מובהק סטטיסטית בין השיטות?
גברים 11.4% 17.3% כן 9.9% 13.5% כן
נשים 14.5% 19.7% כן 9.2% 10.5% לא

חוקרים ממדינות אחרות הראו ממצאים דומים. בפולין, למשל, נמצא בניסוי כי דיווח עצמי על משיכה חד-מינית היה נפוץ פי שניים בשאלון מקוון מאשר בשאלון נייר, למרות העובדה שהקבוצה שענתה על השאלות המקוונות וזאת שמילאה את טופס הנייר היו דומות בכל המשתנים הדמוגרפיים ובכל ההיבטים האחרים במיניותם.[44] בשנות ה-90 נערך ניסוי בארצות הברית, שם נמצא כי גברים בני נוער היו בעלי סיכוי גבוה פי כמה להודות בחוויות מאותו המין באמצעות מתודולוגיית מחשב בהשוואה לשאלונים מנייר.[66]

שינוי בשכיחות לאורך זמןעריכה

בנוסף, שינויים יכולים להתרחש בדיווחים על שכיחות ההומוסקסואליות. לדוגמה, מכון המבורג למחקר מיני ערך סקר על התנהגותם המינית של צעירים בשנת 1970 וחזר עליו ב-1990. בעוד שבשנת 1970 18% מהנערים בגילאי 16 ו-17 דיווחו על חוויה מינית אחת לפחות מאותו המין, המספר צנח ל-2% עד 1990.[67][68]

מנתוני הסקר החברתי הכללי עולה כי אחוז האמריקנים המדווחים בעיקר על בני זוג מאותו מין נותר יציב בין 1989 ל-2014. לעומת זאת, האחוז שדיווח שאי פעם היה בזוגיות עם בן/בת זוג מאותו המין עלה.[69] לעומת זאת, הסקר הלאומי לגידול משפחות מצא עלייה בשיעור הגברים והנשים המדווחים על משיכה ביסקסואלית במחקרם בשנים 2011–2013 בהשוואה לסקרים קודמים.[70] באופן דומה, במחקר האוסטרלי השני לבריאות ומערכות יחסים, אשר נתוניהם נאספו בשנים 2012 ו-2013, החוקרים הבחינו בצמיחה משמעותית בחלקם של הנשים המדווחות על משיכה ביסקסואלית, ובחלקם של הגברים המדווחים על משיכה הומוסקסואלית באופן בלעדי, בהשוואה לתוצאות המחקר האוסטרלי הראשון לבריאות ומערכות יחסים, שנערך בשנת 2001.[11]

תפיסות תרבותיותעריכה

האוכלוסייה שמוגדרת "גאה" (Gay) במערב אינה מונח תיאורי שמוכר על ידי כל הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) כידוע בשאר העולם. בעוד שהתרבות הגאה נפתחת ונידונה יותר ויותר, עולם ה-MSM מורכב מאוכלוסייה מגוונת שלעיתים קרובות עשויה להגיב אחרת, תלוי באופן שבו תקשורות במסגרות קליניות בנויות. במונח הומו (Gay) משתמשים בדרך כלל לתיאור נטייה מינית הומוסקסואלית, בעוד המונח MSM מתאר התנהגות מינית בין גברים.[71]

יש גברים המקיימים יחסי מין עם גברים אחרים שלא יתייחסו למונח גיי או הומוסקסואל ואינם רואים בפעילות מינית עם גברים אחרים פעילות מינית ממש. במקום זאת, הם רואים ביחסי מין עם נשים כתקינים. זה נכון במיוחד בקרב אנשים מתרבויות לא מערביות, אך זה נפוץ גם בארצות הברית. לעיתים קרובות משתמשים במונחים כמו MSM או Same gender loving במקום המילה הומו. גברים באפריקה ובאמריקה הלטינית מנהלים מערכות יחסים מיניות עם גברים אחרים, ובכל זאת מתייחסים לעצמם כהטרוסקסואלים, הידועים כמי שנמצאים ב"Down-low" (תת תרבות של אנשים שחורים שלרוב מזדהים כהטרוסקסואלים, אבל מקיימים יחסי מין עם גברים).[72]

קיים חוסר יחסית במידע על התנהגות מינית ברוב המדינות המתפתחות. המקורות המוגבלים הקיימים מצביעים על כך שאף על פי שהזדהות עצמית הומוסקסואלית עשויה להתרחש לעיתים רחוקות יחסית, שכיחות ההתנהגות ההומוסקסואלית גבוהה יותר. גברים אלה אינם נלקחים בחשבון בסקרי זהות מינית מסוימים העלולים להוביל לחוסר בדיווח ואי דיוקים.[73]

החשיבות של קיום דמוגרפיה אמינהעריכה

נתונים אמינים על גודל האוכלוסייה ההומוסקסואלית והלסביות יהיו בעלי ערך לצורך עדכון המדיניות הציבורית.[74] לדוגמה, דמוגרפיה תסייע בחישוב העלויות והיתרונות של הטבות שותפות פנים, מההשפעה של לגליזציה לאימוץ בקרב הקהילה הגאה. יתר על כן, הידע לגבי "האוכלוסייה ההומוסקסואלית והלסביות" עשוי לסייע למדענים חברתיים להבין מגוון רחב של שאלות חשובות – שאלות הנוגעות לאופי הכללי של בחירות בשוק העבודה, הצטברות הון אנושי, התמחות במשקי בית, אפליה והחלטות על מיקום גאוגרפי."

דוחות קינסיעריכה

שניים מהמחקרים המפורסמים ביותר בדמוגרפיה של נטייה מינית אנושית היו "התנהגות מינית בזכר האנושי" (1948) של ד"ר אלפרד קינסי ו"התנהגות מינית בנקבה האנושית" (1953). מחקרים אלה השתמשו בספקטרום של שבע נקודות כדי להגדיר התנהגות מינית, מ-0 עבור הטרוסקסואל לחלוטין עד 6 עבור הומוסקסואל לחלוטין. קינסי הגיע למסקנה כי אחוז קטן מהאוכלוסייה היה ביסקסואל ברמה זו או אחרת (נמצא בסולם מ-1 עד 5). הוא גם דיווח כי 37% מהגברים בארצות הברית השיגו אורגזמה דרך מגע עם גבר אחר לאחר גיל ההתבגרות ו-13% מהנשים השיגו אורגזמה דרך מגע עם אישה אחרת.[75]

עם זאת, תוצאותיו שנויות במחלוקת, במיוחד בשנת 1954 על ידי צוות המורכב מג'ון טוקי, פרדריק מוסטלר וויליאם קוקריין, שהצהירו כי חלק גדול מעבודותו של קינסי התבסס על דגימות נוחות ולא על דגימות אקראיות, ולכן היה פגיע להטייה.

פול גבהרד, עמיתו לשעבר של קינסי וממשיך דרכו כמנהל מכון קינסי לחקר מין, סקר את נתוני קינסי והסיר את מה שלדעתו היו, כביכול, המזהמים שלהם. הוא גילה כי כמעט 37% מהגברים היו מעורבים בפעילות הומוסקסואלית. עם זאת, הוא ציין כי קינסי הסיק בהמשך כי מדובר בטעות בניסיון להכליל לכלל האוכלוסייה.[76]

חוקרים אחרונים מאמינים שקינסי העריך יתר על המידה את שיעור המשיכה מאותו המין בגלל פגמים בשיטות הדגימה שלו.[77][1][2]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 Bailey, J. Michael; Vasey, Paul; Diamond, Lisa; Breedlove, S. Marc; Vilain, Eric; Epprecht, Marc (2016). "Sexual Orientation, Controversy, and Science". Psychological Science in the Public Interest 17 (2): 45–101. PMID 27113562. doi:10.1177/1529100616637616free 
  2. ^ 1 2 Balthazart, Jacques (2012). The Biology of Homosexuality. Oxford University Press. עמ' 9–10. 
  3. ^ 1 2 LeVay, Simon (2017). Gay, Straight, and the Reason Why: The Science of Sexual Orientation. Oxford University Press. עמ' 8–9. ISBN 9780199752966. 
  4. ^ Caceres, C.; Konda, K.; Pecheny, M.; Chatterjee, A.; Lyerla, R. (2006). "Estimating the number of men who have sex with men in low and middle income countries". Sexually Transmitted Infections 82 (Suppl. III): iii3–iii9. PMC 2576725. PMID 16735290. doi:10.1136/sti.2005.019489. 
  5. ^ International HIV/AIDS Alliance (2003). Between Men: HIV/STI Prevention For Men Who Have Sex With Men. OCLC 896761012. 
  6. ^ 1 2 3 "Counting the LGBT population: 6% of Europeans identify as LGBT". 
  7. ^ Smith, A. M.; Rissel, C. E.; Richters, J; Grulich, A. E.; De Visser, R. O. (2003). "Sex in Australia: Sexual identity, sexual attraction and sexual experience among a representative sample of adults". Australian and New Zealand Journal of Public Health 27 (2): 138–45. PMID 14696704. doi:10.1111/j.1467-842x.2003.tb00801.x. 
  8. ^ Grulich, A. E.; De Visser, R. O.; Smith, A. M.; Rissel, C. E.; Richters, J (2003). "Sex in Australia: Homosexual experience and recent homosexual encounters". Australian and New Zealand Journal of Public Health 27 (2): 155–63. PMID 14696706. doi:10.1111/j.1467-842x.2003.tb00803.x. 
  9. ^ "Sex in Australia: the rationale and methods of the Australian Study of Health and Relationships". Aust N Z J Public Health 27 (2): 106–17. 2003. PMID 14696700. doi:10.1111/j.1467-842X.2003.tb00797.x. 
  10. ^ "The intriguing reason why there are now more gays and lesbians in Australia". GayStarNews. 3 בדצמבר 2014. אורכב מ-המקור ב-2014-12-09. בדיקה אחרונה ב-30 בינואר 2015. men who say they are heterosexual has gone down in 10 years from 97.5% to 96.8% 
  11. ^ 1 2 "Sexual identity, sexual attraction and sexual experience: the Second Australian Study of Health and Relationships.". Sex Health. 11 (5): 451–60. 2014. PMID 25376998. doi:10.1071/SH14117. 
  12. ^ 1 2 "Is Australia getting gayer—and how gay will we get?". Roy Morgan Research. 2 ביוני 2015. 
  13. ^ "Visir". 
  14. ^ Layte, Richard (2006). The Irish study of sexual health and relationships. Dublin: Crisis Pregnancy Agency. עמ' 126. ISBN 1-905199-08-2. בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2012. 
  15. ^ "In U.S., Estimate of LGBT Population Rises to 4.5%". Gallup.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-14 בספטמבר 2018. 
  16. ^ Flores, Andrew (יוני 2016). "How Many Adults Identify as Transgender in the United States". Williams Institute UCLA School of Law. 
  17. ^ "A sexualidade dos brasileiros". Folha de São Paulo (בפורטוגזית). 18 בינואר 1998. בדיקה אחרונה ב-29 בספטמבר 2018. 
  18. ^ "QUASE A METADE DOS INTERNAUTAS BRASILEIROS CONCORDA COM O CASAMENTO GAY". Ibope (בפורטוגזית). 25 במרץ 2013. 
  19. ^ "Bisexuelle Prozente in Deutschland YouGov-Studie für Deutschland". BiJou das Bisexuelle Journal (בגרמנית) (31): 5–8. 2017. 
  20. ^ Julia Haversath (2017). "Sexual Behavior in Germany". Deutsches Ärzteblatt International 114 (33–34): 545–50. PMC 5596148. PMID 28855044. doi:10.3238/arztebl.2017.0545. 
  21. ^ "Interactions between persons at risk for AIDS and the general population in Denmark". Am. J. Epidemiol. 135 (6): 593–602. מרץ 1992. PMID 1580235. doi:10.1093/oxfordjournals.aje.a116338. 
  22. ^ Theo G.M. Sandfort; Floor Bakker; François G. Schellevis; Ine Vanwesenbeeck (2006). "Sexual Orientation and Mental and Physical Health Status: Findings From a Dutch Population Survey". Am J Public Health 96 (6): 1119–1125. PMC 1470639. PMID 16670235. doi:10.2105/AJPH.2004.058891. 
  23. ^ "Sexual lifestyles and HIV risk". Nature 360 (6403): 410–2. דצמבר 1992. PMID 1448163. doi:10.1038/360410a0. 
  24. ^ 3.6m people in Britain are gay – official, The Guardian
  25. ^ "Sex uncovered poll: Quantity and quality". 25 באוקטובר 2008. 
  26. ^ "British sex survey 2014: 'the nation has lost some of its sexual swagger'". The Observer. 28 בספטמבר 2014. 
  27. ^ "Women on Low Pay Survey". Survation. 2014. 
  28. ^ "Sexual identity, UK". ons.gov.uk. 
  29. ^ "ONS data for 2009–2011". ons.gov.uk. 
  30. ^ "Home - Office for National Statistics". www.ons.gov.uk. 
  31. ^ "Sexual identity, UK - Office for National Statistics". www.ons.gov.uk. 
  32. ^ Rachel Hosie (27 בספטמבר 2017). "Two thirds of 16 to 22-year-olds say they are only attracted to the opposite sex". The Independent. 
  33. ^ "Ipsos MORI Survey on Generation Z for BBC Newsbeat". אורכב מ-המקור ב-2017-09-28. בדיקה אחרונה ב-28 בספטמבר 2017. 
  34. ^ "ラボ/プロジェクト - 電通". www.dentsu.co.jp. 
  35. ^ "電通ダイバーシティ・ラボが「LGBT調査2015」を実施". 電通. 
  36. ^ "電通ダイバーシティ・ラボが「LGBT調査2018」を実施". 電通. 
  37. ^ Mor, Zohar; Davidovich, Udi (2016). "Sexual Orientation and Behavior of Adult Jews in Israel and the Association With Risk Behavior". Archives of Sexual Behavior (New York: Springer Science+Business Media) 45 (6): 1–9. ISSN 0004-0002. OCLC 5966345530. PMID 26754157. doi:10.1007/s10508-015-0631-0. 
  38. ^ "הסר תיוג: שליש מהצעירים בישראל לא מגדירים את עצמם כסטרייטים לחלוטין". 26 באוגוסט 2015. 
  39. ^ 1 2 3 Michael C. Seto, Cecilia Kjellgren, Gisela Priebe, Svein Mossige, Sexual Coercion Experience and Sexually Coercive Behavior: A Population Study of Swedish and Norwegian Male Youth, Child Maltreatment 15, 2010-05-11, עמ' 219–228 doi: 10.1177/1077559510367937
  40. ^ Nigel Dickson; Thea van Roode; Claire Cameron; Charlotte Paul (2013). "Stability and Change in Same-Sex Attraction, Experience, and Identity by Sex and Age in a New Zealand Birth Cohort". Archives of Sexual Behavior 42 (5): 753–763. PMID 23430085. doi:10.1007/s10508-012-0063-z. 
  41. ^ Morton, Jamie (28 במרץ 2016). "What Kiwis really think about ... race, sex, euthanasia, commuting and changing the flag". The New Zealand Herald. בדיקה אחרונה ב-28 במרץ 2016. 
  42. ^ Lara M. Greaves; Fiona Kate Barlow (2016). "The diversity and prevalence of sexual orientation self-labels in a New Zealand National Sample". Archives of Sexual Behavior 46 (5): 1–12. PMID 27686089. doi:10.1007/s10508-016-0857-5. 
  43. ^ "6ª Edición Barómetro CONTROL 2017 — “Los jóvenes y el sexo”" (בספרדית). 2017. 
  44. ^ 1 2 Skowronski, D.; Beisert, M.; Nowicka, M.; Halemba, K.; Izdebska, A.; Sawczuk-Slupinska, S. (2008). "T01-O-19 The analysis of sexual lifestyles of adult Poles. Comparison of an internet-based survey and paper-based survey". Sexologies 17: S56. doi:10.1016/S1158-1360(08)72669-0. 
  45. ^ "Sondagem: um milhão de portugueses são homossexuais". portugalgay.pt. 
  46. ^ "As experiências homossexuais dos hetero portugueses". dezanove.pt. 
  47. ^ "AIDS and sexual behaviour in France. Mostly Indian Girls are affected from France girls .ACSF investigators". Nature 360 (6403): 407–9. דצמבר 1992. PMID 1448162. doi:10.1038/360407a0. 
  48. ^ "AIDS and sexual behaviour in France.". urbanreproductivehealth.org. אורכב מ-המקור ב-2013-12-11. בדיקה אחרונה ב-8 בדצמבר 2013. 
  49. ^ "LES FRANÇAIS, LE SEXE ET LA POLITIQUE". Ifop. בדיקה אחרונה ב-30 באוקטובר 2017. 
  50. ^ "Les pratiques sexuelles des Français". IFOP (בצרפתית). יולי 2014. 
  51. ^ "Paris, ville lumière, ville de débauche ? L'OBSERVATOIRE DE LA VIE SEXUELLE DES PARISIENS". IFOP (בצרפתית). 19 בדצמבר 2016. 
  52. ^ "One twentieth of Canadians claim to be LGBT". Forum Research. 28 ביוני 2012. 
  53. ^ "Canadian Community Health Survey". Statistics Canada. 15 ביוני 2004. 
  54. ^ Handbook of Psychology and Sexual Orientation. Oxford University Press. 2013. עמ' 71. ISBN 978-0-19-024707-2. 
  55. ^ Basia Pakula; Jean A Shoveller (2013). "Sexual orientation and self-reported mood disorder diagnosis among Canadian adults". BMC Public Health 13: 209. PMC 3599883. PMID 23510500. doi:10.1186/1471-2458-13-209. 
  56. ^ "Gay Pride... by the numbers". Statistics Canada. 8 ביולי 2011. אורכב מ-המקור ב-2013-05-22. 
  57. ^ "Same-sex couples and sexual orientation… by the numbers". Statistics Canada. 20 ביוני 2014. אורכב מ-המקור ב-2014-08-05. 
  58. ^ "Same-sex couples and sexual orientation... by the numbers". Statistics Canada. 25 ביוני 2015. 
  59. ^ "How Many People are Lesbian, Gay, Bisexual and Transgender?". Williamsinstitute.law.ucla.edu. 16 ביוני 2013. אורכב מ-המקור ב-2013-08-30. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2013. 
  60. ^ http://sites2.uai.com.br/tva/ja2/projeto_mosaico_brasil_coletiva_rj_mg.pdf
  61. ^ American Psychological Association. "Answers to Your Questions: For a Better Understanding of Sexual Orientation & Homosexuality". Psychology Help Center. בדיקה אחרונה ב-23 ביוני 2014. 
  62. ^ American Psychological Association. "Sexual Orientation and Homosexuality". Psychology Help Center. בדיקה אחרונה ב-9 בדצמבר 2011. 
  63. ^ Kuyper L; Vanwesenbeeck I (2009). "High Levels of Same-Sex Experiences in the Netherlands: Prevalences of Same-Sex Experiences in Historical and International Perspective". Journal of Homosexuality 56 (8): 993–1010. PMID 19882423. doi:10.1080/00918360903275401. 
  64. ^ D. Bailey, Robert; E. Foot, Winona; Throckmorton, Barbara (2000). "Chapter 6: Human Sexual Behavior: A Comparison of College and Internet Surveys". in H. Birnbaum, Michael. Psychological Experiments on the Internet. Academic Press. ISBN 978-0120999804. 
  65. ^ Sarah Burkill (2016). "Using the Web to Collect Data on Sensitive Behaviours: A Study Looking at Mode Effects on the British National Survey of Sexual Attitudes and Lifestyles (Tables S2 and S3)". PLOS ONE 11 (2): e0147983. PMC 4750932. PMID 26866687. doi:10.1371/journal.pone.0147983. 
  66. ^ "Adolescent sexual behavior, drug use, and violence: increased reporting with computer survey technology". Science 280 (5365): 867–73. מאי 1998. PMID 9572724. doi:10.1126/science.280.5365.867. 
  67. ^ "Gibt es Heterosexualität?". Lsbk.ch. 17 במרץ 2001. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2013. 
  68. ^ "Jugendsexualität – Veränderungen in den letzten Jahrzehnten". Bvvp.de. אורכב מ-המקור ב-2008-09-13. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2013. 
  69. ^ Twenge, J. M.; Sherman, R. A.; Wells, B. E. (2016). "Changes in American Adults' Reported Same-Sex Sexual Experiences and Attitudes, 1973-2014". Arch Sex Behav 45 (7): 1713–30. PMID 27251639. doi:10.1007/s10508-016-0769-4. 
  70. ^ "Bisexuality on the rise, says new U.S. survey". CNN. 7 בינואר 2016. 
  71. ^ "Primary care of gay men". Uptodate.com. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2013. 
  72. ^ Latino Studies (1 באפריל 2007). "Latino Studies – Latinos on DA Down Low: The Limitations of Sexual Identity in Public Health". Palgrave-journals.com. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2013. 
  73. ^ "Sexual Orientation and Young People". אורכב מ-המקור ב-2014-08-01. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2013. 
  74. ^ "Demographics of the homosexual and lesbian population in the United States: evidence from available systematic data sources". Demography 37 (2): 139–54. מאי 2000. JSTOR 2648117. PMID 10836173. doi:10.2307/2648117. 
  75. ^ The Kinsey Institute Data from Alfred Kinsey's Studies Archived יולי 26, 2010 at the Wayback Machine. Published online.
  76. ^ New River Media. "NEW RIVER MEDIA INTERVIEW WITH: PAUL GEBHARD Colleague of Alfred Kinsey 1946–1956 Former Director of the Kinsey Institute". PBS.org. בדיקה אחרונה ב-1 בינואר 2016. 
  77. ^ Lehmiller, Justin (2018). The Psychology of Human Sexuality (מהדורה Second). John Wiley & Sons Ltd. ISBN 9781119164739. 
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)  
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּתביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניותדמוגרפיה
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתאימוץשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדריתההחלטה הברזילאית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאםהדת הבהאיתסיקיזםיהדות קונסרבטיבית
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההומוסוציאליזציההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קוויריגיי ברגיי וילג'קוד המטפחת
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי אייקוןגיי פרנדליגיידארדוביםטווינקסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
המאה ה-21 המחאות בנוגע לזכויות להט"ב ברוסיה בעקבות משחקי החורף 2014רדיפת להט"ב במדינה האסלאמיתרדיפת להט"בים בידי הרשויות בצ'צ'ניהחוק אלן טיורינגמחאת הלהט"ב (2018)השפעת מגפת הקורונה על הקהילה הגאה
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ףהאחווה הסטודנטיאלית הגאה
לקטגוריהלפורטל