הדגל הפלסטיני
הדגל הפלסטיני, או דגל אש"ף, משמש את הרשות הפלסטינית ואת אש"ף.
![]() | |
סוג הדגל |
![]() |
---|---|
יחס אורך/גובה | 1:2 |
קבלת מעמד רשמי | 15 בנובמבר 1988 |
מוטיבים עיצוביים | צבעי הלאומיות הכלל ערבית, משולש אדום, פסים אופקיים שחור, לבן, ירוק |
גרסאות נוספות | |
![]() |
צבעי הדגל הם שחור, לבן, ירוק ואדום המסודרים כשלושה פסים אופקיים שווים ברוחבם, ומשולש אדום שווה-שוקיים שבסיסו תורן הדגל, וקודקודו נמצא במרכז הדגל, או בשליש המרחק מהתורן.
.
שימוש בדגלים דומים במדינות ערביותעריכה
דגל ירדן דומה לדגל הפלסטיני אך יש במרכזו המשולש האדום כוכב בעל שבעה קודקודים המסמל את שבעת הפסוקים הראשונים בקוראן. הכוכב אינו כלול בדגל הפלסטיני. הדגל זהה גם לדגלה של מפלגת הבעת'.
דגלים בעיצוב דומה, הכוללים את הצבעים האלה או חלקם, מייצגים מדינות ערביות שקיבלו את האידאולוגיה הלאומית הערבית. מדינות שבהן האידאולוגיה השלטת היא דתית-אסלאמית, או סוציאליסטית, או כל אידאולוגיה אחרת, משתמשות בדגלים בצבעים שונים ובעיצוב שונה (למשל: ערב הסעודית או לוב בתקופת שלטונו של מועמר קדאפי). גם בקרב הפלסטינים, תנועות פוליטיות שדוגלות בשלטון איסלאמי, כמו חמאס, משתמשות בדגלים ירוקים, ואילו תנועות סוציאליסטיות, כמו החזית העממית לשחרור פלסטין, משתמשות בדגלים אדומים. עם זאת, הצבעים הפאן-ערביים הם המזוהים ביותר עם הפלסטינים ועם שאיפתם למדינה.
פשר צבעי הדגלעריכה
הדגל הוא גרסה של דגל המרד הערבי הגדול, וממנו צבעיו - הצבעים הפאן-ערביים. סיבת בחירת הצבעים הפאן-ערביים שנויה במחלוקת.
לפי סת' אל-חוסרי[1] הצבעים מסמלים קבוצות ערביות שונות ומאורעות עבר[2]:
- השחור - מסמל את דגלו של מוחמד ואת החליפים הראשידון ואת חליפות בית עבאס.
- הלבן - היה הצבע של החליפות האומיית והפאטימית.
- ירוק - הוא צבע המשויך לדת האסלאם - ולכן גם צבע נציג חליפות ראשידון.
- אדום - הצבע של השושלת ההאשמית.
על פי גרסה אחת, הצבעים נבחרו על ידי 'המועדון הספרותי' הערבי הלאומי באיסטנבול בשנת 1909, על סמך דבריו של המשורר הערבי בן המאה ה-13 סאפי אלדין אל חילי:
מעשינו לבנים,
קרבותינו שחורים,
שדותינו ירוקים,
ואדום הוא צבע החרבות שלנו.
דעה אחרת טוענת שאגודת אל-פתאת (החברה הערבית הצעירה), שהוקמה בפריז בשנת 1911 בחרה את הצבעים. גרסה נוספת גורסת שהדגל עוצב על ידי סר מארק סייקס ממשרד החוץ הבריטי.
היסטוריהעריכה
הדגל הוא אחת הגרסאות המוקדמות של הדגל הפאן-ערבי. גרסה ראשונה של הדגל הזה שימשה בחג'אז בעת המרד הערבי שהוביל השריף חוסין מהמשפחה ההאשמית במכה נגד האימפריה העות'מאנית. מרד זה התחולל במהלך מלחמת העולם הראשונה בשיתוף פעולה עם האימפריה הבריטית. מקורו של הדגל הזה נתון במחלוקת. לפי אחת הגרסאות הוא עוצב על ידי הדיפלומט האנגלי מארק סייקס (המוכר מהסכם סייקס–פיקו).[3]
בשנת 1921 נוצרה גרסה של הדגל כדגלה של אמירות עבר הירדן (שברבות השנים הפכה לממלכת ירדן). רק בשנת 1928 נוסף לדגל ירדן הכוכב המשובע שמבדיל אותו מהדגל הפלסטיני[דרוש מקור: ר’ בערך האנגלי על דגל ירדן].
בשנת 1948 אמצה ממשלת כל פלסטין את הדגל.[4]
לאחר מלחמת ששת הימיםעריכה
עם הקמת אש"ף בשנת 1964, אימץ גם הוא את אותו דגל כדגל הפלסטיני, וכך גם הרשות הפלסטינית שקמה בשנת 1994, בעקבות הסכמי אוסלו.
בשנת 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, מדינת ישראל אסרה על הנפת הדגל הפלסטיני, ששימש כדגל של אש"ף שמוגדר כארגון טרור,[5][6] בתחומיה ובתחומי רצועת עזה והגדה המערבית.
כיום, לאחר החתימה על הסכמי אוסלו בשנת 1993, האיסור לא נאכף באופן גורף,[7] ובמקרה אחד הבהיר בית המשפט שהנפת הדגל אינה מהווה עבירה.[8] עם זאת המשטרה מחרימה לעיתים דגלי פלסטין המונפים בהפגנות, בנימוק כי הנפת הדגל "תביא להפרתו של שלום הציבור"[9] כך נוהגת המשטרה למשל בהפגנות שמאל בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים[דרוש מקור].
הנפת הדגל באו"םעריכה
ב-10 בספטמבר 2015 התקבלה בעצרת האו"ם החלטה בעד הנפת הדגל הפלסטיני במטה הארגון. תמכו 119 מדינות, התנגדו 8 ונמנעו 45. בסוף אותו חודש הונף הדגל לראשונה מחוץ למטה האו"ם. במעמד זה הכריז יו"ר הרשות, אבו מאזן, על ה-30 בספטמבר כ"יום הדגל הפלסטיני".
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- הדגל הפלסטיני, באתר דגלי העולם (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ Pan-Arab colors, ויקיפדיה באנגלית
- ^ של מי הדגל הזה, באתר מידה
- ^ William Easterly, The White Man's Burden (2006), p. 295
- ^ يوم العلم فلسطيني, 2005
- ^ חיים גולדברג, ביהמ"ש הכריע: דגל פלסטין לא יוחזר לדוד קרויס, באתר כיכר השבת, 31 באוגוסט 2020
- ^ מסמך 'המצב המשפטי ביחס להנפת דגלי אש"ף וארגוני טרור במדינת ישראל (pdf)
- ^ אורי ניר, האם מותר להניף את דגל אש"ף?, הארץ, 11/5/2001
- ^ ניר חסון, המשטרה עצרה מפגינים שהניפו דגלי פלסטין, ביהמ"ש הבהיר שזו אינה עבירה, הארץ, 26/9/2021
- ^ יהושע (ג'וש) בריינר וניר חסון, היעד החדש של משטרת ישראל: מניפי דגלי פלסטין, הארץ, 4/8/18