הוצאה לפועל (ישראל)

(הופנה מהדף ההוצאה לפועל)

ההוצאה לפועל (הוצל"פ) היא זרוע של רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים, ותפקידה הוא מימוש ואכיפת ההליכים האזרחיים של גביית החיובים (חובות, שעבודים או שטרות, למשל שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה) ומסמכים רלוונטיים מחייבים, המקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעיתים מדובר בסעד לביצוע פעולה מסוימת, כגון סילוק יד מדירה. גביית החיובים הנה לטובת הנושים (הזוכים בטרמינולוגיית ההוצל"פ), וזאת לאחר שניתן פסק דין המורה על המימוש על ידי בית המשפט או בית דין המוסמך לכך. בדרך כלל מדובר על אכיפת החיובים שבין אדם לחברו, אך גם המדינה יכולה להיות צד בעניין, אולם בתור הזוכה בלבד. הגבייה נעשית בהליכים שונים, הן כלפי הזוכה והן כלפי החייב, ואלה יפורטו בהמשך.

הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני ההוצאה לפועל. לשם קיום דינים אלו הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצאה לפועל, הדואגת למימושם של פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לה לביצוע. החיקוק העיקרי העוסק בהוצאה לפועל הוא חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967, והתקנות שהותקנו מכוחו.

חל בלבול בין הוצאה לפועל, לבין פשיטת רגל ולבין כינוס נכסים:

  • הוצאה לפועל – מהווה הליך שנועד לגבות חיובים ולאכוף פסקי דין.
  • פשיטת רגל (פש"ר) – כמו הליך הוצל"פ, הליך פש"ר הוא הליך שגם נועד לגבות חיובים, אך להליך זה מטרה נוספת – הוא מעניק לפושט הרגל הזדמנות "להתחיל דף חדש" בחייו הכלכליים.
  • כינוס נכסים – מתייחס לשניים:
    • כינוס נכסים במסגרת ההוצל"פ – צעד שבו יכול לנקוט רשם ההוצל"פ לצורך אכיפת פסק הדין או השטר נשואי הליך ההוצל"פ. הרשם ימנה כונס נכסים שישמש כנאמן על נכסי החייב, כלומר ישתלט על נכסים מנכסי החייב וינהלם, על מנת לממש את החיוב או לאכוף את פסק הדין.
    • כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) – עניין השייך לדיני חדלות פירעון, ולא לדיני ההוצל"פ, לפחות לא באופן ישיר. על פי אתר כל-זכות, הכונס הרשמי הוא הגורם השלטוני המופקד על הטיפול בהליכי חדלות פירעון, הכוללים פשיטות רגל של יחידים, הליכי פירוק של חברות, הבראת חברות והסדרי נושים. הכונס הרשמי הוא יחידה באגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים.

גדר סמכות דיני ההוצאה לפועל

עריכה

ישנם חיובים אשר מטבעם אינם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל, שכן הם דורשים מידה של פיקוח שאינה אפשרית על ידי בית המשפט. כך, למשל, חיוב הנובע מצו עשה או צו מניעה שנתן בית המשפט, החורג מגדר החיוב הרגיל של תשלום כסף או העברת חזקה בנכס, לא ניתן לבצע בהוצאה לפועל. לשם כך קיימת מערכת דינים מקבילה – דיני בזיון בית המשפט. לבית הדין הרבני סמכויות רבות בנוגע לאכיפתם של פסקי דין לגירושין שאף הם אינם בגדר סמכות דיני ההוצאה לפועל.

מערכת דיני פשיטת הרגל היא דרך נוספת לגביית חובות. במקרה שהחייב מוכרז כפושט רגל מעוכבים כנגדו הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר קבלת צו ההפטר בהליכים אלו, לא ניתן להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל.

מבנה מערכת ההוצאה לפועל במדינת ישראל

עריכה

במדינת ישראל ישנם 25 לשכות הוצאה לפועל (נכון לתאריך 19 באוקטובר 2020), הפועלות במקביל לבית משפט השלום, בראשן עומד רשם הוצאה לפועל.

תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא לרוב מנהלי, אך יש לו גם סמכויות שיפוטיות ומעין שיפוטיות והוא עוסק בדרכים בהן יש למלא אחר פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לביצוע. אין זה מתפקידו להרהר אחר האמור בפסקי הדין, אלא לקבוע את ההסדרים לביצועם, בכלים כגון עיקול, צו תשלום, פקודת מאסר וכיוצא בזה.

תפקיד נוסף הוא תפקידו של "מנהל לשכת הוצאה לפועל", הממונה על ידי שר המשפטים ואשר מתפקידו לבצע בפועל את הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

הצדדים בהליכי ההוצאה לפועל

עריכה

בתיקי ההוצאה לפועל ישנו זוכה – האדם שהגיש את פסק הדין או את השטר לביצוע. מולו ניצב החייב – האדם כנגדו הוגש פסק הדין או השטר. אם ישנו גורם נוסף שחייב כספים לחייב, או שמחזיק בנכסים השייכים לו, וברצון הזוכה לקבל כספים או נכסים אלו, יכול הזוכה לבצע עיקול אצל צד ג' זה, ובמקרה זה נקרא אותו צד ג' מחזיק.

ההליכים העומדים לטובת הזוכה

עריכה

חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד חייב:

  • עיקול מיטלטלין – עיקול נכסים מיטלטלין של החייב ומכירתם למרבה במחיר. ישנם מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, כגון הנכסים הבסיסיים הדרושים לאדם למחייתו, כלי עבודה שערכם איננו עולה על סכום הקבוע בתקנות, עיטורי צה"ל (על פי חוק) וכן תשמישי קדושה[1].
  • עיקול מקרקעין – עיקול מקרקעין הרשומים על שמו של החייב, ומכירתם למרבה במחיר. במקרה שהמקרקעין הם בית המגורים של החייב, על הזוכה לדאוג לו לדיור חלופי.
  • עיקול בידי צד שלישי – עיקול כלל נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי כלשהו, אם המדובר בנכס ממשי, יתרה בחשבון בנק, חוב עתידי או כל נכס שהוא.
  • עיקול משכורת – עיקול משכורתו של החייב הנמצאת אצל מעסיק כלשהו, בהתאם להגנות הקבועות בחוק[2].
  • כינוס נכסים – לעיתים נדרש כינוס נכסים לנכס מנכסי החייב. לדוגמה מכונה שניתן להפעילה ולנצלה לעשיית רווחים, במקום למכרה ולהסתכן בהפסד, או דירה שניתן להשכיר, מניות בחברה שניתן לנהל, וכיוצא בזה. על נכס זה ממונה נאמן, שהוא לרוב עורך הדין המייצג את הזוכה, והלה כונס את הנכס לשם ביצוע פסק הדין.
  • ביצוע בעין – תפיסת נכס של החייב והעברתו לזוכה. כן ניתן לחייב בהליכי הוצאה לפועל ביצוע לעין של צו מסירת קטין, עשיית מעשה מסוים או פינוי מקרקעין.
  • עיכוב יציאה מן הארץ – רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב יציאתו מן הארץ של אדם, עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו. שימוש בסעד זה יהיה רק במקרים בהם מוכח כי היציאה מן הארץ תפגע באפשרות לגבות את החוב, שכן היציאה מן הארץ היא זכות יסוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
  • הפקעת רישיון נהיגה – בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה[3][4].
  • הגבלת חשבון הבנק – בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של חייב לפתוח חשבון בנק, להעניק שיקים או לפרוע שיק שנתן החייב.
  • הגבלת כרטיסי חיוב – בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב להשתמש בכרטיסי חיוב ואשראי.
  • צווי הבאה וצווי מאסר – חייב שאינו מקיים אחר צווי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני רשם ההוצאה לפועל בצו הבאה, המקוים על ידי משטרת ישראל. במקרים חמורים של בזיון ההוצאה לפועל רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר החייב לתקופה בת שבעה ימים. בעבר היה סעד צו המאסר סעד מקובל ונפוץ, אך לאחר פסיקת בית המשפט העליון בשנת 1993 בבג"ץ 5304/92 פר"ח נ. שר המשפטים, בה צמצם השופט מנחם אלון את השימוש בסעד, שונו התקנות בהתאם והשימוש בכלי זה נותר למקרים קיצוניים ובתיקי הוצאה לפועל שנפתחו לטובת גביית מזונות בלבד[5].

ההליכים העומדים לטובת החייב

עריכה

אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים.

  • התנגדות לביצוע שטר – ישנם שטרות שאינם בני ביצוע. כך, למשל, ניתן להעלות טענת כישלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר (אדם שרכש סחורה, שילם עבורה בהמחאה ולא קיבל אותה, יכול לטעון כי אין עליו לפרוע את ההמחאה, אם הוא הוגש באופן ישיר על ידי ספק הסחורה ולא הוסב לצד ג'). במקרה של הגשת התנגדות בפרק זמן של עד 30 יום מהמצאת האזהרה מעוכבים לרוב הליכי ההוצאה לפועל עד בירור העניין בתחילה אצל רשם בית המשפט, ולאחר מכן אם נראה שיש ממש בהתנגדות, על ידי בית המשפט המוסמך.
  • טענת פרעתי – כנגד פסק דין ניתן להעלות טענת "פרעתי". שלא כמובן מפירוש מילולי של הטענה, אין המדובר בטענה לפירעון חוב, אלא בטענה לכל מצב עניינים העומד לטובת החייב לאחר מתן פסק הדין. למשל טענה כי החוב נפרע, הנכס נמסר, הזוכה מחל על החוב, וכיוצא בזה. בטענה זו דן ראש ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו תפקידו אינו מינהלי כי אם שיפוטי.
  • איחוד תיקים – אדם שנפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב.
  • צו תשלומים – חייב אשר אינו יכול לשלם את החוב בתשלום אחד, יכול להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בקשה לצו תשלומים לפריסת החוב לתקופה ארוכה יותר, בהתאם ליכולתו הכלכלית האישית. תקופת פריסת החוב צריכה לעמוד בתנאי סעיף 7א'1 לחוק ההוצאה לפועל[6].
  • ביטול עיקול – אדם שננקטים נגדו פעולות עיקול וגבייה יכול להגיש בקשה לביטול העיקול כאשר העיקול פוגע בו בצורה משמעותית, המצדיקה את ביטולו. לדוגמה אם פעולת עיקול רכב המשמש לצורכי עבודה, פוגעת ביכולת החייב לפרנס את משפחתו בכבוד, או כאשר הרכב רשום על שם של אדם נכה או למשל כאשר עיקול משכורת החייב חורג מהוראות חוק הגנת השכר או כאשר העיקול הוטל על מלאי עסקי והדבר מונע מן החייב את המשך פעילות העסק. רשם ההוצאה לפועל יעיין בבקשת החייב ולאחר שיעניק לזוכה אפשרות להגיב לבקשה תוך 7 ימים, יתן את החלטתו בעניין[7][8][9].
  • חייב מוגבל באמצעים – חייב המודיע כי אינו יכול לשלם את החוב בתוך פרק זמן הקבוע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב) יכול להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. חייב זה עובר הליך של חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל, הקובע צו תשלומים, שיכול להביא לפריסת החוב לתשלומים קטנים במשך שנים רבות. חייב כזה מוגן בפני הליכי הוצאה לפועל כגון עיקול כל עוד הוא משלם את הסכום החודשי. עם זאת, חייב כזה אינו יכול לצאת מן הארץ, נחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי, ומנוע מלנהל חברה. החל מתאריך 15.9.2019, מועד כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף, לא ניתן להכריז יותר על חייב מוגבל באמצעים.
  • חדלות פירעון – חייב המודיע כי אין ביכולתו לשלם את החוב בתוך פרקי הזמן הקבועים לפי סעיף 7א1 לחוק, יכול להיות מוכרז כחדל פירעון. אם סך חובותיו של החייב עולים על 150,000 יראו את הודעתו כבקשה למתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון. אם חובותיו נעמדים בסכום גבוה מכך, לשכת ההוצאה לפועל תמסור לו מידע לגבי אפשרותו לפתיחת הליכים תחת הממונה על הליכי חדלות פירעון[10]. לא ניתן לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד חייב שניתן לו צו פתיחת הליכים, כל עוד החייב משתף פעולה עם ההליכים, משלם את התשלום החודשי ועומד בתנאי צו פתיחת ההליכים.

חלק נכבד מההגנות אשר עומדות לחייב בהוצאה לפועל מושפעות מבג"ץ עמותת פר"ח נגד שר המשפטים שם הוגשה עתירה כנגד צו המאסר אשר יוצא כנגד חייב המשתמט מתשלום חובו.

המסלול המקוצר

עריכה

ב-16 במאי 2009, נכנס לתוקפו שינוי 29 לחוק ההוצאה לפועל שהביא לשינוי משמעותי בהתנהלות ההוצאה לפועל, כאשר בין היתר הוקמה יחידת המסלול המקוצר[11].

המסלול המקוצר הוקם לאור הבנה כי יש צורך בסיוע לצדדים בתיק בניהול התיק באופן קצר בזמן, ללא בירוקרטיה ובעיקר תוך שמירת החוב קרוב ככל האפשר לקרן, מבלי שיתווספו לו הוצאות רבות שמנפחות את החוב, לעיתים אף מעבר לקרן. למעשה אין הכרח בניהול תיק על ידי עורכי דין, משום שמזכירות המסלול המקוצר אחראית לטיפול בתיק משלב פתיחתו דרך ביצוע מסירת האזהרה, דרך נקיטת ההליכים, בהעברת כספים שהתקבלו לזוכה ובסופו של דבר, בסגירת התיק.

יחידת המסלול המקוצר:

  • יחידה שעיקרה גבייה אקטיבית של חובות בתיקים מסוג שטרות, פסקי דין כספיים ותביעות בסכום קצוב, בהם לחייב אין תיק איחוד, לא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים (המקביל בהוצאה לפועל לפושט רגל) ושסך חובותיו בהוצאה לפועל לא עולה על ₪100,000.
  • גובה החוב המקסימלי בהם מטפל המסלול המקוצר הוא עד ₪10,000, כאשר הסכום כולל הפרשי ריבית והצמדה, משמע ניתן לגבות חובות שסכום הקרן וההצמדה עד סך של ₪10,000.
  • מעורבות הזוכה מינימלית, כאשר יחידת המסלול המקוצר מטפלת בשלבי התיק. זוכה יידרש להתערב בתיק במצב בו החייב הגיש בקשות שונות הדורשות תגובת הזוכה, או במידה והזוכה מבקש להמשיך ולפעול בתיק בעצמו, במסגרת המסלול המקוצר.
  • ההליכים בהם ניתן לנקוט במסלול זה מוגבלים לעיקול/מימוש כספים או זכויות הנמצאים בידי צד שלישי וכן לעיקול ותפיסת רכב. כמו כן יכול זוכה להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לעיכוב יציאת החייב מן הארץ במידה ויש ליסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו. הבקשה תוגש בצירוף תצהיר ובמידה ותאושר, עיכוב היציאה יהיה תקף לשנה.
  • בידי המסלול המקוצר גישה מלאה למאגרי המידע השונים שנותן החוק כפי המופיע בנספחים למסמך זה.
  • משך הזמן לטיפול בתיק הוא שמונה חודשים מרגע שנודע לחייב על התיק (נמסרה לו אזהרה), אולם ניתן להאריך חיי תיק במסלול המקוצר במידה ויש הסדר תשלומים עם החייב או במצב בו נמצאו כספים או נכסים שעדיין לא ננקטו הליכים לגביהם.
  • המסלול המקוצר לא נוקט בהליכים כנגד חייב טרם יצירת קשר עמו, הן באופן אישי, או טלפונית. כלומר העדיפות הראשונה היא להגיע להסדר תשלומים עם החייב ללא צורך לנקוט נגדו בהליכים.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  •   חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז–1967, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    עריכה


    הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.