הוראת ההיסטוריה בישראל

היסטוריה היא אחד המקצועות המרכזיים בתוכנית הלימודים של בתי הספר בישראל. המקצוע נלמד בכיתות ו'-י"א כמקצוע נפרד, אך גם בשנים מוקדמות יותר משולבים נושאים היסטוריים שונים בהוראה. תוכנית הלימודים בישראל עברה שינויים רבים עם השנים. בשנים האחרונות רבו המחלוקות הציבוריות בנוגע לתכני תוכנית הלימודים וספרי הלימוד, וכן בנוגע לדרכי הוראת המקצוע.

כיתה בבית ספר תיכון, 1954

מטרות הוראת ההיסטוריהעריכה

ההיסטוריה היא מקצוע הומניסטי מובהק הפותח פתח להבנת האדם ומעשיו על ציר הזמן. הוראת היסטוריה תורמת לחינוך החברתי של האדם ופיתוח זיקותיו הלאומיות והכלל-אנושיות. החשיבה ההיסטורית יכולה לפתח את יכולת התלמידים להבחין בין עיקר וטפל ולמצוא את הדומה ואת השונה בין אירועים היסטוריים שונים.

תוכנית הלימודים בישראל בהיסטוריה לחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי[1] קובעת את מטרות ההוראה המרכזיות במקצוע כדלקמן:

  • הכרת אירועים היסטוריים מרכזיים והבנתם
  • פיתוח חשיבה היסטורית ורכישת מיומנויות הדרושות ללימוד ההיסטוריה
  • טיפוח הזהות הלאומית וטיפוח ההכרה והזיקה למורשת היהודית
  • טיפוח הבנה וסובלנות כלפי רגשות, מסורות, תרבויות ואורחות חיים של האחר
  • טיפוח ערכים מוסריים כלל אנושיים הומניסטיים וטיפוח יכולת לשפוט אירועים היסטוריים על פי הערכים האלה

מחלוקות בהוראת היסטוריה בישראלעריכה

מחלוקת אחת בהוראת היסטוריה נוגעת לשאלת אופן ההוראה של המקצוע. מצד אחד עומדים אלה המבקשים להדגיש בהוראה את מקומם של העובדות ההיסטוריות כאמצעי לחזק את הזהות של התלמידים (בעיקר הלאומית) ומצד שני עומדים אלו המדגישים בהוראת ההיסטוריה את חשיבות ההבנה של תהליכים היסטוריים ושל פיתוח יכולות התלמיד לחשיבה מורכבת ורבת-פנים.

קשורה למחלוקת זו, אם כי לא זהה לה, היא המחלוקת על תוכנם של ספרי הלימוד ותוכניות הלימודים במערכת. ספרי לימוד שונים עמדו במרכזה של מחלוקת, עם דעות לכאן ולכאן, בנוגע לתכנים הנלמדים בהם. היו אף שרי חינוך שהתערבו באופן ישיר בהחלטה אילו ספרים ילמדו במערכת ומה יהיה תוכנם. המעורבות הזו חיזקה את הדיון בשאלה האם ההחלטות בנוגע להוראת המקצוע צריכות להתקבל על ידי אנשי המקצוע (היסטוריונים, מורים ומעצבי תוכניות לימודים) או על ידי אנשי הדרג הפוליטי.

היקף הוראת ההיסטוריהעריכה

כל כיתות ו'-י"א בישראל מחויבות ללמוד היסטוריה. המקצוע אף נכלל בתעודת הבגרות בהיקף של שתי יחידות לימוד - כאשר הלימודים לרוב פרושים על פני שנתיים: כיתה י' וכיתה י"א והתלמידים ניגשים בסוף כל שנה ליחידת לימוד אחת.

במסגרת הרפורמה ללמידה משמעותית הוחלט כי החל משנת תשע"ו ייבחנו התלמידים בבחינה אחת, לרוב בכיתה יא', שתהווה 70% מציון הבגרות. במהלך כיתה י' או יא' מבצעים התלמידים עבודה פנים בית ספרית המהווה 30% מציון הבגרות. במשך כשנתיים העבודה נכתבה במסגרת הנושא "מלחמת העולם השנייה והשואה", ומשנת תשפ"א ייבחנו התלמידים על מלחמת העולם השנייה והשואה בבחינת הבגרות, ואילו על הנושאים "ערים וקהילות בימי הביניים" או "בית שני", שעד אז נכללו בבחינת הבגרות, תיכתב העבודה הפנימית. זאת ועוד, לראשונה יורשו התלמידים להשתמש בחומר פתוח בבואם לענות על פרק "מלחמת העולם השנייה והשואה" בבחינת הבגרות כאשר הם יקבלו שעה לצורך מענה על השאלות שבפרק הספציפי. בתום שעה יכניסו התלמידים את חומר העזר לתיקם ויקבלו את שאר פרקי הבחינה - "לאומיות וציונות", "המאבק על הקמת מדינת ישראל" ו"סוגיות נבחרות בתולדות מדינת ישראל". משך הבחינה על כל פרקיה, החל משנת תשפ"א - 3 שעות, כאשר עד אז עמד על שעתיים וחצי.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ היסטוריה, תוכנית לימודים לחטיבה העליונה בבית הספר הממלכתי, משרד החינוך, 2003.