פתיחת התפריט הראשי

היזק ראִייה הוא היזק אשר גורם אדם לחברו על ידי הסתכלות בשטחו הפרטי. לדברי אבן האזל ההיזק הוא בכך שמונע מחברו לעשות בחצר דברים של צנעה משום שירא שמא יסתכל בו[1]. ומניעת ההשתמשות נחשבת להיזק[2]. בהלכה ניתן לדרוש מהמזיק לחדול מהיזק זה.

יסוד הדיןעריכה

יסודו הוא מדין "הרחקת נזיקין"[3][4], כשם שאסור לאדם להניח ברשותו דבר שמזיק לחצר חברו, כך אסור לאדם לעמוד ברשותו ולהסתכל בחצר חברו. סוג היזק זה נקרא בתלמוד "גיריה דיליה", דהיינו עם הנחת המזיק בא ההיזק – מיד כשמסתכל בחצר חברו, חברו ניזק.

היזק ראייה שמיה היזק, או לאו שמיה היזקעריכה

דיני היזק ראייה נידונים בגמרא בפרק הראשון ("השותפין") במסכת בבא בתרא.

ישנה מחלוקת בגמרא האם היזק ראייה נחשב להיזק במקרה שמסתכל בחצר חברו. להלכה נפסק שהיזק ראייה נחשב להיזק אפילו במסתכל בחצר חברו[5].

מקרים בהם היזק ראייה נחשב להיזק לכולי עלמאעריכה

  • המסתכל בביתו של אדם נחשב להיזק, משום שאדם עושה בביתו דברים צנועים[6].
  • הייתה מחיצה ונפלה.
  • היזק מרבים – מהעוברים ושבים ברשות הרבים.
  • בגינה – מכיוון שאסור לאדם לעמוד בשדה חברו בשעה שהיא עומדת בקמותיה, שלא יזיקנו בעין הרע. אך הרמב"ם סובר שבגינה אין היזק ראייה כלל מכיוון שאדם לא דר שם, ואינו נוהג בה כמו בחצרו שעושה שם את צרכיו. ומה שכתוב בגמרא שאסור לאדם לעמוד וכו', אינו אלא דברי חסידות.

טעם האיסורעריכה

הגמרא אינה מביאה טעם לאיסור היזק ראייה, אך ישנם שלשה טעמים בראשונים:

בניית הכותלעריכה

בנזק רגיל, מי שהזיק את חברו חייב לשלם ממון. מה שאין כן בהיזק ראייה, המזיק את חברו לא חייב לשלם לו ממון, אך כותב הרא"ש שעצם קיומו של ההיזק מחייב מצד תקנת חכמים את שני הצדדים בבניית קיר בגובה ארבע אמות (כשני מטרים)[8], שיהווה מחיצה בין שתי החצרות וימנע את היזק הראייה. הרמב"ן סובר שחיוב בניית הכותל הוא "מעיקר הדין" משום איסור היזק ראייה.

חיוב בניית הכותל הוא על שני הצדדים, ועל אף שיסוד דין היזק ראייה הוא מצד "הרחקת נזיקין", מכל מקום אין כאן חיוב רק על המזיק לבנות את הכותל מצד הרחקת נזיקין. והטעם לדבר מסביר ר' שמעון שקופ מכיוון שאין זה היזק ממשי כמו בניית בור בחצרי שמשפיעה על החצר הסמוכה אלא רק הסתכלות בעלמא.

החיוב על שני הצדדים לבנות את הכותל הוא רק במקרה שלאחר החלוקה ישאר לכל אחד שטח של ד' על ד' אמות. אך אם כתוצאה מהחלוקה יפגע אחד מהם ולא ישאר לו שטח של ד' על ד' אמות אינם חייבים לבנות כותל.

נפל הכותל, המקום והאבנים שייכים לשניהם, גם במקרה שהם נכנסו לגור אחרי שנבנה הכותל ואינו יכול לומר מאחר שהאבנים נפלו בחלקי הם שלי, או "הכותל נבנה בחלקי".

סוג הכותל נבחר לפי מנהג המדינה (גוויל גזית וכו').

עובי הכותל:

  • גוויל – רוחבו יהיה 6 טפחים. 3 טפחים משטחו של כל אחד.
  • גזית – 5 טפחים.
  • כפיסין – 4 טפחים. בכל צד מניחים אריח ברוחב טפח וחצי, ועוד חלל טפח כדי להניח טיט ביניהם.
  • לבנה – 3 טפחים. (זהו רוחבה של הלבנה, מניחים אותה כמו שהיא).

מחילה בהיזק ראייהעריכה

נחלקו הראשונים האם מועילה מחילה בבניית הכותל במקרה שיש היזק ראייה. לדעת הרמב"ן מאחר שהחיוב הוא מעיקר הדין לא תועיל מחילה, אך לדעת הרא"ש שיש כאן רק חיוב ממון מתקנת חכמים, הניזוק יכול למחול למזיק מלבנות את הכותל.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ היזק זה נחשב גרמא ופטור מתשלום, אך יש בו איסור.
  2. ^ סברת אבן האזל היא משום שאם ההיזק הוא בכך שהוא מסתכל בחצר חברו, אז הוא יכול למנוע מעצמו להסתכל מבלי לבנות גדר.
  3. ^ בעניין הרחקת נזיקין נחלקו רבי יוסי ורבנן בתחילת פרק "לא יחפור", אך בעניין היזק ראייה גם רבי יוסי יודה.
  4. ^ לדברי הראשונים. מלבד הרא"ש.
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קניין, הלכות שכנים, פרק ב', הלכה י"ד
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ב', עמוד ב'
  7. ^ הרמב"ן בבא בתרא נ"ט ע"א
  8. ^ בהגדרה ההלכתית חיוב ממוני זה נקרא "שיעבוד ממון".


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.