המדינות והטריטוריות של הודו

המדינות והטריטוריות של הודו הן החטיבות הפדרליות של הודו, המחולקת ל-28 מדינות ול-8 טריטוריות איחוד (בהן "טריטוריית הבירה הלאומית" דלהי). גבולות המדינות והטריטוריות ומספרן נותנים לשינוי, אשר נמצא בסמכות הפרלמנט ההודי.

מ-1956 קיימים שני מחלקות של חטיבות מנהל מקומי הודיות: מדינות, בעלות פרלמנט וממשלה הנבחרים על ידי תושביהן, וטריטוריות האיחוד, בהן הממשלה מוקמת על ידי הנציב הכללי הממונה על ידי נשיא הודו.

בתקופת הודו הבריטית עריכה

הודו הבריטית התחלקה לשני סוגי מדינות – פרובינציות, בשליטה ישירה של המנהל הבריטי, ונסיכויות, בשליטת נסיכיהן. בשלב בו עברה הודו מידי חברת הודו המזרחית הבריטית לידי הכתר הבריטי, היו בהודו 6 פרובינציות אשר נשלטו ישירות על ידי המושל הכללי של הודו, שמינה לכל אחת מהפרובינציות מושל, מפקח או אדמיניסטרטור. מושלי מדינות אלו היו כפופים למושל הבריטי. ערב הכרזת העצמאות היו כבר 17 פרובינציות.

הנסיכויות נוהלו על ידי שליט מקומי, שהכיר בסמכות הבריטית. היו מאות נסיכויות, בגדלים שונים. ברוב הנסיכויות היה נציג של המושל הכללי ש"ייעץ" לרג'ה המקומי בענייני השלטון.

פרט לשלטון הבריטי, שלטו בחלקי הודו שונים בתקופות שונות (בעיקר בערי סחר לאורך החופים) גם ההולנדים, הדנים, הצרפתים והפורטוגזים. ערב הכרזת העצמאות של הודו ב-1947, הודו הצרפתית כללה את פודוצ'רי, קאריקל, ינאון (ינאן), צ'אנדאנאגאר ומהא, והודו הפורטוגזית כללה את דאמאן ודיו, דאדרה ונאגר האוולי וגואה.

אחרי הכרזת העצמאות עריכה

הקמת הודו ופקיסטן בשנת 1947 לוותה בחלוקת הפרובינציות והנסיכויות בין שתי המדינות החדשות שהוקמו (ראו: חלוקת הודו). היו פרובינציות ונסיכויות שהועברו בשלמותן לפקיסטן או להודו והיו כאלו (כמו פנג'אב ובנגל) שפוצלו בין המדינות, על מדינת ג'אמו וקשמיר ניטש סכסוך שלא נפתר עד היום.

בחוקת הודו, שהתקבלה ב-26 ביוני 1950, נבנה מדרג של מדינות, בן ארבעה שלבים: מדינות מחלקה A, שנשלטו בידי מושל שמונה על ידי נשיא הודו ובית נבחרים נבחר, מדינות מחלקה B, שנשלטו על ידי רג'פרמורק ובית נבחרים, מדינות מחלקה C שנשלטו על ידי נציב כללי שמונה על ידי נשיא הודו ומדינות מחלקה D, שכללו רק את איי אנדמן וניקובר, שנשלטו על ידי סגן מושל שמונה על ידי ממשלת הודו. בסעיף 370 של החוקה נקבע מעמד מיוחד לג'אמו וקשמיר, והיא הייתה המדינה ההודית היחידה בעלת דגל משלה.

ב-1956 חוקק חוק ארגון מחדש של המדינות, שארגן מחדש את גבלות מדינות הודו על פי קווי חלוקה לשוניים, וכן תוקנה חוקת הודו ליצור שתי סוגי מדינות הודיות: מדינות, שנשלטו על ידי בית הנבחרים שלהם ובראשם הועמד מושל, וטריטוריות איחוד שנשלטו על ידי נציב כללי שמונה על ידי נשיא הודו.

במהלך הגדרת המדינות בהודו ניטש מאבק בין הממשל המרכזי לבין הנסיכים (הראג'ות) על מידת עצמאותם, מאבק שנמשך עד שנות ה-60 והסתיים בניצחון השלטון המרכזי.

במהלך השנים שמאז הכרזת העצמאות ויתרו צרפת ופורטוגל בהדרגה על החזקותיהן בהודו, חלק מהשטחים שהוחזרו להודו (כמו גואה) הוכרזו כמדינות או טריטוריות איחוד.

המדינה האחרונה שהוקמה בהודו היא טלנגאנה, שפוצלה מאנדרה פרדש ב-2014, וטריטוריית האיחוד האחרונות שהוקמו בהודו הן ג'אמו וקשמיר ולדאק שהוקמו ב-2019 בעקבות פיצול מדינת ג'אמו וקשמיר^[1].

רשימת המדינות וטריטוריות האיחוד עריכה

מדינות וטריטוריות הודו

הודו מחולקת לקבוצות מדינות על פי מיקומן הגאוגרפי, בצפון-מזרח המדינה שוכנות שבע האחיות, צפון-מערב המדינה נקרא לרוב צפון הודו, מרכז היבשת הוא גם מרכז הודו והדרום מתחלק לצד המזרחי והצד המערבי.

מדינות עריכה

	מדינה	אזור	עיר בירה	שנת הקמה	אוכלוסייה (2011)	שטח (קמ"ר)
26	אוטר פרדש	מרכז	לאקנאו	1950	199,812,341	243,286
27	אוטראקהאנד	מרכז	דהראדון	2000	10,086,292	53,483
19	אודישה	מזרח	בובנשוואר	1950	41,974,218	155,820
1	אנדרה פרדש	דרום	היידראבד	1953	49,506,799	160,205
3	אסאם	צפון-מזרח	דיספור	1950	31,205,576	78,550
2	ארונאצ'ל פרדש	צפון-מזרח	איטנגאר	1987	1,383,727	83,743
4	ביהר	מזרח	פטנה	1960	104,099,452	94,163
10	ג'הרקאנד	מזרח	ראנצ'י	2000	32,988,134	74,677
6	גואה	מערב	פאנאג'י	1987	1,458,545	3,702
7	גוג'ראט	מערב	גנדינגאר	1960	60,439,692	196,024
9	הימאצ'ל פרדש	צפון	שימלה	1971	6,864,602	55,673
8	הריאנה	צפון	צ'אנדיגאר	1966	25,351,462	44,212
23	טאמיל נאדו	דרום	צ'נאי	1950	72,147,030	130,058
24	טלנגנה	דרום	היידראבד	2014	35,193,978^[2]	114,840^[2]
25	טריפורה	צפון-מזרח	אגרטלה	1972	3,673,917	10,492
13	מאדהיה פרדש	מרכז	בופאל	1956	72,626,809	308,252
16	מגהלאיה	צפון-מזרח	שילונג	1972	2,966,889	22,720
14	מהאראשטרה	מערב	מומבאי	1960	112,374,333	307,713
17	מיזוראם	צפון-מזרח	אייזול	1987	1,097,206	21,081
15	מניפור	צפון-מזרח	אימפאל	1972	2,855,794	22,347
28	מערב בנגל	מזרח	קולקטה	1950	91,276,115	88,752
18	נאגאלנד	צפון-מזרח	קוהימה	1963	1,978,502	16,579
22	סיקים	צפון-מזרח	גנגטוק	1975	610,577	7,096
20	פנג'אב	צפון	צ'אנדיגאר	1966	27,743,338	50,362
5	צ'האטיסגאר	מרכז	ראיפור	2000	25,545,198	135,194
12	קרלה	דרום	טריוונדרום	1956	33,406,061	38,863
11	קרנאטקה	דרום	בנגלור	1956	61,095,297	191,791
21	ראג'סטאן	צפון	ג'איפור	1956	68,548,437	342,269

טריטוריות איחוד עריכה

	טריטוריית איחוד	עיר בירה	אוכלוסייה (2011)	שטח (קמ"ר)
A	איי אנדמן וניקובר	פורט בלייר	380,581	8,249
D	ג'אמו וקשמיר	סרינגאר, ג'אמו	12,258,433	42,241
C	דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו	דאמאן	586,956	603
G	דלהי	ניו דלהי	16,787,941	1,490
E	לדאק	לה	274,289	59,146
F	לקשאדוויפ	קאוואראטי	64,473	32
H	פודוצ'רי	פודוצ'רי	1,247,953	492
B	צ'אנדיגאר	צ'אנדיגאר	1,055,450	114