המדינות והטריטוריות של הודו

הודו מחולקת לעשרים ותשע מדינות (ובכל מדינה יש חלוקה נוספת למחוזות), שש טריטוריות איחוד, וטריטוריה אחת דלהי שבה בירת המדינה ניו דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות בעוד שבטריטוריות-האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה.

תוכן עניינים

בתקופת השלטון הבריטיעריכה

תחת שלטון בריטניה חולקה הודו לשני סוגי מדינות - פרובינציות ונסיכויות. בשלב בו עברה הודו מידי חברת הודו המזרחית הבריטית לידי הכתר הבריטי, היו בהודו 6 פרובינציות אשר נשלטו ישירות על ידי השלטון המרכזי, שמינה לכל אחת מהפרובינציות מושל, מפקח או אדמיניסטרטור. מושלי מדינות אלו היו כפופים למושל הבריטי, ערב הכרזת העצמאות היו כבר 17 פרובינציות.

הנסיכויות נוהלו על ידי שליט מקומי, שהכיר בסמכות הבריטית. היו מאות נסיכויות, בגדלים שונים. ברוב הנסיכויות היה נציג הכתר ש"יעץ" לראג'ה המקומי בענייני השלטון.

פרט לשלטון הבריטי, שלטו בחלקי הודו שונים בתקופות שונות (בעיקר בערי סחר לאורך החופים) גם ההולנדים, הדנים, הצרפתים והפורטוגזים. ערב הכרזת העצמאות של הודו ב-1947, הצרפתים שלטו בפונדיצ'רי, קאריקל, ינאון (ינאן), צ'אנדאנאגאר ומהא. פורטוגלים שלטו דאמאן ודיו, דאדרה ונאגר הבלי וכן בגואה.

אחרי הכרזת העצמאותעריכה

הקמת הודו ופקיסטן ב-1947 לוותה בחלוקת הפרובינציות והנסיכויות בין שתי המדינות החדשות שהוקמו (ראו: חלוקת הודו). היו פרובינציות ונסיכויות שהועברו בשלמותן לפקיסטן או להודו והיו כאלו (כמו פנג'אב ובנגל) שפוצלו בין המדינות, על מדינת ג'אמו וקשמיר ניטש סכסוך שלא נפתר עד היום.

במהלך הגדרת המדינות בהודו ניטש מאבק בין הממשל המרכזי לבין הנסיכים (הראג'ות) על מידת עצמאותם, מאבק שנמשך עד שנות ה-60 והסתיים בניצחון השלטון המרכזי.

עם ארגון הממשל בהודו פוצלו חלק מהמדינות, ובמהלך השנים בוצעו פיצולים נוספים עד שמספר המדינות והפרובינציות הגיע למצב הנוכחי.

במהלך השנים שמאז הכרזת העצמאות ויתרו צרפת ופורטוגל בהדרגה על אחזקותיהן בהודו, חלק מהשטחים שהוחזרו להודו (כמו גואה) הוכרזו כמדינות או טריטוריות ושאר השטחים (בייחוד ערי הסחר) סופחו למדינות קיימות.

רשימת המדינות בהודועריכה

חלוקת הודו

הודו מחולקת לקבוצות מדינות על פי מיקומן הגאוגרפי, בצפון מזרח המדינה שוכנות שבע האחיות, צפון מערב המדינה נקרא לרוב צפון הודו, מרכז היבשת הוא גם מרכז הודו והדרום מתחלק לצד המזרחי והצד המערבי.

27 - אוטר פרדש	10 -	ג'אמו וקשמיר	25 -	טלנגנה	19 -	נאגאלנד
26 - טריפורה	11 -	ג'הרקאנד	14 -	מאדהיה פרדש	23 -	סיקים
20 - אודישה	6 -	גואה	16 -	מניפור	21 -	פנג'אב
1 - אנדרה פרדש	7 -	גוג'ראט	17 -	מגהלאיה	5 -	צ'האטיסגאר
3 - אסאם	9 -	הימאצ'ל פרדש	15 -	מהאראשטרה	12 -	קרנאטקה
2 - ארונאצ'ל פרדש	8 -	הריאנה	18 -	מיזוראם	13 -	קרלה
4 - ביהר	24 -	טאמיל נאדו	28 -	אוטראקהאנד	22 -	ראג'סטאן
29 - מערב בנגל

טריטוריות איחוד: (מסומנות באותיות) A - איי אנדמן וניקובר - C - דאדרה ונאגר הבלי - D - דאמאן ודיו - E - לקשאדוויפ - G - פודוצ'רי - B - צ'אנדיגאר

טריטוריה של בירת המדינה: F - דלהי

נתונים סטטיסטייםעריכה

מדינה	אזור	עיר בירה	שנת הקמה	אוכלוסייה (2011)	שטח (קמ"ר)
אנדרה פרדש	צפון	היידראבד	1953	49,506,799	160,205
ארונאצ'ל פרדש	צפון-מזרח	איטנגאר	1987	1,383,727	83,743
אסאם	צפון-מזרח	דיספור	1950	31,205,576	78,550
ביהר	מזרח	פטנה	1960	104,099,452	94,163
צ'האטיסגאר	מרכז	ראיפור	2000	25,545,198	135,194
גואה	מערב	פאנאג'י	1987	1,458,545	3,702
גוג'ראט	מערב	גנדינגאר	1960	60,439,692	196,024
הריאנה	צפון	צ'אנדיגאר	1966	25,351,462	44,212
הימאצ'ל פרדש	צפון	שימלה	1971	6,864,602	55,673
ג'אמו וקשמיר	צפון	ג'אמו	1950	12,541,302	222,236 101,387^[1]
ג'הרקאנד	מזרח	ראנצ'י	2000	32,988,134	74,677
קרנאטקה	דרום	בנגלור	1956	61,095,297	191,791
קרלה	דרום	טריוונדרום	1956	33,406,061	38,863
מאדהיה פרדש	מרכז	בופאל	1956	72,626,809	308,252
מהאראשטרה	מערב	מומבאי	1960	112,374,333	307,713
מניפור	צפון-מזרח	אימפאל	1972	2,855,794	22,347
מגהלאיה	צפון-מזרח	שילונג	1972	2,966,889	22,720
מיזוראם	צפון-מזרח	אייזול	1987	1,097,206	21,081
נאגאלנד	צפון-מזרח	קוהימה	1963	1,978,502	16,579
אוריסה	מזרח	בובנשוואר	1950	41,974,218	155,820
פנג'אב	צפון	צ'אנדיגאר	1966	27,743,338	50,362
ראג'סטאן	צפון	ג'איפור	1956	68,548,437	342,269
סיקים	צפון-מזרח	גנגטוק	1975	610,577	7,096
טאמיל נאדו	דרום	צ'נאי	1950	72,147,030	130,058
טלנגנה	דרום	היידראבד	2014	35,193,978^[2]	114,840^[2]
טריפורה	צפון-מזרח	אגרטלה	1972	3,673,917	10,492
אוטר פרדש	מרכז	לאקנאו	1950	199,812,341	243,286
אוטראקהאנד	מרכז	דהראדון	2000	10,086,292	53,483
מערב בנגל	מזרח	קולקטה	1950	91,276,115	88,752

טריטוריות איחודעריכה

טריטוריית איחוד	עיר בירה	אוכלוסייה (2011)	שטח קמ"ר
איי אנדמן וניקובר	פורט בלייר	380,581	8,249
צ'אנדיגאר	צ'אנדיגאר	1,055,450	114
דאדרה ונאגר הבלי	סילוואסה	343,709	491
דאמאן ודיו	דאמאן	243,247	112
דלהי	ניו דלהי	16,787,941	1,490
לקשאדוויפ	קאוואראטי	64,473	32
פודוצ'רי	פודוצ'רי	1,247,953	492