פתיחת התפריט הראשי

הממונה על הביטחון במערכת הביטחון

אגף במשרד הביטחון

הממונה על הביטחון במערכת הביטחוןראשי תיבות: מלמ"ב, באנגלית: Director of Security of the Defense Establishment) הוא אגף במשרד הביטחון שאחראי על אבטחת משרד הביטחון, תעשיות הנשק הישראליות והגופים בישראל העוסקים בפיתוח וייצור של נשק להשמדה המונית וכן האמצעים להתגוננות מנשק שכזה, בהם הקריה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי וכן יחידות צה"ל העוסקות בתחומים אלו.

הממונה על הביטחון במערכת הביטחון
סמל הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב)
סמל הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב)
מידע כללי
מקור סמכות אבטחת משרד הביטחון, תעשיות הנשק הישראליות והגופים בישראל העוסקים בפיתוח, ייצור והתגוננות של נשק להשמדה המונית, הקריה למחקר גרעיני, המכון למחקר ביולוגי
משרד אחראי משרד הביטחון
הקמה 1958
ראש ניר בן משה
ממשלה ממשלת ישראל
תקציב חסוי

המלמ"ב הוא מהאגפים החשאיים ביותר במשרד הביטחון. באתר האינטרנט של המשרד מוזכר המלמ"ב, אולם בניגוד לגופים רבים במשרד, לא מוזכר תקציבו, פעולותיו או כל פרט אחר בדו"ח השנתי המוגש בהתאם לחוק חופש המידע. למלמ"ב קשר הדוק עם השב"כ, ששותף בוועדה לבחירת המלמ"ב. בשל היקף פעילותו ועצמאותו, מתואר המלמ"ב לעיתים כסוכנות המודיעין הרביעית (לצד אמ"ן, המוסד והשב"כ)[1].

במסגרת תפקידו, מבצע המלמ"ב תחקור של העובדים, ביקורות אבטחה, אישור על חשיפת טכנולוגיה, חקירות למציאת שחיתות ומניעת דליפת מידע מסווג.[דרוש מקור] כמו כן אחראי המלמ"ב להפעלת סוכנים העוסקים בהשגת מודיעין טכנולוגי במדינות זרות. תחום זה היה באחריות הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), אך בשנת 1986, לאחר פרשת פולארד, הועברו סמכויות הלק"ם למלמ"ב. [דרוש מקור]

תוכן עניינים

היסטוריה והווהעריכה

העומד בראש המלמ"ב (המכונה גם הוא המלמ"ב) היה מאז הקמתו חיים כרמון, ובשנת 1986 החליפו יחיאל חורב, שעמד בראש המלמ"ב עד פרישתו לגמלאות ביולי 2007. החליפו אמיר קין, שהיה קודם לכן עוזר מנכ"ל משרד הביטחון. חורב והמלמ"ב הותקפו רבות לאורך השנים על גישתם הקיצונית לאבטחת סודות, אפילו כאלה שנחשפו באופן חלקי. לטענת מקטרגיהם, דרכי הפעולה של המלמ"ב אינן עולות תמיד בקנה אחד עם אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל והטיפול הקיצוני הזה גורם להעצמת אנשים כגון מרדכי ואנונו ומגביר את העניין בהם.

פרשיות ריגול שבטיפול בהן היה מעורב המלמ"ב הן פרשיות מרדכי ואנונו ומרקוס קלינגברג. כתב אישום שהוגש ביוזמת המלמ"ב נגד תת-אלוף יצחק יעקב (יצה) בטענה שחשף סודות ביטחוניים הסתיימה בזיכויו בשני סעיפים והרשעתו בשלישי. בשנת 2009 הוגש לאישור הצנזורה הסרט הדוקומנטרי "ממלכת הסוד" העוסק בתפקוד המלמ"ב בפרשה זו. הצנזורית הראשית פסלה חלקים מהסרט לאחר שהתייעצה עם המלמ"ב[2][3], אולם הסרט הוקרן לבסוף במלואו בערוץ 2 ב-12 בספטמבר 2010.

בדצמבר 2015 מונה ניר בן משה לכהן כראש המלמ״ב[4]. סמוך לכניסתו לתפקיד הוביל להדחתו של ראש מנהלת חומה, יאיר רמתי, בשל עבירת ביטחון מידע[5].

ביולי 2019 פורסם תחקיר של מכון עקבות לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני ושל עיתון "הארץ", שלפיו משנת 2002, המלמ"ב סורק ארכיונים בישראל ומורה למנהליהם להסתיר בכספות מסמכים שונים. מסמכים אלה עוסקים בנושאי גרעין, יחסי החוץ של מדינת ישראל ועדויות על פשעי מלחמה שהתרחשו במהלך מלחמת העצמאות. לפי גנז המדינה הקודם, ד"ר יעקב לזוביק, החוק אינו מעניק למלמ"ב סמכות לפעול בארכיונים. חלק מהמסמכים שהוסתרו אושרו לפרסום על ידי הצזנורה הצבאית שהבהירה שפרסומם אינו מהווה נזק בטחוני, ובחלק מהמקרים המסמכים שהוסתרו כבר פורסמו במאמרים אקדמים. יחיאל חורב שעמד בראש המלמ"ב, לא מכחיש את הסתרת המסמכים הנוגעים למלחמת העצמאות, ומצהיר שהמטרה של הסתרה זו היא לסייע לנרטיב הישראלי.[6][7]

רשימת הממונים על הביטחון במערכת הביטחוןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה