הרווי גולדברג

הרווי א. גולדברג
	הרווי גולדברג
	הרווי גולדברג
לידה	16 במאי 1939 (בן 84); ניו יורק, ארצות הברית
מוסדות	אוניברסיטה העברית בירושלים

הרווי א. גולדברג (נולד ב-16 במאי 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה עריכה

הרווי גולדברג נולד וגדל בקווינס, ניו יורק. למד בבית ספר כללי ובמקביל בתלמוד תורה בבית ספר קונסרבטיבי. אחר-כך למד ב-day school (ישיבה קטנה) ומשם המשיך לתיכון. סביו היגרו לארצות הברית ממזרח אירופה. להרווי אחות שגדולה ממנו בשש שנים, פסיכולוגית קלינית במקצועה המתגוררת בארצות הברית.

בוגר תואר ראשון בקולומביה קולג', ניו יורק (1961). במהלך התואר הראשון שהה בישראל במשך שנה במכון ללימודי חו"ל מטעם הסוכנות היהודית. במקביל לתואר האזין לקורסים ביהדות בסמינר התאולוגי היהודי. בוגר תואר שני (1963) ושלישי (1967) מאוניברסיטת הרווארד. הדוקטורט התבסס על עבודת שדה שעשה במושב עולים בשם פורת בגוש תל מונד, בו שהה בשנים 1963–1965.

שימש כאסיסטנט בהרווארד, כמדריך באוניברסיטת איווה וכ-assistant professor באוניברסיטה איווה (1969-1967) וכ-associate professor באוניברסיטת איווה (1972-1969); היה עמית מחקר באוניברסיטת קולומביה (1968 – 1969). עלה לישראל והתמנה למרצה בכיר באוניברסיטה העברית בשנת 1972, התמנה לפרופסור חבר ב-1979. שימש כראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה (1987-1984), התמנה לפרופסור מן המניין ב-1987. באביב, 2004 היה מתאם קבוצה (עם סטיבן כהן) במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית. פרש מהאוניברסיטה העברית כפרופסור אמריטוס ב-2007. היה מופקד הקתדרה על שם שרה אלן שיין לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה.

גולדברג שימש כמרצה, פרופסור אורח ועמית בסמינר התאולוגי היהודי; באוניברסיטת טקסס באוסטין; סט. ג'ון קולג', אוניברסיטת קיימברידג'; ניו הול קולג', אוניברסיטת קיימברידג'; אוניברסיטת קליפורניה בברקלי; אוניברסיטת בראון; מכון אננברג למחקר, פילדלפיה; בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה, פריז (EHESS); מרכז אוקספורד ללימודי עברית ויהדות, יארנטון; מרכז מחקר ע"ש רוקפלר, בלאג'ו, איטליה; דרטמות' קולג'; אוניברסיטת הבוספורוס, איסטנבול (BOĞAZIÇI); עמית המרכז ללימודי יהדות מתקדמים, אוניברסיטת פנסילבניה; אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון, ועמית המרכז ללימודי יהדות מתקדמים באוניברסיטת מישיגן, אן ארבור.

היה ממקימי האגודה הישראלית לאנתרופולוגיה בשנת 1973, ב-2014 נבחר בשנית ליושב הראש שלה. באותה שנה, שימש כחבר בוועדה האקדמית המייעצת של מכללת אשקלון.

הרווי גולדברג נשוי ליהודית משנת 1962 ולהם ארבעה ילדים: הבכור, דניאל גולדברג – שופט בבית הדין לעבודה, אילנה גולדברג – ד"ר לאנתרופולוגיה ומתרגמת, מיכל גולדברג – פסיכולוגית קלינית, והצעיר, פרופ׳ יהושע גולדברג - חוקר במדעי המוח.

מחקריו עריכה

רוב מחקריו של הרוי גולדברג עוסקים ביהודי צפון אפריקה, בעיקר לוב, גם בארצות מוצאם וגם בישראל; הוא משלב במחקריו אנתרופולוגיה עם מדעי היהדות.

אודות ספרים נבחרים עריכה

שוכני מערות ומגדלי פרי הדר עריכה

ספר המבוסס על עבודת הדוקטור של גולדברג, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1972. מתמקד במהגרים מהאזורים ההרריים של דרום טריפוליטניה, לוב. בישראל הם התיישבו במושב, התפרנסו מחקלאות, היו בעלי פרדסים והמשיכו הרבה מעקרונות ארגון הכפר והמנהגים שלהם מלוב.

הגיד מרדכי : קורות לוב ויהודיה, יישוביהם ומנהגיהם עריכה

כתב היד של מרדכי הכהן (1929-1856), יהודי יליד טריפולי, שכתב ספר בכתב רש"י בעברית על תולדות יהודי טריפולי. הספר כולל תיאור של הדיאלקט הערבי של יהודי טריפולי, הסביבה בה היהודים חיו, המבנה החברתי וההיסטוריה שלהם. מסתיים בכיבוש האיטלקי של טריפולי ב-1911. מרדכי פרסם חלק קטן מכתב היד באיטלקית ביחד עם מזרחן איטלקי. כתב היד העברי היה קיים במספר עותקים, שאחד מהם הגיע לספריה הלאומית בזמן מלחמת העולם השנייה. גולדברג ההדיר והוסיף מבוא והערות. הספר יצא לאור בשתי מהדורות בהוצאת מכון בן-צבי. חלק ממנו על היהודים בעיירות הקטנות תורגם לאנגלית ויצא בשתי מהדורות - האחת בארצות הברית והשנייה באנגליה. ^[1]

במצוקה בעיירת פיתוח ישראלית עריכה

גולדברג ליווה כאנתרופולוג פרויקט לקידום נוער טעון טיפוח בקריית שמונה. הוא תיאר את הפרויקט וניתח אותו בהקשרו הרחב - הפוליטי והאקדמי. הספר פורסם ב-1984. ^[2]

חיי היהודים בלוב המוסלמית: יריבים וקרובים עריכה

הספר ראה אור בהוצאת אוניברסיטת שיקגו בשנת 1990. הוא מיצג אינטגרציה של אסופת מאמרים שדנו במפגש היומיומי של יהודים ומוסלמים במישור הבין-דתי: מנהגים, היבטים יומיומיים של חיים משותפים, וגם תחרותיים. גולדברג הראה שהיהודים היו אמנם אנשי חסותם של המוסלמים, אבל מבחינת ההתנהגות היומיומית התקיימה היכרות אינטימית של שתי הקבוצות עד כדי הכרת מנהגי רעותה, כשחלק מהמנהגים היו משותפים. היו מוסלמים שפקדו קברי צדיקים של יהודים ובזמן חג הקורבן המוסלמי כאשר נהגו לשחוט כבשים, היו מקצת היהודים בטריפולי ששחטו כבשים גם הם. הן היהודים והן המוסלמים רואים באברהם אבינו מייסד של דתם.

החיים היהודיים עריכה

אסופת מאמרים העוסקת ביהודים בישראל ובארצות הברית. בישראל מתמקדים ביהודים ספרדים ומזרחים ובארצות הברית באורתודוקסים וקונסרבטיבים. עוד ספר שגולדברג ערך בכיוון זה ראה אור בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 2001.

החוויה הישראלית: מחקרים במסע של נוער ובזהות היהודית עריכה

מונוגרפיה המכילה מחקרים אתנוגרפיים אודות נוער יהודי אמריקאי שהשתתף במסע חינוכי לישראל בשנות התשעים. גולדברג ערך את הספר עם סם הילמן וברברה קירשנבלט-גימבלט וכתב בו מאמר ארוך, שמתאר ומנתח מסע שורשים לישראל של נוער רפורמי יהודי, אותו ליווה. הספר התפרסם בהוצאת קרן קרב ב-2002.

טקסי מעבר יהודיים: מעגלי החיים היהודיים עריכה

הספר יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 2003. דן בטקסי מעבר יהודיים מראשיתם עד זמננו. הספר מחבר בין האנתרופולוגיה להיסטוריה, בצורה כזו שטקסטים היהודיים נכנסים להסברים של ההווה והמחקר האנתרופולוגי מעניק נקודת מבט להבנת התהליכים ההיסטוריים. אחד הנושאים בהם עסק הספר היה ברית המילה, גולדברג טוען שברית המילה בעלת חשיבות לנשים, למרות שלא מלו אותן. אחד הפרקים דן בטקס בר המצווה כריטואל ומנתח את התופעה של אנשים שעורכים טקס בר מצווה בגיל מבוגר. פרק אחר מתאר את המשמעויות של חיי הקהילה היהודיים בחיי הפרט. הספר דן גם בטקס הנישואים ובריטואלים שצמחו בעת החדשה - עליה לרגל חינוכית ומסע לחיפוש שורשים. ^[3]

שייכות דינמית: הזהות היהודית הקולקטיבית בת זמננו עריכה

אסופת מאמרים שגולדברג ערך במשותף עם פרופ' סטיבן כהן מהיברו יוניון קולג' ועם הסוציולוג עזרא קופלביץ' ב-2012. הספר מבוסס על עבודתה של קבוצת חוקרים שהתארגנה במרכז ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית ב-2004. הוא דן בחיים היהודיים בימינו בתפוצות ובישראל. הוא מתייחס לשייכות כדבר שאנשים בוחרים כל הזמן ולא כמשהו שאדם נולד לתוכו.

אודות מאמרים נבחרים עריכה

הזוהר בדרום מרוקו: מחקר באתנוגרפיה של הכתבים עריכה

המאמר מתבסס על ראיונות שגולדברג ערך במושבים רבים בישראל. בבתי כנסת רבים במרוקו היו בצד ספר התורה גם כרכים של הזוהר שנהגו בהם קריאה טקסית. בניגוד לספר התורה שהשימוש הטקסי שלו היה כרוך בכתב יד שהוכן על פי כללים מדויקים, הזוהר היה ספר מודפס ומשם כך היה נגיש יותר. נהגו לקרוא בזוהר בברית מילה, והביאו אותו לבית החולה לקריאה מיוחדת. אנשים רכשו עותק של הזוהר ותרמו אותו לבית כנסת כמו שתורמים ספר תורה. גולדברג טוען שהתורה קיבלה מימד של קדושה ואילו הזוהר, שגם בו יש קדושה, תיפקד כמתווך הנגיש לאדם הפשוט. תרבות הספרים היהודית באה לידי ביטוי לא רק באמצעות הקוגניציה, כי אם גם על ידי הספרים - החפצים, הללו הופכים לחלק מחיי האדם, גם אם אינו יודע קרוא וכתוב. ^[4]

תורה וילדים: היבטים סמליים של ילודה אצל יהודים וביהדות עריכה

התורה מסמלת המשכיות. בקבוצות שונות של יהודים היה מנהג בקרב זוגות חשוכי ילדים לרכוש ספר תורה ולתרום אותו לבית הכנסת. הסיבה לכך היא שאם אין המשכיות דרך ילדים, תהיה להם המשכיות באמצעות זיקתם לספר התורה הכתוב. ^[5]

אתניות בישראל עריכה

גולדברג כתב מספר מאמרים על אתניות בישראל. באחד מהם אותו כתב עם ד"ר חן ברם, ניתח את המונחים השונים, במחקר ובשיחה יומיומית, בהם השתמשו להגדיר את יהודי המזרח מנקודת מבט תרבותית והיסטורית. בניגוד לגישה נפוצה במחקר שנוהגת להתייחס אל היהודים המזרחים מנקודת מבט של הדרתם בידי הממסד הציוני-אשכנזי, מאמר זה מדגיש דפוסי תרבות מהעבר וגלגולם בישראל. ^[6]

סעודת יתרו עריכה

המאמר מתחקה אחר השורשים התוניסאיים של החג סעודת יתרו, המתקיים קרוב לט"ו בשבט, אותו חוגגים ילדים שהחלו ללמוד בחדר. בערב יום חמישי עורכים להם סעודה חגיגית. הוא קושר את החג לסיום מגפת הכולרה שפקד את תוניס במחצית המאה ה-19 אבל עומד על ההתפתחות המורכבת שלו מאז. ^[7]

יהדות ואנתרופולוגיה עריכה

גולדברג כתב מספר מאמרים על חקר המקרא ואנתרופולוגיה. אחד המאמרים עוקב אחרי הדרך שבה האנתרופולוגיה התמודדה או התייחסה לחקר המקרא מסוף המאה ה-19. ג'יימס ג'. פרייזר, שכתב במפנה המאה העשרים סדרת כרכים עבי-כרס שעוסקים בתרבויות העולם מראשית ההיסטוריה ועד ימינו, פרסם גם ספר בעל שלושה כרכים על פולקלור במקרא ("ברית הישנה"). גולדברג מגלה קו המשך סמוי מן העין לקשר בין אנתרופולוגיה לחקר המקרא בין אנתרופולוגים יהודים. ^[8]

במאמר אחר גולדברג בוחן את ברית המילה במקרא ומקשר אותה לנושא החינוך. מנקודת מבט פמיניסטית הוא רואה בה יחס גם לנקביות ולא רק לזכריות. ^[9]

ספריו עריכה

Cave dwellers and Citrus growers: A Jewish Community in Libya and Israel. Cambridge: Cambridge University Press, 1972.
Editor, special issue of Ethnic Groups (published by Gordon & Breach) on "Ethnicity in Israeli Society," Vol. I., No. 3, pp. 163 262, 1977.

אנתרופולוגיה: אדם, חברה ותרבות (מבוא לאנתרופולוגיה). תל אביב: "גומא" (צ'ריקובר), 1978. (בשיתוף עם אורית זיו ואיילין בסקר)
הגיד מרדכי :קורות לוב ויהודיה, יישוביהם ומנהגיהם. ההדיר והוסיף מבוא והערות הרוי גולדברג. ירושלים: מכון בן צבי, 1979, מהדורה שנייה מתוקנת, 1980.

The Book of Mordechai, by Mordecai Ha Cohen. Trans. and ed. by Harvey E. Goldberg. Institute for the Study of Human Issues, Philadelphia: 1980. Reprinted: London: Darf Publishers, 1993.
Greentown's Youth: Disadvantaged Youth in an Israeli Development Town. Assen: Van Gorcum, 1984.
Editor, Judaism Viewed from Within and from Without: Anthropological Studies. Albany: State University of New York Press, 1987.
Danielle Storper Perez and Harvey E. Goldberg. Au Pied du Mur de Jerusalem: Approche anthropologique du Mur du Temple. Paris: Cerf, 1989.
Jewish Life in Muslim Libya: Rivals and Relatives. Chicago: University of Chicago Press, 1990.
Editor, Sephardi and Middle Eastern Jewries: History and Culture in the Modern Era. Bloomington and New York: Indiana University Press and The Jewish Theological Seminary of America, 1996.

אורית אבוהב, אסתר הרצוג, הרוי גולדברג, עמנואל מרקס, עורכים. ישראל: אנתרופולוגיה מקומית (מקראה לאנתרופולוגיה ישראלית). תל אביב: צ'ריקובר, 1998.

Editor, The Life of Judaism. Berkeley: University of California Press, 2001.
Goldberg, Sam Heilman and Barbara Kirshenblatt-Gimblett. The Israel Experience: Studies in Youth Travel and Jewish Identity, ed. Barry Chazan. Jerusalem: ACBP Foundation, 2002.
Jewish Passages: Cycles of Jewish Life. Berkeley: University of California Press, 2003.
Esther Hertzog, Orit Abuhav, Harvey E. Goldberg and Emanuel Marx, ed. Perspectives on Israeli Anthropology. Detroit: Wayne State University Press, 2010.
Harvey E. Goldberg, Steven M. Cohen and Ezra Kopelowitz, ed. Dynamic Belonging: Contemporary Jewish Collective Identities. New York: Berghahn Books, 2012.

הרווי גולדברג (מחבר), אורית אבוהב, יורם בילו והגר סלמון (עורכים), יהודי לוב וסביבתם: אסופת מחקריו האתנו-היסטוריים של הרווי גולדברג, יד בן-צבי, 2020.

לקריאה נוספת עריכה

Dorothy Bauhof, "GOLDBERG, HARVEY E." in ENCYCLOPAEDIA JUDAICA, Second Edition, Volume 7, p. 692.

אורית אבוהב, קרוב אצל אחרים – התפתחות האנתרופולוגיה בישראל, הוצאת רסלינג, 2011, 238-239, 279.

Some Cautionary Tales from an Anthropological Romance with Jews from Libya. In Haim Hazan and Esther Hertzog, ed. Serendipity in Anthropological Research: The Nomadic Turn. Surrey: Ashgate, 2012, 109-22.

קישורים חיצוניים עריכה

איתי ארצי, "רציתי לשאול אותך, פרופ'…" – פינת ראיונות עם חברי הסגל שפרשו – ריאיון עם פרופ' הרוי גולדברג
הרוי גולדברג, "שוכני המערות של טריפוליטניה – מרומנטיקה לאתנוגרפיה ותולדות עם ישראל", פעמים 131 (תשע"ג), עמ' 9–31.
הרווי גולדברג, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים עריכה

^ על כך ראו גם במאמריו The Ottoman Rule in Tripoli as Viewed by the History of Mordechai Hakohen. In J.L. Miège. ed. Les relations entre juifs et musulmans en Afrique du nord: XIXe XXe siècles, Paris: C.N.R.S., 1980, pp. 143 59. Hebrew version in Pe'amim 3:37 48, 1979.) The Maskil and the Mequbbal: Mordecai Ha-Cohen and the Grave of Rabbi Shim`on Lavi in Tripoli. In Sephardi and Middle Eastern Jewries, 168-80. The Oriental and the Orientalist: The Meeting of Mordecai Ha-Cohen and Nahum Slouschz. Jerusalem Studies in Jewish Folklore 22:141-53, 2002 (Hebrew.
^ על כך ראו גם במאמריו: A Program for Disadvantaged Youth in an Israeli Development Town: An Evaluation. Anthropology and Education Quarterly 10:21 42, 1979. Evaluation, Ethnography and the Concept of Culture: Disadvantaged Youth in an Israeli Town. In D. Fetterman, ed. Ethnography in Educational Evaluation. Beverly Hills: Sage, 1984, 153 73. Disadvantaged Youngsters and Disparate Definitions of Youth in a Development Town. Youth and Society 16:237 56, 1984.
^ על כך גם ראו גם מאמריו: Life Cycle Rituals. [New York: Oxford University Press, 29 August 2012. http://www.oxfordbibliographies.com/view/document/obo-9780199840731/obo-9780199840731-0043.xml In David Biale], ed. Oxford Bibliographies in Jewish Studies. Rites of Passage. In Adam Silverstein and Guy G. Stroumsa, ed. Oxford Handbook of Abrahamic Religions. Oxford: Oxford University Press (in press).
^ The Zohar in Southern Morocco: A Study in the Ethnography of Texts. History of Religions 29:233 58, 1990.
^ Torah and Children: Symbolic Aspects of the Reproduction of Jews and Judaism. In Judaism Viewed from Within and from Without (above), 107-30. Reprinted and translated (Hebrew) in M. Adar-Bunis, ed. Introduction to Anthropology: A Reader. Tel Aviv: Open University, 1997, 73-88.
^ Harvey E. Goldberg and Chen Bram. Sephardi/Mizrahi/Arab-Jews: Reflections on Critical Sociology and the Study of Middle Eastern Jewries within the Context of Israeli Society. Studies in Contemporary Jewry 22:227-56, 2007. From Sefaradi to Mizrahi and Back Again: The Changing Meanings of the Term Sefaradi in Its Social Environments. Jewish Social Studies 15:165-88, 2008.
^ Harvey E. Goldberg and Hagar Salamon. The Riddle of Se’udat Yitro (Jethro’s Feast): Interpreting a Celebration among Tunisia’s Jews. Jewish Cultural Studies 3:45-67, 2011.
^ The Voice of Jacob: Jewish Perspectives on Anthropology and the Study of the Bible. Jewish Social Studies (n.s.) 2:36-71, 1995. Anthropology and the Study of Traditional Jewish Societies. AJS Review 15:1 22, 1990. The Science of Judaism and the Science of Man: Some Jewish Threads in the History of Anthropology. In Eli Lederhendler and Jack Wertheimer, eds. Text and Context: Essays in Modern Jewish History and Historiography in Honor of Ismar Schorsch. New York: Jewish Theological Seminary, 2005, 283-317. Anthropology and an Integrative Approach toward Jewish Studies. In Ra‘anan Boustan, Oren Kosansky, and Marina Rustow, ed. Jewish Studies at the Crossroads of Anthropology and History: Authority, Diaspora, Tradition. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2011, 318-34.
^ Cambridge in the Land of Canaan: Descent, Alliance, Circumcision, and Instruction in the Bible. Journal of the Ancient Near Eastern Society 24:9-34, 1996. Revised and translated in Florence Heymann and Danielle Storper-Perez, eds., Le corps du texte. Paris: CNRS, 1997, 51-81. Anthropology and the Study of Traditional Jewish Societies. AJS Review 15:1 22, 1990.

[1] על כך ראו גם במאמריו The Ottoman Rule in Tripoli as Viewed by the History of Mordechai Hakohen. In J.L. Miège. ed. Les relations entre juifs et musulmans en Afrique du nord: XIXe XXe siècles, Paris: C.N.R.S., 1980, pp. 143 59. Hebrew version in Pe'amim 3:37 48, 1979.) The Maskil and the Mequbbal: Mordecai Ha-Cohen and the Grave of Rabbi Shim`on Lavi in Tripoli. In Sephardi and Middle Eastern Jewries, 168-80. The Oriental and the Orientalist: The Meeting of Mordecai Ha-Cohen and Nahum Slouschz. Jerusalem Studies in Jewish Folklore 22:141-53, 2002 (Hebrew.

[2] על כך ראו גם במאמריו: A Program for Disadvantaged Youth in an Israeli Development Town: An Evaluation. Anthropology and Education Quarterly 10:21 42, 1979. Evaluation, Ethnography and the Concept of Culture: Disadvantaged Youth in an Israeli Town. In D. Fetterman, ed. Ethnography in Educational Evaluation. Beverly Hills: Sage, 1984, 153 73. Disadvantaged Youngsters and Disparate Definitions of Youth in a Development Town. Youth and Society 16:237 56, 1984.

[3] על כך גם ראו גם מאמריו: Life Cycle Rituals. [New York: Oxford University Press, 29 August 2012. http://www.oxfordbibliographies.com/view/document/obo-9780199840731/obo-9780199840731-0043.xml In David Biale], ed. Oxford Bibliographies in Jewish Studies. Rites of Passage. In Adam Silverstein and Guy G. Stroumsa, ed. Oxford Handbook of Abrahamic Religions. Oxford: Oxford University Press (in press).

[4] The Zohar in Southern Morocco: A Study in the Ethnography of Texts. History of Religions 29:233 58, 1990.

[5] Torah and Children: Symbolic Aspects of the Reproduction of Jews and Judaism. In Judaism Viewed from Within and from Without (above), 107-30. Reprinted and translated (Hebrew) in M. Adar-Bunis, ed. Introduction to Anthropology: A Reader. Tel Aviv: Open University, 1997, 73-88.

[6] Harvey E. Goldberg and Chen Bram. Sephardi/Mizrahi/Arab-Jews: Reflections on Critical Sociology and the Study of Middle Eastern Jewries within the Context of Israeli Society. Studies in Contemporary Jewry 22:227-56, 2007. From Sefaradi to Mizrahi and Back Again: The Changing Meanings of the Term Sefaradi in Its Social Environments. Jewish Social Studies 15:165-88, 2008.

[7] Harvey E. Goldberg and Hagar Salamon. The Riddle of Se’udat Yitro (Jethro’s Feast): Interpreting a Celebration among Tunisia’s Jews. Jewish Cultural Studies 3:45-67, 2011.

[8] The Voice of Jacob: Jewish Perspectives on Anthropology and the Study of the Bible. Jewish Social Studies (n.s.) 2:36-71, 1995. Anthropology and the Study of Traditional Jewish Societies. AJS Review 15:1 22, 1990. The Science of Judaism and the Science of Man: Some Jewish Threads in the History of Anthropology. In Eli Lederhendler and Jack Wertheimer, eds. Text and Context: Essays in Modern Jewish History and Historiography in Honor of Ismar Schorsch. New York: Jewish Theological Seminary, 2005, 283-317. Anthropology and an Integrative Approach toward Jewish Studies. In Ra‘anan Boustan, Oren Kosansky, and Marina Rustow, ed. Jewish Studies at the Crossroads of Anthropology and History: Authority, Diaspora, Tradition. Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2011, 318-34.

[9] Cambridge in the Land of Canaan: Descent, Alliance, Circumcision, and Instruction in the Bible. Journal of the Ancient Near Eastern Society 24:9-34, 1996. Revised and translated in Florence Heymann and Danielle Storper-Perez, eds., Le corps du texte. Paris: CNRS, 1997, 51-81. Anthropology and the Study of Traditional Jewish Societies. AJS Review 15:1 22, 1990.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]