התנועה לחופש המידע
התנועה לחופש המידע היא עמותה שהוקמה בשנת 2004, ביזמתם של העיתונאי רביב דרוקר והמשפטנים פרופ' יורם רבין וד"ר יובל קרניאל, וזאת במטרה לקדם את חופש המידע, ובאופן ספציפי להביא לישומו המלא של חוק חופש המידע, שנחקק בשנת 1998.
![]() לוגו העמותה | |
מדינה |
ישראל ![]() |
---|---|
מטה הארגון |
תל אביב-יפו ![]() |
יושב ראש |
נדב איל ![]() |
תקופת הפעילות |
2004–הווה (כ־19 שנים) ![]() |
www | |
![]() ![]() |
מנכ"לית התנועה היא עו"ד רחלי אדרי-חולתא[1] וקדמו לה עו"ד נירית בלייר, עו"ד אלונה וינוגרד, ד"ר רועי פלד ועו"ד אילן יונש. העיתונאי נדב איל מכהן כיו"ר הוועד המנהל. בין חברי הנהלת התנועה לאורך השנים ניתן למצוא גם את העיתונאים רביב דרוקר, עמית סגל ד"ר רועי פלד, פרופ' יורם רבין, פרופ' קרין נהון, דקלה אברגיל, עו"ד אלונה וינוגרד, מור רובינשטיין, עו"ד מורן סיתאלכול, ד"ר ליאב אורגד, רן מלמד ועו"ד רוני שוקן.
פעילותעריכה
התנועה מגישה מדי שנה מאות בקשות לפי חוק חופש המידע, לקבלת מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי. במקרים רבים, בעת שרשויות מסרבות למסור מידע, עותרת התנועה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לחוק. התנועה מפעילה קליניקה משפטית במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון[2] וכן פרקטיקום במרכז הבינתחומי שבהרצליה,[3] שבמסגרתם מתוודעים סטודנטים לעקרונות השקיפות בכלל ולעקרונותיו של חוק חופש המידע בפרט. התנועה פרסמה לאורך השנים מדדי חופש המידע, שמטרתו להעריך את מידת יישומו של חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות.
ב-2008, בעקבות עתירה שהגישה התנועה יחד עם העיתונאי עמית סגל נגד הכנסת, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לכנסת לפרסם סרטים ממצלמות האבטחה, בהם נראים ח"כ יחיאל חזן (ליכוד) והשרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מבצעים עבירות פליליות.[4]
בשנת 2019 דיווחה העמותה על מחזור שנתי של 1,173,069 ש"ח. רובן המוחלט של הכנסות העמותה הן כתוצאה מתרומות מישראל. בין התורמים לתנועה ניתן למצוא את הקרן החדשה לישראל, קרן סבה סמואל, וקרן יד הנדיב.[5]
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של התנועה לחופש המידע
- התנועה לחופש המידע, ברשת החברתית פייסבוק
- התנועה לחופש המידע, באתר "גיידסטאר ישראל"
- רוני קורן-דינר, לבקשת התנועה לחופש המידע: הרשות השנייה תחשוף התחייבויות ערוץ 10, באתר הארץ, 25 באפריל 2007
- ערן גבאי, המדינה מודה: קיימים שני נספחים סודיים לזיכיונות הסלולר והאינטרנט המתירים לגופי ביטחון גישה למערכות החברות, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2007
- אלונה וינוגרד, המפלגות צריכות להיות מודל של שקיפות, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2012
- שרה ליבוביץ-דר, האישה שחשפה את חריגות ההוצאות של משפחת נתניהו לא מתנצלת, באתר nrg, 6 בדצמבר 2013
- סודות מאחורי הדלתיים, ריאיון עם מנכ"ל התנועה העו"ד אלונה וינוגרד, מתוך אתר אפוק טיימס, 22 במאי 2014
- איילת שני, עו"ד אלונה וינוגרד: "הפוליטיקאים לא מבינים: המידע שייך לציבור, זה לא שלהם", באתר הארץ, 19 במרץ 2015
- חן מענית, ״אסור לאפשר לגוגל ופייסבוק להמשיך להתנהל מאחורי מסך עשן״, באתר גלובס, 26 במאי 2018
- חן שליטא, "אי אפשר להתלונן על הסכנה לדמוקרטיה ולא לנסות לתקן את זה", באתר גלובס, 13 באפריל 2019
הערות שולייםעריכה
- ^ צוות התנועה « התנועה לחופש המידע
- ^ קורס קליני - הקליניקה לחופש המידע, באתר המסלול האקדמי המכללה למינהל
- ^ פרקטיקום סדנת חופש המידע, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
- ^ עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21.5.2008, ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נ' התנועה לחופש מידע, ניתן ב-4 בפברואר 2010
- ^ התנועה לחופש המידע, באתר "גיידסטאר ישראל"