סופה לנדבר

סופה לנדבר
לידה	28 באוקטובר 1949 (בת 75); סנקט פטרבורג, ברית המועצות
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1979
עיסוק	פוליטיקאית, פסיכולוגית, קלינאית תקשורת
מפלגה	העבודה, ישראל ביתנו
סיעה	עבודה, ישראל אחת, עבודה-מימד; העבודה-מימד-עם אחד, ישראל ביתנו, הליכוד ביתנו
	31 במרץ 2009 – 10 במאי 2015; (6 שנים)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ אלי אפללו זאב אלקין ←
	30 במאי 2016 – 18 בנובמבר 2018; (שנתיים)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ זאב אלקין יריב לוין (מ"מ) ←
	17 ביוני 1996 – 17 בפברואר 2003; (6 שנים)
	17 ביוני 1996 – 17 בפברואר 2003; (6 שנים)
	17 בינואר 2006 – 8 בפברואר 2006; (23 ימים)
	17 בינואר 2006 – 8 בפברואר 2006; (23 ימים)
	17 באפריל 2006 – 30 באפריל 2019; (13 שנים)
כנסות	14–15, 16, 17–20
	סגנית שר התחבורה; יו"ר הוועדה לפניות הציבור; סגנית יושב ראש הכנסת;
	סגנית שר התחבורה; יו"ר הוועדה לפניות הציבור; סגנית יושב ראש הכנסת;

סופיה (סוֹפָה) סוניה לַנְדְבֶר^[1] (נולדה ב-28 באוקטובר 1949) היא פוליטיקאית ישראלית, וחברת מועצת עיריית אשדוד בשנית מאז 2024, לאחר שכיהנה בתפקיד בתחילת שנות ה-90.^[2]

בעבר, כיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת העבודה ומפלגת ישראל ביתנו כמו כן כיהנה כשרת העלייה והקליטה.

ביוגרפיה

לנדבר נולדה וגדלה בעיר לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) שברוסיה הסובייטית לרעיה חיה וגירש לנדבר. עלתה לישראל בגיל 29 בשנת 1979 לעיר אשדוד. היא בעלת תואר שני בקלינאות תקשורת. בין השנים 1989–1996 כיהנה כחברת מועצת העיר אשדוד וכחברת דירקטוריון בחברה העירונית לפיתוח אשדוד (חפ"א). התפרסמה גם כמורה לרוסית של שמעון פרס.

בשנת 1996 נבחרה לראשונה לכנסת מטעם מפלגת העבודה והייתה חברה בוועדות הכנסת. בכנסת ה-15 כיהנה כסגנית יושב ראש הכנסת, כיושבת ראש הוועדה לפניות הציבור, כחברה בוועדת העלייה והקליטה, בוועדת המדע והטכנולוגיה ובוועדת העבודה והרווחה.

לנדבר כיהנה במשך כשלושה חודשים (12 באוגוסט – 2 בנובמבר 2002) כסגנית שר התחבורה בממשלתו הראשונה של אריאל שרון.

ב-26 בפברואר 2001 הגישה, יחד עם כ-23 ח"כים נוספים מהקואליציה ומהאופוזיציה, הצעת חוק להקמת הקריה האקדמית של אשדוד. הצעת החוק קובעת כי יש להטיל את מלאכת ההקמה על משרד החינוך שיתקצב אותו, החוגים באוניברסיטה יתקיימו במסלולים המקובלים על ידי האוניברסיטאות הקיימות בארץ, ואלו יוכרו מראש על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ברוב של 23 תומכים מול 11 מתנגדים ונמנע אחד, והועברה לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בהכנה לקריאה ראשונה. ב-2002, עם קבלת אישור המל"ג להקמת שלוחה של "המכללה האקדמית להנדסה בנגב" (מכללת סמי שמעון) בעיר, המאבק הושלם ולנדבר משכה את הצעת החוק בהתאם להמלצת ועדת החינוך.^[3] המכללה הוקמה במבנה שהקצתה עיריית אשדוד, ששימש קודם לכן כמבנה בית הספר התיכון מקיף א'.^[4]

העיר אשדוד ניצבת על סף סכנה, לקראת פיצוץ. אני אומרת שעל המפה של מדינת ישראל יש עוד כמה ערים חוץ מערי הפיתוח, שאני מבינה את המצוקה שלהן, אבל בעיר אשדוד, שיש בה כמעט 200,000 תושבים, יש היום מצוקה של נוער, של ילדים, של אנשים שרוצים להגיע למשהו במדינה הזאת, וגם בעתיד, ואני מבקשת להצביע בעד החוק הזה.

— דיון מוקדם במליאת הכנסת (עמ' 48), באתר הכנסת, ‏7 בנובמבר 2001, לנדבר בתגובה להתנגדות שרת החינוך לימור לבנת, יו"ר המל"ג לחוק בטענה לעקיפת סמכות המועצה

ב-2002 יזמה את החוק להקמת בית חולים באשדוד, שהתקבל באותה שנה ונכנס לספר החוקים.^[5]

בינואר 2006, בשלהי הכנסת ה-16, הושבעה בעקבות התפטרותו של אברהם בייגה שוחט, במסגרת גל התפטרויות בסיעת העבודה-מימד-עם אחד, וכיהנה בכנסת זו כחודש. לקראת הבחירות לכנסת ה-17 הוצבה במקום השביעי ברשימת ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. על מנת לאפשר את התמודדותה לכנסת ה-17, היא התפטרה מהכנסת ב-8 בפברואר 2006 ופינתה את מקומה לאורנה אנג'ל.

בבחירות לכנסת ה-17 נבחרה כחברת כנסת מטעם ישראל ביתנו, ושימשה בה שוב יושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור. בבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום החמישי ברשימת ישראל ביתנו לכנסת, ונבחרה שוב.

ב-11 ביולי 2006 ספגה לנדבר הערה מוועדת האתיקה של הכנסת, לאחר ש"נראתה במצלמות הבקרה של הכנסת, ביחד עם שתי עוזרותיה הפרלמנטריות, נכנסת לחדרה של חברת הכנסת רוחמה אברהם מספר פעמים, שוהה שם דקות ארוכות, כשלאחר מכן נראות עוזרותיה מוציאות חפצים מחדרה של אברהם".^[6]

לנדבר פעלה למען גרגורי לרנר. היא דרשה מעל דוכן הכנסת להעניק לו חופשות מן הכלא וביקרה אותו בתאו.^[7] ב-2004 נחקרה על קשריה עמו ביאחב"ל.^[8]

בשנת 2009 מונתה לשרה לקליטת עלייה בממשלה ה-32 והמשיכה בתפקידה גם בממשלה ה-33. חברה בוועדת השרים לענייני חקיקה. לנדבר הייתה האישה במקום הגבוה ביותר ברשימת הליכוד ביתנו לכנסת ה-19.

לפני הבחירות לכנסת ה-20 מוקמה במקום ה-3 ברשימת ישראל ביתנו ונבחרה לכנסת.

במאי 2015, בעקבות הודעת יו"ר מפלגתה, השר אביגדור ליברמן, על אי-הצטרפות ישראל ביתנו לקואליציה המסתמנת בראשות בנימין נתניהו והתפטרות מידית מהממשלה, התפטרה יחד איתו.

במאי 2016, עם הצטרפות מפלגתה לקואליציה, מונתה לשרת העלייה והקליטה בממשלה ה-34.^[9]

ב-18 בנובמבר 2018 סיימה את תפקידה כשרת הקליטה על רקע התפטרות יושב ראש מפלגתה אביגדור ליברמן מהממשלה ופרישת סיעתה מהקואליציה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-21 לא הוצבה לנדבר ברשימת ישראל ביתנו.^[10]

בבחירות לרשויות המקומיות ב-2024 (שנדחו עקב פרוץ מלחמת חרבות ברזל),לפני שנבחרה הייתה במטה של המועמד אלי נכט ותמכה בו ראשות עיר בעקבות שלא קיבלה להיות מספר שני החליטה לפרוש ועברה להלן גלבר. נבחרה למועצה תחת רשימת "אין לנו עוד אשדוד" למועצת עיריית אשדוד בראשות הלן גלבר, בה שובצה במקום ה-2.^[2]^[11]