ויסלבה שימבורסקה

משוררת פולנייה מסאית ומתרגמת

ויסלבה שימבורסקהפולנית: Maria Wisława Anna Szymborska;‏ 2 ביולי 19231 בפברואר 2012) הייתה משוררת פולנייה, מסאית ומתרגמת ספרות צרפתית, כלת פרס נובל לספרות לשנת 1996.

ויסלבה שימבורסקה
Wisława Szymborska
לידה 2 ביולי 1923
קורניק, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בפברואר 2012 (בגיל 88)
קרקוב, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Maria Wisława Anna Szymborska עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ראקוביצקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה היגלונית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Kot w pustym mieszkaniu עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • אדם ולאדק (19481954) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • קורנל פיליפוביץ (19671990) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לספרות (1996)
  • פרס סמואל בוגומיל לינדה (1996)
  • פרס קושצילסקי (1990)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אדם מיצקביץ' בפוזנן (27 בפברואר 1995)
  • צלב ההצטיינות המוזהב (1955)
  • פרס גתה (1991)
  • אביר מסדר העיט הלבן (2011)
  • מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2005)
  • אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה (1974)
  • פרס הרדר (1995)
  • City of Kraków Award (1954) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ויסלבה שימבורסקה נולדה ב-2 ביולי 1923 בקורניק שבמחוז פוזנן. בגיל שמונה היא עברה עם משפחתה לקרקוב, ונקשרה אל העיר בה חיה עד יום מותה. בשנת 1945 היא החלה ללמוד לשון וספרות פולנית באוניברסיטה היגלונית שבקרקוב, אך בהמשך החליפה את תחום לימודיה לסוציולוגיה. באוניברסיטה היא נעשתה מעורבת בחבורת הכותבים המקומית ותוך זמן קצר פגשה את המשורר צ'סלב מילוש, ממנו הושפעה בהמשך. היא פרסמה את שיריה הראשונים במספר עיתונים וכתבי עת, וכך המשיכה מספר שנים.

ב-1948 הפסיקה את לימודיה בלא תואר, בשל מצבה הכלכלי הרעוע. באותה שנה היא נישאה למשורר אדם ולאדק, ממנו התגרשה בשנת 1954. בשנים אלו עבדה כמזכירה וכמאיירת ספרים. ב-1949 היה אמור להתפרסם קובץ שיריה הראשון, אך הוא לא עבר את הצנזורה בנימוק ש"הספר לא ענה לדרישות הסוציאליות". למרות תקרית זו, בראשית הקריירה הספרותית שלה היא נשארה נאמנה לקו המפלגתי, חתמה על עצומות מפלגתיות ואף שיבחה את לנין, סטלין והמציאות הסוציאליסטית. בקובץ שיריה הראשון, 'בשביל זה אנו חיים' (Dlatego żyjemy) למשל, היא פרסמה שירים בשמות כמו 'לנין' או 'לצעירים הבונים את נובָה הוּטָה' (Młodzieży budującej Nową Hutę), על בניית 'יישוב סוציאליסטי לדוגמה' ליד קרקוב. היא אף הפכה לחברה במפלגת השלטון, מפלגת העובדים המאוחדת.

בהמשך, כמו רוב האינטלקטואלים שהיו קרובים בתחילה לקו המפלגתי, שימבורסקה התרחקה אט אט מהאידאולוגיה, וזנחה את עבודתה המוקדמת. אף על פי שנשארה במפלגה עד 1966, היא החלה ליצור קשרים עם מתנגדים לשלטון, וכבר ב-1957 התיידדה עם יז'י גיאדרויץ, העורך של עיתון המהגרים המשפיע, "תרבות" (Kultura) הפריזאי.

ב-1953 הצטרפה לצוות מגזין סקירת הספרות חיי הספרות, והחל מ-1968 כתבה את טור ביקורת הספרים שרבות מהמסות שכתבה בו פורסמו אחר כך בספר. היא הפסיקה את עבודתה במגזין ב-1981, וערכה במשך שנתיים את הירחון פיסמו. בשנות השמונים הגבירה את פעילותה האופוזיציונית וכתבה לכתב העת של הסאמיזדאט, "ארקה" (Arka) תחת שם העט "סטנצ'יקובנה" (Stańczykówna).

בראיון נדיר שנתנה שימבורסקה, אמרה "בתחילת דרכי האומנותית, אהבתי את האנושיות. רציתי לעשות משהו טוב למען האנושות. מהר מאוד הבנתי שזה בלתי אפשרי להציל את האנושות"[1]. המשורר ומבקר הספרות הפולני סטניסלב בארנצ'ק (אנ') הסביר כי המשוררת קבעה שטעותה נבעה מאהבתה את האנושות במקום לאהוב בני אדם[2].

אף על פי שכתבה באחד משיריה ("אחדים אוהבים שירה") כי רק שני אנשים מאלף אוהבים שירה, ספריה נמכרים בפולין בכמויות המתחרות עם כותבי פרוזה בולטים. שירתה תורגמה לשפות אירופאיות רבות וכן לערבית, לעברית, ליפנית ולסינית. שיריה, שתורגמו לעברית על ידי רפי וייכרט ודוד וינפלד, התקבלו יפה בקהל הישראלי ובקרב המבקרים, ובביקורה בארץ בשנת 2005 השתתפו אלפי אנשים בכנסים לכבודה.

שימבורסקה, שהייתה מעשנת, נפטרה ב-1 בפברואר 2012 בשנתה, לאחר מאבק ארוך בסרטן הריאות[3].

יצירתה עריכה

סגנונה של שימבורסקה מקורי ואיננו חלק מזרם כלשהו; הוא אינטלקטואלי במהותו, ישיר ומשוחח עם הקורא. פעמים רבות בנויים השירים כמבטים חוזרים על אותו מושג או משפט, ומוסיפים בכל פעם משהו, עד להפתעה בסיום. כך למשל השיר אחדים אוהבים שירה בנוי כך שכל אחד משלושת הבתים עוסק במילה מן הכותרת. היא מציגה את המצב כמו שהוא, בדרך כלל ללא מילות הערכה, ומתוך התיאור עולה אנושיות פשוטה. כך גם בסגנון שיריה, היא נמנעת מקישוט אמנותי, מטפורה, חרוז או כל דבר אחר. כך, התוכן מובלט ואף המקצב מכוון לחשוף את המשמעות המפתיעה הטמונה בדברים.

שירתה עוסקת בזמן, בהיסטוריה, בקוסמוס, ביחס האדם לסובב אותו, בעולם ומלואו. היא עוסקת בנושאים הגדולים ביותר, אך מנסה ללכוד את הרגע, הפעולה או הנקודה הקטנה ביותר. כך בשיר שמים, היא עוסקת ברומו של עולם:

החלוקה לארץ ושמים
איננה הדרך הנכונה לחשוב
על השלמות הזאת

אך מורידה זאת אלינו –

אינני חייבת לחכות...
יש לי שמים מאחורי גבי, בהשג יד ועל העפעפים
השמים מתהדקים מסביבי
מרימים מלמטה

כאשר היא דנה במלחמה (בשיר סוף והתחלה) היא מתמקדת בעובדות ה"לא מענינות" כביכול:

אחרי כל מלחמה/ מישהו חייב לנקות
סדר כלשהו/ הרי לא יתרחש מעצמו
...זה איננו פוטוגני/ ומצריך שנים ארוכות
כל המצלמות נסעו מכבר/ למלחמה אחרת.

כך כשהיא עוסקת במוות, בנוף, בעולם, ובכל דבר. היא כותבת:

חולפת שנייה אחת/ שנייה שניה
שנייה שלישית/ אך אלו רק שלוש שניות שלנו.

ובשיר ה-16 במאי 1973 אף יותר מכך –

אני מנערת את הזיכרון/...
לא/ ברור שאני דורשת יותר מדי:
כדי שנייה אחת שלמה.

יש לה ראייה מפוכחת וחודרת, אך לא כזו המלווה בזעם או בתוקפנות, אלא בהבנה לחולשת האדם ובאמפתיה אליו. היא מתארת את האדם כעושה מעשים סתמיים וחסרי השפעה, אך גם לכך יש משמעות, "גם לרגע חולף עבר מפואר". חיי האדם והרגעים הקטנים חשובים כמו האירועים הגדולים ולפעמים יותר. למשל ביחס למוות, ברור שהוא ינצח בסוף אך בכל רגע שעודנו חיים אנחנו מנצחים אותו. עם זאת, לעיתים הסתמיות מחרידה והורסת, כמו בשיר הטרוריסט, הוא צופה, שם צפה הטרוריסט באיש שחזר לקחת את כפפותיו שניות ספורות לפני התפוצצות הפצצה בפיגוע מתוכנן.

ייחודה בולט גם במסות שלה, שבדרך כלל מתחילות מעיסוק בסוג ספרים שלא נוהגים לכתוב עליהם ביקורת, כמו לכסיקונים, ספרי ייעוץ ואפילו רשימה אחת על לוח השנה. שימבורסקה הודתה שהספרים הם רק "תירוץ לטווייה חופשית של אסוציאציות" שמובילות אותה להרהורים מעניינים. ניתן לראות גם כאן את ההומניזם שלה שאינו עיוור כלפי המציאות, דבר שמתבטא גם ביחסה המדוקדק והמפוכח לשירה, שדווקא ממנו היא מגלה את חשיבותה ועוצמתה.

שיריה הידועים ביותר של שימבורסקה כוללים גם את חתול בדירה ריקה, שזכה לשבחים רבים בפולין, ועוסק במוות מנקודת מבטו של חתול ואת התצלום הראשון של היטלר המתאר את היטלר כפעוט חביב.

ספריה עריכה

פולנית עריכה

 
ברוניסלב קומורובסקי, נשיא פולין, לוחץ את ידה של שימבורסקה במהלך טקס הענקת עיטור מסדר העיט הלבן
  • 1952: Dlatego żyjemy ("בשביל זה אנו חיים")
  • 1954: Pytania zadawane sobie ("שאלות שאני שואלת את עצמי")
  • 1957: Wołanie do Yeti ("קריאה ליטי")
  • 1962: Sól ("Salt")
  • 1966: 101 wierszy ("101 Poems")
  • 1967: Sto pociech ("No End of Fun")
  • 1967: Poezje wybrane ("Selected Poetry")
  • 1972: Wszelki wypadek ("כל מקרה")
  • 1976: Wielka liczba ("מבחר עצום")
  • 1986: Ludzie na moście ("אנשים על הגשר")
  • 1989: Poezje: Poems, bilingual Polish-English edition
  • 1992: Lektury nadobowiązkowe ("Non-required Reading")
  • 1993: Koniec i początek ("סוף והתחלה")
  • 1996: Widok z ziarnkiem piasku ("View with a Grain of Sand")
  • 1997: Sto wierszy – sto pociech ("100 Poems – 100 Happinesses")
  • 2002: Chwila ("רגע")
  • 2003: Rymowanki dla dużych dzieci ("Rhymes for Big Kids")
  • 2005: Dwukropek ("נקודתיים")
  • 2009: Tutaj ("כאן")
  • 2012: Wystarczy ("Enough")
  • 2013: Błysk rewolwru ("The Glimmer of a Revolver")
  • 2014: Czarna piosenka ("זמר שחור")

תורגמו לעברית עריכה

שירה:

מסות:

מכתבים:

  • דואר ספרותי (איך להיות או לא להיות סופר), תרגם רפי וייכרט, תל אביב: הוצאת חרגול, תשע"ה-2014[7].

פרסים ועיטורים עריכה

שימבורסקה זכתה בפרסים רבים, בהם:

לקריאה נוספת עריכה

  • אנה ביקונט ויואנה שצ'סנה, שכיות זיכרון מחיי ויסלבה שימבורסקה, הוצאת כרמל, 2014.
  • "נקמת היד בת התמותה (על שירתה של ויסלבה שימבורסקה)", אחרית דבר לספר שיריה אטלנטיס, הוצאת עכשיו, 1993.
  • מיכל דורון, "בשבילי החשיבה והאינטלקט: ויסלבה שימבורסקה על ספת הגרפולוג", (מאזנים: ירחון לספרות, כרך פ"ו, גיליון 2, ניסן-אייר תשע"ב, אפריל 2012, עמודים 30–31)

קישורים חיצוניים עריכה

מכּתביה עריכה

על כתביה עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ WISLAWA SZYMBORSKA QUOTES
  2. ^ Nothing Twice, אחרית דבר, קרקוב 1997
  3. ^ מיה סלע, ויסלבה חיה כמו שכתבה, בלי לבזבז מלים, באתר הארץ, 3 בפברואר 2012
  4. ^ אלי הירש, על "נקודתיים", ידיעות אחרונות, 4 בדצמבר 2009
  5. ^ ארז שוייצר, נקודתיים: ויסלבה שימבורסקה מתבוננת בסוף, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2009
  6. ^ ארז שוייצר, רגע עם שימבורסקה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2011
  7. ^ אריק גלסנר, על "דואר ספרותי", באתר "מבקר חופשי", 30 בינואר 2015, פורסם במקור במדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות"