וסטרוז

יבשת דמיונית, בה מתרחשת רוב העלילה בסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין

וסטרוזאנגלית: Westeros) היא יבשת דמיונית, בה מתרחשת רוב העלילה בסדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח" מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין. וסטרוז היא היבשת המערבית והקטנה מבין שתי היבשות הידועות בעולם, יחד עם "אסוס". בניגוד ליבשת אסוס השוכנת ממזרח לה ובה כל עיר שולטת על עצמה, וסטרוז היא ממלכה אחת, המחולקת לתתי-ממלכות, שפעם היו ממלכות בעצמן. וסטרוז מוצגת באופן המזכיר את יבשת אירופה. מזג האוויר בה ממוזג יחסית והיא מתוארת עם אורחות חיים עקביים עם הידוע לנו על ימי הביניים. חוץ משבע הממלכות, התופסות את עיקר שטח היבשת, שוכן בצפון הרחוק אזור שלא שייך לממלכה, בו חיים פראים, שהם אנשים חופשיים המנסים לפשוט על וסטרוז, וגם יצורים על טבעיים, כמו ממותות, נפילים ו"אחרים". בווסטרוז תשעה בתי אצולה עיקריים. כל בית שלט בעבר על ממלכה משלו, למעט בית טיירל, בית טאלי ובית באראתיאון, שירשו שושלות מלוכה שנכחדו, ובית טארגאריין, שכבש את כל הממלכות בזכות דרקוניו, איחד אותן לאחת ושלט עליהן קרוב ל-300 שנה. בווסטרוז עוסקת עיקר עלילת שיר של אש ושל קרח.

היסטוריהעריכה

לפני כיבושו של אאיגון הראשון טארגארייןעריכה

תושביה הראשונים של וסטרוז היו ילדי היער, גמדים ירוקים ששלטו בקסמים, ונפילים שגובהם כ-4 מטרים. לאחר מכן הגיעו ליבשת מאסוס ראשוני האדם, אשר דחקו את ילדי היער צפונה ולכאורה הכחידו אותם, אם כי מתברר שנשארו כמה מעבר לחומה. אלפיים שנים לאחר שכבשו את היבשת, נלחמו ראשוני האדם באנדאלים הפולשים, שגם הגיעו מאסוס. האנדאלים, שבניגוד לראשוני האדם וילדי היער שהאמינו באלי הצפון העתיקים, האמינו בשבעה אלים (דת השבעה). האנדאלים כבשו את הדרום, אך לא הצליחו להכניע את ראשוני האדם בדרום. לאחר מכן הגיעה ניימריה מהרוינאר עם 10,000 ספינות לדורן וכבשה אותה, אבל אז שרפה את כל ספינותיה כדי לסמן לאנשיה שהם נשארים שם. ממנה התפתח בית ניימריוס-מארטל. מאז התפתחו שבע ממלכות בווסטרוז: הצפון בהנהגת בית סטארק, הבקעה בהנהגת בית ארין, ארצות הנהר בהנהגת המלך הארן השחור, המערב בהנהגת בית לאניסטר, ארצות הסופה בהנהגת בית דרנדון, מישור הנהרות בהנהגת בית גארדנר ודורן בהנהגת בית מארטל. גם איי הברזל בהנהגת בית גרייג'וי היו ממלכה, אבל לא נחשבו בספירת שבע הממלכות. בחלק מהזמן היו הממלכות בקשר טוב ובחלק מהזמן נלחמו אחת בשנייה.

כיבוש אאיגון עד המרד של רוברט באראתיאוןעריכה

בית טארגאריין היה בתחילה רק משפחת אצולה בנחלה החופשית ואליריה, שכבשה את רוב מערב אסוס בעזרת דרקוניה, ועברה לאי המבודד דרגונסטון לפני שואליריה הוחרבה לגמריה בהתפרצות געשית שנודעה כ"אובדן ואליריה". אאיגון הראשון (עם דרקונו באלריון, האימה השחורה) ואחיותיו ראיניז (עם דרקונה מארקסס) ו-ויסניה (עם דרקונה והאגאר) כבשו את כל הממלכות (למעט דורן) בעזרת דרקוניהם. חלק מהממלכות נלחמו, כמו ממלכת מישור הנהרות ששולת המלוכה שלה כולה נהרגה או ארצות הסופה שמלכה גארלאק היהיר הובס על ידי אחיו הממזר של אאיגון - אוריס באראתיאון, וחלק למדו את הלקח מהממלכות האחרות וכרעו ברך, כמו מלך הצפון טורהן סטארק. אאיגון לקח את כל חרבות אויביו המובסים, התיך אותן ויצר את כס הברזל, כס המלכות של וסטרוז בעל החודים הרבים. דורן בהנהגת בית מארטל ניצחה את צבא טארגאריין באמצעות לוחמת גרילה אליה לא היו הדרקונים רגילים, ושמרה על עצמאותה במשך 200 שנה, עד שדאירון השני, המלך לעתיד, התחתן עם מיריאה מארטל והנסיך מארון מארטל התחתן מאוחר יותר עם אחותו של דאירון, דאינריז. אאיגון קבע את בירתו במעלה המלך, נמל בדרום מזרח היבשת. במהלך שלטון בית טארגאריין כל המלכים נהיו לורדים והמלכות נהיו גבירות וכל היבשת תפקדה כממלכה אחת גדולה, כשלכל בית גדול יש נושאי דגל ולורדים זוטרים הנאמנים לו במלחמות.

המרד של רוברט באראתיאוןעריכה

רוברט באראתיאון, לורד קץ סופה, התארס לליאנה סטארק, בתו של לורד ווינטרפל ריקארד סטארק. לאחר שהנסיך ראיגאר טארגאריין זכה בטורניר בהארנהל והכתיר את ליאנה למלכת האהבה והיופי שלו, במקום את אשתו אליה מארטל, חטף אותה ראיגאר את להרי דורן ושם התחתן איתה בסתר. רוברט הבין שליאנה נגזלת ממנו ופצח במרד, אם כי העילה הרשמית למרד הייתה זכות האבות של בית באראתיאון לכתר בגלל סבים וקשרי דם בין הבתים. רוברט צירף למרד שלו את לורד אדארד סטארק, שהמלך אאיריז השני טארגאריין (שכונה "המלך המשוגע") שרף את אביו ריקארד ואחיו בראנדון, את ג'ון ארין, שחינך אותו ואת לורד סטארק, ואת הוסטר טאלי, שבתו קייטלין התחתנה עם לורד אדארד. הבתים באראתיאון, סטארק, ארין, טאלי ונושאי דגליהם נלחמו נגד בתי טארגאריין, טיירל, מארטל ונושאי דגלם. בית לאניסטר שמר על נייטרליות כמעט עד סוף המלחמה ובית גרייג'וי לא השתתף בה בכלל. שני הקרבות המפורסמים ביותר במרד היו הקרב על הקלשון וכיבוש מעלה מלך.

הקרב על הקלשוןעריכה

בקרב על נהר הקלשון נפגשו לראשונה (ולאחרונה) שני מפקדי הצבאות: רוברט באראתיאון המורד וראיגאר טארגאריין, בנו של המלך אאיריז ויורש העצר של וסטרוז. עוד בתחילת הקרב היה ברור שאחד ממנהיגי הצבאות ימות. תחילת הקרב הייתה רק טבח מוחלט, אך הכל נפסק כאשר רוברט וראיגאר הגיעו זה מול זה, לדו-קרב על ממלכה שלמה. רוברט הרג את ראיגאר כשחבט בו באמצעות קורנס הקרב המפורסם שלו, והקרב נגמר. מותו של ראיגאר והתבוסה בקרב סימלו את מפלת בית טארגאריין, אבל המלך אאיריז עדיין לא נכנע.

כיבוש מעלה מלךעריכה

הקרב על הקלשון הכריע את החלטתו של לורד טיווין לאניסטר, היחיד ששמר על נייטרליות עד כה, לתמוך ברוברט באראתיאון. לורד טיווין שלח את כל כוחות בית לאניסטר, ביחד עם סר גרגור קלגאן וסר אמורי לורץ' למעלה מלך, בירת הממלכה והמעוז האחרון של בית טארגאריין. כשראה אאיריז, שבמשמר המלך המלך שלו כיהן בנו של לורד טיווין, ג'יים, את דגלי צבא בית לאניסטר הוא פתח את שערי העיר כי היה בטוח שהצבא הגדול בא לעזור לו לשמור על שלטונו, אך צבא לאניסטר טבח בתושבי העיר; ג'יים לאניסטר הרג את המלך אאיריז וזכה בגלל זה לכינוי "קוטל-המלך". לאחר מכן הוא התיישב על כס הברזל עד שהגיע אדארד סטארק, מה שגרם לו לא לבטוח בג'יים; סר אמורי לורץ' וסר גרגור קלגאן אנסו ורצחו את אליה מארטל, אשתו של ראיגאר, ואת בניה - אאיגון וראיניז, והגישו את גופותיהם לרוברט כשהגיע, ומשום כך יש טינה בין בית מארטל לבית לאניסטר. תוצאת הקרב הייתה שרוברט עלה לשלטון וחנן את כל מי שלחם לצד בית טארגאריין.

שלטונו של רוברט הראשון באראתיאוןעריכה

המלך רוברט נשא לאישה את סרסיי לאניסטר, בתו של לורד טיווין, והיא ילדה לו שלושה ילדים: ג'ופרי, מירסלה וטומן. כימינו הוא הביא למעלה המלך את ג'ון ארין, שבטירתו עבר חניכות כשהיה נער. רוברט נודע כמלך בזבזני ביותר, והשאיר את הממלכה בחוב גדול לבנק הברזל של בראאבוס. בזמן שלטונו של רוברט הייתה מלחמה, שכונתה "מלחמת תשע הפרוטות (או האגורות)" בין כוחות הממלכה לבין קבוצת פורעי חוק מיער המלך, אותם הביס רוברט. כמו כן, כשלורד באלון גרייג'וי ואיי הברזל מרדו בממלכה, הכניעו אותם רוברט, אדארד סטארק ומפקד הצי שלו, אחיו סטאניס. ממש לפני אירועי משחקי הכס נפטר ג'ון ארין והשאיר את המלך ללא ימין.

אקליםעריכה

האקלים של וסטרוז דומה לאקלימה של אירופה - בצפון קר יחסית ומושלג ובדרום חם. אך ההבדל הוא בעונות השנה: בווסטרוז הקיץ עורך כ-10 שנים, והחורף הרבה יותר. בדרום יותר קל לסבול את החורף, אבל בצפון לא גדלים בכלל יבולים, ובלתי אפשרי כמעט לשרוד אותו בלי סתיו מוצלח שבו ניתן לאגור מזון לחורף או בלי סחר ימי עם היבשת המזרחית אסוס.

גאוגרפיהעריכה

וסטרוז היא ארץ הררית בחלקה הגדול, אך יש בה גם הרבה יערות וביצות. הצפון הוא ברובו שטוח, אך יש בו כמה רכסי הרים קרוב לחומה, גבעות במערבו ובסופו מיצר גרייווטר הצר ורווי הביצות, שמוזכר בספרים כדרך היבשתית היחידה לכיבוש הצפון. במזרח שוכנת בקעת ארין הנמוכה, המוקפת בהרי הירח הגבוהים. במערב יש גבעות רבות, ובדורן יש הרים רבים המכונים "הרי דורן". מישור הנהרות והקלשון לא מאופיינים בתנאי יבשת ייחודיים חוץ ממקווי מים רבים. וסטרוז היא יבשת מלאה בחודים ובאיים, ביניהם אי הדובים בו שולט בית מורמונט והבוסתן בו שולט בית רדוויין.

הסדר הפוליטי והמדיניעריכה

בווסטרוז 10 בתי אצולה חזקים, על אף שבית בולטון אינו בית אצולה בכיר עד פירוק שושלת בית סטארק. סוג הבית הבכיר ביותר בווסטרוז הוא בית מלוכה, תחתיו לורדים בכירים ומתחתיהם לורדים זוטרים. כל הלורדים צריכים להישבע אמונים לכס הברזל ולמשפחת המלוכה, והלורדים הזוטרים ללורדים הגדולים, ומי שלא נשבע מוכרז כמורד.

סמל בית מוטו[1] עיר הבית[1] ארץ הבית[1] מפת וסטרוז
  לאניסטר
Lannister
שמעו את שאגתי!
!Hear Me Roar
צוק קאסטרלי
Casterly Rock
ארצות המערב
The Westerlands
 
  סטארק
Stark
החורף קרב ובא
Winter is Coming
וינטרפל
Winterfell
הצפון
The North
  טארגאריין
Targaryen
אש ודם
Fire and Blood
נעדרי אחיזה בווסטרוז בעת התרחשות סדרת הספרים

(במקור מדרגונסטון)

  באראתיאון
Baratheon
שלנו הוא הזעם
Ours is the Fury
קץ הסופה
Storm's End
ארצות הסופה
the Stormlands
  טיירל
Tyrell
כוחנו בצמיחה
Growing Strong
רמות גנים
Highgarden
ארצות השפע

The Reach

  גרייג'וי
Greyjoy
לא לנו הזריעה
We Do Not Sow
פייק
Pyke
איי הברזל
Iron Islands
  מארטל
Martell
לא יכרע, לא יישח, לא יימוט
Unbowed, Unbent, Unbroken
סנספיר
Sunspear
דורן
Dorne

 

בולטון
Bolton
להבנו חדים
Our Blades Are Sharp
צור-מגור
The Dreadfort
הצפון
The North
  טאלי
Tully
משפחה, חובה, כבוד
Family, Duty, Honor
נהרן
Riverrun
ארצות הנהר
The Riverlands
  ארין
Arryn
רם ונישא ככבוד
As High as Honor
קן הנשרים
The Eyrie
בקעת ארין
The Vale of Arryn

שבע הממלכותעריכה

הצפוןעריכה

ממלכת הצפון היא הממלכה הצפונית והגדולה ביותר בווסטרוז. שולט בה בית סטארק כבר למעלה מ-8,000 שנים כבית מלוכה והמלך בצפון וב-300 השנים האחרונות כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל הצפון הוא גם ריבון הצפון, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים מצפון. גבולותיה הם החומה בצפון, ארצות הנהר בדרום-מערב ובקעת ארין בדרום-מזרח. גבולותיה הימיים הם ים השקיעה במערב והים הצר במזרח. בירתה היא ווינטרפל, השוכנת במרכזה. הצפון תמך בבית באראתיאון במרד שלו נגד בית טארגאריין. הצפון הוא האזור הקר ביותר בווסטרוז, והוא מושלג רוב הזמן, ובייחוד בחורף הארוך, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בצפון הוא "שלג". רוב בתי הצפון מאמינים באלים העתיקים ורובם ממוצא ראשוני האדם. בצפון יש כמה אזורים: הביצות והמצר בדרום בהם שולט בית ריד, אי הדובים בצפון בו שולט בית מורמונט וההרים ליד החומה, בהם שולטים שבטי וול, לידל ונורי. בתים חשובים נוספים בצפון הם בית בולטון, בית אומבר, בית גלובר ובית מאנדרלי, השולט בנמל הלבן, הנמל היחיד בצפון.

המערבעריכה

ממלכת המערב היא ממלכה במערבה של וסטרוז. שולט בה בית לאניסטר מאז כיבוש האנדאלים כבית מלוכה ומלך המערב וב-300 השנים האחרונות כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל המערב הוא גם ריבון המערב, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים ממערב. גבולות הממלכה הם מישור הנהרות בדרום, ארצות הסופה בדרום-מזרח וארצות הנהר בצפון. גבולותיה הימיים הם ים השקיעה במערב. בירתה היא צוק קאסטרלי, המתנשאת על מצוק במערב הממלכה, על סף ים השקיעה. המערב שמר על נייטרליות במרד של רוברט באראתיאון, אבל אחרי ניצחונו בקרב על הקלשון בחר המערב צד והנחית על בית טארגאריין את המכה האחרונה שהובילה לניצחונו של בית באראתיאון. המערב הוא אזור ממוזג יחסית והוא רווי מכרות זהב, שהפכו אותו ואת בית לאניסטר לעשירים ביותר בווסטרוז. בתי המערב מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהאנדאלים. במערב יש גבעות רבות, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים במערב הוא "גבע". בתים חשובים במערב הם בית קלגאן, בית פלאם, בית ווסטרלינג ובית סוויפט. הנמל היחיד במערב הוא נמל לאניס, בו שולט הענף הזוטר של בית לאניסטר.

ארצות הסופהעריכה

ממלכת הסופה היא ממלכה במזרחה של וסטרוז. שלט בה בית דוראנדון כבית מלוכה ומלך הסופה, וכיום שולט בה בית באראתיאון מאז כיבושו של אאיגון כ-300 שנה כמושל וכ-20 שנה גם כבית המלוכה של וסטרוז כולה. גבולות הממלכה הם המערב בצפון-מערב, מישור הנהרות בדרום-מערב, דורן בדרום וארצות הכתר בצפון. גבולותיה הימיים הם הים הצר במזרח וים דורן בדרום. בירתה היא קץ סופה המבוצרת, הנמצאת במזרחה, על חוף הים הצר. כ-280 שנים אחרי כיבושו של בית טארגאריין פצח הלורד רוברט באראתיאון, לורד ארצות הסופה, במרד נגד המלך אאיריז השני, גייס את נתיניו מארצות הסופה וניצח בו. ארצות הסופה סוערות מאוד בסתיו ובחורף בגלל הרוחות שמגיעות מהים הצר, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בארצות הסופה הוא "סער", אך ממוזגות יחסית בקיץ. בתי ארצות המערב מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהאנדאלים. בתים חשובים בארצות הסופה הם בית טארת', בית דונדאריון ובית סלמי.

ארצות הנהרעריכה

ממלכת הנהר היא ממלכה השוכנת בחלקה הצר ביותר של וסטרוז - האזור בו שוכנת התפצלות הנהרות הקרויה בשם "הקלשון", אזור חשוב לאין שיעור שמקשר בין הצפון לבין ממלכות המערב והדרום, וכן בין וסטרוז לאיי הברזל, ועל כן היו מאבקי שליטה רבים עליו. מלכי ארצות הנהר כינו את עצמם כ"מלכי הקלשון" או "מלכי ארצות הנהר". לפני הכיבוש של אאיגון שלט בארצות הנהר בית הואר, בית אצולה שמוצאו מאיי הברזל, אשר משל בהארנהל המבוצרת תחת מלך אכזר בשם הארן השחור, שהפיל את אימתו על כל שכניו. עם בוא אאיגון, הכריז הארן השחור מלחמה בגלוי עליו, והתרברב כי טירת הארנהל אינה ניתנת לכיבוש. עם זאת, בואם של אאיגון ודרקוניו עוררו תסיסה בקרב בתי האצולה ששכנו בארצות הנהר כנגד שליטם האכזר, אשר החליטו לחבור לטארגאריינים במקום להישמע לפקודותיו של הארן השחור. הארן ואנשיו העדיפו להתבצר בטירתם במקום להיכנע, ועל כן אאיגון הבעיר באש את טירת הארנהל על יושביה במאורע שזכה לכינוי "שריפת הארנהל". לאחר הכיבוש, הטארגאריינים גמלו לבית טאלי מנהרן, בית האצולה הראשון שהחליט לחבור לטארגאריינים, כאשר אאיגון מינה את לורד אדמונד טאלי לשליט על ארצות הנהר, ועם תחילת האירועים המתוארים ב"משחקי הכס" הוא בית האצולה הנוכחי השולט בארצות הנהר. כפי שמשתמע משמה, ממלכת הנהר משופעת בנהרות ועל כן ממזרים שנולדים בארצות הנהר מקבלים את שם המשפחה "נהריים". בתי אצולה חשובים נוספים מארצות הנהר: בית בלאקווד (המאמין באלים הקדומים), בית דארן, בית פריי, בית מוליסטר, בית מוטון, בית סטרונג.

ארצות השפעעריכה

ממלכת השפע היא ממלכה גדולה בדרום-מערבה של וסטרוז. שלט בה בית גארדנר כבית מלוכה והמלך הגנן, וכיום שולט בה בית טיירל (שסמלו פרח, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בארצות השפע הוא "פרח"), סוכני הבית של בית גארדנר שהושמד במלחמה נגד בית טארגאריין, כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל ארצות השפע הוא גם ריבון הדרום, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים מדרום, אף על פי שהיא אינה הממלכה הדרומית ביותר. גבולות הממלכה הם המערב בצפון-מערב, ארצות הנהר בצפון, ארצות הסופה בדרום-מזרח, דורן בדרום-מזרח וארצות הכתר בצפון-מזרח. גבולותיה הימיים הם ים השקיעה במערב וים הקיץ בדרום. בירתה היא רמות-גנים הנמצאת במרכזה. ארצות השפע תמכו בבית טארגאריין במרד של בית באראתיאון. ארצות השפע ממוזגות ביותר ונהנות ממזג האוויר אולי הנוח ביותר בשבע הממלכות, מה שעוזר לגידולים הרבים המאפיינים את הממלכה ונתנו לה את שמה. בתי ארצות השפע מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהאנדאלים. בתים חשובים נוספים בארצות השפע הם בית רדוויין, בית טארלי ובית הייטאוור השולט במצודה להכשרת מלומדים ובנמל אולדטאון, הנמל היחיד בארצות השפע.

דורןעריכה

דורן היא הממלכה הדרומית ביותר בווסטרוז. שולט בה בית ניימריוס-מארטל מאז שהגיעו הרויינאר וניימריה לדרום היבשת כבית מלוכה וכנסיך או נסיכת דורן, וכ-200 שנה כמושל, אך עדיין בתואר של נסיכים. דורן היא הממלכה העצמאית ביותר מאז כיבושו של בית טארגאריין, מכיוון שהיא נכבשה כ-100 שנה אחרי כיבוש שאר הממלכות, וגם זה באמצעות נישואין ולא באמצעות המלחמה. בגלל הכיבוש המוגבל ביותר של כס הברזל, שליטי דורן הצליחו לשמור על תוארם כנסיכים ולהישלט פחות על ידי מעלה המלך ויותר על ידי סנספיר. בנוסף, תואר הנסיך עובר בירושה לצאצא הראשון שנולד, ולא בהכרח לזכר הראשון - זאת בניגוד לשאר וסטרוז. גבולות הממלכה הם ארצות השפע בצפון-מערב וארצות הסופה בצפון-מזרח. גבולותיה הימיים הם ים דורן בצפון, הים הצר במזרח וים הקיץ בדרום. בירתה היא סנספיר, הנקראת על שם סמלו של בית מארטל (שמש וחנית) ונמצאת במזרחה. דורן תמכה בבית טארגאריין במרד של בית באראתיאון. דורן היא מדברית והררית מאוד, ולכן שם משפחתם של ממזרים שנולדים בדורן הוא "חול". בתי דורן מאמינים בדת השבעה ומוצאם מהרויינאר. בתים חשובים בדורן הם בית ירונווד, בית אליריון ובית דיין.

הבקעהעריכה

הבקעה, או בקעת ארין, היא ממלכה בצפון-מזרחה של וסטרוז. שולט בה בית ארין מאז כיבוש האנדאלים את הבקעה מידי בית רויס, כבית מלוכה וכ-300 שנה כמושל. כמו כן, באופן מסורתי מושל בקעת ארין הוא גם ריבון המזרח, האחראי להגן על ממלכת וסטרוז מפני איומים ממזרח. גבולות הממלכה הם הצפון בצפון-מערב, ארצות הנהר במערב וארצות הכתר בדרום. גבולותיה הימיים הם מפרץ הנשיכה בצפון, הים הצר במזרח ומפרץ הסרטנים בדרום. בירתה היא קן הנשרים, הממוקמת במערבה על הר גבוה ונחשבת בלתי חדירה.

צבאעריכה

דתעריכה

דת השבעהעריכה

הדת הרשמית בווסטרוז היא דת השבעה, בה מאמינים רוב בתי האצולה ביבשת, והיא מאמינה בשבעה אלים: האב, האם, הזקנה, העלמה, הנפח, הלוחם והזר. מבנה התפילה של הדת נקרא ספט (מהמילה הלטינית לשבע), הכוהנים נקראים ספטונים או ספטות והספר המקודש נקרא "הכוכב בעל שבעת החודים". הכוכב המשובע הוא גם סמל הדת. הדת הובאה לווסטרוז על ידי האנדאלים, ויש כאלה שמאמינים שהשבעה הם למעשה שבע התגלמויות של אל אחד, כשם שהספט הוא מבנה אחד בעל שבעה קירות. מושב הדת נמצא בספט הגדול של באילור, הנמצא במעלה מלך, וזהו משכנו של הספטון העליון, "האפיפיור" של הדת. דת השבעה מבוססת על הנצרות הקתולית הימי-ביניימית[2].

האלים העתיקיםעריכה

האלים העתיקים הנקראים גם אלי הצפון שולטים בצפון ומעבר לחומה, כשילדי היער האמינו בהם עוד בעידן השחר. ראשוני האדם אמנם נלחמו בהם אך עדיין אימצו את אמונתם. מקום התפילה הוא יער האלים, בו מתפללים לעצי סוכך (הנקראים גם "עצי לב") ואין אצלם כוהנים, ספרים מקודשים או סמלים. הבית הבכיר היחיד שמאמין באלים העתיקים הוא בית סטארק. מרטין אישר כי האמונה באלים הקדומים מתבססת על צורות של פגאניזם, אנימיזם ודרואידיות שהיו נהוגות באירופה לפני בוא הנצרות, וכן על דת הכישוף המודרנית ויקה[2].

ר'הלור, אדון האורעריכה

הדת הובאה מהעיר אסשאי שעל יד הצל ביבשת אסוס, והיא סוגדת לר'הלור אדון האור, האש והלהבה. הדת מאמינה גם ב"זה שלא ניתן לומר את שמו", אל האפלה ואויבו המושבע של ר'הלור. הכוהנים של ר'הלור מכונים "הכוהנים האדומים", על שם צבעי גלימותיהם, והם מתפללים בכל מקום, כל עוד יש שם מדורה גדולה. המוטו של הדת הוא "הלילה אפל ומלא זוועות", וסמלה הוא לב אדום. בווסטרוז אין הרבה מאמינים לדת, והעיקריים שבהם היו ת'ורוס ממיר, שהיה בחצר המלך של רוברט באראתיאון ונהיה יד ימינו של בריק דונדאריון, וסטאניס באראתיאון וכוחותיו, אליו הגיעה הכוהנת מליסנדרה כי האמינה שהוא גלגולו של אזור אהאי, גיבור הדת. הכוהנים האדומים מאמינים שהם יכולים לראות את העתיד בלהבות שלהם, ואף לבצע קסמים גדולים יותר, כמו להחזיר אדם לחיים אחרי שמת. דת בדיונית זו מבוססת על דת זרתוסטרה וכן על המינות הקתארית[2].

האל הטבועעריכה

האל הטבוע הוא אלם של יילודי הברזל החיים באיי הברזל, משכנם של בני בית גרייג'וי. לפי האמונה, האל הטבוע היה אדם שטבע במי המלח של איי הברזל, והפך לאל שמשכנו באולמות המים, גן העדן של הדת. הדת מאמינה גם באל הסערה, אויבו של האל הטבוע, השוכן באולם הענן שלו. הכוהנים של האל הטבוע נקראים הכוהנים הטבועים, והמוטו שלה הוא "מה שמת לא ימות עוד". ראש הכוהנים של הדת הוא אאירון גרייג'וי, אחיו של לורד באלון, וכמו כל הכוהנים הטבועים, גם הוא טבע וחזר לחיים לפני שנהפך לכוהן.

כלכלהעריכה

כלכלת וסטרוז היא בעיקר כלכלה של יבוא מהיבשת השכנה, אסוס, וחקלאות, וכל עיר או טירה אוספת לעצמה מזון, ולעיתים רחוקות יש סחר כזה בין הטירות. היבוא בדרך כלל מגיע לאחד מחמשת הנמלים הגדולים בווסטרוז - הנמל הלבן בצפון, עיר שחף במרכז ומעלה המלך, אולדטאון והבוסתן בדרום. הערים האלו נהיות עשירות מהמכס שהן מטילות על כל סחורה שעוברת בנמל. עם זאת, היצוא המרכזי של וסטרוז הוא יין. יינות דורן ויינות הבוסתן מוזכרים כמתוקים והטעימים ביותר בעולם. עוד ענף כלכלי בווסטרוז הוא פונדקים, הנמצאים על הדרכים המרכזיות ומציעים אוכל חם ומקום לישון. המטבעות של וסטרוז דומים במעט למטבעות הרומאיים - מצד אחד סמל בית האצולה (דרקון זהב של בית טארגאריין או צבי כסף של בית באראתיאון, ואלה גם שמות המטבעות) ומצד שני הפרופיל של המלך שבתקופתו הוטבעו המטבעות. כמו כן, יש גם אגורות, גרושים ופרוטות, מטבעות ארד קטנים השווים פחות מה"דרקונים" וה"צבאים".

חינוךעריכה

בווסטרוז אין בתי ספר. ילדי האצילים לומדים בטירותיהם אוריינות, היסטוריה ואת דרכי השלטון מפי המלומדים שלהם ואת דרכי האבירות והלחימה מאומן הלחימה של הטירה, ואילו פשוטי העם לא מקבלים חינוך כזה ולומדים מהוריהם בעיקר את עבודת האדמה, בה יעבדו רוב ימי חייהם. מי שכן רוצה ללמוד ולשרת לורד גדול בטירתו נוסע לאולדטאון שבדרום מערב היבשת, בה נמצא המרכז להכשרת המלומדים - המצודה. בזמן הלימודים במצודה המלומדים מחשלים לעצמם שרשרת מתכות, כאשר כל מתכת מייצגת תחום אחר בו מתמחה המלומד. לאחר סיום ההכשרה, המלומדים מוותרים על שם משפחתם ונשלחים לאחת הטירות ברחבי וסטרוז כדי לייעץ ללורדים, לשלוח עורבים המשמשים להעברת הודעות, לרפא את מי שצריך וללמד את בני הלורדים מיומנויות חשובות אשר יעזרו להם לשלוט בטירה ביום מן הימים.

תרבותעריכה

צריכת התרבות הגדולה ביותר בווסטרוז היא של הטרובדורים - זמרים נודדים המנגנים ושרים שירים, בעיקר על אהבה ועל קרבות ומעשי גבורה בהיסטוריה הארוכה של וסטרוז. אבירים רבים מתנחמים בכך שאם ימותו ייכתבו עליהם שירים וזכרונם יישמר לנצח. השיר המוזכר ביותר בסדרה ובספרים הוא "גשמי קאסטמיר", המספר על בית ריין מקאסטמיר שנשבע אמונים לבית לאניסטר אך מרד בו, ועל איך שלורד טיווין לאניסטר החריב את קאסטמיר והרג את כל בני ריין. חוץ מזמרים, בווסטרוז מתרחשים הרבה טורנירים, קרבות אבירים שנועדו כדי לחגוג מאורע מסוים, ממש כמו באירופה של ימי הביניים. הזוכה בתחרות זוכה לכבוד רב, ובזכות להכתיר את "מלכת האהבה והיופי" שלו, האישה שלדעתו הכי יפה בקהל. הטורניר שגרם להכי הרבה צרות היה הטורניר בהארנהל, בו זכה הנסיך ראיגאר טארגאריין, והכתיר כמלכת האהבה והיופי את ליאנה סטארק בה היה מאוהב, במקום את אשתו אליה מארטל. לאחר מכן הוא נסע עם ליאנה להרי דורן, ושם התחתן איתה בסתר. רוברט באראתיאון, שהיה מאורס לליאנה, מרד בבית טארגאריין וזכה במלוכה.

מושגים ומונחיםעריכה

  ערך מורחב – שיר של אש ושל קרח - דמויות
  • אדון האור / אל האור: רה'לור, אל שפולחנו מערב אש, כולל העלאת קורבנות על המוקד. פולחנו מופץ על ידי הכוהנים האדומים. לאל האור יש אל אויב ששמו לא מוזכר, אל האפלה.
  • ארך-טפר (Longclaw): החרב ההיסטורית של בית מורמונט. ג'אור מורמונט, מפקד משמר הלילה נותן אותה לג'ון שלג. חושלה מפלדה ואליריאנית. זוהי חרב ליד וחצי, המכונה "חרב ממזרת" (היות שאינה חרב ליד אחת, ואינה חרב לשתי ידיים). החרב מעוטרת במקור בראש של דוב על הניצב, אבל משתנה לראש זאב לאחר שג'ון מקבל אותה.
  • אש פרא / אש פיות: כימיקל נוזלי המתלקח בקלות ויוצר אפקט של אש חזקה עם פיצוץ. אש שאינה נכבית משום גורם, רק הזמן יכבה אותה לגמרי. אאיריז השני היה ידוע בחיבתו למסדר "מקימי הלהבות", יוצרי אש הפרא.
  • דרקון: יצור ענק ומכונף היורק אש. בית טארגאריין שלט בדרקונים והשתמש בהם לכבוש את וסטרוז.
  • האחרים: ידועים גם כ"ההלכים הלבנים" או "המהלכים הלבנים", יצורים אל-מתים מכושפים ועתיקים שהופכים את קורבנותיהם לזומבים. האחרים נמצאים מצפון לחומה ומנסים לפלוש לווסטרוז. ניתן להשמידם בעזרת זכוכית דרקון (וגם פלדת דרקון).
  • הגלימות האדומות: משמר בית לאניסטר.
  • הגלימות הזהובות: משמר העיר של מעלה המלך.
  • הגלימות הלבנות: כינוי למשמר המלך.
  • הגלימות השחורות (או רק "השחורים"): כינוי למשמר הלילה.
  • החומה: חומה ענקית מקרח המוחזקת בכוח כישוף עתיק ומפרידה בין וסטרוז המיושבת לחבל ארץ קפוא ומושלג ובו חיים שבטים פראיים, זאבי בלהות וענקים. עם זאת, האיום העיקרי הנשקף מצפון לחומה הוא של "האחרים" ("ההלכים הלבנים"), אל-מתים אכזריים שמטרתם להשמיד את בני האדם.
  • הים הצר: הים המפריד בין וסטרוז לאסוס.
  • המצודה (The Citadel): המרכז להכשרת מלומדים, נמצאת בעיר אולדטאון שבדרום-מערב וסטרוז.
  • המבצר האדום (The Red Keep): טירת מלך שבע הממלכות בה נמצא כס הברזל. ממוקמת ליד הים הצר במעלה מלך. הטירה נבנתה בימי שלטונו של מאיגור "האכזר" טארגאריין מאבנים אדומות. בסוף הבנייה הורה מאיגור להרוג את כל הבנאים כדי שלא יחשפו את סודות המבצר.
  • העורב בעל שלוש העיניים: ישות מיסטית בעלת יכולת לראות חזיונות של העבר, ההווה והעתיד. שומר ההיסטוריה של וסטרוז.
  • וארג / זאבן / לובש עורות: אדם בעל היכולת להיכנס לראשו של בעל חיים אחר, לראות דרכו ולשלוט בו.
  • זאב בלהות: מין של זאב גדול, חזק וחכם מהרגיל החי בצפון. סמלו של בית סטארק.
  • ילדי היער: ייצורים קסומים דמויי-אדם שחיו בווסטרוז לפני פלישת האנדאלים וראשוני האדם ליבשת.
  • ימין המלך (King's Hand): יועצו הקרוב ביותר של המלך וסגנו, בעל סמכויות שלטוניות נרחבות.
  • כס הברזל: כס המלכות של וסטרוז בו יושב המלך השולט בשבע הממלכות. הכס חושל מאלף חרבות של אויבי בית טארגאריין שהובסו על ידי אאיגון הכובש בעזרת דרקונו באלריון.
  • מחט: חרבה של אריה סטארק אותה קיבלה מאחיה למחצה, ג'ון שלג.
  • מלומד (Maester): לבלר ויועץ בכיר בעל ידע בקריאה וכתיבה, היסטוריה, אלכימיה, רפואה ועוד.
  • ממזר: אדם שנולד כתוצאה מיחסים בין איש ואישה לא נשואים, לעיתים קרובות אונס. ממזרים נקראים בכל אזור בשם משפחה שונה: בצפון - שלג, באיי הברזל - בשם האי, בבקעה - אבן, בקלשון - מים, במערב - גבע, בארצות הסופה - סער, במישור הנהרות - פרח ובדורן - חול. ממזרים לא יורשים את אדמות הוריהם אלא אם כן המלך הופך אותם לבנים חוקיים, כמו שנעשה לרמזי בולטון (לשעבר שלג).
  • מעלה מלך (King's Landing): עיר הבירה של וסטרוז ומושב מלך שבע הממלכות וכס הברזל. מדובר בעיר עשירה ושוקקת חיים אך מלאה במרגלים ורוויית תככים. יש בה אנשים עניים רבים המתרכזים בעיקר ב"עמק הפשפשים". בעיר יש 3 גבעות. אחת נקראת גבעת ויסניה על שם אשתו ואחותו הראשונה של אאיגון הכובש ובה נמצא הספט הגדול של באילור, השנייה נקראת גבעת ראיניז על שם אשתו ואחותו השנייה של אאיגון ובה שכן "גוב דרקון" - מקום מושבם של הדרקונים שנהרס כ-200 שנה אחרי הכיבוש, עם מות אחרון הדרקונים. על הגבעה האחרונה, גבעת אאיגון הגבוהה, נמצא המבצר האדום, מקום מושבם של המלך וקרוביו.
  • משמר הלילה: מסדר צבאי עתיק יומין השומר על החומה ומגן על וסטרוז מפני השבטים הפראיים ו"האחרים". ידוע בכינוי "השחורים" או "העורבים" (מפי שבטי הפראיים). כיום מקום מפלט לפושעים על פי רוב, שפשעיהם נסלחים להם כשהם מגיעים לחומה.
  • משמר המלך: אחראי על שמירת חייו של המלך ומשפחתו. שבעת החברים בו לובשים רק לבן ואסור להם לשאת אישה, לרשת אדמות ומשרתים את המלך כל ימיהם.
  • ספט: כנסייה לפולחן השבעה. כהני האמונה נקראים ספטון או ספטה. השם גזור מהמילה הלטינית ל"שבע" (7).
  • הספט הגדול של באילור: הספט הראשי של הממלכה ומרכז ההנהלה של האמונה בשבעה, נמצא על גבעת ויסניה במעלה מלך. נקרא על שם באילור המבורך טארגאריין, המלך האדוק שבנה אותו.
  • עורבים: משמשים כ"דואר אוויר" בין הערים והטירות השונות. פתגם נפוץ בנוגע לעורבים הוא "כנפיים שחורות, מילים שחורות", כי לרוב העורבים נושאים בשורות רעות.
  • פולחן השבעה (ספט): אמונה דתית נפוצה באל שלו 7 התגלמויות והיבטים. זוהי הדת הרשמית והממוסדת של ממלכת וסטרוז, אם כי בצפון עדיין מאמינים באלים העתיקים.
  • פלדה ואליריאנית: מתכת נדירה שחושלה בואלריה העתיקה באמצעות כישוף. היא קלה, חדה וחזקה במיוחד, דבר ההופך אותה למבוקשת ביותר.
  • שבטי הפרא (Wildlings): שבטים פראיים החיים מצפון לחומה ומדי פעם עורכים פשיטות אלימות על וסטרוז. הם מכנים את עצמם "האנשים החופשיים".
שיר של אש ושל קרח מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין
משחקי הכס עימות המלכים סופת החרבות משתה לעורבים ריקוד עם דרקונים רוחות החורף
(טרם יצא לאור)
חלום של אביב
(טרם יצא לאור)

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 ג'ורג' ר. ר. מרטין, משחקי הכס, הוצאת אופוס, מהדורה ראשונה, 1999, נספח, עמודים 747–766
  2. ^ 1 2 3 ראיון עם מרטין ביוטיוב