זוהי סדום
זוהי סדום הוא סרט קולנוע קומי ישראלי, שיצר צוות תוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת". במאי הסרט הם מולי שגב ואדם סנדרסון. הסרט יצא לאקרנים באוגוסט 2010.
זוהי סדום | |
בימוי |
אדם סנדרסון מולי שגב |
---|---|
הופק בידי |
משה אדרי לאון אדרי אבי ניר דוד זילבר מולי שגב אבי נשר |
תסריט |
מולי שגב אמיר דחבש דוד ליפשיץ אבי נשר (עריכת תסריט) |
עריכה |
רון עומר ירון שילון |
שחקנים ראשיים | ראו פסקת שחקנים |
מוזיקה | רן שם טוב |
צילום | גיורא ביח |
מדינה | ישראל |
חברת הפקה | אולפני Nu Boyana, בולגריה |
חברה מפיצה | סרטי יונייטד קינג |
הקרנת בכורה | 5 באוגוסט 2010 |
משך הקרנה | 90 דק' |
שפת הסרט | עברית |
סוגה | סרט פרודיה |
תקציב | 3.5 מיליון דולר |
הכנסות | 16 מיליון שקלים |
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
על פי נתוני יחסי הציבור של הסרט, הוא היה לסרט הישראלי הנצפה ביותר ב-25 השנים שקדמו להפצתו,[1] כאשר למעלה מ-557,000 כרטיסים לסרט נמכרו.[2]
דמויות
עריכהדמויות ראשיות
עריכה- לוט (דב נבון) – הצדיק היחיד בסדום. בתוך ים השחיתות, הגנבות והאונס שסביבו, הוא מקים דוכן הימורים חוקיים (לוטו) שכל הכנסותיו קודשו למתנ"ס שהוא שואף להקים למען ילדי העיר. הוא נשוי ולו בת יחידה בשם שרלוט.
- ברע (אלי פיניש) – מלך סדום (או "המאליכ" כלשונם), רודן טוטליטרי ומושחת. יש לו מועצה שמורכבת בעיקר מאומרי הן שלו, והוא מתעסק בעיקר בתוכניות בנייה ראוותניות, ובניסיונות לקחת עוד כסף מתושבי העיר.
- אשת לוט (טל פרידמן) – אשתו העצבנית והנוכלת של לוט. זמרת מתוסכלת שהייתה כוכבת אדירה בעברה, אך לדבריה, הקריירה שלה נזנחה עקב נישואיה ללוט. אובססיבית למלח.
- רפאל ומיכאל (יובל סמו ומאור כהן) – שני מלאכים אשר נשלחו לפוצץ את סדום בחסות אלוהים. רפאל מצלם סרט דוקומנטרי אודות שליחותם.
- אלוהים (אייל קיציס) – יזם צעיר ושאפתן אשר מעוניין למכור לאברהם את עיקרון המונותאיזם, ומעוניין להחריב את העיר סדום כדי לשכנע את אברהם בכך.
- נינוה (אסי כהן) – בנו המוכשר ויפה התואר של ברע, ומפקד הצבא של סדום. במהלך ניסיונותיו של אביו להוליך שולל את לוט דרך ביתו - מתאהב בשרלוט. הוא אלרגי לחלב ולמוצריו.
- שרלוט (עלמה זק) – בתו התמימה והטובה של לוט. נערה צעירה ויפה, שמחפשת אחר חתן מזה זמן רב ללא הצלחה.
- ליאם (מריאנו אידלמן) – בנו המכוער והשלומיאלי של ברע, שמתפקד כנושא כליו.
דמויות משנה
עריכה- אברהם אבינו (מוטי קירשנבאום) – אבי עם ישראל.
- הגר (אורנה בנאי) – אישה ערבייה אשר נודדת עם בנה, ישמעאל (מריאנו אידלמן), במדבר.
- יצחק (מריאנו אידלמן) – בנו של אברהם.
- איוב (מריאנו אידלמן).
- הכרוז המלכותי (יובל סמו).
- ארנון (מאור כהן) – על שמו קרויה הארנונה.
- שימי (אסי כהן) – דמות מארץ נהדרת.
- דקלה (אורנה בנאי) – דמות מארץ נהדרת.
- מנחה שעשועון (ארז טל).
- יוז'י (מריאנו אידלמן) – מוכר קורבנות.
- קורבן אדם (ציון ברוך).
- רב (שי אביבי).
- המאבטח של סדום (שמוליק כהן).
- חשפנית (מעיין קווילי).
- כרוז בטרמינל (שני כהן).
- המשרתים של המאליכ (אסי כהן, אלי פיניש, מריאנו אידלמן)
עלילת הסרט
עריכה"זוהי סדום" מתאר את שלושת ימיה האחרונים של העיר המקראית סדום, לפני שאלוהים מחליט להחריב אותה. הסרט נפתח בפגישה בין אלוהים לבין אברהם אבינו. אלוהים מציע לו בפגישה אמונה באל אחד - הוא עצמו, אך אברהם איננו מאמין ולא מוכן לקבל את העסקה. כתוצאה מכך, אלוהים מבטיח לאברהם שתוך שלושה ימים הוא יחריב את העיר סדום (השנואה על אברהם בשל הגנבים הבאים ממנה). אברהם מוכן להסכים, אבל בשני תנאים: האחד - הוא לא חותם על העסקה לפני שסדום נחרבת, והשני - אלוהים חייב להציל מהחורבן את בן אחיו, לוט - הצדיק היחיד בסדום. אלוהים שולח את מלאכיו, רפאל ומיכאל, לבצע את המשימה.
המאליכ ברע מתוודע לכך שסדום עומדת להחרב, ולוט הוא הצדיק היחיד שעומד להינצל. הוא מגלה גם כי המלאכים לא באמת יודעים מיהו לוט, ולכן הוא מנסה להתחזות אליו, כדי שהמלאכים יחלצו מהעיר אותו במקום את לוט. כדי לעשות זאת הוא מנסה להתקרב אליו, ולשם כך הוא שולח את בנו נינוה לכבוש את ליבה של שרלוט, בתו של לוט, ולהציע לה נישואין. נינוה מצליח בכך, וכאשר ברע מזמין את לוט לפגישה, הוא מתחזה לחולה ומבקש מלוט להחליף אותו לזמן מה. בתור מ"מ המאליכ לוט מתוודע לחטאיה של סדום ומשפר את רמת חייו, ותוך כדי מסתכסך עם המלאכים (שאינם יודעים שהוא בעצם לוט), כשבאותה העת ברע עובר לבית לוט ומתחזה ללוט. כאשר אשת לוט מגלה על החילופין ועל החורבן הקרב ובא, ברע משכנע אותה לשתף איתו פעולה, בטענה שעדיף לה לברוח איתו ולא עם לוט ביש-המזל. אלא שהרומן שמתפתח בין שרלוט ונינוה יוצא משליטה כאשר נינוה באמת מתאהב בשרלוט, עד כדי כך שהוא מתוודה בפני פסל הבעל על אהבתו לשרלוט ועל כך שהוא לא מוכן לשתף פעולה עם המהלך של אביו.
הבעל מלשין לברע על מעשיו של נינוה, וברע אוסר את נינוה וקושר אותו בשלשלאות. דרכו היחידה של נינוה להימלט, היא לקחת את המפתח שנמצא עמוק בתוך אמבטיה של חלב (שאליו הוא אלרגי). בינתיים, ברע חוזר לארמונו ומודיע לשרלוט שבעלה לעתיד נפטר. במקום נינוה, מציע ברע את ליאם. שרלוט נענית בלית ברירה, והעיר מתמרקת לקראת יום החתונה, שהוא גם יום החורבן של סדום. רגע לפני שליאם ושרלוט אמורים להתחתן, נינוה פורץ לבמה, לאחר שנחלץ מאזיקיו כשפניו מלאים בפריחה ונפיחות (בגלל החלב), דורש לבטל את החתונה וחושף בפני תושבי סדום שמגשי האוכל של החתונה ריקים. כאשר תושבי סדום שומעים זאת הם מחוללים מהומה, ונינוה מנצל אותה כדי לברוח מהעיר יחד עם לוט ושרלוט, וכך עושים גם ברע ואשת לוט.
לוט מגיע יחד עם נינוה ושרלוט לשער היציאה מהעיר, שם עומדים רפאל ומיכאל ובודקים את היוצאים, ולוט מזדהה בתור הצדיק היחיד, שאמור להינצל. אלא שרפאל ומיכאל זוכרים את לוט בתור המאליכ ולא מאמינים לו, ובינתיים מגיע ברע, טוען כי הוא לוט האמיתי, יחד עם אשת לוט שתומכת בו ומכריזה שהוא לוט בעלה. כדי לברר מיהו הצדיק והבעל האמיתי, מיכאל מציע מבחן, בו רפאל שולף סכין ומאיים לחתוך את אשת לוט לשניים, כדי "לחלק אותה בין שני הטוענים להיות בעלה", בדומה למשפט שלמה. ברע מגיב לכך באדישות, ואילו לוט קופץ ראשון, מבקש להציל את אשתו ואומר "קח אותה אתה, אני מוותר" - וכך אכן קורה (במקום שלוט יוכרז כ"צדיק האמיתי", כמו במשפט שלמה); כך ברע ואשת לוט עוזבים יחדיו את העיר ומוזהרים שלא להסתכל אחורה, ואילו לוט, שרלוט ונינוה נכלאים בסדום. אשת לוט נמחצת על ידי נציב מלח (במקום להיהפך לנציב מלח), לאחר שהיא מסתכלת אחורה על הפיצוץ בסדום.
בינתיים, אברהם אבינו ואלוהים יושבים על גבעה ומביטים בפיצוץ הגדול ובעשן העולה מסדום. אלא שהיה מדובר בתרמית מצד אלוהים. למרות כל העשן הסמיך שעלה ממנה, סדום לא באמת נחרבה - שכן אלוהים לא באמת התכוון להחריב את סדום, אלא רק לגרום לאברהם לחשוב שהיא נחרבה, והוא אכן השתכנע וחתם בחדווה על החוזה של אלוהים. בסדום, שרלוט ונינוה התחתנו, ולוט נהיה למאליכ של סדום, במקום ברע שברח ממנה עם אשת לוט. הוא מגיע לאוהלו של אברהם, מבקש מקלט ומקבל אותו - אלא ששם מתברר לו כי הוא נדרש לעבור ברית מילה.
שירי הסרט
עריכה- דע אותי – מבוצע בידי אשת לוט. מאחר שזה השיר היחיד שאשת לוט הציעה לשיר בחתונה של שרלוט ונינווה ניתן להסיק שהיא זמרת של להיט אחד. פרודיה על שירה של סמנתה פוקס "Touch Me".
- האחת/האחד – מבוצע בידי שרלוט ונינוה. השניים שרים על תקוותם למצוא אהבה.
- מחר – מבוצע על ידי נינוה ושרלוט. השניים מבצעים אותו בזמן שהם רוחצים זקנים למטרת צדקה, כאשר מחר יום חתונתם.
- באנו לעשות שמח – זהו שיר הנושא של הסרט המבוצע בידי מאור כהן. גרסה מחודשת לשירה של להקת "הפסגות".
אמירות סאטיריות
עריכההסרט מהווה סאטירה למספר נושאים בישראל.
ההקבלה לתל אביב
עריכה- בסוף הסרט נאמר שבמרוצת הזמן נהפכה העיר סדום לתל אביב.
- על ארמון העירייה מצויה המזרקה "אש ומים" מכיכר דיזנגוף.
נטל המיסים והקנסות המוטלים על אזרחים בישראל
עריכה- גיוס כספים על ידי "צביעת שפת המדרכה בכל מיני צבעים ודרישת קנס ממי שמחנה את הגמל בצבע הלא-נכון".
- גיוס כספים על ידי פקודה בלי שום תירוץ. בתחילת הסרט ארנון (מיועצי המלך) מציע "למה שלא נחליט שכל מי שגר בעיר הזאת, צריך לשלם לנו כל חודש בלי סיבה?" עונה לו ברע: "מצוין, ארנון. נקרא לזה 'ארנונה', על שמך".
- המלך הרודני והמושחת, שמחפש את טובתו הפרטית במקום את טובת האזרחים והכלל, דורש מהעם מיסים חסרי תועלת וממנה מקורבים לתפקידי מפתח.
היחס לערבים בישראל
עריכה- לעג להגר בדמותה של הערביה אשר לא מפסיקה "להתבכיין" על קיפוח זכויות האדם בכל תירוץ נבוב ולאיים בטרור.
- לעג למשטרה אשר לא רושמת תלונות של ערבים.
סרטים דוקומנטריים המציגים את האזרח הקטן כמסכן
עריכה- המלאך מיכאל מצלם ומנפח כל עניין קטן בדברי פרשנות.
תרבות פופולרית
עריכה- כשאלוהים מזפזפ בערוצי הטלוויזיה השונים הוא רואה מראיין שיושב ומדבר עם איוב המיוסר. עם זאת, כשמבקש המראיין להשמיע שיר של הזמרת מירי מסיקה פורץ איוב בזעקות וטוען שייסורים כאלו לא מגיעים לו.
תגובות לסרט
עריכהמרבית הביקורות על הסרט היו פושרות למדי ואף שליליות. לטענת ד"ר שמוליק דובדבני, הסרט "חסר מחשבה מגובשת, אמירה סאטירית, תנופה קומית ובעיקר פואנטה." בין היתר כתבו חלק המבקרים כי הסרט אינו סאטירי בצורה מספקת, בעל הומור נמוך, איננו מדייק בסיפור התנ"כי ובעיקר מהווה תעלול יחסי ציבור של "קשת".[3] יאיר רוה מהבלוג סינמהסקופ שיבח את ההומור בסרט, וטען כי מדובר בקומדיה מושקעת.[4] במהלך השנים הסרט נהפך לסרט פולחן ישראלי, לרבות בשל שידוריו החוזרים בימי העצמאות.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של זוהי סדום
- זוהי סדום, ברשת החברתית פייסבוק
- "זוהי סדום", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "זוהי סדום", באתר AllMovie (באנגלית)
- "זוהי סדום", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "זוהי סדום", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "זוהי סדום", באתר אידיבי
- "זוהי סדום", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- "זוהי סדום", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- מהי סדום? הסיפור המלא על הסרט מבית "ארץ נהדרת", באתר מאקו, 16 באפריל 2014
ביקורות
עריכה- לילך וולך, בת ים? ניו יורק!, באתר וואלה, 4 באוגוסט 2010
- שמוליק דובדבני, יותר נורא מעמורה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2010
- מאיר שניצר, ויאמר אבי ניר לאמור: ביקורת על "זוהי סדום", באתר nrg, 6 באוגוסט 2010
- אורי קליין, עכבר העיר אונליין, "זוהי סדום": לא מספיק מצחיק ולא מספיק מפתיע, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2010
- עופר מתן, עכבר העיר אונליין, למה לא כדאי לכתוב ביקורת רעה על "זוהי סדום"?, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2010
- פז חסדאי, סינדרום סדום: ביקורת הסרט "זוהי סדום", באתר וואלה, 6 באוגוסט 2010
- אריק בורנשטיין, "זוהי סדום" - לא עומד בסטנדרט של "ארץ נהדרת", באתר קולנוען, 8 באוגוסט 2012
- דורון פישלר, זוהי סדום, עין הדג, 6 באוגוסט 2010
הערות שוליים
עריכה- ^ גיליון 8 באוקטובר 2010 של ישראל היום, מוסף שישבת, עמ' 12
- ^ הדף הרשמי באתר mako
- ^ ראו הביקורות בקישורים חיצוניים
- ^ יאיר רוה, "זוהי סדום", ביקורת, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 6 באוגוסט 2010