פתיחת התפריט הראשי

זוהי סדום

סרט קולנוע קומי ישראלי

זוהי סדום הוא סרט קולנוע קומי ישראלי, שיצר צוות תוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת". במאי הסרט הם מולי שגב ואדם סנדרסון. הסרט יצא לאקרנים באוגוסט 2010. על פי נתוני יחסי הציבור של הסרט, הוא היה לסרט הישראלי הנצפה ביותר ב-25 השנים שקדמו להפצתו,[1] כאשר למעלה מ-557,000 כרטיסים לסרט נמכרו.[2]

זוהי סדום
זוהי סדום
בימוי אדם סנדרסון
מולי שגב
הפקה משה אדרי
לאון אדרי
אבי ניר
דוד זילבר
מולי שגב
אבי נשר
תסריט מולי שגב
אמיר דחבש
דוד ליפשיץ
אבי נשר (עריכת תסריט)
עריכה רון עומר
ירון שילון
שחקנים ראשיים ראו פסקת שחקנים
מוזיקה רן שם טוב
צילום גיורא ביח
מפיץ סרטי יונייטד קינג
מדינה ישראלישראל  ישראל
אולפן אולפני Nu Boyana, בולגריה
הקרנת בכורה 5 באוגוסט 2010
שפת הסרט עברית
סוגה סרט פרודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3.5 מיליון דולר
הכנסות 16 מיליון שקלים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דמויותעריכה

דמויות ראשיותעריכה

  • לוט: (דב נבון) הצדיק היחיד בסדום. בתוך ים השחיתות, הגניבות והאונס שסביבו, הוא מקים דוכן הימורים חוקיים (לוטו) שכל הכנסותיו קודשו למתנ"ס שהוא שואף להקים למען ילדי העיר. הוא נשוי לאשת לוט, ולהם בת יחידה בשם שרלוט.
  • ברע: (אלי פיניש) הנבל הראשי של הסרט. "המאליכ של סדום", רודן טוטליטרי ומושחת. יש לו מועצה שמורכבת בעיקר מאומרי הן שלו, והוא מתעסק בעיקר בפרויקטים נדל"ניים ראוותניים, ובניסיונות לגנוב עוד כסף מתושבי העיר.
  • נינוה: (אסי כהן) בנו המוכשר ויפה התואר של ברע, ומפקד הצבא של סדום. מתאהב בשרלוט. הוא אלרגי לחלב ולמוצריו.
  • שרלוט: (עלמה זק) בתו התמימה והטובה של לוט. נערה צעירה ויפה, שמחפשת אחר חתן מזה זמן רב ללא הצלחה.
  • אשת לוט: (טל פרידמן) אשתו העצבנית והנוכלת של לוט. זמרת מתוסכלת שהייתה כוכבת אדירה בעברה, אך לדבריה, הקריירה שלה נזנחה עקב נישואיה ללוט.
  • ליאם: (מריאנו אידלמן) בנו המכוער והשלומיאלי של ברע, שמתפקד כנושא כליו.
  • רפאל ומיכאל: (יובל סמו ומאור כהן) שני מלאכים אשר נשלחו לפוצץ את סדום בחסות אלוהים.
  • אלוהים: (אייל קיציס) יזם צעיר ושאפתן אשר מעוניין למכור לאברהם את עיקרון המונותאיזם, ומעוניין להחריב את העיר סדום כדי לשכנע את אברהם בכך.

דמויות משנהעריכה

עלילת הסרטעריכה

"זוהי סדום" מתאר את שלושת ימיה האחרונים של העיר המקראית סדום, לפני שאלוהים (איל קיציס) מחליט להחריב אותה. הסרט נפתח בפגישה בין אלוהים לבין אברהם אבינו (מוטי קירשנבאום). אלוהים מציע לו בפגישה אמונה באל אחד - הוא עצמו, אך אברהם איננו מאמין ולא מוכן לקבל את העסקה. כתוצאה מכך, אלוהים מתכוון להוכיח לו שהוא יחריב את העיר סדום בתוך שלושה ימים. אברהם מוכן להסכים, אבל בשני תנאים: האחד - הוא לא חותם על העסקה לפני שסדום נחרבת, והשני - אלוהים חייב להציל מהחורבן את בן אחיו, לוט (דב נבון) - הצדיק היחיד בסדום. אלוהים שולח את מלאכיו, רפאל (יובל סמו) ומיכאל (מאור כהן), לבצע את המשימה.

ברע, מלך סדום ("המאליכ" כלשונם), מתוודע לכך שסדום עומדת להחרב, ולוט הוא הצדיק היחיד שעומד להנצל. לכן, הוא מנסה להתחזות ללוט, כך שביום הדין הוא - בתור לוט - יינצל, ולוט - בתור המלך הרשע - ימות עם חורבן העיר. הוא מנסה להתקרב ללוט, ולשם כך הוא שולח את בנו נינוה לכבוש את ליבה של שרלוט, ולהציע לה נישואין. נינוה מצליח בכך, וכאשר ברע מזמין את לוט לפגישה, הוא מתחזה לחולה ומבקש מלוט להחליף אותו לזמן מה. בתור מ"מ המאליכ לוט מתוודע לחטאיה של סדום ומשפר את רמת חייו, כשבאותה העת ברע עובר לבית לוט ומתחזה ללוט. אלא שהרומן שמתפתח בין שרלוט ונינוה יוצא משליטה כאשר נינוה מתאהב בשרלוט, עד כדי כך שהוא מתוודה על אהבתו בפני הבעל ועל כך שהוא לא מוכן לשתף פעולה עם המהלך של אביו.

הבעל מלשין לברע על מעשיו של נינוה וברע לוקח את נינוה וקושר אותו בשלשלאות. דרכו היחידה של נינוה להימלט, היא לקחת את המפתח שנמצא עמוק בתוך אמבטיה של חלב (שאליו הוא אלרגי). בינתיים, ברע חוזר לארמונו ומודיע לשרלוט שבעלה לעתיד נפטר. במקום נינוה, מציע ברע את ליאם. שרלוט נענית בלית ברירה, והעיר מתמרקת לקראת יום החתונה, שהוא גם יום החורבן של סדום. רגע לפני שליאם ושרלוט אמורים להתחתן, נינוה פורץ לבמה, לאחר שנחלץ מאזיקיו כשפניו מלאים בפריחה ונפיחות (בגלל החלב), דורש לבטל את החתונה וחושף בפני תושבי סדום שמגשי האוכל של החתונה ריקים. כאשר תושבי סדום שומעים זאת, הם מתחילים להיאבק אחד בשני בזמן שנינוה לוקח את לוט ומשפחתו אל מחוץ לסדום. מלאכי אלוהים יוצאים מסדום, כאשר השעון מתקתק לאחור והיא עומדת להיחרב.

לוט מגיע יחד עם נינוה ושרלוט לשער היציאה מהעיר. רפאל ומיכאל עומדים בשער היציאה, ולוט מזדהה בתור הצדיק היחיד, שאמור להינצל. אלא שרפאל ומיכאל לא מזהים אותו בתור הצדיק אלא בתור המלך, בעוד שאשת לוט, שמגיעה למקום, טוענת כי ברע הוא בעלה והוא הצדיק האמיתי. ברע ולוט טוענים שניהם שכל אחד מהם הוא הצדיק, והמלאכים מחליטים לערוך מבחן: רפאל שולף סכין ומאיים לחתוך את אשת לוט לשניים, בדומה למשפט שלמה. לוט קופץ ראשון, מבקש להציל את אשתו ומוכן למות למענה - אלא שבשונה ממשפט שלמה, כאן לוט לא מוכרז כ"צדיק האמיתי", אלא מופקר לגורלו (גורל שבעצם הסכים לו כדי להציל את אשתו מרפאל) וברע, המלך הרשע שהתחזה ללוט הצדיק, מקבל את אשת לוט והם יוצאים מן העיר. אשת לוט נמחצת על ידי נציב מלח (במקום להיהפך לנציב מלח), לאחר שהיא מפרה את הוראות המלאכים ומסתכלת אחורה.

אברהם אבינו ואלוהים יושבים על גבעה ומביטים בפיצוץ הגדול ובעשן העולה מסדום. אלא שהיה מדובר בתרמית מצד אלוהים. למרות כל העשן הסמיך שעלה ממנה, סדום לא באמת נחרבה - שכן אלוהים לא באמת התכוון להחריב את סדום, אלא רק לגרום לאברהם לחשוב שהיא נחרבה, והוא אכן השתכנע וחתם בחדווה על החוזה של אלוהים. בסדום, שרלוט ונינוה התחתנו, ולוט נהיה למאליכ של סדום, במקום ברע שברח ממנה עם אשת לוט. בינתיים, ברע מגיע לאוהלו של אברהם, מבקש מקלט ומקבל אותו - אלא ששם מתברר לו כי הוא נדרש לעבור ברית מילה.

שירי הסרטעריכה

  • דע אותי - מבוצע בידי אשת לוט. מאחר שזה השיר היחיד שאשת לוט הציעה לשיר בחתונה של שרלוט ונינווה ניתן להסיק שהיא זמרת של להיט אחד. פרודיה על שירה של סמנתה פוקס "Touch Me".
  • האחת/האחד - מבוצע בידי שרלוט ונינוה. השניים שרים על תקוותם למצוא אהבה.
  • מחר - מבוצע על ידי נינוה ושרלוט. השניים מבצעים אותו בזמן שהם רוחצים זקנים למטרת צדקה, כאשר מחר יום חתונתם.
  • באנו לעשות שמח - זהו שיר הנושא של הסרט המבוצע בידי מאור כהן. גרסה מחודשת לשירה של להקת "הפסגות".

אמירה סאטיריתעריכה

הסרט מהווה סאטירה למספר נושאים בישראל.

ההקבלה לתל אביבעריכה

  • בסוף הסרט נאמר שבמרוצת הזמן נהפכה העיר סדום לתל אביב.
  • על ארמון העירייה מצויה המזרקה "מים ואש" מכיכר דיזנגוף.

נטל המיסים והקנסות המוטלים על אזרחים בישראלעריכה

  • גיוס כספים על ידי "צביעת שפת המדרכה בכל מיני צבעים ודרישת קנס ממי שמחנה את הגמל בצבע הלא-נכון".
  • גיוס כספים על ידי פקודה בלי שום תירוץ. כך שכשבסרט ארנון (מיועצי המלך) אומר ש"למה שלא נחליט שכל מי שגר בעיר הזאת, צריך לשלם לנו כל חודש בלי סיבה?" עונה לו ברע: "מצוין, ארנון. נקרא לזה 'ארנונה', על שמך".
  • המלך הרודני והמושחת, שמחפש את טובתו הפרטית במקום את טובת האזרחים והכלל, דורש מהעם מיסים חסרי תועלת וממנה מקורבים לתפקידי מפתח.

היחס לערבים בישראלעריכה

  • לעג להגר בדמותה של הערביה אשר לא מפסיקה "להתבכיין" על קיפוח זכויות האדם בכל תירוץ נבוב ולאיים בטרור.
  • לעג למשטרה אשר לא רושמת תלונות של ערבים.

סרטים דוקומנטריים המציגים את האזרח הקטן כמסכןעריכה

  • המלאך מיכאל מצלם ומנפח כל עניין קטן בדברי פרשנות.

תרבות פופולריתעריכה

כשאלוהים מזפזפ בערוצי הטלוויזיה השונים הוא רואה מראיין שיושב ומדבר עם איוב המיוסר. עם זאת, כשמבקש המראיין להשמיע שיר של הזמרת מירי מסיקה פורץ איוב בזעקות וטוען שייסורים כאלו לא מגיעים לו.

תגובות לסרטעריכה

מרבית הביקורות על הסרט היו פושרות למדי ואף שליליות. לטענת ד"ר שמוליק דובדבני, הסרט "חסר מחשבה מגובשת, אמירה סאטירית, תנופה קומית ובעיקר פואנטה." בין היתר כתבו חלק המבקרים כי הסרט אינו סאטירי בצורה מספקת, בעל הומור נמוך, איננו מדייק בסיפור התנכ"י ובעיקר מהווה תעלול יחסי ציבור של "קשת".[3] יאיר רוה מהבלוג סינמהסקופ שיבח את ההומור בסרט, וטען כי מדובר בקומדיה מושקעת.[4]

קישורים חיצונייםעריכה

ביקורותעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גיליון 8 באוקטובר 2010 של ישראל היום, מוסף שישבת, עמ' 12
  2. ^ הדף הרשמי באתר mako
  3. ^ ראו הביקורות בקישורים חיצוניים
  4. ^ יאיר רוה, "זוהי סדום", ביקורת, בבלוג הקולנוע "סינמסקופ", 6 באוגוסט 2010