אורנה בנאי

שחקנית ישראלית

אורנה בנאי (נולדה ב-25 בנובמבר 1966) היא שחקנית וקומיקאית ישראלית, לשעבר חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו. זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה.

אורנה בנאי
Orna Banai.jpg
לידה 25 בנובמבר 1966 (בת 55)
באר שבע, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת שחקנית וקומיקאית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים סטודיו למשחק ניסן נתיב עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אמיר בנאי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בנאי בתוכנית "גב האומה", 2015
אורנה בנאי ועודד מנשה בתוכנית "קיץ על החוף"
בנאי בתוכנית ארץ נהדרת, 2009

ביוגרפיהעריכה

ילדותה ונעוריהעריכה

בנאי נולדה בבאר שבע לשמחה וליצחק בנאי. בהמשך עברה המשפחה ליישוב עומר. למדה בתיכון עירוני מקיף ו' בבאר שבע במגמת תיאטרון. בצבא שירתה בבי"ס למ"כים שהיה ליד ירוחם. אחרי השירות הצבאי החלה בלימודי משחק ב"סטודיו למשחק ניסן נתיב" בתל אביב. בשנה האחרונה ללימודיה שיחקה במחזה "נעורי ורדה'לה" של חנוך לוין, בהפקת הסטודיו, בבימויו של יובל זמיר[1].

קריירה בטלוויזיה ובקולנועעריכה

לאחר לימודיה החלה להופיע במופעי סטנד-אפ, בין השאר במועדון ה"קאמל קומדי קלאב". בשנת 1993 הופיעה בפינה בתוכנית הטלוויזיה "סופשבוע" עם דודו טופז בערוץ 1, בו גילמה לראשונה את הדמות "לימור"[2]. בשנים 19941997 גילמה את "לימור" במגזין הקולנוע "אקשן" (ששודר בטלוויזיה החינוכית בהנחיית יעל אלמוג), כמגישת פינת תרבות סאטירית[3]. בשנת 1997 שימשה כפרזנטורית של רשת "קלאבמרקט" בתפקיד הדמות "לימור"[4]. ולאחר מכן גילמה את הדמות "לימור", בחמש עונות, בתוכנית הבידור "רק בישראל" (לצד ארז טל), משנת 1998[5].

ב-1994 שיחקה בסרט "מקס ומוריס" לצד משה איבגי, וכן שיחקה בסרט "החצי השני" בשנת 1996 לצד אלון אבוטבול. בשנת 1997 הופיעה בסדרת הטלוויזיה של חיים בוזגלו "מרחב ירקון", ששודרה על ידי זכיינית ערוץ 2 רשת[6].

בשנת 1998 השתתפה במופע "חברים שרים קורין", מופע משיריה של הזמרת קורין אלאל, ובו היא ביצעה את השיר "חזקה מהרוח". המופע הוקלט ויצאה לאור אחר כך כתקליטור[7].

בדצמבר 2002 חתמה על חוזה טאלנט זכיינית ערוץ 2 קשת[8]. במסגרת החוזה החלה להשתתף, בסוף 2003, בתוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת", בה חיקתה בין השאר את דמויותיהן של ג'ודי שלום ניר מוזס, טטיאנה הופמן ולימור לבנת. בשנת 2004 השתתפה בסדרת הדרמה "אפרסק"[9], ובתפקידי אורח בסדרת הקומדיה "החיים זה לא הכל"[10]. כמו כן בשנת 2004 הופיעה בסרט "לנצח עם מיקי ברקוביץ'" לצד רמי הויברגר[11].

בשנת 2005 החלה להופיע בתפקיד הראשי בסדרה "אמא'לה", ואף השתתפה בכתיבת הסדרה, אשר מתארת את תהליכי ההריון והלידה החד-הוריים[12]. העונה השנייה של הסדרה עלתה לשידור במרץ 2007[13].

בשנת 2008 השתתפה במסע פרסום של קורנפלקס תלמה[14].

בשנת 2009 עזבה את התוכנית "ארץ נהדרת" לאחר שש עונות, ועברה לתוכנית הבידור מועדון לילה[15], גם היא בזכיינית קשת, אבל אחרי סוף העונה, עזבה את "שידורי קשת" לאחר שחתמה על חוזה ב"רשת"[16]. בשנת 2010 החלה להשתתף באופן קבוע בתוכנית הסאטירה "מצב האומה" ב"רשת", לצד ליאור שליין וגורי אלפי; התוכנית עברה ב-2015 לערוץ 10, ובשם חדש "גב האומה". בשנת 2011 גילמה בנאי את דמותה של "גילה כהן" בסדרה "השנים הכי יפות"[17]. בשנת 2014 גילמה את "שלומציון לוריא" בסדרה "משפחה שולטת"[18].

בשנת 2019 השתתפה בסדרה תיק נעדר המשודרת בערוץ כאן 11 כאמו של הנעדר עופר שרעבי, ובעונה השלישית של סדרת הטלוויזיה 'מטומטמת' בתפקיד עדה שוחט[19].

במאי 2020 השתתפה בפרק של סדרת רשת של כאן דיגיטל בשם "המהפכה הגאה שלי", המבוסס על ראיון שהעניקה לגל אוחובסקי עבור סדרת הדוקו של כאן 11 "המהפכה הגאה" אותה כתבו וביימו אוחובסקי ולירן עצמור[20]. באותה שנה חזרה לגלם את לימור ב"תוכנית בידוד" בעקבות משבר הקורונה[3].

בינואר 2021, הצטרפה לצוות המשתתפים בתוכנית עד כאן! בערוץ כאן 11.

באפריל 2021 החלה לשחק בסדרה "ישמח חתני".

בספטמבר 2022 החלה לשחק בסדרה "בוגד" של הוט.

קריירה בתיאטרוןעריכה

בתיאטרון שיחקה במספר הצגות ביניהן: "סטריפטיז אחרון" מאת הלל מיטלפונקט (1995); "הסרפד של השכן" מאת רביד דברה (תיאטרון "הבימה", 1999); "אנשים קשים" מאת יוסף בר-יוסף ("הבימה", 2000); ו"רווקים-רווקות" מאת חנוך לוין ("הקאמרי", 2002)[21].

בדצמבר 2007, השתתפה במופע "קומיקאים: ועידת פסגה" שעלה במסגרת פסטיבל "קומדיה בלי הפסקה"[22].

בדצמבר 2011, העלתה מופע סטנד-אפ שבו היא מתארת אירועים מחייה[23].

באפריל 2013, העלתה מופע סטנד-אפ חדש שכלל שורה של דמויות וחיקויים[24]. בדצמבר 2013 חגגה 100 מופעים שלו[25].

פעילות פוליטיתעריכה

בנאי פעילה פוליטית ומזוהה עם המאבק למען זכויות בעלי חיים ומשויכת לשמאל הפוליטי[26].

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2003 הצטרפה למפלגת הירוקים וכיהנה מטעמה כחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו במשך קדנציה אחת[27]. בנאי מרצה בכנסים שונים הנוגעים בנושא, מופיעה בתשדירים ומגיעה לאירועים ולאסיפות הקשורות בעניין[28]. בבחירות 2013 למועצת העיר תל אביב-יפו היא הוצבה במקום ה-18 הסמלי והאחרון ברשימת "תנועת מהפך ירוק בת"א - לתת לחיות התנועה הירוקה".

בריאיון בעת מבצע צוק איתן התייחסה בנאי לסבל בשני הצדדים, הישראלי והערבי. היא אמרה שהיא מתביישת בעם ישראל, "שרובו מתלהם וגס רוח", ואמרה שאיננה מסוגלת לומר "תנו לצה"ל לנצח"[29]. על אמירה זו נמתחה ביקורת, ובנאי פוטרה מתפקידה כפרזנטורית של חברת מנו ספנות[30]. לאחר מכן חזרה בה בנאי, הוציאה מכתב תגובה בו כתבה כי חלק מדבריה לא הובנו כראוי והוצאו מהקשרם, הגדירה את חמאס כארגון טרור והצדיקה את המבצע הצבאי[31][32].

בנאי הייתה פעילה במחאה נגד בנימין נתניהו והשתתפה בהפגנות במעון ראש הממשלה[33][34]. במהלך המחאה פרסמו בנאי ולאה לב צעצוע מין בדמותו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו וספגו על כך ביקורת[35]. בנאי גם טענה כי מצביעי הליכוד "לוקים בעיוורון מוחלט"[36].

בפברואר 2021, הייתה בין קבוצה של עותרים לבג"ץ, בדרישה שהיועץ המשפטי לממשלה יחקור את מובילי הקמפיין "שמאלנים בוגדים"[37].

חיים אישייםעריכה

בנאי היא חלק ממשפחת האמנים בנאי - בתו של יצחק בנאי, שכיהן כשופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע ואחותם של הזמרים מאיר בנאי, אביתר בנאי ואפרת בנאי.

בשנת 2003 ילדה את בנה אמיר. בשנת 2008 גילתה בריאיון לעיתון ידיעות תל אביב כי אביו של הילד הוא העיתונאי אהרן ברנע, שלא הגיב על הידיעה. בשנת 2008, בהיותה במערכת יחסים זוגית, אימצה אורנה את בתה השנייה, מיקה[38].

ב-27 בדצמבר 2011 יצאה מהארון כלסבית[39].

משנת 2011 עד 2016 הייתה בזוגיות עם בת זוג, וביולי 2017 החלה בזוגיות עם בת חן סבג, אך במאי 2019 פורסם שהן נפרדו[40].

בנאי מתגוררת בתל אביב.

פילמוגרפיה חלקיתעריכה

קולנועעריכה

טלוויזיהעריכה

תיאטרוןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תמי לוביץ, כשהאחת ורדל׳ה, השנייה מפעילה סאונד, חדשות, 30 ביולי 1991
  2. ^ אורנה חכים, הלן מישלי ואורנה בנאי - סטנד אפ נשים, חדשות, 10 באוגוסט 1993
  3. ^ 1 2   אריאנה מלמד, גם "לימור" חזרה לטלוויזיה, בתוכנית צפויה ומשמימה, באתר הארץ, 24 באפריל 2020
  4. ^ מיכל גרשון, ‏אורנה בנאי בקמפיין פסח לרשת קלאב-מרקט, באתר גלובס, 7 באפריל 1997
  5. ^ ניר קיפניס, ‏אני פרחה, באתר גלובס, 6 ביוני 2000
  6. ^ גיורא יהלום, ‏תענוג מזוקק, באתר גלובס, 4 בפברואר 2000
  7. ^   חברים שרים קורין, סרטון בערוץ Box TLV, באתר יוטיוב (אורך: 49:50)
  8. ^ אביבה קרול, ‏קשת החתימה את אורנה בנאי לשנתיים, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2002
    הארץ, אורנה בנאי תישאר בערוץ 2, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2002
  9. ^ הארץ, אפשר גם, באתר הארץ, 26 במאי 2004
    ענת באלינט, זכייניות ערוץ 2 הוסיפו משדרי תעודה ודרמה עקב דרישת הרשות השנייה, באתר הארץ, 18 במאי 2004
  10. ^ הארץ, טלעד החלה בצילומי העונה השלישית של "החיים זה לא הכל", באתר הארץ, 5 בינואר 2004
  11. ^ רוני קורן-דינר, אורנה בנאי, רמי הויברגר ומיקי ברקוביץ בסרט ילדים חדש שמפיקה יסמין TV עבור הכבלים, באתר TheMarker‏, 1 באפריל 2004
  12. ^ רותה קופפר, אשה עצבנית, לא קלילה ולא זורמת, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2005
  13. ^ עכבר העיר, לא לעצבן את אמא'לה, באתר הארץ, 14 במרץ 2007
  14. ^ ירון פריד, תאכלו קורנפלקס, תהיו אורנה בנאי, באתר הארץ, 18 ביולי 2008
  15. ^ ירון פריד, לשרוף את המועדון, באתר הארץ, 17 ביוני 2009
  16. ^ לי-אור אברבך, ‏חוזה הטאלנט של אורנה בנאי ברשת יעמוד על כ-800 אלף שקל בשנה, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2009
  17. ^ זיו יצחקי, עכבר העיר, "השנים הכי יפות": לא מצטיינת אבל עם המון פוטנציאל, באתר הארץ, 5 ביולי 2011
  18. ^   אבי פיטשון, משפחה שולטת: דיאלוגים שדופים ומתאמצים וקאסט חיוור, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
  19. ^   חגית גינזבורג, בת חן סבג: "מה שהציל אותי מהטרדות היה הפה שלי. ידעתי לנבוח כשצריך", באתר הארץ, 8 בנובמבר 2021
  20. ^   איתי שטרן, לירן עצמור: "המון הומואים מצביעים ליכוד, אז הם יותר טיפשים ממני?", באתר הארץ, 31 במאי 2020
  21. ^ שמיכאל הנדלזלץ, כאילו. שטות. מילא., באתר הארץ, 24 בפברואר 2002
  22. ^ עכבר העיר, ועידת הפסגה של ההומור הישראלי, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2007
  23. ^ ניב שטנדל, אורנה בנאי בהופעה: סקס, לסביות וג. יפית, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2011
  24. ^   עכבר העיר, השבוע בעיר: אורנה בנאי במופע חדש, באתר הארץ, 5 באפריל 2013
  25. ^   טל לוין, עכבר העיר, אורנה בנאי: ההומור האינטלגנטי יצא מהארון, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2013
  26. ^   אריאנה מלמד, אורנה בנאי: "שקלתי 40 קילו. מתישהו אשכרה הגעתי הביתה להורים שלי על סף זחילה", באתר הארץ, 24 בספטמבר 2020
  27. ^ מאת ים יהושע, אורנה בנאי מצטרפת לירוקים בתל אביב, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2003
  28. ^ אורנה בנאי, יש לי חולשה לבעלי חיים בכלל ולכלבים בפרט, באתר הארץ, 15 ביוני 2005
  29. ^ זיו רביב, הריאיון המלא: אורנה בנאי תחת מתקפה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 20 ביולי 2014
  30. ^   גילי איזיקוביץ, אורנה בנאי פוטרה מתפקידה כפרזנטורית של חברת ספנות, באתר הארץ, 20 ביולי 2014
  31. ^   דפנה ארד, אורנה בנאי מגיבה להתקפות נגדה: לא הובנתי כראוי, באתר הארץ, 22 ביולי 2014.
  32. ^ בן שני, עובדה, ‏אורנה בנאי: "הגעתי לתובנה שזו מלחמה צודקת", באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 ביולי 2014‏ 
  33. ^ וואלה! NEWS, ‏אלפים מפגינים נגד נתניהו בי-ם ובקיסריה; העצמאים הצטרפו למחאה, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2020
  34. ^ לאחר סערת המפכ"ל: אורנה בנאי תיקח חלק בהפגנות נגד היועמ"ש, באתר מעריב אונליין, 8 בפברואר 2018
  35. ^ אורנה בנאי ולאה לב קיבלו צעצוע מין בצורת ראש הממשלה, עומרי חיון, ‏2020-08-26
  36. ^ אורנה בנאי: "אנשים שמצביעים לנתניהו לוקים בעיוורון מוחלט", MSN
  37. ^   בר פלג, עתירה לבג"ץ: הורו ליועמ"ש לחקור את מובילי קמפיין "שמאלנים בוגדים", באתר הארץ, 28 בפברואר 2021
      בר פלג וניר חסון, הליכוד מעסיק את האיש שמאחורי קמפיין "שמאלנים בוגדים", באתר הארץ, 20 במרץ 2021
  38. ^ ציפי שוחט, עכבר העיר אונליין, "להפוך מלימור לאורנה", באתר הארץ, 5 ביוני 09
  39. ^ עכבר העיר, הקץ לשמועות: אורנה בנאי יוצאת מהארון, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2011
  40. ^ עכשיו זה רשמי: אורנה בנאי ובת חן סבג ביחד, במדור "פנאי פלוס" באתר ynet‏, 6 ביולי 2017


הקודמת:
2005 - קרן מור ("קצרים")
פרס האקדמיה לטלוויזיה - השחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית-דרמטית
2006 - אורנה בנאי ("אמא'לה")
הבאה:
2007 - קרן מור ("קצרים")