חאן חילו
חאן חילו או חאל אל-חילו הוא מבנה חאן השוכן בעיר העתיקה בלוד, מצפון למסגד אל-עומרי ולכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון. החאן הוקם בתקופה העות'מאנית והיה גם בשימוש בימי המנדט הבריטי. כיום מבוצעת במבנה חפירה קהילתית במסגרת מיזם "בראשית".
![]() | |
היסטוריה | |
---|---|
תקופות |
התקופה הממלוכית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ![]() |
מיקום | |
מדינה |
ישראל ![]() |
קואורדינטות | 31°57′16″N 34°54′01″E / 31.95444444°N 34.90027778°E |
![]() ![]() |
היסטוריהעריכה
ראשיתו של מבנה החאן הייתה ככל הנראה בתקופה הממלוכית, והוא ניצב לצד דרך הדואר, מדרום לגשר לוד. בתקופת העות'מאנית פעל במקום שוק עירוני שנערך פעמיים בשבוע: באחד משני הימים נערך יריד לתוצרת חקלאית ולמוצרי צריכה, וביום האחר פעל בו שוק בהמות, שהועבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 אל מחוץ לשטח העיר הבנוי. סביב האתר פעלו חמאם, תחנת משמר, באר מים, ובסוף המאה ה-19 הוקמו בסביבתו מרפאה ובית חולים. עוד שכנו בסביבת החאן בתי מלאכה לעיבוד תוצרת חקלאית, בתי בד, טחנות קמח, בתי אריגה לייצור יריעות לאוהלים, ובתי חרושת לעיבוד מוצרי ברזל.
בימי המנדט הבריטי חכרה משפחת חאלתה את המבנה, השכירה את חדריו והעניקה שירותים בתשלום לבאי המקום. בני המשפחה עשו שימוש באחד מחדרי החאן להשריית גרעיני תורמוס מתוק (תורמוס חילו), וברבות הימים דבק השם במבנה ובמשפחה.[1].
ממצאים בחצר הפנימיתעריכה
שטח החצר הפנימית נחקר בשנת 2007 בידי אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם משרד התיירות, החברה הממשלתית לתיירות ועיריית לוד, וכן בידי בית הספר לארכאולוגיה מקראית על שם נלסון גליק של ההיברו יוניון קולג'. חפירות אלה חשפו שרידי ריצוף וכלי חרס, בעיקר מן התקופה העות'מאנית. בנוסף, נמצאו חרסים מהתקופה הממלוכית, מהתקופה הערבית המוקדמת ואולי אף קודם לה, אך נראה כי אלה הובאו ממקומות אחרים לשם מילוי אדמת החצר. ממצאים נוספים כוללים מספר מקטרות חרס מהמאות ה-18 וה-19 ומטבע זהב עות'מאני מהמחצית הראשונה של המאה ה-19.
המבנהעריכה
החאן בנוי בתוכנית רבועה, ועשוי מ-3 אגפים המקיפים חצר פנימית פתוחה בצידה המערבי. בצד המערבי של החצר הוקם בתקופה העות'מאנית מבנה שסגר עליה מכיוון זה, אך לא היה קשור אל החאן. המבנה נהרס בשלב האחרון של השימוש בו.[2] במרכז החצר היה בור מים ומסביבה קבועים ווים שנועדו לקשירת הבהמות. שער הכניסה אל החצר הפנימית ניצב באגף הדרומי ומעוצב בסגנון ממלוכי כאשר משני צדדיו נקבעו ספסלי ישיבה לשומרים. מעל השער קשת מעוטרת שבראשה ניתן להבחין בוו אשר עליו נתלתה מנורת השמן שהאירה את הכניסה. שלושת אגפי המבנה:
- האגף הצפוני: אורך - 24 מ׳ ורוחב - 7.5 מ׳. באגף אולם אחד גדול שתקרתו בנויה מקמרונות צולבים.
- האגף המזרחי: אורך - 33.5 מ׳ ורוחב - 12 מ׳. האגף מורכב בקצוות הצפוני והדרומי של האגף שני חדרים גדולים, וכן יש בו שורת חדרים קטנים.
- האגף הדרומי: האגף מחולק לשני חלקים שונים המופרדים באמצעות קיר אורך בעובי של כמטר. חלקו הצפוני באורך של 23 מ׳ וברוחב של 5.5 מ׳ פונה צפונה אל החצר הפנימית ומכיל מספר חדרים; החלק הדרומי של האגף מכיל שורה של 7 חדרונים הפונים אל הצד החיצוני של המבנה, ומעליהם קומה שנייה. החלק המערבי של האגף הדרומי הרוס.[3]
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ חאן חילו
- ^ לווד, ח'אן אל-חילו, 2007
- ^ יובל גדות, קטיה ציטרין-סילברמן ותאופיק דעאדלה, לוד, ח'אן אל-חילו, 2007, באתר רשות העתיקות, 25 אוגוסט 2008