חורבת פטיש

חורבת פטיש
מידות
שטח	1,000 דונם
היסטוריה
תקופות	התקופה הביזנטית בארץ ישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
נבנה	1894
מיקום
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°18′30″N 34°38′16″E / 31.30833333°N 34.63777778°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת מערב הנגב רגילה) חורבת פטיש חורבת פטיש חורבת פטיש מפת __ אופקים __ בסיס חצרים; [‌למפה דינמית של צפון הנגב‌] מכל הכיוונים: __ מועצה אזורית מרחבים; ממזרח: __ מועצה אזורית בני שמעון

חורבת פטיש (בערבית: "ח'רבת פוטיס") היא חורבה גדולה ממזרח לעיר אופקים; שטחה הכולל הוא 1,000 דונם^[^{דרוש מקור]}.

בתקופה הביזנטית, התקיימה בחורבת פטיש עיר ששמה פוטיס (זהו שמה בערבית; בעברית שמה הוא כמו שמו של התל - פטיש^{[דרושה הבהרה]}), שנזכרה גם במפת מידבא שמן המאה ה-6. ממצאים ארכאולוגיים שהתגלו בחורבת פטיש הם כותרות ובסיסים של עמודים, בורות מים עתיקים, פסולת של תנורי צריפה, שרידי מבנה ציבורי, חומת אבן, כתובת גדולה המספרת על אדם שתרם תרומה נכבדת ביותר לבניית כנסייה באזור, ומערכת אגירת מים מרשימה ביותר מן התקופה הביזנטית.

לפני 1948, נמצא באזור הזה כפר בדואי קטן שבו גרו חברי חמולת אל-קודיראת משבט תיאהא. כפר זה נמצא ליד "ואדי פוטיס" לאורך כביש באר שבע-עזה, מקום אסטרטגי בו הקימה המצודה פוטיס ב-1894. תושביו הבדואים רעו כבשים ועיזים וגידלו חיטה, שעורה ואבטיחים.^[1] לאחר מבצע אנ-פאר, אחרי אמצע יולי 1948, היה האזור בשליטת צה"ל. התושבים הבדואים נמלטו לכפר אל-מוחרקה ומשם גורשו לרצועת עזה.^[2] הכפר הבדואי הנטוש נהרס על ידי צה"ל בספטמבר או אוקטובר 48 מסיבות שנטען כי הן "צבאיות".^[3]

בחודש נובמבר 2013 נערכו חפירות ארכאולוגיות באתר ונחשפו שכונת מגורים ושרידי יישוב, כמו גם מספר קברים^[4].

מצודת פטיש

במהלך המאה ה-19 היו סכסוכים רבים בין שבטי הבדואים, בעיקר על רקע רעיית עדרים בשטחים בנגב הצפוני. סכסוכים אלו הגיעו לידי שפיכות דמים ולסכסוכי נקמת דם ולכן נאלץ השלטון העות'מאני להזרים כוחות צבא לאזור, ולשם שיכונם לבנות בשנת 1894 מצודה במרכז האזור הבדואי. במצודה שכנו גם כוחות מכס, משטרת גבולות, כוחות לאבטחת דרכי הסחר ומערכת שיפוט. המצודה נקראה בפי הטורקים "אלג'היר" ובפי הבדואים "קלעת אל-פוטיס" – "מצודת פטיש". המצודה כללה מבנה אבן ארוך ובו שני אולמות גדולים.

מלבד מצודת פטיש, בנו הטורקים עוד שתי מצודות: קצר א-ראשד (על גדות נחל באר שבע)^[^{דרוש מקור]} ואל-עימרה^[^{דרוש מקור]} (בקיבוץ אורים). מתחת לשרידי המצודה, השולטת על סביבתה, מערת מחצבה גדולה מן התקופה הביזנטית. ליד האזור יש כמה בורות מים סתומים. כל השרידים והאזור שלידם כלול בתוך שמורת נחל אופקים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חורבת פטיש בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ דבאר', מוסטפא מוראד. “פוטיס (כפר) (فطيس (قرية)).” Essay. In הארץ שלנו פלסטין (بلادنا فلسطين) 1, 2st ed. Vol. 1. ביירות, 1966. https://www.palestinapedia.net/فطيس-قرية/.
^ עווילי, מוחמד אבו. “הנגב: מפגש עם חאג' אבו מאהיר אבו עטיה משבט אל-תיאהא!! (النقب : لقاء مع الحاج ابو ماهر ابو عطايا من قبيله التياها!!).” דיאר אל-נגב ديار النقب, April 26, 2015. Link.
^ Morris, B. (2004). The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited. Cambridge University Press. p. 355. ISBN 978-0-521-00967-6.
^ גיליון 126 לשנת 2014 חורבת פטיש (מערב), באתר רשות העתיקות

[1] דבאר', מוסטפא מוראד. “פוטיס (כפר) (فطيس (قرية)).” Essay. In הארץ שלנו פלסטין (بلادنا فلسطين) 1, 2st ed. Vol. 1. ביירות, 1966. https://www.palestinapedia.net/فطيس-قرية/.

[2] עווילי, מוחמד אבו. “הנגב: מפגש עם חאג' אבו מאהיר אבו עטיה משבט אל-תיאהא!! (النقب : لقاء مع الحاج ابو ماهر ابو عطايا من قبيله التياها!!).” דיאר אל-נגב ديار النقب, April 26, 2015. Link.

[3] Morris, B. (2004). The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited. Cambridge University Press. p. 355. ISBN 978-0-521-00967-6.

[4] גיליון 126 לשנת 2014 חורבת פטיש (מערב), באתר רשות העתיקות

[1]

[2]

[3]

[4]