חיזמא

כפר פלסטיני בנפת אל-קודס ברשות הפלסטינית, צפונית לירושלים
(הופנה מהדף חיזמה)

חִ֫יזְמַאערבית: حزما, נכתב לעיתים חיזמה) הוא כפר פלסטיני ברשות הפלסטינית, בנפת אל-קודס, סמוך לשכונת פסגת זאב בירושלים. אוכלוסיית הכפר: 7,331 תושבים בשנת 2016[1].

חיזמא (כפר)
حزما
תצלום אוויר של חיזמא וחומת ההפרדה, פברואר 2014
תצלום אוויר של חיזמא וחומת ההפרדה, פברואר 2014
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה אל-קודס
שטח 4.60 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 7,331[1] (2016)
קואורדינטות 31°50′06″N 35°15′43″E / 31.835°N 35.261944444444°E / 31.835; 35.261944444444 
אזור זמן UTC +2
(למפת ירושלים רגילה)
 
חיזמא
חיזמא

גדר ההפרדה באזור חיזמא

ליד הכפר עוברים הכבישים לישובי מזרח בנימין, ולעלמון. בחלק מאדמות הכפר עוברת גדר ההפרדה[2].

בסמוך לכפר נמצא מחסום חיזמא המשמש כנקודת ביקורת ומעבר בין שטחי יהודה ושומרון לבין מדינת ישראל.

היסטוריה

עריכה

הכפר ממוקם על שרידי אתר קדום.[3] החוקר אדוארד רובינסון הציע לזהות את המקום עם העיר המקראית בֵּית עַזְמָוֶת,[4] וזהו הזיהוי המקובל כיום.[5] עַזְמָוֶת נזכרת פעמים רבות בתנ"ך, לצד עֲנָתוֹת (היא ענאתא של ימינו), עָלֶמֶת (היא "ח'רבת עלמית" של ימינו) וזִמְרִי (היא "ח'רבת זמרי" שבשכונת פסגת זאב)[6] - כולם אתרים הנמצאים בסמוך לכפר חיזמא.

זאב וילנאי העלה סברה ששם המקום היה חסמא שממנו בה רבי אלעזר חסמא.[7]

צפונית לכפר נמצא האתר "קובור בני אישראיל" (قبور بني إسرائيل) שלפי סברה אחת הוא קבר רחל, ולפי סברה אחרת קבר בני ענק מתקופת המקרא.


  ערך מורחב – קובור בני אישראיל

בכפר נתגלו עתיקות רבות מתקופת בית שני, בהן כלי חרס כגון אגרטלים, קערות וספלים, וכן גלוסקמאות עם כיתוב בעברית.[5].

התקופה העות'מאנית

עריכה

במפקד האוכלוסין העות'מאני של שנת 1596 הופיע חיזמא כישוב בנפת ירושלים. בכפר נמנו 28 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית, כולל חיטה, שעורה, גפנים ועצי פרי, בנוסף להכנסות מזדמנות, עיזים וכוורות, סך הכל 2,800 אקצ'ה.[8]

בשנת 1838, אדוארד רובינסון ביקר בכפר וכתב שהוא נטוש מזה חודשיים, כיוון שתושביו נמלטו לעבר הירדן כדי להשתמט מגיוס.[9] היא הוסיף כי זהו כפר מוסלמי, השוכן בסמוך לירושלים.[10]

החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר בחיזמא בשנת 1863, וכתב כי מספר תושבי הכפר לא עולה על מאתיים. הוא ציין כי חלק מבתי הכפר נבנו, לפחות בחלקם התחתון, מאבני בניין קדומות, וכי במקום מצא בורות מים עתיקים חצובים בסלע.[11]

בשנת 1896, החוקר הגרמני קונרד שיק העריך כי בכפר התגוררו 192 איש.[12]

בתקופת המנדט הבריטי

עריכה

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 515 מוסלמים[13], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-521 מוסלמים אשר שכנו ב-91 בתים[14].

בסקר בשנת 1945 מנתה אוכלוסיית חיזמא 750 איש, ושטחי הקרקע של הכפר היו 10438 דונם, מתוכם כרבע שימשו לחקלאות. חלק מהקרקעות נמכרו ליהודים בשנות ה-30 של המאה ה-20[15].

לאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עברה חיזמא לשלטון ירדן.

לאחר 1967

עריכה

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב של פקודת סדרי השלטון והמשפט[16]. שר הביטחון, משה דיין, מינה ועדה של שלושה אלופים (חיים הרצוג, רחבעם זאבי ושלמה להט) על מנת לקבוע את גבולות ירושלים. ממצאי הוועדה של האלופים הוגשו לקראת סוף יוני 1967 ואל ירושלים המערבית הצטרפה ירושלים המזרחית יחד עם 70,000 דונם[17]. גבול ירושלים המאוחדת נקבע מטרים ספורים ממערב לשטח הבנוי של הכפר. אך רבות מהאדמות החקלאיות של הכפר שבהן גידלו בעיקר זיתים נמצא בתוך תחום ירושלים המאוחדת[18].

בתחילת 1980 הופקעו חלק מאדמות הכפר לצורך הקמת שכונת פסגת זאב[19].

בהסכמי אוסלו נקבע כי 984 דונם שהם 9.4% משטח הכפר מסווגים כשטח B, ו-9,529 דונם שהם 90.6% מסווגים כשטח C.[20] בעקבות בניית גדר ההפרדה, חלק מהתושבים הפלסטינים של חיזמא העתיקו את מגוריהם לצד המערבי של הכפר.[21]

לצורך בניית כביש 437, המשרת את תושבי האזור הישראלים והפלסטיניים, הופקעו כ-300 דונם מאדמות הכפר[22].

עימותים

עריכה

בנובמבר 2019, במסגרת "פעולת תג מחיר", רעולי פנים השחיתו מכוניות וריססו כתובות בכפר[23].

בשלהי שנת 2021 ובתחילת שנת 2022 דווח על זריקות אבנים יומיומיות לעבר אוטובוסים ישראליים בכביש 60 העובר בתוך הכפר, על ידי תושבי הכפר, ותושבי הכפר ענאתא. לפי נתוני "הצלה ללא גבולות" בחודש נובמבר אירעו 27 זריקות אבנים, ובחודש דצמבר 42. המצב עורר מחאה מצד ארגון נהגי האוטובוסים בישראל ומצד ראש מועצת בנימין ישראל גנץ[24][25].

ב-2 וב-3 במרץ 2022, בוצעו שני פיגועי דקירה בכפר שבהם שני מחבלים דקרו יהודים שנכנסו לבצע קניות בכפר[26].

מחסום חיזמה

עריכה
  ערך מורחב – מחסום חיזמה

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003, החלה ישראל בהקמתה של גדר ההפרדה. באזור הכפר תוואי הגדר עוקב ברובו את גבול ירושלים המאוחדת, אך קטע קטן במערב הכפר, שהוא בתוך גבול ירושלים המאוחדת, הוא בצידו הפלסטיני של הגדר. ממערב לכפר, בין כביש 437 לקצה המזרחי של שדרות סיירת דוכיפת בשכונת פסגת זאב, הוקם "מחסום חיזמה"[27]. המעבר במחסום מותר לאזרחים ישראלים ופלסטינים תושבי מזרח ירושלים אך אסור לתושבי הגדה בעלי היתרי כניסה, ולכלי התחבורה הציבורית של מזרח ירושלים מחויבים לעבור רק דרך "מחסום קלנדיה" בצפון ירושלים (עד להקמת המחסום יכלו תושבי הכפר להיכנס לירושלים כמעט ללא הגבלה)[28].

 
חיזמא מכיוון פסגת זאב
 
הכניסה לחיזמא. בתי העסק בכפר משמשים גם את תושבי הכפר וגם ישראלים מפסגת זאב והישובים היהודים הסמוכים

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא חיזמא בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ "כלואים בבית": חייה של משפחת חטיב לצד הגדר, באתר ynet, 25 במאי 2009
  3. ^ יצחק מגן, ישראל פינקלשטיין (ע), סקר ארכאולוגי בארץ בנימין, ירושלים: רשות העתיקות, 1993, עמ' 372, מסת"ב 965-406-007-8
  4. ^ ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ח. ראו גם בכתב העת ירושלים מאת אברהם משה לונץ. רחוב בשם עזמות נמצא בשכונת שועפאט הסמוכה - אתר עיריית ירושלים
  5. ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 95.
  6. ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ו; ספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק מ"ב; ספר דברי הימים א', פרק י"ב, פסוק י"ג; ספר עזרא, פרק ב', פסוק כ"ד; ספר נחמיה, פרק ז', פסוק כ"ח.
  7. ^ זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 2277
  8. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 119
  9. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 2, pp. 111-112
  10. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, 2nd appendix, p. 122
  11. ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (ג), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 51
  12. ^ Schick, 1896, p. 121
  13. ^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jerusalem, p. 14
  14. ^ Mills, 1932, p. 39
  15. ^ ד"ר נחום גולדמן בעל קרקעות בכפר הערבי חיזמא, מעריב, 3 בנובמבר 1978
  16. ^ בהמשך לסעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות תש"ח-1948 – חקיקה של מועצת המדינה הזמנית, שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך, עיתון רשמי, תש"ח, תוספת א', עמ' 61
  17. ^   עוזי בנזימן, מדוע באמת סופחה מזרח ירושלים: בחזרה להחלטה הדרמטית ששינתה את פני המזרח התיכון, באתר הארץ, 17 במאי 2017
  18. ^ "מישהו חמד לצוו - אומרים תושבי הכפר חיזמה שליד ירושלים, לאחר שברבת־עמון הוצא גזר־דין מוות נגד סובחייה מחמד רזק (משמאל), אשה חסרת להם, שהואשמה במכירת אדמות ליהודים... ל"נדונה למוות" אין מה למכור, מעריב, 21 במרץ 1977
  19. ^ ריכוז־הקרקעות בצפון מזרח ירושלים נדון בועדת השדים כבר לפני חמש שנים, מעריב, 14 במרץ 1980
  20. ^ The Applied Research Institute – Jerusalem, Hizma Village Profile, 2012
  21. ^ עקורים בעירם - מדיניות ישראל במזרח ירושלים והשפעתה על השכונות הפלסטיניות הירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה, באתר עמותת עיר עמים, יוני 2015. התהליך מתואר בפרק 3, סעיף א'.
  22. ^ הצבא מעניש את 7,000 תושבי חיזמא בהטלת סגר על הכפר, בטענה ליידוי אבנים על הכביש הסמוך, באתר בצלם
  23. ^ ג'קי חורי, כתובות נאצה רוססו ו-22 כלי רכב ניזוקו בכפר חיזמא שמצפון-מזרח לירושלים, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2019
  24. ^ נהגי האוטובוסים מוחים על הסכנה בכביש מבנימין לירושלים: "המדינה מפקירה אותנו" - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2021-12-30
  25. ^ קימון, אלישע בן (2022-01-02). "אבנים על אוטובוס ליד ירושלים: "היה יכול להיות אירוע רב נפגעים" | תיעוד הפגיעה". Ynet. נבדק ב-2022-01-03.
  26. ^ פיגוע דקירה שני ביממה: ישראלי נדקר בחיזמה, באתר ישראל היום, 3 במרץ 2022
  27. ^ עמירה הס, יש מקום לחשש, באתר הארץ, 21 בפברואר 2010
  28. ^   עמירה הס, המינהל אוסר על פלסטינית בהריון בסיכון לעבור במחסום לישראלים בלבד, באתר הארץ, 11 בפברואר 2014