פתיחת התפריט הראשי

לחצו כדי להקטין חזרה
דוד רמזמשה שרתיצחק גרינבויםדב יוסףדוד הכהןדוד שינקרבסקיחיים אלפריןLatrun detention camp.jpg
לדף הקובץ

שבעה ממנהיגי היישוב העצורים במחנה המעצר בלטרון, לאחר השבת השחורה. ראשון מימין: חיים אלפרין (למידע על אדם, לחצו עליו)

חיים אלפרין (1899, א' באייר תרנ"ט - 28 במרץ 1967) היה פעיל ציבור בתל אביב, מפקד משטרת תל אביב מייסודה בשנת 1921 ועד 1927, ממייסדי מגן דוד אדום והמשמר האזרחי בעיר ומנהל "מוזיאון הארץ" בשנותיו הראשונות.

ביוגרפיהעריכה

נולד בשנת 1899 במינסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), בן לזליג וראשה רבקה אלפרין. למד בחדר מתוקן ואצל הרב אליעזר רבינוביץ.

בעצת רבו עלה לארץ ישראל ב-1913 ולמד בגימנסיה הרצליה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה קיבל את הנתינות העות'מאנית ונשאר בארץ ישראל. עם גירוש תל אביב ב-1917 עבר עם יתר תלמידי הגימנסיה לכפר הנוער מאיר שפיה, ועם כיבוש הארץ בידי הבריטים חזר עם הגימנסיה לתל אביב ונמנה עם בוגרי מחזור ו' שלה. בשנת 1919 התנדב לגדודים העבריים ושירת שנתיים וחצי בגדוד "הראשון ליהודה".

ב-1921, עם הענקת מעמד של עיר עצמאית לתל אביב, הוקמה בה משטרה עירונית, משטרת תל אביב, ואלפרין מונה למפקדה[1]. בתחילת דרכה כללה משטרת תל אביב קצין אחד, סמל אחד, רב-טוראי אחד ו-20 שוטרים. כעבור חמש שנים שרתו בה 69 שוטרים ובשיאה היו בה 80 שוטרים. אלפרין סייע גם להקמת תזמורת המשטרה, ובשנת 1925 השתתף בהקמת גדוד הכבאים הראשון ביישוב. ב-1 בינואר 1927 סופחה משטרת תל אביב למשטרת המנדט, ובעקבות זאת התפטר אלפרין מתפקידו.

ניהל את סניף חברת הביטוח "אוניון דה פאריז" בתל אביב. ביוני 1930 השתתף ביסוד אגודת מגן דוד אדום בתל אביב, ועד 1933 היה מפקדו הראשון של הגדוד לעזרה ראשונה.

ב-13 בפברואר 1938 מונה לחבר בוועדה להכנת התגוננות בפני התקפות מהאוויר בתל אביב, ועם ייסוד המשמר האזרחי בעיר מונה למפקדו. באוגוסט 1944 מונה למפקח עירוני ראשי בתל אביב. בשבת השחורה נעצר עם יתר ראשי היישוב, והיה עצור כחודשיים במחנה המעצר בלטרון.[2]

מונה למנהל מוזיאון הארץ[3] ושימש בתפקיד זה עד לפטירתו.[4]

ב-1934 נישא לאדריכלית ג'ניה אוורבוך, בתו של הרוקח זאב אוורבוך ולהם בן יחיד, דניאל (דני) אלפרין, עורך דין (1936–2015).[5]

חיים אלפרין נפטר ב-1967 ממחלת לב.

לקריאה נוספתעריכה

  • 'אלפרין, חיים', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי,‫ תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 52.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה