חיים אלפרין
חיים אלפרין (11 באפריל 1899, א' באייר תרנ"ט - 28 במרץ 1967, ט"ז באדר ב תשכ"ז) היה פעיל ציבור בתל אביב, מפקד משטרת תל אביב מייסודה בשנת 1921 ועד 1927, ממייסדי מגן דוד אדום והמשמר האזרחי בעיר ומנהל "מוזיאון הארץ" בשנותיו הראשונות.
 | |
| אלפרין בביתן הזכוכית של מוזיאון ארץ ישראל, 1960 | |
| לידה |
1899 מינסק, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
28 במרץ 1967 (בגיל 68 בערך) תל אביב, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות קריית שאול |
| תאריך עלייה | 1913 |
| השכלה |
הגימנסיה העברית "הרצליה"  |
| בן או בת זוג |
ג'ניה אוורבוך (1934–?) |
  | |
שבעה ממנהיגי היישוב העצורים במחנה המעצר בלטרון, לאחר השבת השחורה. ראשון מימין: חיים אלפרין (למידע על אדם, לחצו עליו)
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת 1899 במינסק שבאימפריה הרוסית (בשטחי בלארוס של היום), בן לזליג וראשה רבקה אלפרין. למד בחדר מתוקן ואצל הרב אליעזר רבינוביץ.
בעצת רבו עלה לארץ ישראל ב-1913 ולמד בגימנסיה הרצליה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה קיבל את הנתינות העות'מאנית ונשאר בארץ ישראל. עם גירוש תל אביב ב-1917 עבר עם יתר תלמידי הגימנסיה לכפר הנוער מאיר שפיה, ועם כיבוש הארץ בידי הבריטים חזר עם הגימנסיה לתל אביב ונמנה עם בוגרי מחזור ו' שלה. בשנת 1919 התנדב לגדודים העבריים ושירת שנתיים וחצי בגדוד "הראשון ליהודה".
ב-1921, עם הענקת מעמד של עיר עצמאית לתל אביב, הוקמה בה משטרה עירונית, משטרת תל אביב, ואלפרין מונה למפקדה[1]. בתחילת דרכה כללה משטרת תל אביב קצין אחד, סמל אחד, רב-טוראי אחד ו-20 שוטרים. כעבור חמש שנים שרתו בה 69 שוטרים ובשיאה היו בה 80 שוטרים. אלפרין סייע גם להקמת תזמורת המשטרה, ובשנת 1925 השתתף בהקמת גדוד הכבאים הראשון ביישוב. ב-1 בינואר 1927 סופחה משטרת תל אביב למשטרת המנדט, ובעקבות זאת התפטר אלפרין מתפקידו.
ניהל את סניף חברת הביטוח "אוניון דה פאריז" בתל אביב. ביוני 1930 השתתף ביסוד אגודת מגן דוד אדום בתל אביב, ועד 1933 היה מפקדו הראשון של הגדוד לעזרה ראשונה.
ב-13 בפברואר 1938 מונה לחבר בוועדה להכנת התגוננות בפני התקפות מהאוויר בתל אביב, ועם ייסוד המשמר האזרחי בעיר מונה למפקדו. באוגוסט 1944 מונה למפקח עירוני ראשי בתל אביב. בשבת השחורה נעצר עם יתר ראשי היישוב, והיה עצור כחודשיים במחנה המעצר בלטרון[2]. ביוני 1948 מונה לחבר לוועדה לחקירת תלונות על הגיוס[3], תפקיד ממנו התפטר עם חבריו לוועדה בסוף 1948[4].
אלפרין המשיך בתפקידו כמפקח ראשי בעירית תל אביב תפקיד גם לאחר הקמת המדינה[5]. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי על נושא הארכאולוגיה מטעם העירייה[6], ועמד בקשר עם אגף העתיקות בקשר לחפירות בתל אביב[7]. בנובמבר 1958 הוא מונה למנהל אדמיניסטרטיבי של מוזיאון הארץ[8] ושימש בתפקיד זה עד לפטירתו[9].
ב-1934 נישא לאדריכלית ג'ניה אוורבוך, בתו של הרוקח זאב אוורבוך ולהם בן יחיד, דניאל (דני) אלפרין, עורך דין (1936–2015)[10].
בשנת 1967 נפטר אלפרין בבית החולים איכילוב בתל אביב בשנת ממחלת לב והוא בן 68[9].
לקריאה נוספת
עריכה- 'אלפרין, חיים', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 52. (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים
עריכה
- דוד תדהר (עורך), "חיים אלפרין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 1005
- נפטר ח. אלפרין, מעריב, 29 במרץ 1967
הערות שוליים
עריכה- ^ המשטרה שלנו בתל אביב, דואר היום, 26 ביוני 1931
- ^ שוחרר ח. אלפרין, המשקיף, 14 באוגוסט 1946
- ^ חקירה ובירור תלונות בשמח הגיוס, הצופה, 27 ביוני 1948
- ^ בקצוי המדינה, התפטרו, המשקיף, 24 בדצמבר 1948
- ^ הסוחרים דורשים פיקוח על הרוכלים, הצופה, 12 ביוני 1949
חזר המפקח העירוני בת"א, הארץ, 4 בדצמבר 1953 - ^ מצודות המלך ינאי בת"א, דבר, 13 ביוני 1950
- ^ שמואל ייבין, עתיקות ת"א ומחלקת העתיקות, הארץ, 11 במאי 1954
- ^ ח. אלפרין מנהל אדמיניסטרטיבי של מוזיאון הארץ, הארץ, 4 בנובמבר 1958
- ^ 1 2 חיים אלפרין, דבר, 29 במרץ 1967
- ^ דניאל אלפרין באתר חברה קדישא ת"א–יפו; עו"ד דניאל (דני) אלפרין: מודעת אבל באתר "אנדרטה"