חיי גליליאו

מחזה
(הופנה מהדף חיי גלילאו)

חיי גליליאואנגלית: Life of Galileo; בגרמנית: Leben des Galilei), הידוע גם בשם גליליאו, הוא מחזה מן המאה העשרים פרי עטו של המחזאי הגרמני ברטולט ברכט, עם מוזיקת ליווי של הנס אייזלר.

חיי גליליאו
Leben des Galilei
הפקת "חיי גליליאו" של ברלינר אנסמבל, 1971
הפקת "חיי גליליאו" של ברלינר אנסמבל, 1971
כתיבה ברטולט ברכט עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה, תיאטרון אפי עריכת הנתון בוויקינתונים
הצגת בכורה 9 בספטמבר 1943 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הגרסה הראשונה של המחזה נכתבה בשנים 1937–1939. הגרסה השנייה (או 'האמריקאית') נכתבה בשנים 1945–1947, בשיתוף צ'ארלס לוטון. ההפקה הבימתית הראשונה של המחזה (בגרמנית) הוצגה לראשונה בציריך שאוספילהאוס (Schauspielhaus Zürich), ב-9 בספטמבר 1943. הבמאי היה לאונרד שטקל ומעצב התפאורה היה תיאו אוטו. השחקנים כללו את שטקל עצמו (בתפקיד גליליאו), קארל פארילה וולפגנג לנגהוף.

הגרסה השנייה (בשפה האנגלית), הועלתה לראשונה בתיאטרון קורונט בלוס אנג'לס ב-30 ביולי 1947.[1] הבמאים היו ג'וזף לוסי וברכט, המנהל המוזיקלי סרז' הובי (Serge Hovey) ומעצב התפאורה רוברט דביסון. לוטון גילם את דמותו של גליליאו, הוגו האס את ברבריני ופרנסס הפלין את וירג'יניה. הצגת הבכורה נערכה בתיאטרון מקסין אליוט בעיר ניו יורק ב-7 בדצמבר אותה שנה.

הפקה שלישית בוצעה בידי ברלינר אנסמבל, כשארנסט בוש שיחק בתפקיד הראשי. הצגת הבכורה עלתה בתיאטרון שאושפילהאוס בינואר 1957. הבמאי היה אריך אנגל ומעצב התפאורה קספר נהר. [2]

עיבוד לטלוויזיה של המחזה בוים בידי ג'וזף לוסי בהפקת American Film Theatre, הופק ב-1975, כשאת דמותו של גליליאו גילם חיים טופול. עלילת המחזה עוסקת בחייו המאוחרים של גלילאו גליליי, המדען האיטלקי הדגול, שנרדף בידי הכנסייה הקתולית, בשל הפצת תגליותיו המדעיות. המחזה עוסק בנושאים, כגון הקונפליקט בין דוגמטיזם לעובדה מדעית וכן יכולת העמידה מול דיכוי.

גרסאות המחזה

עריכה

לאחר הגירתו לארצות הברית מגרמניה הנאצית (עם חניות ביניים בארצות שונות, בהן ברית המועצות), ברכט תרגם ושיכתב את המחזה בשיתוף פעולה עם השחקן צ'ארלס לוטון. [3] תוצר מאמציהם היה ל'גרסה האמריקאית' השנייה של המחזה, שנקראה רק 'גליליאו' (Galileo). בספטמבר 1947, ברכט זומן להופיע בפני ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית בחשד לקומוניזם. הוא העיד בפני הוועדה ב-30 באוקטובר 1947, ועזב לאירופה ב-31 באוקטובר. הוא בחר לשוב לגרמניה המזרחית והמשיך לעבוד על המחזה, כעת שוב בשפה הגרמנית. הוא חש שהדיוקן האופטימיסטי של עולם המדע אותה הציג בשתי הגרסאות הראשונות של המחזה, דרשה שיכתוב בעולם שאחרי הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי, בו חוסר ההיגיון המדעי והפוטנציאל המזיק שלו היו הרבה יותר גלויים לעין. [4] מאטז' דאטר הציג השוואה זמינה ומפורטת בין הגרסה המוקדמת, האמריקאית והגרסה הגרמנית הסופית. [5] ב-2013 התקיימה הצגת הבכורה של הפקת הלהקה השייקספירית המלכותית לתרגום חדש של "חיי גליליאו", [6] פרי עטו של הסופר המתארח שלהם מרק רבנהיל בתיאטרון סוואן בסטרטפורד שעל נהר איבון.

תקציר העלילה

עריכה

גלילאו גליליי סובל מחסרון כיס. סטודנט שמגיע ללמוד אצלו מספר לו על אודות המצאה חדשה, הטלסקופ ("השפופרת המצחיקה הזאת שהם מוכרים באמסטרדם"). [7] גליליאו מעתיק את ההמצאה ומוכר אותה לרפובליקה של ונציה בהציגו אותה כהמצאתו שלו.

גליליאו משתמש בטלסקופ על מנת לאשש את המודל ההליוצנטרי של מערכת השמש שגילה קופרניקוס. ההוכחה הייתה נגד האמונה העממית וגם הדוקטרינה של הכנסייה. הוא פרסם אותה בשפה האיטלקית, במקום בלטינית, השפה המדעית המסורתית, על מנת שתהיה נגישה להמוני העם. נישואי בתו לאהובה, צעיר בעל אמצעים, נכשלים בשל מיאונו של גליליאו למשוך ידיו מהתורה החדשנית. גליליאו מובא לוותיקן לשם חקירה. אחרי שמאיימים עליו בעינויים, הוא מתכחש לתורה שלו. תלמידיו מוכים הלם בשל כניעתו.

גליליאו, כעת זקן ושבור, חי במעצר בית. אנדריאה, תלמידו לשעבר, מבקר אותו. גליליאו נותן לו ספר (הדיסקורס) המכיל את כל תגליותיו המדעיות, ומבקש ממנו להבריח אותו מחוץ לאיטליה, על מנת שיופץ בחו"ל. אנדריאה נוכח כעת לדעת שפעולותיו של גליליאו היו הרואיות ושהוא התכחש לתורתו רק כדי לשטות ברשויות הכנסייה. אולם, גליליאו עומד על כך שאין לכך דבר עם הרואיות והוא כתב את הספר פשוט מתוך עניין עצמי.

בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי

עריכה
  1. גלילאו בתיאטרון הקאמרי – הצגת בכורה: 21 ביולי 1962
  1. גליליאו גליליי בתיאטרון חיפה – הצגת בכורה: 15 בספטמבר 1979
  1. גלילאו בתיאטרון באר שבע – הצגת בכורה: 2012

תרגום לעברית

עריכה

ביבליוגרפיה

עריכה
  • Brecht, Bertolt. 1952. Galileo. Trans. Charles Laughton. Ed. Eric Bentley. Works of Bertolt Brecht Ser. New York: Grove Press, 1966.ISBN 0-8021-3059-3. p. 43–129.
  • Brecht, Bertolt. 1955. Life of Galileo. In Collected Plays:Five. Trans. John Willett. Ed. John Willett and Ralph Manheim. Bertolt Brecht: Plays, Poetry and Prose Ser. London: Methuen, 1980. ISBN 0-413-69970-6. p. 1–105.
  • Willett, John. 1959. The Theatre of Bertolt Brecht: A Study from Eight Aspects. London: Methuen. ISBN 0-413-34360-X.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "גליליאו" מאת ברטולט ברכט בתיאטרון קורונט, באתר אוניברסיטת דרום קליפורניה
  2. ^ Willett (1959, 46–47).
  3. ^ McNeil, Dougal (2005). "A new, sharper light: Laughton’s Galileo". The many lives of Galileo: Brecht, theatre and translation's political unconscious. Bern, Switzerland: Peter Lang Academic. pp. 45–47. ISBN 3-03910-536-1.
  4. ^ McNeil (2005: 63; 111–113)
  5. ^ Danter (2001)
  6. ^ "חיי גליליאו" בהפקת הלהקה השייקספירית המלכותית
  7. ^ ברטולט ברכט, חיי גליליאו, תרגם והוסיף מבוא והערות: אברהם עוז. תל אביב: הוצאת אור עם, תשמ"ב/1982, עמ' 16.