פתיחת התפריט הראשי

חיל האוויר המלכותי התאילנדי

הכוחות המזוינים המלכותיים של תאילנד
Emblem of the Ministry of Defence of Thailand.svg

זרועות

Flag of the Royal Thai Army.svg
הצבא המלכותי של תאילנד
Flag of the Royal Thai Navy.svg
הצי המלכותי התאילנדי
Flag of the Royal Thai Air Force.svg
חיל האוויר המלכותי התאילנדי

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורי הכוחות המזוינים המלכותיים של תאילנד
דרגות הכוחות המזוינים של תאילנד

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של תאילנד
היסטוריה של תאילנד
דגל חיל האוויר המלכותי התאילנדי
רונדל החיל

חיל האוויר המלכותי התאילנדיתאית: กองทัพอากาศไทย, באנגלית: Royal Thai Air Force- RTAF), הוא חיל האוויר של ממלכת תאילנד ואחד מהזרועות של הכוחות המזוינים של תאילנד. מאז הקמתו ב-1913, כאחד מחילות האוויר הראשונים באסיה, לקח החיל חלק במספר רב של פעולות קרביות גדולות וקטנות. במהלך מלחמת וייטנאם השתמש החיל בציוד שנמסר לו על ידי חיל האוויר של ארצות הברית.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

בפברואר 1911 הנחית טייס בלגי בשם שארל ואן דר בורן (Charles Van Den Born) את המטוס הראשון שהגיע לסיאם על גבי מסלול מרוצי סוסים. השלטונות התרשמו מההמצאה החדשה וב-28 בפברואר 1912 נשלחו שלושה קצינים לצרפת, שהייתה אז מרכז התעופה העולמי, לצורך לימודי טיסה. בנובמבר 1913, לאחר שסיימו את הכשרתם, שבו הקצינים למולדתם עם שמונה מטוסים (ארבע מטוסי Breguet וארבע מטוסי Nieuport IV). בחודש מרץ 1914 הועברו המטוסים לשדה התעופה דון מואנג, 40 ק"מ מבנגקוק, שמשמש כיום כבסיס הראשי של חיל האוויר.

משרד ההגנה התאילנדי הכפיף את "גיס התעופה הסיאמי" (Siamese Flying Corps) תחת פיקודו של המהנדס הראשי של הצבא המלכותי של תאילנד. הנסיך פורצ'אטרה (Purachatra) ואחיו הנסיך צ'קרבונגסי בהובנאדה (Chakrabongse Bhuvanadh) היו התורמים העיקריים להקמתו של "שירות האוויר המלכותי הסיאמי" (Royal Siamese Aeronautical Service) כפי שנקרא בעת הקמתו בשנת 1919. ב-1937 שונה שמו שוב ל"לחיל האוויר המלכותי הסיאמי" (Royal Siamese Air Force) ובשנת 1939, בעקבות שינוי שמה של הממלכה מ"סיאם" ל"תאילנד", שונה שמו של החיל ל"חיל האוויר המלכותי התאילנדי". במהלך מלחמת צרפת-תאילנד השיג החיל כמה ניצחונות במהלך קרבות האוויר כנגד חיל האוויר של צרפת של וישי. במהלך מלחמת העולם השנייה ביצע החיל משימות תמיכה בצבא המלכותי של תאילנד במסגרת כיבושן של המדינות השאניות בבורמה כבעל ברית של יפן ב-1942 והגן על בנגקוק בזמן שהופצצה על ידי בעלות הברית בשלביה האחרונים של המלחמה. חלק מהטייסים של החיל סייעו לתנועת ההתנגדות כנגד היפנים. לאחר המלחמה שלח החיל שלושה מטוסי C-47 Skytrain לסיוע לכוחות האו"ם במלחמת קוריאה. כוחות אלה השתתפו גם במלחמת וייטנאם. בהמשך השתתף החיל בפשיטות כנגד הכוחות הקומוניסטים באזורי הגבול, כמו הפשיטות האוויריות ללאוס ובלחימה כנגד הכוחות הוייטנאמים לאורך הגבול עם קמבודיה. לאחר המלחמה הקרה השתתף החיל בפעולות לאורך גבול תאילנד-בורמה ב-1999 ושיגר משלחת לפינוי אזרחים זרים מקמבודיה במהלך המהומות בפנום פן ב- 2003.

בסיסיםעריכה

חיל האוויר המלכותי התאילנדי מחזיק כמה בסיסים טיסה מודרניים שנבנו בין השנים 1954-1968. כולם פרט לאחד נבנו והיו בשימושם של הכוחות המזוינים של ארצות הברית עד אשר התפנו מתאילנד ב-1976 והם הועברו לשימושו של חיל האוויר המלכותי התאילנדי. בסיסים אלה, בתקהלי (Takhli Royal Thai Air Force Base, ממוקם 240 ק"מ מצפון לבנגקוק) ובקורט (Korat Royal Thai Air Force Base, שממוקם 250 ק"מ מצפון-מזרח לבנגקוק), יחד עם הבסיס הראשי בדון מואנג, שאותו חולק החיל עם גופי התעופה האזרחית, הם בסיסיו הראשיים של החיל. תחזוקת הבסיסים לאחר עזיבת הכוחות האמריקנים התבררה כיקרה ומעבר לצרכים של החיל. עם זאת, המסלולים בבסיסים פעילים לצורכי מבצעיים והדרכתיים.

מבנה החילעריכה

בראש החיל עומד מפקד חיל האוויר, כשהחל משנת 2012 התפקיד מאויש על ידי מרשל אוויר ראשי פראג'ין ג'אנטונג (Prajin Jantong).[1] מפקדת החיל ממוקמת בבסיס דון מואנג שבפרברי בנגקוק.

המבנה הפיקודי של החיל מורכב מחמש קבוצות:

  • מפקדת החיל בבנגקוק – אחראית על תכנון ופיקוד על הגופים המבצעיים.
  • קבוצת התמיכה – מספקת שירותי הנדסה, תקשורת, חימוש, תחבורה, אפסנאות, ורפואה.
  • קבוצת ההדרכה
  • קבוצת השירותים המיוחדים – אחראית על רווחתו של כוח האדם של החיל ועל תיאום הפעולות עם רשויות התעופה האזרחיות.
  • הקבוצה המבצעית – כוללת 11 כנפות שאחראיות על 18 טייסות, בית הספר לטיסה וכמה גופים עצמאיים:
טייסת כנף ציוד בסיס הערות
טייסת 102 (קרב) כנף 1 F-16A/B ADF קורט
טייסת 102 (קרב) כנף 1 F-16A/B קורט
טייסת 201 (מסוקים) כנף 2 S-92/Bell 412 Khok Ka Thiem טייסת משמר מלכותי
טייסת 203 (מסוקים) כנף 2 UH-1H Khok Ka Thiem
טייסת 401 (תקיפה קלה) כנף 4 L-39 Takhli
טייסת 402 (איסוף מודיעין) כנף 4 Learjet 35, IAI Arava Takhli
טייסת 403 (קרב) כנף 4 F-16A/B Takhli מיועדת לשדרוג
טייסת 601 (תובלה) כנף 6 C-130H/H-30 דון מואנג
טייסת 602 (טיסות מלכותיות) כנף 6 A310, A319, B737 דון מואנג טייסת משמר מלכותי
טייסת 603 (תובלה) כנף 6 ATR72 דון מואנג
טייסת 604 (אימון טייסים אזרחיים) כנף 6 CT-4A, T-41D דון מואנג
טייסת 701 (קרב) כנף 7 JAS-39 Gripen Surat Thani
טייסת 702 כנף 7 Saab 340 Surat Thani
טייסת 211 (קרב) כנף 21 F-5T Tigris Ubon
טייסת 231 (תקיפה) כנף 23 Alpha Jet Ubon
טייסת 411 (קרב) כנף 41 L-39 Chiang Mai
טייסת 461 (תובלה) כנף 46 Nomad, Basler BT-67 Phitsanulok מבצעת גם טיסות לזריעת עננים
טייסות 561/562/563 (קרב) כנף 56 JAS-39 Gripen Hat Yai
טייסת 904 (ביום אויב) - F-5E דון מואנג
טייסת טנגו
(Tango Sqn)
- - Chiang Mai יחידת מטוסים היסטוריים, לא בשליטת החיל
טייסת 1 (אימונים) בית הספר לטיסה PAC CT/4E Kamphang Saen אימון ראשוני
טייסת 2 (אימונים) בית הספר לטיסה Pilatus PC-9M Kamphang Saen אימון בסיסי
טייסת 3 (אימונים) בית הספר לטיסה Bell 206B Kamphang Saen אימון מסוקים

פלוגת הקומנדו של חיל האוויר המלכותי התאילנדיעריכה

פלוגת הקומנדו היא היחידה המיוחדת של החיל והוקמה בסוף שנות השבעים. היחידה ממוקמת ליד בסיס דון מואנג והיא בעלת יכולות ללוחמה בחטיפות מטוסים. הפלוגה כולל שלוש מחלקות תקיפה כשכל אחת מהן מחולקת לשני צוותים.

כלי הטיסעריכה

תמונה מטוס ארץ מוצא ייעוד כמות
בשירות[2]
הערות
F-16 פייטינג פלקון ארצות הברית 
ארצות הברית
קרב רב תכליתי 14 דגם ADF
42 דגם A/B
JAS-39 גריפן שוודיה 
שוודיה
קרב רב תכליתי 8 דגם C
4 דגם D
[3]
נורת'רופ F-5 טייגר II ארצות הברית 
ארצות הברית
קרב-הפצצה 16 דגם T
17 דגם E/F
Dornier Alpha Jet A גרמניה 
גרמניה
תקיפה 19 לשעבר מחיל האוויר הגרמני
Aero L-39ZA/ART צ'כיה 
צ'כיה
תקיפה/אימון 36
Pilatus PC-9M שווייץ 
שווייץ
אימון מתקדם 23 [4]
Diamond DA42 אוסטריה 
אוסטריה
אימון מתקדם 6 [5]
RTAF-2 תאילנד 
תאילנד
אימון מתקדם 1
RTAF-6 תאילנד 
תאילנד
אימון מתקדם 0
Cessna T-41D ארצות הברית 
ארצות הברית
אימון בסיסי 6
PAC CT/4E ניו זילנד 
ניו זילנד
אימון בסיסי 23
DA42 MPP אוסטריה 
אוסטריה
סיור 2 [5]
Saab 340 S-100B Argus שוודיה 
שוודיה
שליטה ובקרה 2
ערבה ישראל 
ישראל
תובלה\לוחמה אלקטרונית 2
C-130 הרקולס ארצות הברית 
ארצות הברית
תובלה 12
Basler BT-67 ארצות הברית 
ארצות הברית
תובלה 8
GAF N.22B Nomad אוסטרליה 
אוסטרליה
תובלה 19
סאאב 340 שוודיה 
שוודיה
תובלה 2 [6][7]
בואינג 737 - 8Z6 ארצות הברית 
ארצות הברית
הטסת אח"מ 1 [7]
בואינג 737 - 4Z6 ארצות הברית 
ארצות הברית
הטסת אח"מ 1 [7]
איירבוס A310 - 324 האיחוד האירופי 
האיחוד האירופי
הטסת אח"מ 1 משמש בעיקר להטסת קצינים בכירים[7]
איירבוס A320 - 115X CJ האיחוד האירופי 
האיחוד האירופי
הטסת אח"מ 1 משמש בעיקר להטסת פקידי ממשלה בכירים[7]
ATR 72 - 500 צרפת 
צרפת
הטסת אח"מ 4 1 למשפחה המלכותית
1 רזרבי
2 להטסת אח"מ[7]
AU-23A ארצות הברית 
ארצות הברית
צילום 14 [8]
GAF N.22B Nomad אוסטרליה 
אוסטרליה
צילום 3
Learjet 35A ארצות הברית 
ארצות הברית
צילום 1
ADS Aerostar ישראל 
ישראל
כלי טיס בלתי מאויש 2 4 בהזמנה
GFC Tigershark II תאילנד 
תאילנד
כלי טיס בלתי מאויש 0
GFC UAV G-Star תאילנד 
תאילנד
כלי טיס בלתי מאויש 1
בל UH-1 ארצות הברית 
ארצות הברית
מסוק כללי/חיפוש והצלה 19
Eurocopter EC725 האיחוד האירופי 
האיחוד האירופי
מסוק כללי/חיפוש והצלה 0 4 בהזמנה[9]
מתוכננים 16
Bell 412EP/SP קנדה 
קנדה
הטסת אח"מ 11
Sikorsky S-92 ארצות הברית 
ארצות הברית
הטסת אח"מ 3

דרגותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה